בית כור פרק שביעי בבא בתרא
קו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מתני'
בסימניו ובמצריו. האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר
דלא מהדר הדר ביה אלא פרושי קא מפרש וה"ק ליה בי"ב זהובים לשנה
כח א ב מיי' פכ"ח מהל'
א) דף קד, ב) [מכאן שייך
❖
לע"ב], ג) [ב"מ דף נא:],
מכירה הלכה יב סמג
לך בתוך הסימנין והמצרים הללו שאתה רואה הכל קח לך: (ג) פחות
ומשום דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף הוצרך להתנות שהיה לו
עשין פב טוש"ע ח"מ סימן
❖
משתות הגיעו. דהיינו טפי מרובע לסאה כפלי כפלים דשתות היינו
ליתן לסוף כל חדש דינר מאותן י"ב זהובים שהוא חייב לשנה וכן יש
א
ריח סעיף טו:
קב לסאה וה"נ טעמא דלא דמי להן חסר הן יתר דהתם הוי שיעוריה
לפרש בהשואל (ב"מ קב:) ואיצטריך כל תלת מילי דרב דההוא דאיסתירא
הגהות הב"ח
ברובע לסאה אבל הכא בעי טפי דהא
אית למימר דלא הוי מטעם תפוס
(א) במשנה פחת משתות:
רבינו גרשום
מתני' בסימניו ובמצריו פחות משתות
(ב) גמ' הגיעו קא תני
כיון דאמר בית כור עפר אני מוכר לך
לשון אחרון אלא משום דפרושי קא
א
(א)
פיס' בסימניו ובמצריו. של
(אלא) תז"מ ונ"ב גירסת
הגיעו עד שתות ינכה: גמ' איתמר רב הונא
כהן חסר הן יתר דמי כדאוקימנן
מפרש כפירוש רש"י ומההיא דהמשכיר
רשב"ם א"ל רב יהודה
שדה הראה לו המוכר
לעיל והשתא דאמר בית כור בסימניו
נמי לא שמעינן דתפוס לשון אחרון
כשום הדיינין: (ג) רשב"ם
א)
ללוקח דאמר ליה בית כור
אמר שתות כפחות משתות רב יהודה אמר
ב
ד"ה פחת שתות וכו'
עפר בסימניו ובמצריו אני
ובמצריו אני מוכר לך מטפינן
דאיכא למימר פרושי קא מפרש כפי'
שתות כיותר משתות רב הונא אמר שתות
קב לסאה והיינו טעמא
מוכר לך הואיל דהראה
שיעורא ואמרי' אפילו פחות
הקונטרס או משום דסבר כרב נחמן
דלא דמי וכו' ואמרי' אפי'
לו סימניו ומצריו גמר
כפחות משתות הכי קאמר פחות משתות
פיחת שתות: (ד) ד"ה ה"ג
וקנה אפי' פחות שתות
משתות הגיעו דכיון דהראה לו
דקרקע בחזקת בעליה קיימא הלכך
בסדר המשנה פחת משתות:
כל השדה הגיעו. משום
ושתות בכלל הגיעו יותר משתות ינכה רב
המצרים כמאן דזבין ליה שדה זו
איצטריך ההיא דכור בשלשים סאה
(ה) ד"ה שתות וכו' ובמצריו
דסימניו ומצריו קא מקני
יהודה אמר שתות כיותר משתות הכי קאמר
הס"ד ואח"כ מה"ד הכי
ליה כעין שהוא ועד שתות
סתמא דמי כמות שהוא בין קטן בין
בסלע דראשון ראשון קנה ואי מההיא
קאמר וכו' דהא דקתני פחת
פחת ינכה לו מן הדמים.
פחות משתות הגיעו עד שתות ושתות בכלל
גדול אלא דאהני מאי דאמר בית כור
הוה אמינא משום דתפיס אפי' אפיך
משתות הגיעו היינו פיחת
כלומר אם פיחת לו יותר
מן הבית כור נ"ב פירוש
שיהא קרוב לבית כור שאינו חסר
מיפך כמו לשמואל להכי איצטריך
משתות כגון שליש או רביע
ינכה מיתיבי בסימניו ובמצריו פיחת שתות
לפירושו דבמתני' גרסינן פחת
או חומש עד שתות מן
יותר משתות וכן דלא ליהוי מותר
כולהו ולא ידע ר"י דמנא לן א"כ דסבר
או הותיר שתות הרי הוא כשום הדיינין הגיעו
ורב הונא קמפרש כמו פיחת
השדה ינכה לו מן הדמים
יתר על שתות: הכי גרסי' בסדר
רב דתפוס לשון אחרון אלא נראה
עם יו"ד וה"ק פיחת מן
כנגד הפחת: רב הונא ורב
והא שום הדיינין דשתות כיותר משתות
הבית כור שתות ורב יהודה
חסדא פליגי א) אדמי' דקתני
המשנה פחות משתות הגיעו עד
משום דהנך דיחויי לאו עיקר טעם
(ד)
קמפרש פחות משתות אבל
עד שתות ינכה רב הונא
הוא אמר לך רב הונא ולטעמיך הגיעו קא
שתות ינכה. ובגמ' פליגי אמוראי
נינהו ואיצטריכו נמי שלשה מילי
בתוס' משמע דל"ג פיחת
אמ' שתות כפחות משתות.
תני אלא כשום הדיינין ולא כשום הדיינין
וגם לרב הונא גרסי' פחות
דכי היכי דפחות משתות
(ב)
דשמואל דמההיא דאוקי שמואל בבא
בשתות עצמה אי הוי כפחות משתות
משתות: (ו) ד"ה אמר לך וכו'
כגון שמינית שביעית הגיעו
כשום הדיינין לשתות ולא כשום הדיינין
באמצע החדש הוה אמינא כדדחי לעיל
והגיעו וה"ק פיחת מן הבית כור
דלעולם שתות: (ז) תוס'
הכי נמי פיחת שתות עצמו
ד"ה ה"ג פחות וכו' ספרים
הגיעו דלא ינכה לו דהכי
דאילו התם בטל מקח ואילו הכא הגיעו
ר' אבא דפרושי קא מפרש ולעולם
שתות וכ"ש פחות משתות הגיעו אבל
❖
דגרסי פחות שתות:
קאמר מתני' פיחת שתו'
בעלמא תפוס לשון אחרון וההיא
יותר משתות ולמטה עד שתות ולא
רב פפא זבן ארעא מההוא גברא
הגיעו אבל אי פיחת שליש
דראשון ראשון קנה הוה אמינא
שתות בכלל ינכה או דלמא שתות
או רובע או חומש או עד
אמר
שתות מן השדה ינכה אבל
מוסף תוספות
משום דתפוס לשון אחרון הוא כמו
כיתר משתות וה"ק פחות משתות
שתות דמועט הוא הגיעו
לרב להכי איצטריך לאשמועינן אבל חכמים אומרים הלך אחר פחות
הגיעו כלומר אם יש אונאה ביניהן פחות משתות כגון שהותיר או חיסר
א. אך שקצת קשה דהך
משום דעד שתות ינכה ולא
דהכא לא הוי כשיטת
השתות בכלל (דעד השתות
שבלשונות וההיא דבבא באמצע החדש איצטריך לאשמועי' דזו ולא
פחות משתות הגיעו אבל יותר משתות עד שתות ושתות בכלל ינכה:
התלמוד. שם. ב. כלומר
אמרי' ולא עד בכלל). ורב
ינכה. מן הדמים ואם הותיר יחזיר לו קרקע. והאי שתות לאו משום דין
סבירא ליה ולפרש המשנה וההיא דראשון ראשון קנה דאיצטריך
וכו' שהולכים בו אחר
יהודה אמר שתות עצמה
שתות כמו שהלכו אחר
כיותר משתות דמי. דכי
לאשמועי' דתפיסה שלו תפיסה היא דמההיא דהמשכיר לא שמעינן
אונאה דאין אונאה אלא למטלטלי אבל במקרקעי אין אונאה שאם מכר
גבול זה גבי שום הדיינין.
היכי דיותר משתות ינכה
הכי גרסי' פחות משתות
תפיסה דאיכא למימר משום דאודי ליה:
לו שוה פרוטה במנה או שוה מנה בפרוטה הגיעו אלא שיעורא דרבנן
רבינו יונה.
דאי פיחת לו שלישית
ורביעית וחמישית דינכה
הגיעו עד שתות ינכה. אבל ספרים דגרסי פחות (ז) משתות הגיעו
היא דהכי מחיל איניש היכא דאמר בסימניו ובמצריו טפי לא מחיל:
לו ה"נ שתות עצמה ינכה
גמ' שתות. הגיעו כפחות משתות היכא דא"ל בסימניו ובמצריו (ה)
יפרש רב יהודה פיחת עד שתות ולא שתות בכלל אע"ג דלא קתני עד
לו דהכי קתני מתני' פחות
משתות כגון שביעית או
וה"ק פחות משתות ושתות הגיעו דהאי דקתני פחות משתות הגיעו
וכענין זה יש בהזהב ג) כמה תהא הסלע חסר' ולא יהא בה אונאה ובעי
שמינית הגיעו: עד שתות
היינו פיחת מן הבית כור שתות וכ"ש פחות משתות הגיעו. וממתני'
למימר עד כמה ולגירסא זו קשה דקאמר בגמרא ורב הונא ה"ק פחות
ושתות בכלל. הרי הוא
דקתני עד שתות ינכה משמע ליה לרב הונא עד ולא עד בכלל ולרב
משתות ושתות עצמו הגיעו הא להדיא אתיא מתני' כוותיה וא"ת בשלמא
כפחות חומש או רובע
וינכה: מיתיבי פיחת שתות
יהודה עד ועד בכלל: מיתיבי. לרב הונא: הכי גרסינן בתוספתא (פ"ו ה"ח)
רב יהודה דאמר שתות כיתר משתות ניחא הא דלא תנן שתות ינכה
או הותיר שתות. להיכא
בסימניו ובמצריו פיחת שתות או הותיר שתות כשום הדיינין הגיעו.
משום דה"א דיתר משתות מקחו בטל אלא לרב הונא דאמר שתות
דמכר לו קרקע: הרי הוא
כשום הדיינין. דאי שיימו
בכתובות בפרק אלמנה ניזונת (דף צט:) תנן שום הדיינין שפחתו שתות
כפחות משתות ליתני שתות הגיעו וכ"ש פחות וי"ל דנקט הכי ליתן טעם
דיינין (מעות) [קרקע] של
או הותירו שתות מכרן בטל. שום הדיינין ב"ד שירדו לשום נכסי
לדבר דדבר פשוט הוא בפחות משתות ואמר ממילא דשתות כפחות
יתומין וטעו שתות בטל
מקח: והא שום הדיינין.
יתומים למכרן למזון האשה והבנות: והא שום הדיינין. דטעות שתות
משתות והשתא דאתינן להכי לרב יהודה מצינו לשנויי סיפא כהאי
להיכא דטעה שתות דמי
ה"ג
גוונא: ולטעמיך הא הגיעו קתני אלא כשום הדיינין ולא
דידהו הוי ביטול מקח כיתר משתות כדתנן בפרק אלמנה ניזונת
כמאן דטעי יותר משתות
כשום הדיינין כו'. והכי פירושו אמר לך רב הונא אדמקשית לי
וקשיא לרב הונא דאמר
כדפרישית וכיון דמדמי שתות דמכירת בית כור דמתני' כשום הדיינין
שתות כפחות משתות דמי
אלמא כיתר משתות הוא ויחזיר וקשיא לרב הונא. והאי דקתני הגיעו
תסייעני מדקתני הגיעו דמשמע דשתות כפחות משתות אלא הא
הגיעו ולא השתות בכלל
לקמיה מפרש לה שפיר: אמר לך רב הונא ולטעמיך הגיעו קתני.
דקתני כשום הדיינין לאו משום דליהוי כיתר על שתות אלא כשום
ינכה והכא קתני דשתות
כיותר משתות דמי וכי
דמשמע דהוי כפחות משתות ואדמקשית לי מרישא תקשי לך מסיפא
הדיינין לשתות דכמו ששיעורו התם כמו כן שיעורו כאן ב לאפוקי
היכי דיותר משתות בטל
אלא ודאי ה"ק פיחת שתות או הותיר שתות הגיעו כשום הדיינין
שלא שיערו ברובע לסאה כמו בהן חסר הן יתר ורב יהודה
מקח ה"נ שתות עצמה דעד
ועד בכלל הוא: אמר לך
דאמרי' נמי הגיעו ורשב"ג הוא דפליג בכתובות ואמר א"כ מה כח
דאותיב מינה לרב הונא משמע ליה דהכי קתני פיחת עד שתות
רב הונא ולטעמיך. הא
ב"ד יפה ולכך הוי מכרן קיים והגיעו דקתני הכא אתרוייהו קאי
או הותיר עד שתות הרי הוא כשום הדיינין והגיעו דהא בשום
מתרצתא היא משבשתא
היא דקתני הגיעו דאי כיותר
דהוי שתות דידהו כפחות משתות וקשיא לרב יהודה. ואמר לך רב
הדיינין נמי עד שתות הגיעו אבל שתות ויתר על שתות לא הגיעו:
משתות דמי ינכה מיבעי ליה
ושמואל למימר ואמאי קאמר הגיעו:
יהודה לדידי נמי ל"ק דאיכא לתרוצי כשום הדיינין ולא כשום הדיינין
אלא הכי קתני לה בסימניו
כו' דהאי דקתני הגיעו לאו משום דשתות הוי מחילה כפחות משתות (ו) ולעולם שתות כיתר משתות ויחזיר והאי דקא מדמי ליה לשום
ובמצריו הרי זה כשום
הדיינין ה"מ בשתות כי היכי דבשום הדיינין לא הוי מחילה ה"נ לא הוי מחילה ולא כשום הדיינין דבשום הדיינין הוי השתות ביטול מקח
הדיינין ולא כשום הדיינין
כדתנן התם מכרן בטל ואילו הכא הגיעו כלומר אין המקח בטל אלא מקחו קיים ויחזיר כדתנן במתני' עד שתות ינכה ואתא לאשמועינן
ממש. כשום הדיינין לשתות
ממש ולא יהבי ליה ז' קבין
אע"ג דדמו להדדי דבתרוייהו שתות כיתר משתות אפ"ה התם ביטול מקח ואילו הכא המקח קיים והתם היינו טעמא דכיון דטעו
ומחצה לכור ולא גבי מקח
ב"ד חוזרין מכל מה שעשו אבל הכא דתרוייהו חפצים במכר זה למכור וזה ליקח המקח קיים והאונאה יחזיר. כן נראה בעיני שיטה זו
וממכר כשום הדיינין (הוא)
דאילו בשום הדיינין שתות
וכן עיקר דליכא הכא תיובתא לא לרב הונא ולא לרב יהודה וה"נ מסתברא מדתרצינן כשום הדיינין ולא כשום הדיינין כו' ואין כתוב
בטל מקח ואילו הכא הגיעו
בספרים אלא כשום הדיינין הלכך ליכא לפרושי דמסקנא דמאן דאמר ולטעמיך הוא כו'. יש לשונות אחרים ואין בהן ממש וזה שלי הוא
דעד שתות ושתו' עצמה
ועיקר. (והשתא לא איפשיט לן אי כרב הונא אי כרב יהודה) ויש מפרשים אמר לך רב הונא ולטעמיך הא מתרצתא היא משבשתא היא
א) נראה דצ"ל פליגי בפירושא
דקתני הגיעו דאי שתות כיתר משתות דמי ינכה איבעי ליה למימר ואמאי קתני הגיעו אלא הכי קתני לה בסימניו ובמצריו הרי זה כשום
דקתני עד שתות.
הדיינין לשתות דלא יהבינן ליה ז' ומחצה לכור ולא כשום הדיינין ממש כלומר ולא לגבי מקח כשום הדיינין הוא דאילו כשום הדיינין
שתות בטל מקח ואילו הכא הגיעו דעד שתות ושתות עצמו הגיעו וללשון זה כתוב בספרים אלא כשום הדיינין ולא כשום כו': ב) אמר
ליה. ההוא מוכר לרב פפא הך קרקע דמזבנא לך הויא עשרים גריוי מישחא עשרים
סאין מדתה וכגון דאמר ליה בסימניו ובמצריו
הני מילי. מתניתין היכא דלא קים ליה ללוקח
ולא הוי אלא חמיסר דהיינו פחות רביע: אמר ליה. אביי לרב פפא סברת וקבילת:
במדת השדה אבל מר קים ליה בגויה מכיר אתה שדה זו ויודע
היית שאין בו אלא
חמשה
עשר וכיון דידעת מחלת והכי הלכתא:
והא