נו:
חזקת
הבתים פרק
שלישי בבא
בתרא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
משלשין
ביניהם. הכא לא שייך
שלשה אחים ואחד מצטרף עמהם. דהיינו אח לשנה אח לשנה ואחד עם
למיפרך ולימרו הנך קמאי
רנו א ב מיי' פכ"א מהל'
א) [סנהדרין כח.], ב) ב"ק ע.
[תוספתא ב"ב פ"ב], ג) ב"ק
עדות הל' ז טור ח"מ
האח שאותו אחד מעיד עם כולן: הרי אלו ג' עדיות. ולהכי כשר
אנן מנא ידעינן דכל דקאי בבי דינא לאסהודי אתי
סי' לח:
ע: סנהדרין ל: ודף פו.,
אהאי ארעא אנן לחיובי מחזיק פירות קאתינן כדפריך בפרק כיצד
עדותן דאשתא דקא מסהיד האי לא קמסהיד האי ואין כאן שני עדים
רנז ג ד מיי' פ"ד מהל'
ד) רש"ל מ"ז, ה) בס"א: קמח,
לקמח, ו) [צ"ל בתראי],
עדות הל' ז סמג לאוין
קרובים בעדות אחת: והן עדות אחת להזמה. שאם הוזמו משלשין
הרגל (ב"ק דף כד: ושם) גבי שור ולימרו
הנך ו)(קמאי) כו' אנן לחיובי
ז) [וע"ע תוס' סנהדרין פו.
קט טוש"ע ח"מ סי' ל סעיף
פלגא ניזקא קאתינן דכיון דמחזיק
ביניהן וגם אין ניזומין עד שיזומו כולן:
יג:
ד"ה דבר ותוס' ב"ק מ. ד"ה
❖
גמ' מתני'. דחשיב לג' כתות של
רנח ה ו מיי' פט"ו מהל'
מביאן לב"ד ודאי לטובתו באו כדי
כופר],
משלשין ביניהם שלשה אחים ואחד מצטרף
א)א
טוען ונטען הל' ב
עדים עדות אחת לשלש שני חזקה: דלא
להחזיקו בקרקע ולא כדי לחייבו
עמהם הרי אלו שלש עדיות והן עדות אחת
סמג עשין צה טוש"ע ח"מ
פירות : הרי אלו ג' עדיות. שהרי
❖
להזמה: גמ' מתני' דלא כרבי עקיבא דתניא
כר"ע. דלר"ע לא מהני עדותן כלל
סי' קמה סעיף א:
א
תורה אור השלם
העד שהעיד בראשונה הוא עצמו
הואיל וכל אחד אין מעיד על חזקה
1 לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ
ב) א"ר יוסי כשהלך אבא חלפתא אצל רבי
יכול להעיד בשניה ולא אמרינן אדם
שלימה דשלש שנים אלא על שליש
מוסף תוספות
לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת בְּכָל
יוחנן בן נורי ללמוד תורה ואמרי לה ר' יוחנן
חזקה והיינו חצי דבר: אבא חלפתא.
קרוב אצל עצמו כמו כן אחיו יכול
חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא עַל פִּי
א. וכיון שכן בודאי ידעי
להעיד בשניה : והן עדות אחת.
שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה
בן נורי אצל אבא חלפתא ללמוד תורה אמר
אבי חלפתא דר' יוסי סתם היינו רבי
ב
דאיכא סהדי אחריני. ר"ן.
עֵדִים יָקוּם דָּבָר:
❖
לו הרי שאכלה שנה ראשונה בפני שנים שניה
ב. שאע"פ שעל ממון
יוסי בן חלפתא: שהיה ר"ע אומר
דברים יט טו
דאין משלמין עד שיזומו כולן :
ג
אחד באים כולם מ"מ אין
ורבנן
האי דבר ולא חצי דבר
דבר. על פי שנים עדים יקום דבר שלם
בפני שנים שלישית בפני שנים מהו אמר לו
אחד מכל אלו מעיד
מאי עבדי ליה. וא"ת
ישתלם כל הממון ע"פ עדים השנים:
שלקח אלא שאכל ומאי
הגהות הב"ח
ב הרי זו חזקה אמר לו אף אני אומר כן אלא
דמסהיד האי לא מסהיד
ולא חצי דבר. כל כת וכת אינה מעידה
דהכא כ"ע דרשי דבר ולא חצי דבר
שר"ע חולק בדבר זה שהיה ר"ע אומר דבר
(א) גמ' האי חצי דבר חצי
האי. ריטב"א. ג. ואע"פ
1
ובפ' מרובה (שם דף עא:) אמרינן
אלא על שליש החזקה והיינו שליש
עדות כצ"ל ואות ו' נמחק:
שכשנמצאו זוממין נמצא
ולא חצי דבר ורבנן האי דבר ולא חצי דבר
ג)
(ב) רשב"ם ד"ה אלא האי
זה משלם מפני עדות אחיו
דבר ולא דבר שלם הואיל ואין שני
חמשה בקר אמר רחמנא ואפי' ה' חצאי
וכו' בכי האי גוונא וכו':
הא אמרינן התם (סנהדרין
מאי עבדי ליה אילימא ג למעוטי אחד אומר
בקר וי"ל דהכא משום דדבר מיותר
עדים מעידים על כל הג' שנים:
(ג) בא"ד ראו ב' השערות
כח.) דהזמה מילתא
אחת בגבה ואחד אומר אחת בכריסה האי
אלו אחת מכאן ואלו אחת
אחריתי ומעלמא אתי להו
ה"ג אילימא למעוטי אחד כו'. במס'
הוא וא"ת והא איצטריך לדבר דבר
מכאן וכו': (ד) בא"ד ואינן
וכו'. שם. ד. דמסתמא
חצי דבר וחצי עדות היא אלא למעוטי
מממון לאשמועינן דאין דבר שבערוה
נדה (דף נב:) אמר ב' שערות שאמרו
ד
(א)
כלום וכו' וכל כת וכת היה
כפרה שלימה צריכא. תוס'
יכול וכו': (ה) בא"ד למעט
ב"ק מ. ה. [ו]היינו כופר
שנים אומרים אחת בגבה ושנים אומרים אחת
פחות משנים (גיטין דף צ.) וי"ל דדבר
אפי' אחת בגבה ואחת בכריסה:
כי אם אותו חצי דבר:
שלם דידיה. שם. ו. ולא
בכריסה. באותו מקום: חצי עדות
דגבי ערוה מופנה הוא ואפילו למ"ד
בכריסה אמר רב יהודה אחד אומר אכלה
(ו) ד"ה אלא מעתה וכו'
ה
דמי לחמשה בקר דמסקינן
מעלייתא רצופה קמסהדי:
הוא. דאין כאן אלא עד אחד לכל
אפי' חמשה חצאי בקר
דלמידין ומשיבין שמא ליכא למיפרך
חטים ואחד אומר אכלה שעורים הרי זו
(ז) ד"ה א"ל רב יהודה וכו'
אמר רחמנא דתשלומין
מידי ואי איכא למיפרך י"ל דלאו
שיער ועד אחד אינו נאמן לעשותה בת
מה יש פסול עדות עוד אי
חזקה מתקיף לה ר"נ אלא מעתה אחד אומר
נינהו ויש לו לשלם מה
מדבר דריש אלא מעל פי שנים
עונשין לחייבה וקרא חצי דבר אתא
משום דזה אומר אכלה
שהוא חייב. תוס' בכורות
אכלה ראשונה שלישית וחמישית ואחד
חטים וזה אומר אכלה
מח: ז. וכמאן דליתא
יקום (ח) דמשמע יקום כל העדות ולא
למעוטי שהרי דבר כתיב וחצי עדות
שעורים: (ח) תוס' ד"ה
דמיא. רשב"א. ח. ועל
אומר אכלה שניה רביעית וששית הכי נמי
חצי אבל גבי ממון מה לי ממון גדול
למעוטי לא איצטריך קרא דבהדיא
ורבנן וכו' יקום דבר
כרחך אי אפשר לפרש
דהויא חזקה א"ל רב יהודה הכי השתא התם
דמשמע: (ט) בא"ד כופר
דברי ר' נחמן וכו' באתרא
ו
כתיב לא יקום עד אחד וגו': אלא.
ומה לי ממון קטן לפי מה שגנב
שלם ולא חצי כופר: (י) ד"ה
דלא מוברי בגי, דא"כ
בשתא דקא מסהיד מר לא קא מסהיד מר
ישלם להכי אין סברא למעט חצאי
האי דבר למעוטי חצי דבר (ב) דכי
אלא למעוטי וכו' כל מה
אפי' אין מכחישין אלא
שיכולין לראות ולא דמי:
ששניהם מעידים שאכלה
הכא תרוייהו בחדא שתא קא מסהדי מאי
בקר והא דדרשינן בפרק ד' וה' (ב"ק
האי גוונא כגון שנים אומרים אחת
(כ) בא"ד ואין מועיל. נ"ב
אג"ה או בד"ו, מפוזרות
דף מ. ושם) גבי שור של שני שותפין
בגבה ראינו ולא בדקנו יותר ושנים
איכא למימר בין חיטי לשערי לאו אדעתייהו
עי' ברי"ף: (ל) ד"ה אלא
נינהו, ולכו"ע לא עלתה לו
מעתה וכו' אלא אכלה שניה
חזקה, וא"א דטעי בהא רב
כופר (ט) ולא חצי כופר שאני התם
אומרים אנו בדקנו מלפניה וראינו
❖
דאינשי: שלשה אחין ואחד מצטרף עמהן הרי
רביעית:
נחמן. שם. ט. [ו]לא
דלכפרה ד אתי דאין אדם מביא
אחת בכריסה ואי לאו מיעוטא דקרא
אקשי ליה מאחד אומר
אלו שלש עדיות והן
עדות אחת להזמה:
חצי כפרה חצי חטאת וחצי אשם והא
דבר ולא חצי דבר לא היה לנו לפסול
אב"ג ואחד אומר דה"ו
ההוא
וכו', דבכה"ג מילתא
מוסף רש"י
גבי חציו
דאמרינן התם (גיטין מב:)
עדות זה דעדות זה כשר הוא מאחר
פשיטא היא דלא טעי בה
עבד וחציו בן חורין דמשלם חצי כופר התם כל הכופר דשייך בו משלם
שיש ב' עדים על כל שיער שהרי אינן מכחישין כלל זה את זה אלא
שלשה אחים ואחד. מן
אינשי ועדות מוכחשת
השוק עם כל אחד ואחד
היא, אבל באג"ה ובד"ו
וחשיב כופר שלם דלא הרג אלא חצי בן חורין ה ובפרק יש בכור
כת זו בדקו מגבה וכת שניה בדקו מלפניה ובשעה אחת ראו ב'
מעידים על אכילת שני חזקה
דמ"מ שניהם מודים
(בכורות דף מח: ושם ד"ה דרבי) דרשי' חמש ולא חצי חמש התם נמי
(ג) שערות אלו מכאן ואלו מכאן דליכא למימר שומא נינהו השתא
של קרקע של אדם מן השוק
באכילה והוברה היה סבור
מצות פדיונו ה' סלעים ולא מקיימא מצוה בפחות ז) ו: אלא למעוטי
ומעיד אחד מן האחין והבא
ר' נחמן שהוא קרוב
דכתיב דבר עדותן בטלה דב' שערות דבר אחד הוא ואין מועילין
❖
מן השוק על שנה ראשונה
לטעות כחטי ושערי. ר"ן.
שנים אומרים אחת בגבה. אומר רשב"א דאין צריך לחלק כפירוש
אלא כשהן ביחד בבת אחת שאם נראה אחד היום מכאן ולמחר
ואחד מן האחין והבא מן
השוק על שנה שניה והשלישי
הקונט' דאפילו [היתה] חשובה גדולה כשבדקו שני עדים היום בכל
גדל שני במקום אחר וכבר נשר הראשון אמרינן שומא נינהו
על השלישית, הרי אלו שלש
רבינו גרשום
מקום ולא ראו כי אם אחת בגבה ובדקו למחר אותם עדים עצמן ואין כלום אלא אם כן ישנן ביחד וכל כת וכת יכול לראות ב'
(ד)
עדיות. והחזקה קיימת ולא
אמרינן עדות אחת היא והרי
ולא ראו כי אם אחת בכריסה בשתי כתי עדים חשיב חצי דבר אע"פ
השערות דהא ביחד היו נמצא שכל כת עדות של חצי דבר מעידין
משלשין ביניהן. כל כת
העדים קרובים, אלא ג'
משלמת לו שליש דמי
שראו כל מה שיכולין (י) ולא דמי לעדות חזקה דהכא אין עדותן עדות
וכל אחד אינו מעיד שהיא גדולה אלא חצי סימני גדלות ראינו.
עדיות נינהו, דאשתא דקא
הקרקע: שלשה אחין.
בלא עדות ב' אחרונים ואין מועיל לשום דבר בעולם לכך הוי
אבל ג' שני חזקה דמתני' שאין יכולין להיות כי אם בזה אחר
מסהיד האי לא מסהיד האי
(כ)
מעידין כל אחד שאכלה
ז
(סנהדרין כח.). והן עדות
שנה: ואחד. עד נכרי:
חצי דבר אבל שנים בראשונה אע"פ שאין עדות מועיל לענין חזקה
זה ומי שרואה אכילת שנה זו אינו יכול לראות של שנה
אחת להזמה. דעד דמתזמי
מצטרף. להעיד עמהן עם
מכל מקום נפקא מינה בעדותן לשלומי פירי ודבר שלם הוא:
שניה אלא אם כן שוהה שנה שניה בזה המלכות הלכך כל
כולהו לא משלמי ממונא,
כל א' וא': הרי אלו ג'
אלא מעתה אחד אומר אכלה ראשונה שלישית כו'. פי' הקונט'
דהא לא הוה מתוקמא בידא
עדיות. שכל מה שמעיד
שנה ושנה וכל יום ויום חשיב דבר שלם בפני עצמו דעל כרחך כיון
ללוקח אלא בסהדותא דכולהו
אח זה אין מעיד אח זה
דר"נ היה סבור דרב יהודה איירי באחד אומר אכלה חטים
דקרא למעוטי אתא ומיעוט אחד הוא דאיכא ד) (למימר) אין לך למעט
(שם). חלפתא. שם אביו
וכשר הוא העדות: והן
של ר' יוסי (ב"ק ע:). אחת
עדות אחת. הואיל וכל
היינו ראשונה שלישית וחמישית ואין נראה דא"כ מאי פריך אלא
כי אם (ה) חצי דבר דמסתבר טפי למעוטי דהיינו עדות דב' שערות
בגבה. שיער ראיתי בקשרי
אחת מצטרף עם זה נכרי
בשתי כתות: ואחד אומר. אותן ג' שנים שאתה אומר אכלה חטין
מעתה אכלה ראשונה כו' אין ה"נ דלסברתו אמר רב יהודה דהוי
אצבעותיה (ב"ק ע: וסנהדרין
אם הוזם זה נכרי או
ל: ועי' נדה נב:). או: תחת
חזקה והכי הוה ליה למיפרך אמאי הוי חזקה והא אין שום אדם אומר
אני מעיד כמותך שאכלה אבל אכילת שעורים היתה הרי זו חזקה.
אחד מן האחין שמצטרף
אותו מקום (נדה שם). האי
עמו בטל כל העדות של
וטעמא מפרש לקמיה: מתקיף לה ר"נ אלא מעתה כו'. ר"נ לא היה
שאכלה רצופין ולא דמי לר' יהושע בן קרחה ונראה לפרש דר"נ ידע
חצי דבר. שיער אחד, וחצי
חזקה זו הואיל וזה נכרי
דתרוייהו אחדא שתא קמסהדי וה"פ כיון דאמר דהויא חזקה אע"ג
יודע טעמו של רב יהודה המפורש לפנינו דבין חטין ושעורין טעו
עדות. עד אחד יש לשיער
מעיד עם כולן ומשלמין בין
ופשיטא דלאו עדות היא (ב"ק
ארבעתם: על פי שנים עדים
דמכחשי אהדדי משום דתרוייהו אחזקה קמסהדי אלא מעתה אחד
אינשי אלא ס"ל דהא דקאמר רב יהודה אחד אומר אכלה חטין ואחד
.
יקום דבר. שלם ולא חצי
שם וסנהדרין שם)
אומר אכלה ראשונה שלישית וחמישית ושנית ורביעית וששית הניחה
אומר אכלה שעורין כו' לאו באותן ג' שנים דקמסהיד האי מסהיד
דבר וזה השנים אין מעידין
אלא שליש דבר: ורבנן.
בורה כדרך מוברי באגי ח ואחד אומר לא כי אלא אכלה (ל) שנית
האי דא"כ עדות מוכחשת היא ותיבטל אלא ס"ל לר"נ דה"ק רב יהודה
דמתני' דקא סברי ה"ז חזקה
רביעית וששית וראשונה שלישית וחמישית הניחה בורה ה"נ דהוה
אחד אומר אכלה חטין ג' שנים כפי מנהג עובדי אדמה ואחד אומר
[דבר] ולא חצי דבר מאי
עבדי ליה למעוטי מאי: האי
חזקה אע"ג דמכחשי אהדדי כיון דתרוייהו מיהא אחזקה קא מסהדי
אכלה שעורים שלש שנים כפי מנהג עובדי אדמה והיינו שש שנים
ט
חצי עדות. דאחד בלבד אמר
בדילוג ושאלתי לעובדי האדמה ואמרו לי שלעולם כך הוא המנהג
ומשני
בגבה: אלא שנים אמרו
אחת בגבה. היינו שנים
שנה אחת חטין ושנה אחת שעורין כן כל הימים ואינה צריכה שביתה כלום ה"ז חזקה שהרי אין מכחישים זה את זה כלל וממ"נ כל אחד
מעידין חצי דבר וכן נמי
מעיד שאכלה שני חזקה והלכך הויא חזקה דדמיא להא דר' יהושע בן קרחה דאמרי' בפירקין לעיל (דף לב.) אין עדותם מצטרפת עד שיראו
שנים אומרין אחת בכריסה
שניהם כאחד ר' יהושע בן קרחה אומר אפי' בזה אחר זה וטעמא דר' יהושע מפורש בסנהדרין בפ' זה בורר [ל.] דאע"ג דאמנה דקמסהיד האי לא
דלא מצרפינן לסהדותייהו
דהאי כת דמעיד על נימא
מסהיד האי מיהו תרוייהו אמנה קמסהדי והכא נמי תרוייהו אחזקה קמסהדי: אלא מעתה אחד אומר אכלה ראשונה שלישית כו'.
אחת בלבד אכתי משוו
דהיינו כרב יהודה הכי נמי דתיהוי חזקה הא ודאי לא תיהוי חזקה דלא דמיא כלל לר' יהושע בן קרחה אלא היכא דאחד אומר אכלה
לה קטנה. וכן נמי כת
אחרת משוו לה קטנה ולא
ראשונה ושניה ושלישית ואחד אומר אכלה ד' ה' ו' דתרוייהו אחזקה מעלייתא (ו) קמסהדי אבל הכא לא זה ולא זה מעידים על חזקה רצופה
ידעת איזו חזיא ברישא:
דחזקה בדילוג אינה כלום. וכן עיקרה של שיטה זו כמו שפירשתיה: א"ל רב יהודה הכי השתא התם כו'.
וכיון דליכא אלא עד אחד
אחד אומר. שזרעה לאכלה
ג' שנים חטים וא' אומר
לשנה חצי עדות הוא הכא תרוייהו בחדא שתא מסהדי כשזה אומר אכלה חטין וזה אומר אכלה שעורים אין לנו לחוש ולומר דלמא
שעורין אכלה ג' שנים הרי
בדילוג קא מסהדי אלא מסתמא על אותם שלש שזה מעיד השני נמי מעיד וכיון דעדות שלימה
יש על השלש שנים מה יש פסול (ז)
זה חזקה: בין חטי לשערי
לא דייקי. אינשי ועדותן
אומר אכלה שעורים: בין חיטי ושערי לאו אדעתייהו דאינשי. אין מבינין יפה
עוד אי משום דזה
בין קמת ה) חטים לקמת ה) שעורים:
עדות והויא חזקה:
ההוא