צה:
המוכר פירות פרק ששי בבא בתרא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
קשיא זה אזה. ברייתא דלעיל ורב זביד קשיין אהדדי דלעיל קתני במרתף זה של יין דנותן לו יין הנמכר בחנות והכא בדרב זביד קתני שכולו
כו א מיי' פי"ז מהל'
א) [גי' ערוך ערך קרס ב'
דאקריס בסמ"ך וכן בסמוך
מכירה הל' ח סמג לאוין
יפה וקיבל קוססות: הא דא"ל למקפה. ברייתא דרב זביד שאמר יין לצורך להטעים מאכל וליתן לתוך התבשיל אני מוכר לך דהיינו יין טוב
ועל היין שהקריס],
קע טוש"ע ח"מ סי' רל
❖
ומתקיים הרבה שמעט מעט מסתפקין ממנו והלכך אהני מאי דא"ל למקפה ליתן יין טוב ואהני זה לקבל י' קוססות לק': והא. קמייתא ב) ברכות מ:,
סעיף ב:
כז ב מיי' שם הל' ז טוש"ע
דקתני נותן לו יין הנמכר בחנות דלא א"ל למקפה הלכך כיון דקאמר זה נותן לו יין הנמכר בחנות והאי דקאמר של יין למעוטי חומץ אבל
שם ס"א:
רישא דההיא ברייתא קמייתא
כח ג מיי' שם הל' ח
הגהות הב"ח
חד אמר מקבל. תימה לדידיה
דקתני מרתף של יין סתמא אני מוכר
טוש"ע שם ס"ג:
וזהו אוצר ששנו חכמים במשנתינו אלא
כט ד מיי' שם הל' ז
(א) רשב"ם ד"ה מרתף זה
לך נותן לו יין שכולו יפה פלוגתא
אמאי מוקי (ב) רב זביד מתניתין
מתני' נמי דאמר ליה זה קשיא זה אזה לא
וכו' ביין טוב ואם תימצי
טוש"ע שם ס"א:
ל ה מיי' פ"ח מהל' ברכות
לקמן אי מיירי נמי כמו מציעתא
לומר היו רגילין: (ב) תוס'
כר' אושעיא ובדאמר ליה מרתף זה
קשיא הא דאמר ליה למקפה הא דלא א"ל
ד"ה חד וכו' אמאי מוקי לרב
הל' ח סמג עשין כז
בדלא א"ל למקפה או בדא"ל: הלכך
של יין אני מוכר לך וא"ל למקפה
זביד דבי ר' אושעיא
למקפה דרב זביד דא"ל למקפה ברייתא
טוש"ע א"ח סי' רד סעיף א
❖
❖
מרתף של יין כו'. מילתיה דרב זביד
מתני' בדאמר ליה כצ"ל:
לוקי מתני' בלא א"ל למקפה ובדאמר
וסעיף ד:
דלא א"ל למקפה הלכך א מרתף של יין
וחד
קמפרש: מרתף זה של יין ולא א"ל
ליה מרתף של יין סתם: אמר
וא"ל למקפה נותן לו יין שכולו יפה במרתף
כו'. אברייתא דלעיל קאי ורישא
לא מקבל. קשה לרשב"א א"כ אמאי
רבינו גרשום
לעזי רש"י
זה של יין וא"ל למקפה נותן לו יין שכולו
דידה פליגי בה לקמן ומיהו סיפא
נקט ר' חייא לעיל המוכר חבית של
אייגר"א [איגר"א].
וזהו מרתף אוצר ששנינו
יפה ומקבל עליו עשר קוססות למאה
דקתני מרתף זה אני מוכר לך אפילו
יין לחבירו נותן לו יין שכולו יפה
במשנתינו. אלמא להיכא
חומץ.
כולו חומץ הגיעו בדלא א"ל למקפה
טורניי"ר [טורני"ר].
דאמר ליה יין סתם לא
ג מרתף זה של יין ולא א"ל למקפה נותן לו
מאי איריא חבית אפי' מרתף נמי ויש
❖
מקבל עליו כלום מן
לשנות טבעו, להחמיץ.
מיירי דאילו א"ל מרתף זה למקפה
מפרשים לרבותא נקטיה כדפירש
יין הנמכר בחנות איבעיא להו מרתף של
קוססות והיכי מתרצת
אני מוכר לך צריך ליתן לו יין שכולו
למתני' וברייתא להיכא
הקונטרס לעיל :
א
יין ולא א"ל למקפה מאי פליגי בה רב אחא
דאמר ליה יין סתם דמקבל
מוסף רש"י
יפה ומקבל י' קוססות לק' כדתני רב
הבודק
עליו י' קוססות לק': אלא
ורבינא חד אמר דמקבל וחד אמר לא מקבל
זביד גבי מרתף זה של יין ואוקימנא
שהקרים. בוטי"ר בלע"ז
מתני'. נמי משום הכי מקבל
❖
מאן דאמר מקבל דייק מדרב זביד דקתני מרתף של יין אני מוכר לך נותן
(ברכות מ:).
עליו דאמר ליה מרתף
דאמר ליה למקפה דלא שנא מרתף
זה דהא מפר' ליה כעין
לו יין שכולו יפה ואוקימנא דאמר ליה למקפה טעמא דאמר ליה למקפה הא
זה אני מוכר לך ממרתף זה של יין
שהוא משום הכי מקבל
והכי נמי תני רב זביד: אי
לא א"ל למקפה מקבל ומ"ד לא מקבל דייק מברייתא דקתני מרתף של יין
מוסף תוספות
אני מוכר לך היכא דא"ל למקפה
הכי קשיא זה אזה. דהכא
דלמקפה משמע מיין טוב דלא היו
אני מוכר לך נותן לו יין שכולו יפה ואוקימנא דלא א"ל למקפה ולמאן דדייק
א. דס"ד לשתייה לאלתר
קתני דהיכא דאמר ליה
קא בעי לה או למכור ולא
רגילין למקפה כי אם ביין טוב ואם
זה מקבל עליו י' קוססות
(א)
מדרב זביד קשיא ברייתא חסורי מחסרא והכי קתני במה דברים אמורים
להכניסו באוצר קמ"ל.
והשאר יפה לברייתא לעיל
❖
היו רגילין נמי לתת חומץ במקפה
דאמר ליה למקפה הא לא אמר ליה למקפה מקבל ומרתף זה של יין ולא
רשב"ם לעיל.
דהיכא דאמר ליה מרתף
אפילו הכי אין לומר מרתף למקפה
זה דנותן לו יין הנמכר
א"ל למקפה נותן לו יין הנמכר בחנות ולמאן דדייק מברייתא קשיא דרב
בחנות דכולו רע ומקבל
אני מוכר לך בשביל חומץ דכל חומץ
עליו: הא לא קשיא. כלומר
זביד דאוקימנא דא"ל למקפה הא לא א"ל למקפה מקבל הוא הדין דאע"ג
רבינו גרשום (המשך)
מתקיים הוא ומחמיץ יותר ויותר
מתני' דאמר ליה מרתף
דלא א"ל למקפה לא מקבל והאי דאוקימנא דא"ל למקפה משום דקשיא זה
זה משום הכי מקבל והאי
מרתף של יין אני מוכר לך
ומרתף חומץ היה לו לומר. והכי
דקא קשיא לך מברייתא
נותן לו יין שכולו יפה.
אזה אמר רב יהודה יין הנמכר בחנות מברכין עליו בורא פרי הגפן ורב חסדא
מוכחא מילתא כדפרישית דמשום
הא לא קשיא כלומר מתני'
בד"א דא"ל למקפה. הא
דאמר ליה לוקח למוכר
לא א"ל למקפה מקבל.
אמר גבי חמרא דאקרים למה לי מיתיבי על הפת שעפשה ועל היין
הכי לא קתני בדרב זביד דין של
א)
ב)ה
לצורך מקפה וציקי קדרה
כדאמרי' ואי אמר לו מרתף
מרתף זה אני מוכר לך כדקתני
שהקרים ועל תבשיל שעברה צורתו אומר שהכל נהיה בדברו אמר רב זביד
קא בעינא ליה. אמר ליה
זה של יין אני מוכר לך
מרתף זה של יין אני מוכר
וכו'. ולמאן דדייק מברייתא
בברייתא קמייתא דכיון דבדא"ל
מודה רב יהודה בפורצמא דמיזדבן אקרנתא א"ל אביי לרב יוסף הא רב
לך נותן לו יין שכולו
דלא מקבל קשיא דרב זביד
למקפה מיירי רב זביד תנא מרתף
יפה ומקבל עליו עשר
דמקבל. אמר לך הא דרב
יהודה הא רב חסדא מר כמאן סבירא ליה א"ל מתניתא ידענא
זה של יין אני מוכר לך והוא הדין
קוססות לק' משום דלצורך
זביד לא קשיא לך לעולם
דתניא
מקפה ותבשיל צריך יין
לא מקבל ולהיכא דאמר
למרתף זה אני מוכר לך דהיינו הך
יפה ומובחר כדי שיכולין
ליה מרתף של יין אני מוכר
והאי דנקט של יין רבותא הוא דאף על גב דאמר ליה של יין ואמר ליה נמי למקפה אפילו הכי מקבל י' קוססות לק': מרתף של יין. סתם
לאוצרו ימים רבים. אבל אי
לך נותן לו יין יפה דלא
דלא אמר ליה למקפה ליכא
מקבל י' קוססות אע"ג דלא
דלא א"ל זה ולא א"ל למקפה נמי: מאי. ומשום דאיכא חדא לטיבותא וחדא לריעותא קבעי לה מי מדמי לה למרתף זה של יין וא"ל למקפה
למשמע מינה דיפה נותן
אמר למקפה והוא הדין נמי
דקתני בדרב זביד דנותן לו יין יפה ומקבל י' קוססות דכי היכי דהתם איכא חדא לריעותא דקאמר מרתף זה וחדא לטיבותא דא"ל למקפה הכא
לו. מילתא דרב זביד כולה
להיכא דאמר ליה מרתף זה
דאמר ליה למקפה. וברייתא
של יין אני מוכר לך נותן
נמי איכא חדא לטיבותא דאמר מרתף של יין ולא אמר זה וחדא לריעותא דלא א"ל למקפה או דלמא נותן לו כולו יין יפה הואיל ולא אמר זה
דלא אמר ליה למקפה: אי
לו יין שכולו יפה אע"ג
ואע"ג דלא א"ל למקפה דמאן דזבין חמרא מסתמא למקפה בעי ליה ולא למכרו בחנות וגם שלא יהיו בו קוססות ולא דמי לתאנים מתליעות
דאמר ליה מרתף של יין
דלא אמר לו למקפה לא
אני מוכר לך ואמר ליה
מקבל עשר קוססות והאי
ולא לטנופת שבתבואה משום דכל חבית של יין דבר חשוב הוא ומקפיד עליו. והשואל הזה יודע היה שיש לדקדק מברייתא דלעיל דנותן לו יין
אידך למקפה קא בעינא
דאוקימנא מלתא דרב זביד
כולו יפה ומדרב זביד יש לדקדק דמקבל עליו קוססות כדמפרש לקמיה והכי קבעי גמרא מי דייקא מברייתא דאינו מקבל ומשום האי טעמא
ליה נותן לו יין שכולו יפה
דא"ל למקפה משום הכי
דפרישית ודרב זביד תריצי לה כדלקמן או דלמא דייקינן מדרב זביד דמקבל ומשום טעמא דפרישית וברייתא מתרצי' לה כדלקמן כן שיטת
והכי נמי מפרש לברייתא.
מקבל עליו י' קוססות משום
אבל אי [לא] א"ל למקפה
דוחקא הוא דאמר דאי לא
גמרא: חד אמר מקבל. דסבירא ליה טעמא כדפרישית: וחד אמר לא מקבל. אלא כולו יין יפה נותן לו וטעמא כדפרישית דמסתמא קפדי אחביות
ליכא למשמע מינה ולהיכא
מוקמת ליה הכי קשיא זה
קוססות טפי ממתליעות בתאנים וטנופת בתבואה: דייק מדרב זביד. כלומר משום דסבירא ליה דמקבל מפרש להא דרב זביד דוקא ואידך
דאמר לו נמי מרתף זה של
אזה כדמקשי' לעיל דכל
יין אני מוכר לך ואמר ליה
משום דלא קשיין אהדדי
ברייתא מתרץ לה דלא תקשי ליה כדלקמן דאע"ג דאיכא למידק מברייתא שפיר דאינו מקבל ומצי לתרוצי לדרב זביד כדלקמן אפילו הכי לא
למקפה נותן לו יין וכו'
מתרצין מלתא דרב זביד הא
ניחא ליה למימר הכי שאחר סברתו הולך ומתרץ הברייתות לפי דעתו: ואוקימנא.
לסיפא דקתני זה כדאמר ליה למקפה והוא הדין לרישא
וברייתא דלעיל מפרש הכי
דאמר ליה למקפה משום
מרתף זה של יין ולא אמר
הכי מקבל אבל להיכא
ודייקינן מינה טעמא דנותן לו שכולו יפה דאמר ליה למקפה הא לא א"ל למקפה מקבל. והא דלא קמפליג ותני בדידה במרתף של יין סתמא
ליה למקפה נותן לו יין
דאמר ליה מרתף של יין
וליפלוג בין א"ל למקפה ללא א"ל היינו טעמא דכולה כדא"ל למקפה קמיפלגי והיינו נמי בדידה: ואוקימנא. למציעתא דברייתא דלא א"ל למקפה
הנמכר בחנות ולא קשיין
אני מוכר לך סבירא ליה
אהדדי דהא דתני רב זביד
לרב זביד דנותן לו יין
וה"ה לרישא: חסורי מיחסרא והכי קתני בד"א כו'. והאי דלא קמיירי כולה בדא"ל למקפה דג' דינין אתא לאורויי ביין ולמימרא דזימנין
אמרי' להיכא דאמר לו
שכולו יפה ולא מקבל עליה
דנותן לו יין שכולו יפה וזימנין נותן לו כולו יין רע הנמכר בחנות וזימנין דאפי' כולו חומץ הגיעו: הוא הדין דאע"ג דלא א"ל כו'. והכי קתני
למקפה נותן לו יין שכולו
קוססות וכוותיה סבירא
הא דרב זביד מרתף של יין אני מוכר לך אין בו חילוק בין א"ל למקפה ללא א"ל אלא נותן לו יין שכולו יפה אבל אם א"ל מרתף זה של יין
יפה: איבעיא להו להיכא
ליה גבי מרתף של יין
דאמר לו מרתף של יין
דלא מקבל עליה כלום:
אני מוכר לך אז יש חילוק בדבר דזימנין דנותן לו יין שכולו יפה אלא שמקבל עליו י' קוססות וכגון דא"ל למקפה אבל אי לא א"ל למקפה
סתם אני מוכר לך ולא
דאקרים. שהחמיץ: אומר
נותן לו יין הנמכר בחנות והאי דלא תני ליה בהדיא האי חילוק דיין הנמכר בחנות היינו משום דכולה ביין יפה בעא לאורויי לן דינא:
אמר ליה למקפה מאי יהיב
שהכל נהיה בדברו. וקשיא
כולו יפה או מקבל עליו י'
לרב יהודה: מודה היה רב
משום דקשיא זה אזה. ומיהו רישא בדלא א"ל למקפה נמי מיירי: יין הנמכר בחנות. כלומר יין רע מכל יינות הנמכרים בחנות:
קוססות למאה. מאן דאמר
יהודה בפורצמא אקרנתא.
מברכין כו'. דחשיב פירי ולא מברכין עליו שהכל נהיה בדברו אע"ג דתנן
ועל כולן אם בירך שהכל נהיה בדברו יצא: דאקרים.
מקבל י' קוססות: ואוקימנא
באותו יין שהחמיץ כל
[ברכות מ.]
לעיל מלתא דרב זביד
כך שאינו נמכר כי אם
אייגר"א בלע"ז היינו יין קוסס: למה לי. לברך עליו אלא שהכל נהיה בדברו והאי יין הנמכר בחנות הוא יין רע שריחו חומץ וטעמו יין
דאמר ליה למקפה משום
על הקרנות. כלומר אפרשת
עדיין כדלקמן: שעברה צורתו. שהחמיץ שקורין טורניי"ר: אומר שהכל נהיה בדברו.
ולמעוטי אתא דלא יברך על הפת ברכת
הכי לא מקבל. טעמיה
דרכים כדי שיהא מזומן
דאמר הא לא אמר ליה
לעוברי דרכים וספנים
המוציא דהא לאו לחם הוא ועל היין לא יברך בורא פרי הגפן ועל התבשיל אם הוא מה' המינים כגון דייסא לא יברך בורא מיני
למקפה כי אם סתם מקבל:
וקונין אותו לפי שטורח
מזונות: בפורצמא. יין רע יותר מאותו הנמכר בחנות שאינו נמכר אלא בקרנות העיר בפרשת דרכים שיש שם לוקחין הרבה ואין מדקדקין
דקתני. בברייתא דלעיל:
הוא להם מחמת טירדא
ואוקימנא כולו ברייתא
מה יקנו כפי שעה. ובפיר"ח גרס בפרצופא שנשתנה מראיתו ופרצופו מתוך שהוא רע הרבה: הא רב יהודה הא רב חסדא. דפליגי:
שיהו הולכין לחזר בעיר
דלעיל דלא אמר למקפה
ולקנות יין יפה וקונין אותו
מר כמאן סבירא ליה. מברכין או אין מברכין: אמר ליה מתניתא ידענא. דקתני בה שלשה ימים ודאי ומהתם שמעינן אי מברכין
דנותן לו יין יפה כולו ולא
שמצוי להן ואותו הוא רע
או אין מברכין כדמפרש לקמיה [צו.] דאיפליגו בה ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי ומפרשינן לקמן [שם] כמאן מנייהו פשט ליה רב יוסף לאביי
מקבל עליו כלום: ולמאן
יותר מאותו הנמכר בחנות.
דדייק מדרב זביד דמקבל
מאותו הנמכר קתני ברייתא
כלומר כמי משניהם הוה משמע ליה ברייתא דנדע היאך אהדר ליה לאביי. ומיהו רב יוסף לא קאמר ליה לאביי פלוגתא דר' יוחנן
קשיא ברייתא דמשמע דלא
דמברכין עליו שהכל נהיה
ור' יהושע דאם כן הוה לן למימר לקמן הכי ואמרינן מאי קאמר ואמר ר' יוחנן כו' אלא לאו שמע מינה גמרא קאמר לה לפרושי הך
מקבל: לעולם להיכא דלא
דלא חמרא הוא. אבל יין
א"ל למקפה מקבל וחסורי
הנמכר בחנות מברכין עליו
ברייתא ורב יוסף לא אמר לאביי יותר
אלא מתניתא ידענא דתניא כו' ומפרשינא לה הכי דמהכא
שמעת לה לבעיא שלך. כן נראה בעיני:
מחסרא ברייתא והכי קתני
בורא פרי הגפן: הא רב
הבודק יהודה. דאמר מברכין עליו
בורא פרי הגפן. ורב חסדא אמר שהכל. ומר כמאן סבירא ליה: