22/17

י:

השותפין פרק ראשון בבא בתרא

עין

משפט

מסורת הש"ס

נר

מצוה

אלא

א"כ ממונה עליה כרבי חנניא בן תרדיון. פי' נאמן כמותו

נותנה ואינו יודע למי נותנה. כדמסיים בסיפיה יתננה בכיס של גבאי

צב א ב מיי' פ"י מהל'

א) ע"ז דף יז:, ב) [בע"י איתא

רבא], ג) פסחים נ. [ושם

מתנות עניים הלכה ח

אבל צדיק כמותו לא דהא גבאים דבימי אמוראים לא היו

צדקה: דרב עוקבא ור' אבא במס' כתובות (דף סז:) מר עוקבא הוה

איתא כי הא דיוסף בריה

סמג עשין קסב טוש"ע י"ד

צדיקים כמותו ולהכי נקט ר' חנניא בן תרדיון משום מעשה שבא לידו

שדי לענייא דשבבותיה כל יומא ארבעה זוזי בצינורא דדשא הרי

דר' יהושע בן לוי חלש

סי' רמט סעיף ז:

צג ג ד מיי' שם פ"ח הלכה

ואיתנגיד כי הדר א"ל

שהעני אינו יודע ממי נוטלה והוא יודע למי נותנה ור' אבא הוה צייר

דאמר פ"ק דמסכת ע"ז (דף יז:) מעות פורים נתחלפו לי במעות

כו'], ד) [מ"ק כח. כתובות

ט סמג שם טוש"ע י"ד

❖

בסודריה ושדי לאחוריה וממציא

של צדקה וחלקתים לעניים וכן בפרק

עז:], ה) ס"א דהא איכא

סימן רנד סעיף ב:

מעשים טובים בלאו ה"נ

נפשיה לביני עניי והעני נוטלה ויודע

במה טומנין (שבת דף מט. ושם) דאמר

נותנה ואינו יודע למי נותנה נוטלה ואינו

אלא כו', ו) ס"א לפי שאין

ממי נוטלה ואינו ט) יודע למי נותנה:

תפילין צריכין גוף נקי כאלישע לא

יודע ממי נוטלה נותנה ואינו יודע למי נותנה

עושין כו' וכן בכולן,

מוסף רש"י

לדבר מצוה. לפני תשמיש: אמר לו

צדיק כאלישע קאמר אלא גוף נקי

ז) פסחים ח. ר"ה ד.,

לאפוקי מדמר עוקבא נוטלה ואינו יודע ממי

ח) [לקמן עח: ע"ש] ע"ז יח,

אינגיד. גוע ופרחה

בכי תשא. אם באת לשאת ראשם

שידע ליזהר שלא ישן בהם ושלא יפיח

ט) בע"י: והוא אינו, י) בס"א:

. עליונים

נוטלה לאפוקי מדרבי אבא ואלא היכי

רוחו

(פסחים נ.)

❖

בהם קאמר ולא נקט אלישע אלא

בהגבהה קח מהם כופר לצדקה:

על השמד, כ) צ"ל טוריינוס,

למטה. אותן שהיו כאן

ליעביד ליתיב לארנקי של צדקה מיתיבי מה

חשובים ראיתי קלים (שם).

כנגד זקניו כבוד. אותם שחולקין להם

משום דאיתרחיש ביה ניסא :

ואנן. תלמידי חכמים (שם).

עליונים

יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים ר"א אומר

למטה ותחתונים

כבוד בעולם הזה מחמת חכמת

הרוגי מלכות ותו לא.

תורה אור השלם

יפזר מעותיו לעניים ר' יהושע אומר ישמח

לא היתה בהן מעלה אחרת

למעלה. פי' ר"ח

זקנתם: עליונים למטה. אותם

1 פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים

שיחשבו עליה אלא זו בלבד

אשתו לדבר מצוה ר' אליעזר בן יעקב אומר

דאמרו הגאונים שקבלה בידם רב

שהם עליונים כאן מחמת עושרן

א)

(שם). הרוגי לוד. שני אחים

צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ

ראיתי שם שהם למטה: ותחתונים

היו שמסרו עצמן על ישראל,

מפי רב דעולם הפוך היינו שראה

בלא יתן אדם פרוטה לארנקי של צדקה אלא

תָּרוּם בְּכָבוֹד:

שהודו על עצמן הריגת בת

תהלים קיב ט

למעלה. ראיתי עניים שהם בינינו

שמואל דהוה יתיב קמיה דרב יהודה

א"כ ממונה עליה כר' חנניא בן תרדיון כי קא

2 הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן

מלך, שהיו מטילין אותה

שפלים שם ראיתים חשובים: ואנן.

תלמידיה משום דמיחה בשמואל בפר'

על כל ישראל (שם). הרי

מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ

אמרינן דממני עלה כר' חנניא בן תרדיון

זה צדיק גמור. אם רגיל

לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים:

במה בהמה (שם דף נה.) גבי ההיא

בעלי תורה היאך אתינן היאך יש

בכך (ר"ה ד.). או: בדבר

ישעיהו לג טז

א"ר אבהו אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע

חשיבותינו: כי היכי. דאיתינן הכא

איתתא דאתיא וצוחא קמיה דשמואל

3 וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה

זה, ולא אמרינן שלא לשמה

במה תרום קרן ישראל אמר לו בכי תשא

עושה, אלא קיים מצות בוראו

הַחַמָּה כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת

ולא אשגח בה א"ל רב יהודה לית

חשובים ונכבדים הכי איתינן התם:

שצוהו לעשות צדקה ומתכוין

בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם וְנֶגֶד

וא"ר אבהו שאלו את שלמה בן דוד עד

הרוגי מלכות ותו לא. כלומר הך

ליה למר אוטם אזנו מזעקת דל וגו':

אף להנאת עצמו שיזכה בה

זְקֵנָיו כָּבוֹד: ישעיהו כד כג

ויבא ויעש ה' כאשר דבר כי

4 צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד

לעולם הבא או שיחיו בניו

היכן כחה של צדקה אמר להן צאו וראו מה

מלתא לחודא הוא דהוי בהו שנהרגו

(פסחים ח:). כאן בישראל.

לְאֻמִּים חַטָּאת:

חטאתם וגו'. ואותה שעה

על קידוש השם י) ותו לא הוה בהו:

פירש דוד אבא פזר נתן לאביונים צדקתו

שלבו לשמים ואם מריעין

משלי יד לד

5 וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי

לו בחייו אינו קורא תגר

הרוגי לוד. לוליינוס ופפוס אחים

עשה צדקה שהיה (ד) מקנא להקב"ה

עומדת לעד קרנו תרום בכבוד ב) רבי אבא

אלא תולה היסורין בעונו,

אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ

א"נ שהיה מתיר את ירמיה מן

שהרגם כ) טורנוסרופוס הרשע

אמר מהכא 2 הוא מרומים ישכון מצדות

אבל עובד כוכבים אם אין

אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם

הזיקים כדכתיב התם:

בלודקיא כדאמרינן במסכת תענית

מטיבין לו כגמולו קורא תגר

וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם וְלַעֲשׂוֹת

סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים מה

(ר"ה ד.). יום עברה היום

לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת

על ידי גזירה שנגזרה על

ולא

(דף יח:)

ההוא.

ביום הדין משתעי

לְאַרְצֶךָ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר

טעם מרומים ישכון מצדות סלעים משגבו

ישראל להשמיד על שנמצאת בת מלך

קרא שנידונין עובדי כוכבים

פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם

❖

משום דלחמו נתן ומימיו נאמנים וא"ר אבהו שאלו את שלמה איזהו בן

לגיהנם (ע"ז יח:).

וֵאלֹהָיו: שמואל ב ז כג

הרוגה וחשדו את ישראל עליה ועמדו

6 דִּי לֶהֱוֹן מְהַקְרְבִין

העולם הבא אמר להם כל שכנגד זקניו כבוד כי הא דיוסף בריה דר'

האחי' הללו ואמרו מה לכם על ישראל

ג)

(א)

נִיחוֹחִין לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא

רבינו גרשום

אנו הרגנוה: ה"ז צדיק גמור. על דבר זה

יהושע חלש אינגיד א"ל אבוה מאי חזית א"ל עולם הפוך ראיתי עליונים למטה

וּמְצַלַּיִן לְחַיֵּי מַלְכָּא

עזרא ו י

וּבְנוֹהִי:

ומחשבה זו: כאן בישראל וכאן בעובד

ותחתונים למעלה א"ל עולם ברור ראית ואנן היכי חזיתינן [א"ל] כי היכי

7 לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר

בתפלה: ואינו יודע למי

כוכבים. ישראל דעתן לשמים בין יחיה

נותנה. לאפוקי ממר עוקבא

עֲלָךְ וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק

דחשבינן הכא חשבינן התם ושמעתי שהיו אומרים אשרי מי שבא לכאן

ד)

דמנה לצדקה אצינורא

וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן הֵן תֶּהֱוֵא

בין לא יחיה אינו מהרהר אחר מדת

דדשא של עני העני לא

ותלמודו בידו ושמעתי שהיו אומרים הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד

אַרְכָה לִשְׁלֵוְתָךְ:

הדין אבל עכו"ם אינו נותן אלא

היה יודע מי נתנה שם

דניאל ד כד

במחיצתן מאן נינהו אילימא ר"ע וחבריו משום הרוגי מלכות ותו לא פשיטא

8 זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה

ומר עוקבא יודע איזה עני

ע"מ כן ואם לאו מתחרט: יום עברה

נטלה. נוטלה העני ואינו

בְּעֶבְרַת זָדוֹן: משלי כא כד

ה) בלאו הכי נמי אלא הרוגי לוד תניא אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו

היום ההוא. ביום הדין משתעי

9 יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא

יודע ממי נטלה. לאפוקי

בני מהו שאמר הכתוב 4 צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת נענה

דר' אבא דצייר בסודריה

יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה

בנבואת צפניה: המודעי. מהר

ומפשילו לאחוריו ואתי עני

וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה

רבי אליעזר ואמר צדקה תרומם גוי אלו ישראל דכתיב ומי כעמך ישראל

המודעי היה: ויבא ויעש ה' כאשר

ושרי ושקל. עני היה יודע

יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל:

ממי נוטל ור' אבא אינו

צפניה א טו

דבר כי חטאתם לה' וגו'. נבוזראדן

גוי אחד בארץ וחסד לאומים חטאת כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים

01 וַיָּבֵא וַיַּעַשׂ יְיָ כַּאֲשֶׁר

יודע איזה עני נוטלה: יתן

קאמר ליה לירמיה כשהיה מגלה את

עושין חטא הוא להן ו) שאינם עושין אלא להתגדל בו כמו שנאמר 6 די

לארנקי של צדקה ולא ידע

דִּבֵּר כִּי חֲטָאתֶם לַיְיָ וְלֹא

העני מי נתן והנותן לא ידע

ישראל לבבל: ביבש קצירה תשברנה.

שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ וְהָיָה לָכֶם

להוון מהקרבין ניחוחין לאלהה שמיא ומצליין לחיי מלכא ובנוהי ודעביד

מי נטל: ישמח אשתו בדבר

הַדָּבָר הַזֶּה: ירמיהו מ ג

כשתכלה זכות שבידן וייבש לחלוחית

11 בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ תִּשָּׁבַרְנָה

מצוה. שיפקדנה שלא בזמן

הכי לאו צדקה גמורה היא ז) והתניא האומר סלע (ב) זה לצדקה בשביל

מעשה צדקה שלהן אז ישברו:

עונה: אלא א"כ ממונה

נָשִׁים בָּאוֹת מְאִירוֹת אוֹתָהּ

שיחיו בני ובשביל שאזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור לא קשיא

עליה כר' חנינא בן תרדיון

כִּי לֹא עַם בִּינוֹת הוּא עַל כֵּן

דלא

שהיה אדם גדול והיה יודע

לֹא יְרַחֲמֶנּוּ עֹשֵׂהוּ וְיֹצְרוֹ

❖

כאן בישראל כאן בעובד כוכבים נענה רבי יהושע ואמר צדקה תרומם גוי

לבדוק למי יתן אלמא (דלא)

לֹא יְחֻנֶּנּוּ: ישעיהו כז יא

[דאי לא] מצינן למשכח

אלו ישראל דכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד וחסד לאומים חטאת כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים

ממונה כגון זה. הוא עצמו

עושין חטא הוא להן שאין עושין אלא כדי שתמשך מלכותן שנאמר להן מלכא מלכי ישפר עליך

מפזרן ונותן. כי אמרינן נמי

הגהות הב"ח

דיתן לארנקי בשיש ממונה

וחטיך בצדקה פרוק ועויתך במיחן עניין הן תהוי ארכא לשלותיך וגו' נענה רבן גמליאל ואמר צדקה תרומם

(א) גמרא כי הא דרב יוסף

עליה כר' חנינא בן תרדיון.

בריה דר' יהושע: (ב) שם

אי לא יפזרן הוא עצמו:

גוי אלו ישראל דכתיב ומי כעמך ישראל [וגו'] וחסד לאומים חטאת כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין

סלע זו לצדקה: (ג) שם

אמר לו בכי תשא. משום

חטא הוא להן שאין עושין אלא להתיהר בו וכל המתיהר נופל בגיהנם שנאמר זד יהיר לץ שמו עושה

שדרתינהו קמיה דרבא:

ח)

דכתי' שם ונתנו איש כופר

(ד) תוס' ד"ה ויבא וכו' עשה

נפשו: אמר להן כל שכנגד

בעברת זדון ואין עברה אלא גיהנם שנאמר יום עברה היום ההוא אמר רבן גמליאל עדיין אנו צריכין

צדקה שהיה נראה כמקנא

זקניו כבוד. זה שקנה

❖

להקב"ה:

למודעי רבי אליעזר המודעי אומר צדקה תרומם גוי אלו ישראל דכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד

חכמה כלומר כל שחולקין

לו כבוד בשביל חכמתו

וחסד לאומים חטאת כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין חטא הוא להן שאין עושין אלא לחרף

ולא משום עושרו: עליונים

למטה. כלומר אותן שהן

מוסף תוספות

אותנו בו שנאמר ויבא ויעש ה' כאשר דבר כי חטאתם לה' ולא שמעתם בקולו והיה לכם הדבר

עליונים בעולם הזה בשביל

הזה נענה רבי נחוניא בן הקנה ואמר צדקה תרומם גוי וחסד לישראל ולאומים חטאת אמר להם

א. דמסתמא כיון שנעשה

עושרם ולא בגין חכמתם

לו נס בתפילין היה זהיר

ושם בעולם הבא שרוין

רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו נראין דברי רבי נחוניא בן הקנה מדברי ומדבריכם לפי שהוא נותן צדקה

בהן והיה לו גוף נקי. תוס'

למטה: ותחתונים בעולם

❖

שבת מט.

הזה שהם חכמים ומסכינין

וחסד לישראל ולעכו"ם חטאת מכלל דהוא נמי אמר מאי היא דתניא אמר להם רבן יוחנן

ובני מעשים טובים לא

בן זכאי כשם שהחטאת מכפרת על ישראל כך צדקה מכפרת על אומות העולם: איפרא הורמיז

חשיבי הכא. לעולם הבא

שרוין למעלה: ואנן מאי.

רבינו גרשום (המשך)

אימיה דשבור מלכא שדרה ארבע מאה דינרי לקמיה דרבי אמי ולא קבלינהו שדרינהו קמיה דרבא

(ג)

כלומר איך תלמידי חכמים

(האיך) חושבין אותם שם:

שאמרו הרבה אומות עושין

ג וקבלינהו משום שלום מלכות שמע רבי אמי איקפד אמר לית ליה 11 ביבש קצירה תשברנה

כי היכי דחשיבין הכא

חטאת הוא להן מכלל דהא

נשים באות מאירות אותה ורבא משום שלום מלכות ורבי אמי נמי משום שלום מלכות דאיבעי

חשיבין התם והיינו נגד

ריב"ז דריש האי קרא כשם

זקניו כבוד: ותלמודו בידו.

שחטאת קרבן חטאת מכפר

ליה למפלגינהו לעניי עובדי כוכבים ורבא נמי לעניי עובדי כוכבים יהבינהו ור' אמי דאיקפד הוא

בגירסא: ר' עקיבא ועשרה

על ישראל: לקמיה דר' אמי

דלא

חביריו. פשיטא כלומר בלא

דהוי גבאי ליתנם לצדקה:

זכותא דהריגה דהוו צדיקין

איקפד על רבא דקבלינהו:

גמורים: הרוגי לוד. שפעם אחת נמצאת בת מלך הרוגה ומושלכת ברחוב ולא נודע מי הרגה וחשדו לכל היהודים ורצה המלך

אמר לית ליה לרבא ביבש קצירה תשברנה. כלומר כעין שהקציר מבושל יפה משברין אותו כך כשימלא ספקם ומגרש אותם

לשלוח יד בכולן עד שבאו שנים ומסרו עצמן ואמרו שהן הרגוה והצילו את כולם על ידן: כאן בישראל. ודאי מעליותא היא

מחטאתם תשבר זרועם נשים באות מאירות כגון אריתי מורי כלומר שאפי' הנשים (אין) יכולין למשול בם והיכי עביד רבא

דאעפ"כ לבו לשמים לשם מצוה אבל הרבה אומות אין עושין אלא לצורך עצמן ולא לשם שמים ומשום הכי דלא עבדיתו צדקה כו':

דקביל צדקה מהן להימשך מלכותן בזכות הצדקה: ור' אמי דאקפד לא סיימוה קמיה דחילקו לעניי עובדי כוכבים דאין

ויבא ויעש וגו' כי האי גונא מחרפין אותן. ור' נחוניא דריש הכי צדקה תרומם ישראל וחסד דמשים צדקה וחסד לישראל. וכל מה

להם זכות בכך: