המוכר פירות פרק ששי בבא בתרא
קב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
❖
מצא שלשה. מתים
מושכבים כדרכן זה בצד זה אם יש בין
פרט לידוע דדוקא נמצא
הוא דבעינן מושכב
כדרכו פרט ליושב
פט א מיי' פ"ט מהל'
א) ר"מ, ב) ר"מ, ג) רש"א,
טומאת מת הל' ג:
הראשון לשלישי קרוב לד' אמות או קרוב לח' הרי זו שכונת
ושראשו מונח בין יריכותיו דאית לן למימר דנכרי הוא דישראל לא
❖
צ ב מיי' שם הלכה א:
קברות ולא יטלם מכאן דקנו מקומן דסבירא ליה להאי תנא תוכה
מותבינן ליה אבל ידוע שישראל הוא בכל ענין שיהיה יש לו תפוסה
הגהות הב"ח
של מערה ארבע אמות על ח' וסבירא
ליה נמי שג' מתים נקברים
ותימה לפירושו דמאי אשמעי' אטו סלקא דעתיך דמושכב כדרכו
(א) רשב"ם ד"ה ובודק וכו'
רבינו גרשום (המשך)
בכותל רחבה דלא הוי אלא ארבע
יגרום שיהיה לו תפוסה כיון שידוע
דמספקא ליה באיזה צד
צריך לבדוק: (ב) ד"ה שרגלים
אמות כיצד ג' אמות לשלשה כוכין
שהוא ישראל ועוד קשה דלא הוי
של חצר של פני המערה
מצא שלשה אם יש ביניהן מארבע עד
א
א
וכו' בשדה זו שכונת:
הרי י"ד אמות ואכתי איכא
וב' טפחים בין כוך לכוך וטפח לזוית
דומיא דמת פרט להרוג ולא דומיא
שמונה הרי זו שכונת קברות ובודק ממנו
(ג) תוס' ד"ה מארבע וכו'
למיחש למערה אחרת שכך
הרי ו' טפחים סך הכל ד' אמות
דמושכב א) [פרט ליושב] כדרכו ב) [פרט
דאיכא התם למאן דאמר
שנינו במתני' בין לרבנן
ולהלן עשרים אמה מצא אחד בסוף עשרים
דלכ"ע בודק אמה:
ובין לר' שמעון קתני מתני'
ובכותל הארוך ח' אמות יקבור לפי
לראשו בין ארכובותיו] ונראה לפרש
(ד) בא"ד בין כוך לכוך ואין
אמה בודק ממנו ולהלן כ' אמה שרגלים
דפותח ב' מערות לתוכה
❖
ראוי להיות: חשבון זה ו' מתים בו' אמות ושני
פרט למצוי פי' פרט לידוע ולא בידוע
אחת מיכן ואחת מיכן ולר'
לדבר שאילו מתחלה מצאו נוטלו ואת
שמעון ד' הרי בין מערות
אמות הנותרות הן י"ב טפחים צא
דקאמר התם אחד ידוע ושנים
שתסרי אמות ושש אמות
תפוסתו אמר מר מארבע ועד שמונה מני
מהן י' טפחים לה' אוירות שבין ששת
תחלה דההוא ידוע שהוא נקבר שם
שבחצר הרי כאן כ"ב אמות
מוסף רש"י
אי רבנן הא אמרי ד' אמות על שש אי ר'
וכך צריך לבדוק והיינו ב'
הכוכין טפחיים לכל אויר ואויר נשארו
ולא שידוע שלשם קבורה נקבר אבל
אם יש ביניהן מארבע עד
אמות דמיותרות הכא טפי
שמעון הא אמר שש על שמונה לעולם ר'
טפחיים לזויות והלכך כשמוצאן שלשה
האי פרט למצוי היינו שידוע שלשם
שמונה. אם יש בין ראשון
נשאיל לקמן אליבא דמאן
לשני מתחילת ארבע לסוף
בתוך ד' אמות איכא למימר זהו
קבורה נקבר שם דיש לו שכונת
קאמר דמשום ספיקות בית
שמעון היא והאי תנא הוא דתניא ב מצאן
ארבע, דהיינו לרוחב המערה,
הקברות בודק כ' אמה:
כותל קצר של מערה שכנגד הפתח.
קברות ואסור לפנותו משם ואע"פ
רצופין ואין ביניהן מד' אמות עד ח' יש להן
או שהם מושכבין בתוך שמונה
מצא אחד כשהיה בודק
וה"נ איכא לספוקי בכותל הארוך
שהוא קבר יחידי כדתניא בפ' נגמר
כמדת אורך המערה, שהאחד
בסוף כ' אמה בודק הימנו
תפוסה ואין להן שכונת קברות רבי שמעון
בתחלת אחד והשלישי בסוף
ולהלן כ' אמה. דודאי
אלא שעדיין לא נתמלאו כל הכוכין.
הדין (סנהדרין דף מז:) קבר הידוע
ח', דהכי מוקי לה אליבא
שכונת בית הקברות היה:
בן יהודה אומר משום ר' שמעון רואין את
וכן אם מצא ג' מפוזרין בתוך ח'
אסור לפנותו פנהו מקומו אסור
דרבנן ור"ש (נזיר סד:). הרי
שרגלים לדבר. כלומר דבר
האמצעיים כאילו אינן והשאר מצטרפין מד'
זו שכונת קברות. וקנו
ברור וידוע הוא שאלמלא
אמרינן באורך המערה נקברו אלא
בהנאה רשב"א וכן פר"י בנזיר והא
מקומן ואע"פ שאין שם
שהוא שכונת קברות מי
אמות ועד ח' במאי אוקימתא כר' שמעון
שעדיין יש כאן ג' כוכין שנתמלאו
דאמר בנזיר דבעי' שלשתן ידועין
כראוי, כדגרסינן התם שנפתח
שהיה מוצא המת יחידי
לתוכו כוכין ששוכבין מיכן
תחלה היה נוטלו ואת
אימא סיפא בודק הימנו ולהלן עשרים אמה
עפר כשנפלה המערה ועדיין לא
[או] תחלה פ"ה דהלכתא גמירי לה
לאורך המערה, דאיתרמויי
תפוסתו ולא היה בודק
נקבר בהן מת. אבל מצאן רצופין יותר
ואין נראה לר"י דלא שייך כאן הלכתא
מני אי ר"ש עשרים ותרתין הויין אי רבנן תמני
איתרמי, דלא הספיקו לקבור
יותר אלא כיון שלא נטלוהו
שם אלא הללו שלשה מתים
משיעור הזה אין זה שכונת קברות
גמירי דהוי דבר שיש בו טעם דכשיש
להכי הניחוהו שידוע ששם
סרי הויין
לעולם רבנן היא וכגון דבדק
והואיל וזו שכונת קברות יש
שכונת קברות ולהכי צריך
אלא ע"י הדחק נקברו לשם על מנת
ב' שלא היו ידועים ואחד ידוע לית לן
באלכסונא
ומדהא באלכסונא הא נמי
לחוש שמא נעשו כאן שתי
לבדוק הימנו ולהלן כ'
לפנותן היום ולמחר ולא קנו מקומן
למימר שלשם קבורה נתון שם כיון
מערות אחת מכאן ואחת
אמה עוד דחיישינן לשכונת
באלכסונא
עשרים ותרתי הויין חדא
מכאן וחצר באמצע שהוא שש
קברות אחריתי: ד' אמות
וגם אין צריך לבדוק יותר. הכא לא
שהיו שם עדיין שנים שהרי כשנקבר
על שש, וצריך שיהא בודק
על ח' דהא מתני' דנזירות
באלכסונא
אמרינן תרי באלכסון לא אמרינן
גרסינן כמלא המטה וקובריה: ובודק
זה לא היו אותן ב' ידועין וכן ב'
ב
ממנו ולהלן עשרים אמה,
מאן קתני לה. אי רבנן
רב
שהוא כמנין שני מערות
דמתני' ד' על ו' קאמרי
ממנו ולהלן כ' אמה. היכא דמצא ג'
ידועין ואחד תחלה אבל שלשתן ידועים
❖
והחצר שביניהם (נזיר סה.).
דהיינו דין דמערה: לעולם
בד' אמרינן רוחב המערה הוא וכנגדו פתח החצר ויש עדיין מערה
או שאינן ידועין סתמא דמילתא דלשם קבורה הניחום שם:
ר' שמעון היא. דהכי נמי
מארבע אמות ועד ח'. פ"ה דס"ל להאי תנא דתוכה של
קאמר ר' שמעון דדין ארכה
אחרת כנגדה חוץ לחצר והחצר בין שניהן הלכך בודק ממקום
של מערה ח' אמות והאי
מוסף תוספות
שכלים גוף המתים לצד המערה כ' אמה כיצד ח' אמות אורך
מערה ד' אמות על ח' וס"ל נמי דג' מתים נקברין בכותל מערה
דקא מפחית ב' אמות מן
א. דהא פשיטא דלא
רוחב ור' שמעון קאמר שש
המערה ובודק בכתלים משני צדדין ואח"כ בודק שש אמות דחצר מפני
דלא הוי אלא ד' אמות וקשה לר"י דלקמן דייק מני אי ר' שמעון
ממעטינן יושב מתפוסה
רוחב הא לא קשיא האי
המערות הפתוחות לה מכאן ומכאן לר"ש נמי דהיינו בדיקה כ' אמות
אי רבנן הו"ל למידק נמי דלא אתיא לא כמר ולא כמר דהא אין
אלא משום דאמרינן גוי
תנא סבר לה דר"ש קאמר
כנגד החצר בשביל ב' המערות מכאן ומכאן וחוץ לחצר עדיין ח'
בין כוך לכוך כשיעור שיש במשנתינו שהוא אמה בינתיים לכ"ע
הוא ובידוע ליכא למימר
נמי ד' על ח'. דתניא מצאן
הכי. רמב"ן. ב. שבאחד
רצופין טפי מג' ואין
אמות מפני מערה חיצונה שכנגד זו הרי כ"ב אמה ולקמי' פריך
ומיהו איכא למימר דמתני' כרשב"ג דאמר הכל כפי הסלע ג ועוד
או שנים אנו תולין שלא
ביניהם שיעור מד' אמות
הקשה ר"י דהך משנה דהמוצא מת איתא נמי באהלות (פט"ז מ"ג)
אמאי לא קאמר בודק כ"ב אמה. וה"ה דאיכא לספוקי בהנך ג' מתים
נקברו שם אלא לפי שעה
רוחב ועד ח' אמות באורך
והיה דעתם לפנותם או
יש להם תפיסה כו'. ור"ש
וקתני נמי התם בסיפא הבודק בודק אמה ומניח אמה ואי סבר
שבארבע אמות שמא זהו אורך המערה שקוברין בה ועדיין לא
נקברו בשדה בלא רשות
בן יהודה אומר משום ר"ש
האי תנא דליכא אלא ב' טפחים בין כוך לכוך אמאי מניח אמה
נתמלאת וצריך נמי לבדוק כנגדן עד ד' אמות שיש מכאן עד כותל
ד
הבעלים ולא קנו מקומם.
כו' ומתני' היינו אליבא
פי' הרא"ש נזיר סה.
דהאי תנא דר"ש בן יהודה:
ומיהו בלא"ה צריך ליתן טעם אמאי דקתני בתוספתא דאהלות (פט"ז)
הארוך שכנגדו דשמא כנגד מתים הללו יש מתים אחרים הקבורים
ג. דמיירי בסלע קשה.
רואין את המתים אמצעים
דאיכא התם (ג) מאן דאמר ג)[דלב"ה] בודק אמה ומניח שתים אמאי
בכותל שהוא ארוך ח' ועוד צריך לבדוק מלמעלה ומלמטה כ' אמה
ריטב"א. ד. ולא נהירא
כאילו אינן והשאר ג' מתים
לאוקמה בתרי תנאי.
מצטרפין מד' ועד ח':
מניח ב' כיון שאין כי אם אמה בין כוך לכוך אבל ודאי קשה לפ"ה
דהיינו מ' אמה דשמא זוהי מערה שבמזרח החצר ויש עדיין מערה
רמב"ן. ה. כפי סדר הראוי
במאי אוקימתה. להא מתני'
דאמר ר' שמעון בסמוך רואין את האמצעיים כאילו אינן והשאר
אחרת כנגדה במערב החצר א"נ זוהי שבמערב החצר ויש עדיין
לקבור שלשה מתים
דנזירות: כר' שמעון. ואי
מצטרפין מד' אמות ועד ח' והיאך יצטרפו לשיעור ד' אמות אי רואין
מערה אחרת במזרח החצר. ותנא לשון קצר נקט בדיקת כ' אמה
במערה שרחבה ד' אמות
ר"ש אמאי קתני בודק ממנו
וארכה שמונה אמות. תוס'
ולהלן כ' אמה ותו לא והא
לאמצעיים כאילו אינן א"כ הוי אמה בין כוך לכוך ואין (ד) להיות אלא
לאשמועי' דאורך ב' מערות וחצר לא הוו אלא כ' אמה כדלקמן
נזיר סד: ו. [ו]מאותו רוח
כ"ב הויין ח' ממערה זו
ב' טפחים כיון דשלשתן בד' אמות ומפרש ר"ת דהנך ג' דקתני
ומדעתך צא ובדוק בדיקות כ' טובא בכל צד דאיכא לספוקינהו
שמצא בה השנים מתחיל
ושש מן החצר שלפני
למדוד מראש הכוך עד
המערה וח' ממערה אחרת
הכא שנים מהן מרוחב המערה ואחד מאורך ה ויש בין כוך לכוך אמה
כדפרישית. והיכא דהוו לה הג' מתים מפוזרין בח' אמות ודאי הדבר
עשרים אמה וכו', [ו]מן
שמצד השני מן החצר הרי
כשיעור דמתני' וד' אמות היינו לשנים שברוחב ב' אמות ואמה
ידוע שבאורך המערה נקברין ולא ברחבה וא"צ לבדוק אלא כנגד
השלישי שמוצא לרוח
כ"ב. ואי מוקמת לה סיפא
אחרת יכול להכיר אי זו
כרבנן א"כ היכי תניא בודק
בינתיים הרי ג' והשלישי ימצא בסוף אמה רביעית חצי אמה מרוחב
ד' אמות מפני כותל המערה שני שכנגדו ומלמעלה ומלמטה כ'
מערה היא ולאי זה רוח
ממנו ולהלן כ' אמה והא
המערה וחצי אמה מארכה בזוית והשתא אתי שפיר דכשמצאן רצופין
אמה דלמא מערה זו במזרח החצר ויש עדיין מערה אחרת במערבו
צריך לבדוק. ר"ן. ז. דהא
לרבנן לא הוי אלא תמני
כר' שמעון אוקמינא והיכי
סרי ותו לא משום דקסברי
ממש רואין אמצעיים כאילו אינן וליכא אלא אמה בין כוך לכוך :
או דלמא במערב החצר היא ויש עדיין אחרת במזרחו. וכללא דמילתא
ו
פרכינן אי רבנן היא.
רבנן מערה שש באורך
בודק
הימנו ולהלן כ' אמה. רגילין היו להניח צד מרגלותיו
כל היכא דמספקא לי' (א) חצר צריך לבדוק מד' רוחותיו לר"ש בודק
ריטב"א. ח. ולא הוה צריך
והחצר ו' באורך והמערה
לאקשויי מני, אלא דניחא
ממנו ולהלן כ' דמי יימר דמבית הקברות זה הויא ההיא מערה
כלפי המערה ומיירי כשנמצא ראשו לצד מערה ומרגלותיו
שמצד השני של החצר נמי
ליה לברורי דליכא מ"ד
ו' באורך היינו י"ח אמה
שמא קבר אחר הוא וחצר אחרת של אדם אחר וצריך לעשות גם
הפוכין לצד אחרת דאית לן למימר ממערה אחרת הוא לפיכך בודק
הכי. ר"ן. ט. שלא אמרו
ואנן בעינן כ' אמה: לעולם
להלן כ' אמה: במאי אוקימתא כר"ש. הלשון דחוק מאד דמשמע
לשם בדיקות דלעיל דכמו שיש כאן קבר יש לומר עדיין יש כאן בהך
כל אמתא בריבועא אמתא
מתוקמא מתני' דנזירות
ותרי חומשי [באלכסונא]
דקתני בודק כ' אמה כרבנן.
שדה קברים אחרים טובא: שרגלים לדבר. אחרי שכבר נמצא
דמשום דאוקמה כר"ש פריך והדר פריך מני אי ר"ש אי רבנן
אלא במרובע גמור.
והאי דקשיא לך לרבנן
בשדה זה שכונת קברות: שאילו מתחלה מצאו. קודם שמצא ג'
דלא אתיא כשום תנא ועוד דמגופה מצי למיפרך דכיון דקתני
(ב)
ז
ריטב"א. י. אלא הכא ה"פ
תמניסרי הויין הא לא קשיא
דהמערה ארכה ח' א"כ כ' ותרתין הויא ח: וכגון שבדק באלכסונא.
כי זה לא בדק הי"ח אמות
כדאמר רב הונא בריה דרב
מתים הללו דליכא השתא רגלים לדבר היה נוטלו ואת תפוסתו
ישרות אלא כעין אלכסון
יהושע לעיל באלכסונא
כדאמרן [קא:] המוצא מת כו' נוטלו ואת תפוסתו אבל עכשיו שנמצא
פ"ה דאלכסון ד' על ו' הן ב' [אמות] כאלכסון
שהיה מתעקם והולך
דמוקי להו לכוכין כי
לראות אם יפגע מכאן
חרותא באלכסונא הכי נמי
לבסוף חשבינן לההוא יחידי שכונת קברות אלא שעדיין לא נקבר
של ה' על ה' ולא יתכן שהרי בד' על ו' תן
ט
ומכאן עד שהוסיף
בודק המערה גופה
בההוא מערה יותר: לעולם ר"ש היא. דאמר אורך מערה ח'
החוט באלכסון של ד' על ד' כזה יהיה לו ד'
באלכסון שתי אמות ועלו
באלכסונא וכי האי גוונא
❖
לכ' אמות. שם.
דבודק באלכסונא שהמערה
והאי דאמר רחבה ד' תרי תנאי אליבא דר"ש והאי תנא דהך
אמות וח' חומשין ועוד נשאר צד למטה ב'
הויא ד' על ו' והנהו ו'
ברייתא אליבא דר"ש: יש להן תפוסה. מאחר שמצאן מתים ולא
אמות ובין הכל לא יהא החוט ארוך אלא ז'
אמות מייתרות באלכסונא
הרוגים וגם מושכבין כדרכן והיינו ההוא תנא דלעיל ואליבא דר"ש
אמות ושלשה חומשים וכל שכן אם ילך החוט
י"ב חומשין דכל אמתא
רבינו גרשום
בריבועא אמתא ותרי
אתיא: משום ר"ש כו'. ר"ש סתם היינו ר' שמעון בן יוחי: כאילו
ביושר באלכסון מארבע על ו' שיהא פחות
אבל אם מצא ג' וביניהם
חומשי באלכסונא והנהו
אינן. וטעמא מפרש לקמן בשמעתין : כ"ב הויין. שתי מערות של ח'
ועוד על כרחך אלכסון של ה' על ה' גדול
מד' אמות ועד ח'. הכי
י"ב חומשין העודפין הויין
[ע"ב]
משמע ליה להאי תנא
ב' אמות ותרי חומשי
ח' ושש דחצר הרי כ"ב: ואי רבנן. מוקי להך סיפא אע"ג דרישא
יותר דהא בה' על ה' יש כ"ה אמות ובארבע
על ו' יש כ"ד י:
דסתם מערה ד' אמות על
משתכח דהא מערה
הכא באלכסונא ח' אמות ותרי
ודאי לא אתיא כרבנן האמרי במתני' [ק:] אורך מערה ו' ותמני סרי
ח' באורך אית לה ומשום
הכי אם מצאן הני ג' בד'
חומשי וחצר ו' אמות
הויין י"ב דשני מערות ושש דחצר: לעולם. הך סיפא רבנן היא
וכגון דבדק באלכסונא. וכ"כ בפר"ח
ורישא ר"ש וסיפא רבנן: ה"ג
ואידך מערה ו' אמות הרי
אמות איכא למימר דהג'
כלומר שבדק מערה ראשונה באלכסון כי המערה הויא לרבנן ו' על ד' וכשמצא ג' מתים ורוצה לבדוק לפניו כותלי המערה
כוכין ברוחב היו מושכבין
כאן כ' אמה וכמשנה
ובודאי שכונת קברות היא
דנזירות הוא דקתני בודק
שיש בהן כוכין מכאן ומכאן באורך ד' אמות והן מסודרין בכותל שארכו ו' נמצא מקום
הכוכין בתוך כותל המערה ארבע
ובודק עוד והכי סביר ליה
הימנו ולהלן כ' אמות ואם
אמות נפשך לומר הא אכתי פשו
דג' כוכין דינייהו הכי
להו ב' חומשין על כ' ואכתי לא כ' היא הא לא קשיא משום דההיא מערה לאו מרובעת היא דלא הויא ו' על ו' כי אם ד'
מרחיק מכותל זוית המערה טפח והכוך עצמו אמה ובין כוך ראשון לכוך שני ב' טפחים והכוך השני אמה ובין כוך שני לכוך
שלישי ב' טפחים והכוך השלישי אמה ובין כוך שלישי לכותל המערה טפח הרי כאן הכוכין גופייהו ג' אמות ובין ההפסקות
על ו' ובההוא קצרות של מערה מחסרינן הני ב' חומשין דנכנסין להתם ומשום הכי לא מדקדק להו בחשבון: ומקשינן מדהא
שבין כוך לכוך ולשני צדי הכותל טפח הרי כאן ד' אמות והכי נמי אם מצאן הני ג' בח' אמות מפוזרין איכא למיחש שמא
מערה מדד לה באלכסונא אידך מערה נמי של אידך צד של חצר מודד לה נמי באלכסונא אי הכי דתרוייהו מודד להו באלכסונא
זה היה אורך המערה אבל זה שאינה נשלמת מן הכוכין שראוין להיות בארכה משום דאיכא למימר דאכתי לא הספיקו להשלים
טפי להו יותר מכ' דכ"ב הויא דאידך מערה מייתרא נמי באלכסונא י"ב חומשין ואכתי מתני' מני: ומשני חדא מערה באלכסונא
מכל וכל ואכתי הוה בדעתייהו לאותבי עוד ג' כוכין אחרים דהיינו ו' כוכין לח' אמות של מערה וההפסקות שבין כוך לכוך
אמרינן דבודק. תרי מערות באלכסונא לא אמרינן ולעולם כרבנן מתוקמא דקתני בודק ממנו ולהלן כ' אמה. והא דקמקשינן
ב' טפחים היינו י' טפחים שבין ו' כוכין וב' טפחי' טפח מכאן מכותל ולכוך וטפח מיכן מכותל ולכוך היינו י"ב טפחים
הכי לר' שמעון לא מקשי' אלא מסיפא דהא מתני' דרישא ודאי לא מיתוקמא כרבנן משום דאכתי איכא למיפרך דאי רבנן
להפסקות שהן ב' אמות ובידוע שהן שכונת קברות בודק הימנו ולהלן כ' אמה ח' אמות מן המערה זו באורך ושש אמות
הא אמרי ד' אמות על ו'. אבל כר' שמעון מתוקמא משום דתרי תנאי אליבא דר' שמעון ולא דייק הכא אלא מסיפא: