סט: המוכר
את הבית פרק רביעי בבא בתרא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מנהני מילי. דחרוב המורכב וסדן השקמה אין נמכרין בכלל שדה (ד) וכיון דמשכחינן דאינן בכלל שדה ממילא
ידעינן דאפי' אם
מט א מיי' פכ"ד מהל'
א) [פי' דיקלין תמרים גבוהין
מכירה הל' יד סמג
תאלין שאר אילנות גדולים
אמר כל מה שבתוכה אינן נמכרין כדקתני מתני' בין כך ובין כך לא מכר כו' דכל מה שבתוכה לא מהני אלא לטפויי תשמישי
עשין פב טוש"ע ח"מ סי'
הוצין שאר אילנות קטנים צינין
רטז סעיף א: דשדה שאינן קבועין כל כך כגון קנים ואבנים שאינן מתוקנין לצרכה ומיהו להכי קיימי אבל חרוב המורכב וסדן השקמה אשמעינן
דקלים קטנים. ערוך ערך צני],
נ ב ג ד מיי' שם הל' יג
ב) נ"א וצייני וגרסת הערוך
קרא דחשיבי שדה בפני עצמן ומי שיש לו ג' שדות ומכר שנים החיצונים ואמר לו כל מה שבתוכן
אני מוכר לך דלא מכר שדה השלישי
וצינין, ג) [בראשית כג],
ועיין בהשגות ובמ"מ
❖
שביניהן אף כאן לא מכר חרוב
ד) בס"א: מדיקלי,
טוש"ע שם ס"ה:
ארעא ודיקלי אי אית בה דיקלי
נא ה מיי' שם הל' יא
המורכב וסדן השקמה: דכתיב ויקם
מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר רב דאמר
טוש"ע שם סעי' ג:
שדה עפרון וגו'. עפרון מכר לו
כו'. אע"ג דאם לא אמר
קרא ויקם שדה עפרון אשר במכפלה וגו'
נב ו ז מיי' שם הל' יב
(א)
1
תורה אור השלם
❖
השדה לאברהם בסתמא כדכתיב נתתי
טוש"ע שם סעי' ד:
ג)
דיקלי בסתמא היו כולן מכורין מיהו
מי שצריך לגבול סביב יצאו אלו שאין
1 וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר
כסף השדה וגו' וקמהדר ליה עפרון
השתא גרע כדבעי למימ' לקמן חוץ
(ל)
צריכין לגבול סביב אמר רב משרשיא מכאן
בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא
ארץ ארבע מאות וגו' ואפ"ה קנה
מחרוב פלוני דקני שאר חרובין אע"ג
רבינו גרשום
הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ
למצרים מן התורה: אמר רב יהודה האי
א
אברהם כל האילנות כדכתיב ויקם
וְכָל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה
דבסתמא לא קני דדיקלי משמע תרי א
וכל העץ אשר בשדה אשר
אֲשֶׁר בְּכָל גְּבֻלוֹ סָבִיב:
מאן דמזבן ארעא לחבריה צריך למכתב ליה
❖
שדה עפרון וגו' וכל העץ אשר בכל
ולא שייך הכא שופרא דשטרא אלא
בכל גבולו סביב. אותו אילן
בראשית כג יז
קני לך דיקלין ותאלין והוצין וציצין ואע"ג
שצריך גבול סביביו שאין
גבולו סביב ע"י קניית השדה סתם
א)
ב)
דוקא כשכותב בשטר אבל הכא
משתמר אלא על ידי גבול
דכי לא כתב ליה הכי קני אפ"ה שופרא
קנה גם את כל האילנות והאי אשר
דבעל פה לא ועוד דהתם כתיב דיקלין
כעין שמקיפין גדר סביב
הגהות הב"ח
בכל גבולו קרא יתירא הוא דמצי
השדה כדי שיהא משומר
דשטרא הוא ב אמר ליה ארעא ודיקלי חזינן
ותאלין כו' והכא דלא קאמר אלא
(א) גמ' אשר במכפלה וגו'
על ידי גבול מפני שנמוך
למיכתב וכל העץ אשר בשדה דהיינו
דיקלין לא שייך למימר הכי:
אי אית ליה דיקלי יהיב ליה תרי דיקלי ואי
וכל העץ אשר בשדה
האילן ויכלי אינשי ליטול
בתוך גבולי השדה ולמידרש אתא מי
אשר בכל גבולו סביב מי
פירות אותו אילן נקנה אגב
חוץ
לית ליה זבין ליה תרי דיקלי ואי משעבדי
שצריך לגבול יצאו אלו כצ"ל
קרקע. אבל אילן שגבוה
שצריך לגבול אותן אילנות קנה
ותיבת סביב נמחק: (ב) שם
הוא כגון חרוב מורכב
פריק ליה תרי דיקלי גארעא בדיקלי חזינן אי אית בה דיקלי (ב) יהיב ליה ואי לאו
שצריכין להיות (ה) להו גבול סביב
אית בה דיקלי (יהיב ליה)
וסדן השקמה שאינו צריך
מקח טעות הוא ארעא בי דיקלי לית ליה דיקלי דחזיא לדיקלי קאמר ליה
תא"מ ונ"ב ס"א זביניה
לשומר ואינו צריך גבול
ד
(ג)
שלא יערער אדם עליהם לומר בתוך
זביני: (ג) שם לית ליה
דמחמת גבהותו משומר
אמר ליה לבר מדיקלא פלניא חזינן אי דיקלא טבא הוא שיורי שייריה אי
שלי נטועים ושלי הם דהיינו כגון
ה
דיקלי מ"ט דחזיא לדיקלי:
הוא שאין ידו של אדם
(ד) רשב"ם ד"ה מנהני
יכולה להגיע לפירותיהן
דיקלא בישא הוא כל שכן הנך אמר ליה לבר מאילני אי אית ליה אילני לבר
אילנות דקין שאין להם שם והדבר
ו
מילי וכו' בכלל שדה דכתיב
והענפים והפירות שלו
שכוח מי נטעם לפיכך צריך לעשות
מאילני אי אית ליה דיקלי לבר מדיקלי אי אית ליה גופני לבר מגופני אילני
ויקם וגו' וכיון דמשכחינן:
בגבהות עומדין ואין עולין
(ה) ד"ה דכתיב ויקם וכו'
להם גבול סביב אבל כל חרוב
לו אלא בחבל אינו נקנה
וגופני לבר מאילני אילני ודיקלי לבר מאילני גופני ודיקלי לבר מגופני אמר
להיות להם גבול וכו' שלי
אגב קרקע דדבר חשוב
המורכב וסדן השקמה גדולים
הם נטועים וכו' בכלל השדה
רב ז כל שעולין לו בחבל הוי שיור כל שאין עולין לו בחבל לא הוי שיור
בפני עצמו הוא: אשר בכל
וחשובים ואוושא מילתייהו וידוע של
הס"ד ואח"כ מ"ה סביב אמר
גבולו סביב מיכן למצרים
ודייני
רב: (ו) ד"ה ואי לא זבין
מן התורה. שהראה לו
מי הן ובקרקע מי הן נטועין ואין
ליה תרי דיקלי: (ז) ד"ה
המצרים שסביבותיה מצר
צריכין גבול הלכך אינן בכלל השדה סביב: אמר רב משרשיא מכאן למצרים מה"ת.
שהקונה את השדה קנה את המצרים עצמן וכל
מקח טעות וכו' יותר משתות
פלוני כך וכך מצר פלוני
אבל מקח: (ח) ד"ה ארעא
כך וכך. ואית דמפרשי מיכן
האילנות הנטועין במצר דמצרים בכלל שדה דהכי משמע סביב כל האילנות הנטועין בקרקע המצר שהוא סביב השדה קנה אברהם. כן נראה
בי וכו' לדקלים הס"ד ואח"כ
ללוקחין שקונין המצרים
בעיני: דיקלי. שגדלו כל צרכן: תאלין. שתילין נטעים בחורים: הוצין וציצין.
גם הם מיני דקלים כדתנן (סוכה דף כט:) ציני הר הברזל
מ"ה לית ליה וכו' הרי הן
שסביבות השדה דהיינו
של לוקח: (ט) ד"ה א"ל
גבולי: דיקלי. אילנות
כשרין. ויש מפרשים שאין אלו טוענין פירות: ואע"ג דכי לא כתב ליה הכי קני. כדתנן המוכר את השדה סתם מכר חרוב שאינו מורכב ובתולת
מוכר ללוקח שדה זו אני
תמרים גבוהים: תאלין אלו
השקמה וכ"ש שאר אילנות דהא לא משייר במתני' אלא חרוב המורכב וסדן השקמה: שופרא דשטרא. ייפוי כח השטר דאפי' אי אתו לפני ב"ד
מוכר לך הס"ד: (י) ד"ה
שאר אילני בחורין קטנים:
כ"ש הנך וכו' בכלל שדה
טועין יהבי ליה שהרי מפורשין בתוך השטר: א"ל לבר מדיקלא פלניא כו' הכא לא גרסינן אלא לקמן בסמוך אחר דחזיא לדיקלי קא"ל:
הוצין. אילנות קטנים:
דהא דאמרינן: (כ) ד"ה הכי
וציצין. דקלים קטנים כעין
קפסיק גמרא א"ל. מוכר ללוקח ארעא ודיקלי מזבנינא לך שני מכירות הן שדה זו אני מוכר לך וקנה את השדה ואת הדקלים שבתוכו
גרסינן וכו' שדה זו אני וכו'
צינייתא דבבל: ואע"ג דכי
אילני לבר הד"א: (ל) תוס'
ודיקלי נמי מזבנינא לך במקום אחר דהא לא קאמר ארעא בדיקלי כדלקמן דהוי משמע דקלים שבתוכה: הכי גרסינן אי אית ליה דיקלי
לא כתב ליה הכי ודאי
ד"ה ארעא וכו' השתא גרע
קני. דאי אתי לפני בית
יהיב ליה תרי דיקלי. לבד אותן שבשדה המכורין בכלל שדה דמכירה אחרת היא זו ומיעוט דיקלי שנים. ויש ספרים שכתוב בהן אי אית ביה
דדיקלי משמע תרי כדבעי
דין פקח יהבי ליה והאי
דיקלי יהיב ליה תרי דיקלי דמשמע דאם יש שם דקלים הרבה באותו שדה שמכר לו יתן לו מהן שנים ולא יותר והשאר יעכב לעצמו
למימר לקמן וכו' לא קני ולא
דלא כתב ליה הכי משום
❖
שייך כצ"ל:
דטעות סופר הוא. אפילו
ולא נהירא כלל דאילו א"ל האי ארעא מזבנינא לך קנה הכל אפילו הדקלים וכשהוסיף לפרש ארעא ודיקלי יפסיד הלוקח כ"ש שייפה
הכי צריך למכתב ליה הכי
כחו כדאמרן לעיל צריך למכתב ליה קני לך דיקלין ותאלין כו' דהוי שופרא דשטרא ולא אמרינן שני דקלים מכר לו והשאר עיכב
דשופרא דשטרא הוא דאפי'
אתי לפני בית דין טועין
מוסף תוספות
לעצמו ועוד הכי איבעי ליה למימר חזינן אי אית ביה דיקלי לא יהיב ליה אלא תרי דיקלי שהרי כולן היו מכורין מסתמא ואהני
דיהבין ליה דאי לא כתב
יתור לשון זה לשייר לעצמו ומדלא קאמר הכי אלא קאמר יהב ליה תרי דיקלי ש"מ דה"ק אם יש לו דיקלי לבד אותן שמכר עם השדה
א. והא דקאמר יהיב ליה
הכי ואתי לפני בית דין
תרי דיקלי ולא קאמר לא
הדיוטות לא יהבי ליה אבל
שהן בתוך השדה יהיב ליה תרי דיקלי: (ו) זבין ליה תרי דיקלי. יקנה לצרכו של זה שני דקלים שלא יהא מחוסר אמנה שכך התנה לו
יהיב ליה אלא תרי דיקלי,
השתא ליכא למיחש: אמר
אני מוכר לך אילנות שאקנה לצרכך או יחזיר לו מן המעות כנגד דמי שני דקלים: ואי משעבדי. למלוה: ארעא בדיקלי. שדה עם
אגב דבעי למימר זבין ליה
ליה. המוכר ללוקח: ארעא
דקלים שבתוכו אני מוכר לך: ה"ג אי אית בה: מקח טעות הוא. ששיקר בו והדרי מעות. ונהי דאין אונאה לקרקעות היכא דמוכר ביוקר אפי'
תרי דיקלי פריק ליה תרי
ודיקלי. מזבינא לך: אי אית
דיקלי נקט נמי האי לישנא
בה דיקלי יהיב לי' תרי
יותר משתות [ב"מ נז.] (ז) מקח טעות מיהא הוי דלדעת כן לא לקח אלא היה סבור שיש בה דקלים כמו שאמר ליה: ארעא (ח) ביה דיקלי. מקום
יהיב לי תרי דיקלי.
דיקלי. דדיקלי לא פחות
הראוי לדקלים לית ליה ללוקח דיקלי שאם אין דקלים בשדה אין זה מקח טעות מ"ט דחזיא לדיקלי קא"ל קרקע יפה לגדל דקלים.
שיטמ"ק בשם תוס' הרא"ש.
מתרתי. ואי אית בה דיקלי
משעבדי לבעל חוב של
ומיהו אי אית ביה דיקלי ה"ז של לוקח דכ"ש דה"ק ארעא דחזיא לדיקלי מזבנינא לך כלומר שהדקלים שבה טעונין פירות הרבה:
מוכר פריק להו מיניה ויהיב
א"ל. מוכר שדה אני מוכר לך לבר מדיקלא פלניא: חזינן אי דיקלא טבא הוא.
כלומר מן הבינונים שטוענין פירות קצת לחודיה שייריה
(ט)
ליה ללוקח: ואי אמר ליה
ארעתא ודיקלי מזבינא לך
דדעתו ליהנות מפירות שדהו פורתא וקנה הלוקח כל השאר בכלל השדה: ואי דיקלא בישא הוא. אע"פ שיש עדיין רעים ממנו אלא דקרו
ולית בארעא תרי דיקלי
ליה אינשי להאי דיקלא בישא כגון דלא טעין קבא דאילו טעין קבא לאו דיקלא בישא הוא כדאמרינן בעלמא (לעיל דף כו.) דיקלא דטעין
זבין ויהיב ליה: אי אמר
ליה ארעא בדיקלי. אי איכא
קבא אסור למקצייה: כ"ש הנך. המוטבים ממנו ששיירן לעצמו דהכי קאמר אפי' ההוא דיקלא בישא אני משייר לעצמי. ומיהו אם
דיקלי זביניה זביני ואי לא
יש בשדה דיקלי בישא טפי מהאי אינהו מזדבני בכלל (י) דהא דאמרי' כ"ש הנך אדיקלי דטבי טפי מהאי קאי: ה"ג לבר מאילני אי אית ליה
מקח טעות הוא ולא קני
אילני לבר מאילני. כלומר אם אמר מוכר ללוקח שדה אני מוכר לך לבר מאילני חזינן אי אית בה שאר אילנות כגון זיתים ותאנים ותפוחים
כלום: בי דיקלא. משמע
(כ)
ארעא דראויה לדקלים. ואי
וכל שאר אילנות חוץ מדקלים וגפנים שאין נקראין אילני: לבר מאילני. מכר לו את השדה אבל האילנות אינן מכורין שהרי הוציאן מכלל שדה
בישא הוא ושיירה כל שכן
ושיירן לעצמו. והאי מילתא דפשיטא הוא אבל משום דבעי למימר לקמן אילני וגופני לבר מאילני נקט לה: אי אית ביה דיקלי. בההוא שדה ואין
דהנך דמעלו ממנו לא זבין
ושיירינהו: אי אמר ליה
בו שאר אילנות ואיהו אמר ליה לבר מאילני ודאי לבר מאילני ד) מכר השדה והנהו דקלין שייר לעצמו. ואע"ג דאין סתמן קרוין אילנות אלא
ארעא מזבין לך בר מאילני.
רגילין היו לקרותן דקלין מתוך חשיבותן ומתוך שהיו רוב אילנות שלהן דקלים כיון דאין כאן שאר אילנות אלא דקלים האי דקאמר לבר מאילני
אי אית ביה אילני זבין ליה
הקרקע לבר מאילני כדמתני
אדקלים קאי: אי אית ביה גופני. בההוא שדה והמוכר את השדה מכר את הגפנים וכיון דאמר לבר מאילני ובשדה זו אין בו אלא גפנים לבר
ליה. ואי בההיא קרקע
מגופני קאמר ואם יש בשדה אילני וגופני ואיהו אמר לבר מאילני הכל מכר ואפי' הגפנים לבר מאילני דגפנים אין קורין להן אילנות ועליה
אית בה גופני ואמר ארעא
מזבינא לך לבר מאילני ודאי
דמוכר רמיא לגלויי דגם הגפנים שייר לעצמו הלכך יד הלוקח על העליונה: אילני ודיקלי לבר מאילני. הכל מכר לבר מאילני שהדקלים אין
גופני בכלל אילני נינהו ולא
קורין להם אילני: גופני ודיקלי לבר מגופני. אי א"ל לבר מאילני ואין בשדה אלא דקלים וגפנים הדקלים מכר והגפנים שייר דגפנים לגבי
זבין ליה אפי' גופני אי
אית ביה דיקלי קרי להו
דקלים נקראין אילני ובכלל אילני הן טפי מדיקלי כן נראה בעיני. וי"מ דאין זה וזה בכלל אילני ואין זה נקרא אילן יותר מזה והלכך המוטב
אילני ולא זבין ליה. ואי
דהיינו גפנים שייר לעצמו ולא נהירא דאם איתא דשניהן שוין ואין זה נקרא אילן יותר מזה ואיהו אמר לבר מאילני הוה לן למימר דתרוייהו
אית בה אילני וגופני ואמר
שייר לעצמו שהרי גילה דעתו שהכל קרא אילני מאחר שאין כאן שום אילן אחר שיקרא אילן אלא אלו: ה"ג אמר רב כל שעולין כו'.
מזבינא לך בר מאילני ודאי
גופני זבין ליה דלאו אילני
ולעיל קאי היכא דא"ל לבר מאילני וקמפרש רב אלו הן אילנות ששייר שאם קטנים הן הרבה לא מיקרי אילני. ולא גרסינן לבר מדיקלי ואילני
נינהו לגבי שאר אילנות:
א"ר כו' ופירוש בעלמא הוא: כל שעולין לו בחבל. ללקט פירותיו חשיב אילן ובדקל מיירי כדמפרש לקמיה שגבוה הרבה ופירותיו בראשו:
ואי אמר ליה לבר באילני.
ואית בה אילני ודיקלי ודאי
דייני
אילני לא זבין ליה דיקלי
זבין ליה דלגבי אילני לאו אילני נינהו הדיקלי: גופני ודיקלי. ודאי גבי דיקלי גופני אילנות נינהו ולא שייר אלא הגפנים: ואי אמר ליה ארעא מזבינא לך לבר מדיקלי. מה שייר: אמר רב כל שגבוה כל כך שעולין עליו בחבל הוי
שיור. ואידך אילני לא הוי שיור וזבין ליה: