סג:
המוכר
את הבית
פרק רביעי בבא בתרא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שאם
רצה לבנות עלייה על גבה. לאו על גבה ממש (ט) אלא דאי
למאי הלכתא. אמר ר"ל דאהני תנאיה למיהוי
דיוטא עליונה שלו
כד א ב מיי' פכ"ד מהל'
א) [לקמן סד. קמח:],
ב) [לקמן סד.], ג) [צריך
מכירה הל' טז סמג
בלאו הכי הוא שלו דהמוכר הבית לא מכר דיוטא העליונה: שאם
נפלה הדר בני לה כדמסיק לקמן אבל אם לא אמר ע"מ
רש"ש], ד) צ"ל: ואמר בעל
עשין פב טוש"ע ח"מ סי' ריב
רצה. מוכר להוציא זיזין מדיוטא עליונה כנגד חצר של לוקח שמכר
לא בני לה אע"ג דתנן (ב"מ דף קיז.) הבית והעלייה של שנים שנפלו
א
סעיף ג וסי' ריד סעיף ח:
העליה לבעל הבית לבנות וכו'
❖
כה ג מיי' שם הל' טו
אומר רבינו. רש"ש,
לו זה הבית והחצר מוציא דלהכי אהני תנאיה והכי אמר ליה על מנת
ואמר בעה"ב ד) לבעל העלייה לבנות כו' ואומר רבינו יצחק דוקא בעלייה
וסמג שם טוש"ע ח"מ
❖
סי' ריד סעיף ג: דעדיפא וחשיבא טפי מדיוטא אבל
שתהא דיוטא העליונה שלי לגמרי
דיוטא דלא חשיבא כולי האי לא יפה
לעשות בה חפצי אף להוציא ממנה זיזין
למאי הלכתא רב זביד אמר שאם רצה
הגהות הב"ח
א)
א
כחה כמו עלייה ובקונט' דחק בחנם
כמתחילה קודם שמכרתי לך הבית
להוציא בה זיזין מוציא רב פפא אמר שאם
(א) גמ' ומחילות לא צריכא
ב
רבינו גרשום
לפרש בע"א: אהני מתהום
והחצר דשייר בתנאי מקום בחצר כמו
דלא כתב ליה: (ב) רשב"ם
רצה לבנות עלייה על גבה בונה בשלמא
ד"ה רב פפא וכו' והכי
ומקשי' למאי הלכתא. שייר
ארעא ועד רום רקיעא למיקני בור
ששייר למעלה בשדה מקום מעשר
לרב זביד היינו דקתני זאת אומרת אלא
מסיק כצ"ל ותיבת הוה
בלא על מנת נמי לא
ודות ומחילות. פי' בקונט' דעד רום
דכל תנאי דלא מהני מאי דקאמר
נמחק: (ג) בא"ד להדר
קנה הדיוטא כדקתני מתני'
לרב פפא מאי זאת אומרת קשיא: אמר רב
בני לה וכו': (ד) בא"ד כל
המוכר את הבית סתם
רקיעא לא מהני מידי דמשכתב לו
אהני מיהא לשייר מקום והיינו זאת
ימי שתתקיים אבל וכו':
לא מכר את היציע והיינו
דימי מנהרדעא ג האי מאן דמזבין ליה ביתא
עומקא ורומא קני עד רום רקיעא
אומרת דקאמר ר"ל. ודוקא הוא אבל
(ה) בא"ד דהוצאת זיזין:
עלייה: רב זביד אמר.
(ו) ד"ה האי מאן וכו' אבל
לחבריה אף על גב דכתב ליה עומקא ורומא
להכי אהני על מנת שאם
בנו אין לו רשות להוציא זיזין עד
ואפי' גג שיש לו מעקה גבוה י' טפחים
ב
לא קני בור ודות שאין וכו':
רצה להוציא מן הדיוטא
צריך למכתב ליה קני לך מתהום ארעא ועד
שיפרש לי ולבניי כדאמר לעיל גבי
והא דקתני במתני' אע"פ שכתב לו
(ז) בא"ד עד שיפולי ביתא.
לחצר שמכר עם הבית זיזין
נ"ב לשון זה נקט התלמוד
מעשר דכל מילתא דדייקינן מיתורא
עומקא ורומא אבור ודות קאי ולא
וגזוזטראות בחצר מוציא
רום רקיעא מאי טעמא דעומקא ורומא
בפ' ח"ה סוף דף ל"ז:
ודלהכי מהני על מנת
די לנו אי אהני יתורא לעצמו כמו
אגג ולא אצטריך עד רום רקיעא
בסתמא לא קני אהני עומקא ורומא למיקנא
(ח) ד"ה ת"ש ולא וכו' אלא
לטפויי מלתא: ורב פפא
שפירש ע"מ שמעשר ראשון שלי ה"נ
אלא סוף דיבור הוא דלא מצי למימר
בסתמא מיירי ומש"ה לא
אמר. להכי מהני על מנת
עומקא ורומא ואהני מתהום ארעא ועד רום
קנה גג: (ט) תוס' ד"ה שאם
שאם רצה לבנות עלייה על
אמרינן ע"מ שהדיוטא העליונה שלי
עד שיפולי ביתא וקשה לר"י דה"מ
❖
וכו' ממש קאמר אלא דאי:
גבי עלייה בונה: בשלמא
רקיעא למיקנא בור ודות ומחילות לימא
אבל לבניו לא מהני תנאי המיותר: רב
למימר רומא ועומקא עד ארעית
לרב זביד היינו דקאמר זאת
מסייע ליה ולא את הבור ולא את הדות
אומרת. דכי היכי דבן לוי
ב)
פפא אמר. כולי האי לא אהני תנאי
תהומא לכן נראה לר"י דאגג נמי
מרויח בהאי דקאמר על מנת
מוסף תוספות
אף על פי שכתב לו עומקא ורומא ואי
קאי דאע"ג דכתב ליה עומקא ורומא
לשייר מקום ממה שמכר אלא להכי
האי נמי מוכר מרויח בעל
א. משום דא"ל לוקח
מנת דיכול להוציא זיזין
סלקא דעתך בסתמא קני עומקא ורומא ליהני
לא קני לגג שיש לו מעקה גבוה י"ט
אהני תנאי המיותר שאם רוצה לבנות
ג
וכו' דמרעת לה
בחצר שאינו שלו: אלא
וה"מ למימר ואהני עד רום רקיעא
דיוטא זו אם תפול על גביו של הבית
עומקא ורומא למיקנא בור ודות ומחילות
לאישיתאי. ר"י מיגש.
(א)
לרב פפא מאי זאת. כלומר
ב. דדוקא בור ודות
למיקני גג שיש לו מעקה גבוה י'
מאי קמרויח האי מוכר
בונה והכי הוה מסיק לקמן [סד.] דאי
(ב)
דלא כתב ליה והא אע"פ שכתב לו קתני
ומחילות דהוא תשמישתא
בעל מנת. בלא על מנת
טפחים אלא דלא חש למינקט אלא
נפלה (ג) הדר בני לה דאי הוה שתק
ה"ק אע"פ שלא כתב לו כמי שכתב דמי
לחוד ואינו מעין תשמיש
יש לו רשות לבנות עלייה
גבי בור ודות וה"ה גג וכ"ש הוא ודחק
ומכר הבית סתם היתה הדיוטא
הבית אינו נקנה בכלל
על גבי עלייתו שאין לו
למיקנא עומקא ורומא למיקנא בור ודות
עומקא ורומא וכו' אבל גג
לקונה אלא הבית: קשיא:
ר"י לקיים פירוש הקונטרס דמדכתב
העליונה שלו כל ימי (ד) שיתקיים אבל
לא הוי תשמישתא לחוד.
מ"ט. צריך למכתב: משום
ומחילות אי כתב ליה עומקא ורומא קני ואי
עומקא ורומא קני גג ואהני עד רום
אם תפול לא יחזור ויבננה ע"ג בית
רבינו יונה. ג. דלא אקני
דעומקא ורומא בסתמא לא
לא כתב לא קני תא שמע ולא את הגג בזמן
ליה בעומקא ורומא אלא
קני. אי לא כתב ליה ואהני
רקיעא למיקני בור ודות שעל הגג
של זה דלהך דיוטא הוא דאשתעבד לו
מה שיש מן הקרקע
עומקא ורומא דכתב ליה
שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים
שהיו רגילין לעשות מקואות על
בית אבל לדיוטא אחרת לא משתעבד
ולמטה לעשות בו כל
למיקני עומקא כגון אוצר
חפצו ומאויר התקרה
שתחת הבית. רומא למיקני
ואי
ראש הגג כמו שמצינו בפ"ק דיומא
עד דא"ל בהדיא יתור לשון כדאמרינן
ולמעלה לבנות עליו
גג שעל הבית שאין לו
תא
(דף יט.) על גג הפרווה ועל גג שער המים: שמע ולא את
נמי בפרק הבית והעלייה (ב"מ דף קטז:) אי דא"ל עלייה זו ונפלה
עלייה ולעשות בו כל מה
מעקה גבוה י' טפח ואהני
הגג. פי' הקונט' והך דרישא בלא כתב לו עומקא ורומא איירי
שירצה, אבל בורות שהם
נמי מתהום ארעא למיקני
אזלא לה ואי דא"ל סתם בעי למיגר ליה אחרינא ומסקנא לא צריכא
בנויים ועומדים ובין
בור ודות ומחילות דכל
דהא לא קתני בה אע"פ שכתב לו עומקא ורומא ובחנם פירש כן
דאמר ליה עלייה שעל גבי בית זה אני משכיר לך דהא שעבד בית
עלייה שהיא בנויה
הני בתהומא דארעא הן
דאפילו הוה קאי ארישא הא אסיק לעיל למאי דבעי למימר בסתמא
לעלייה אבל בלא יתור מכי נפלה אזלא לה ולא יבנה אחרת וה"ק ע"מ
ועומדת או גג שיש לו
ואהני נמי עד רום רקיעא
מעקה גבוה עשרה טפחים
למיקני א) גג שיש לו
קני דה"ק אע"פ שלא כתב כמו שכתב דמי למיקני עומקא ורומא:
שהדיוטא העליונה שלי לעולמים ואף אם תפול אחזור ואבננה. והא
לא הקנה אותם לו לפי
מעקה גבוה י' טפח דדבר
דתנן (ב"מ דף קיז.) הבית והעלייה של שנים שנפלו וכו' אם אמר
ואי
שהם חשובים ויש להם
חשוב הוא בפני עצמו:
שם בפני עצמן. ר"י מיגש.
ליהני עומקא ורומא למיקני
בעל העלייה לבעה"ב לבנות כו' התם בדחלקו זה נטל בית וזה נטל עלייה ודאתנו בהדדי להשתעבד בית לעלייה כל הימים ואפי' לא אתנו מסתמא
בור ודות ומחילות. אלא
ע"מ כן חלקו. ולרב זביד אהני תנאה להוצאת זיזין ולא להדר בני לה (ה) הוצאת זיזין מסיק אדעתיה שהרי צריך לו מיד אבל להדר בני לה אם
ש"מ דסתמא לא קני ואמטו
להכי צריך תרוייהו דאהני
תפול לא מסיק אדעתיה לעתים רחוקות: בשלמא לרב זביד. דאוקי יתורא דתנאי להוצאת זיזין דהיינו שיור מקום בחצר דומיא דשיור מקום
עומקא ורומא למיקני
בשדה היינו דקתני במילתיה דר"ל זאת אומרת שהוצרך ר"ל ללמוד מן הברייתא דליהני יתורא לשיור מקום דמסברא לא הוה אמרינן דמשייר
עומקא ורומא ואהני מתהום
ארעא עד רום רקיע למיקני
איניש לעצמו ממה שמוכר ואע"ג דקאמר יתורא: אלא לרב פפא מאי זאת אומרת. למה לו לר"ל לומר זאת אומרת לאשמועינן
בור ודות ומחילות ותסייע
דאהני יתור לחזור ולבנות הדיוטא אם תפול בלא הברייתא נמי הוה ידעינן דאהני יתור תנאי שאינו צריך לטפויי מילתא או הא דרב
לרב דימי: לעולם מהא לא
פפא או שום דבר בעולם כדאמרינן במתני' (לקמן סד.) ומודה ר"ע בזמן שאמר לו חוץ מאלו שאין צריך ליקח לו דרך מהתם שמעינן
תסייע ליה דודאי בסתמא
קני אף על גב דלא
דכל תנאי בלא צורך לטפויי מילתא קאתי ומברייתא לא שמעינן ליה טפי ממתני' ולעיל [ע"א] נמי אמרינן אי א"ל אלין מצרנהא קני פלגא והכי
כתב עומקא ורומא [עומקא
הו"ל למימר אמר ר"ל המוכר בית לחבירו ואמר לו ע"מ כו': האי מאן דמזבין ליה ביתא לחבריה. ומכר לו גם את הבור ואת הדות
כגון] אוצרות דשייכי בבית
ורומא כגון גג שאין לו
וצריך ג) לו לכתוב בשטר המכירה כן אע"ג דכתב ליה בשטר עומקו ורומו של בית אני מוכר לך לא קנה בור ודות כדמפרש ואזיל דלא
מעקה גבוה י' טפח ואי
אהני מה שכתב עומקא ורומא אלא למיקני עומקו של בית כגון גוף הקרקע עצמו לחפור תחת קרקעית הבית אם ירצה שאם לא כתב
כתב עומקא ורומא קני
בור ודות וגג שיש לו
לא הוי קני ליה מסתמא אלא הרי הוא של מוכר לחפור בורות שיחין ומערות מתחת קרקעית הבית אלא שלא יזיק לבעה"ב וגם אהני ליה
מעקה גבוה י' טפחים אבל
למיקני רומא כגון גג שיש לו מעקה שהוא גבוה י' שאינו מכור מסתמא עם הבית כדקתני מתניתין וגם לקנות כל האויר עד לרקיע שאם ירצה
הכא במאי עסקינן דלא
קני בור ודות דלא כתב
לבנות בונה דמסתמא לא הוי קני ליה לוקח אלא הרי הוא של מוכר להוצאת זיזין או לבנות באויר וכגון שלא יכביד על ביתו של לוקח
ליה עומקא ורומא ואי
אבל (ו) למיקני בור ודות שאין תשמישן שוה לבית והלכך אינו בכלל עומקו ורומו של בית ולא קני ליה עד דכתב ליה מארעית תהומא
כתב ודאי קנה אפי' בור
משולי התהום עד לרקיע ואהני האי מארעית תהומא למיקני בור ודות ומחילות. והאי עד רום רקיע לא מהני ליה מידי דמשכתב לו עומקא
ודות ומחילות. והא אפי'
שכתב ליה עומקא ורומא
ורומא קני עד רום רקיע ולא איצטריך כלל אלא סוף דיבור הוא דלא מצי אמר מארעית תהומא (ז) עד שיפולי ביתא דמשמע דלא זבין
קתני מתני' דלא קנה בור
ליה משיפולי הבית ולמעלה כלום: ה"ג מאי טעמא עומקא ורומא בסתמא לא קני. עד דמפרש עומקא ורומא והלכך לא אהני עומקא
ודות והיכי אמרת הא כתב
קנה. ומשני הכי קא מפרש
ורומא למהוי יתור לשון למקני בור ודות דלגופה איצטריך: אע"פ שכתב לו עומקא ורומא. אבור ודות קאי אבל אגג שיש לו מעקה
למתני' אע"ג דלא כתב ליה
גבוה י' לא קאי דאז ודאי אי כתב ליה עומקא ורומא קני ליה כדמוכח לקמיה : ואי ס"ד בסתמא.
אע"פ שלא כתב עומקא ורומא קני
עומקא ורומא קני בסתמא
[סד.]
מאי דשייך בהדי בית דכמו
עומקא ורומא א"כ עומקא ורומא שכתב מיותר הוא ותיהני למיקני בור ודות אלא לאו שמע מינה עומקא ורומא לגופיה איצטריך למיקני עומקא
שכתב דמי למיקני עומקא
ורומא וליכא יתור לשון למיקני בור ודות עד דכתב ליה מארעית תהומא עד רום רקיע כרב דימי: ומשני דלא כתב ליה עומקא ורומא.
ורומא אבל למיקני בור
ודות ומחילות אי כתב ליה
הלכך לא קנה בור ודות אבל אי כתב ליה קני ואע"ג דלא כתב מארעית תהומא ודלא כרב דימי: ה"ק אע"פ שלא כתב לו. עומקא ורומא
מתהום ארעא ועד רום
הרי הוא כמי שכתב לו כדי לקנות עומקא ורומא אבל למיקני בור ודות ומחילות כו' צריך לכתבו בפירוש להיות לו יתור לשון למיקני בור
רקיע תהניא דקני בור ודות
ומחילות וגג י' טפח ואי לא
ודות דהא לגופיה לא צריך דמסתמא קני עומקא ורומא והכי משמע מתני' לא את הבור ולא את הדות אע"פ שכתב בשטר ונתרצה לו
לא ומהא לא תסייעיה: ת"ש
בשטר מכירה זו עומקא ורומא שהרי כתב לו בית זה אני מוכר לך ועומקא ורומא בכלל בית הוא אפ"ה לא קנה בור ודות דלאו בכלל
ולא את הגג וכו'
בית הוא כעומקא ורומא: ת"ש ולא את הגג. סייעתא היא. והך רישא בדלא כתב לו עומקא ורומא מיירי דהא לא קתני בה אע"פ שכתב לו
א) דעת רבינו בזה כדעת ר"י
עומקא ורומא
אלא בסתמא מיירי
(ח) ואפ"ה לא קנה גג
שיש
לו מעקה גבוה עשרה דהיינו
בכלל רומא כדסלקא דעתך השתא:
בתוס' כאן ד"ה אהני ע"ש.
ואי