קטז:
יש
נוחלין פרק שמיני בבא בתרא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ושהיה
בכור נוטל שני
חלקים. כאן לא דקדק הקונטרס יפה
אגב חורפיה. חריפותו שהיה טרוד בשאלה אחרת דלקמן דעדיפא
כח א מיי' פ"א מהל'
א) [עירובין צ. ב"מ צו: נדה
לג:], ב) [לקמן קכב:],
נחלות הלכה ג סמג
מינה: אבי האב. של מת והאחין של מת דהיינו זקנו ואחין איזה
דפי' אע"ג דכשמת חפר לא היה צלפחד קיים אפ"ה
ג) [שם], ד) האב קודם לעולם
עשין צו טוש"ע ח"מ סי' רעו
❖
בנותיו נוטלות חלק בכורה של צלפחד בנכסי חפר כדתניא
מהן קודם מי לימא כיון דיצחק קודם ליעקב לירש את עשו דהאב
סעיף א:
לאחי האב מבניהם ואחי אחות
האב קודמים לאבי אבי האב
בתוספתא דבכורות כיצד אין הבכור
נוטל בראוי כבמוחזק מת
קודם לאח הרי הוא כאילו ירשו יצחק לעשו והלכך יבוא יעקב ויירש
ואחי אבי האם לאחותו ואחי
אביו בחיי אביו נוטל פי
שנים
את יצחק אביו אבל אברהם לא יירשנו
האב ואחותו קודמין לאבי אבי
רבינו גרשום
בנכסי אביו ואינו נוטל פי שנים
שהבן של מת קודם לאבי המת או
האב וכן לעולם וגם למדנו כו'
אגב חורפיה לא עיין בה בעי רמי בר חמא
א)
כן מצאתי נ"א, ה) [נ"א המת.
אגב חורפיה. שהיה מחזיר
בנכסי אבי אביו כגון יעקב שמת
דלמא בני בנים הרי הן כבנים ונמצא
אבי האב ואחיו כגון אברהם ויעקב בנכסי
רש"ל], ו) [ואח האב ואחות.
תלמודו: לא עיין בה.
עשו בן אברהם וקודם אברהם ליעקב
בחיי יצחק היה ראובן בכור
רש"ל], ז) [צ"ל לבת וכן
(ד)
במתני' שלא דקדק בה
עשו איזה מהן קודם אמר רבא תא שמע
❖
א
העתיק התוי"ט],
לפיכך היה שואל: האב
בנכסי עשו דהאב קודם לאחין: ת"ש
נוטל פי שנים בנכסי יעקב אבל לא
האב קודם לכל יוצאי יריכו ורמי בר חמא
קודם לכל יוצאי ירכו.
האב קודם לכל יוצאי יריכו.
בנכסי יצחק זקנו שהרי [אפילו] אם
ויעקב
ואברהם קודם משום דכל
יוצאי יריכו שלו ולא יוצאי יריכו של בנו ה"נ
הני מכחו קאתו: ורמי בר
הגהות הב"ח
היה יעקב קיים כשמת יצחק לא
יוצא יריכו של אברהם היה והלכך
חמא. דקא מיבעיא ליה
מסתברא דקתני זה הכלל כל הקודם בנחלה
אברהם קודם לו בנכסי עשו: ורמי
היה יעקב נוטל פי שנים שהרי
(א) רשב"ם ד"ה הכי נמי
הכי קאמר לך. הא דקתני
יוצאי יריכו קודמין ואילו איתיה ליצחק
וכו' האב קודם לעולם
האב קודם לכל יוצאי יריכו
בר חמא. אמר לך משום הכי
פשוט הוא הלכך ראובן הבא
לירש
לאחין של מת ואחין
שלא יהא יצחק יורשו דהוא
יצחק קודם השתא נמי דליתיה יצחק יעקב
מכח יעקב בנכסי יצחק לא יטול
מספקא לי דאיכא למימר יוצאי יריכו
ואחות קודמים לאבי
קודם מן האחין של בנו
מתני'
האב ואבי האב לאחי
אלא חלק פשיטות של אביו ע"כ
משמע יוצאי ירך שלו דהיינו בניו
דהיינו ישמעאל אבל אין
קודם שמע מינה:
ב) בנות צלפחד
האב ולאחותו ואחי האב
אבי האב קודם לכל יוצאי
מאשתו ולא יוצאי ירך בנו: הכי
ולא היה לו לפרש כן דלא קרי
נטלו ג' חלקים בנחלה חלק אביהן שהיה
ואחותו קודמין לאבי
ירכו של בנו דלא מקדמינן
נמי מסתברא. דיעקב קודם לאברהם
ראוי כי האי גוונא מה שאין ראובן
אבי אב וכן לעולם כצ"ל:
ליה לאברהם מקמי יעקב
עם יוצאי מצרים וחלקו עם אחיו בנכסי
(ב) ד"ה וחלקו וכו' בנכסי:
בנכסי עשו אלא יעקב
נוטל פי שנים מעשו בנכסי יצחק א
בנכסי עשו דקתני רישא כל הקודם
(ג) ד"ה ושהיה צלפחד וכו'
קודם: ה"נ מסתברא דקתני.
חפר ג) ושהיה בכור
נוטל שני חלקים:
אלא הא קרי ראוי מה שאין
בנחלה ואיננו כגון יצחק שקודם
בנכסי אביו ואין נוטל פי
סיפא דמתני' זה הכלל וכו':
גמ'
שנים בנכסי אבי אביו וכו':
ואם איתיה יצחק שהוא
ראובן נוטל פי שנים מאחיו בנכסי
לאברהם בנכסי עשו אילו היה קיים
(ד) תוס' ד"ה ושהיה וכו'
אבי עשו יצחק קודם השתא
יצחק שלא הוחזק בהן מעולם
יעקב והוה ליה ראוי :
השתא דליתיה ליצחק יוצאי יריכו קודמין דהיינו יעקב שיורש זכות
ב
בחיי יצחק הרי ראובן הבכור
דליתי' יעקב קודם לאברהם
❖
נוטל:
אע"ג דכל הני מכחו של
אביו יצחק שכן הוא הדין שהרי אם מת יצחק אחר עשו היה יעקב
ומחזירין
אברהם קא אתיין הכא
יורש ולא אברהם דהבנים קודמין לאב כדאמרן בריש פירקין [דף קח:] הוא הדין כשמת יצחק מקמי עשו יעקב יורש את זכותו ולא אברהם וכן
יעקב קודם משום דקרוב
הלכה. והשתא שמעינן מפירקין שסדר נחלות כך הוא ראובן שמת חנוך ופלוא חצרון וכרמי בניו יורשין אותו ואם מת אחד מן הבנים
ליה טפי יעקב מאברהם
מוסף רש"י
שהוא אבי אביו ותו לא
קודם ראובן וההוא בן הניח בן או בת או בן בת או בת בת עד מאה דורות יירש במקום אביו בנכסי ראובן ואם אין לראובן בנים ולא
אגב חורפיה לא עיין בה.
מידי דליכא לדקדק בדבר
בני בנים ואף לא בנות בנים אז יורשות בנות ראובן את ראובן ואם אין לראובן בנות ולא בני בנות ולא בנות בנות אפילו בסוף הדורות
כלום: פיסקא בנות צלפחד
הש"ס קאמר ורמי בר חמא
נמי ודאי לא איבעי ליה
נטלו ג' חלקים בנחלה
אז יורש יעקב את ראובן בנו ואם אין יעקב קיים ונתתם את נחלת ראובן לאחיו בני אביו שמעון ולוי ויהודה ויוסף ובנימין ואם אינם קיימין
למיבעי הכי, אלא אגב חורפיה
חלק אביהן שהיה מיוצאי
תתנו נחלת ראובן לבני שמעון ולוי ואם אין להם בנים ולא בני בנים תתנו לבנותיהן או לבני בנותיהן או לבנות בנותיהן דבכ"מ הזכר
מיהר בשאלתו ולא עיין בה
מצרים. דסבירא ליה לתנא
❖
יפה (ערובין צ.).
דליוצאי מצרים נתחלקה
ויורשיו קודמין לנקבה כדאמרן [לעיל קיג:] מקיש ירושה שניה לירושה ראשונה ואם אין לו אחים לראובן ולא בני בנים לאחים שמתו אחיו בלא בנים
הארץ אע"ג דמתו בניהן
או שלא היה לו אח מעולם ונתתם את נחלתו לבת יעקב אחותו מן האב או לבניה ולבני בניה או לבנותיה ולבנות בנותיה עד עולם ואם
יורשין חלקן: וחלקו עם
אחיו. של צלפחד: בנכסי
מוסף תוספות
אין לראובן אחות ולא בני אחות מן האב ונתתם את נחלתו לאבי אביו דהיינו יצחק ואם אין יצחק קיים ונתתם נחלתו של ראובן לעשו
חפר. שהיה נמי מיוצאי
בן יצחק שהוא אחי אביו של ראובן ואם אין עשו קיים ונתתם את נחלתו של ראובן לאליפז בן עשו או לבניו ובני בניו ואם אין בנים
א. [ד]מה שאינו נוטל
מצרים. ולפי שהיה צלפחד
אלא חלק פשיטותו של
בכור נטלו שני חלקים
לעשו ונתתם את נחלת ראובן לבנות עשו ולבניהם ולבנות בנותיו ואם אין אחין לאביו של ראובן ונתתם את נחלתו לבנות יצחק דהיינו
אביו בנכסי יצחק אין זה
בנכסי חפר אביו דהיינו
שלשה חלקים: אחות אביו או לבניהן ולבני בניהן או לבנותיהן ולבני בנותיהן ואם אין לאביו של ראובן לא אחים ולא בני אחים לא אחות ולא בני אחות
מטעם ראוי אלא שאינו
ונתתם את נחלת ראובן לאברהם אבי אבי אביו ואם אין אברהם קיים ונתתם לישמעאל אחי אבי אביו או לבניו של ישמעאל ולבני בניו
בכור של יצחק. שם.
ב. שאף בחלק פשיטותו
או לבנותיו ולבני בנותיו ואם אין ישמעאל ולא בניו קיימין וגם לא אחותו ובני אחותו ונתתם נחלתו לתרח אבי אברהם ואם אין תרח תתנו
של אביו אינו נוטל פי
לנחור ולהרן בניו או לבני בניהן או לאחותם וליוצאי יריכם וכן לעולם עד אדם הראשון. האב קודם לעולם לאחי (האב) ואחי
ד)
(א)
ה)
שנים כשבא לחלוק עם
אחיו. שם. לפי שחלקו של
האב קודמין לאחות האב ואחות ו) האב קודמין לאבי האב ואבי האב קודם לאחי אבי האב (ולאחותו) ואחי אבי האב [ואף] אחותו קודמין
יעקב מנכסי יצחק ראוי
לאבי אבי האב וכן לעולם. וגם למדנו שהבעל יורש את אשתו ואם אין בעל קיים בנה יורשה ואם אין בנה בתה יורשתה בכל הסדר הזה
היה לו. ר"ן.
עד אדם הראשון: מתני' בנחלה. בנחלת ארץ ישראל ומשום דאמרן לעיל (דף קטו.) כל יוצאי יריכו של בן קודם ז) לאחין דאשמועינן
דבת הבן נוחלת במקום הבן משום הכי נקט לה שהרי בנות צלפחד נחלו חלק אביהן בנכסי חפר במקום צלפחד אביהן: חלק אביהן.
צלפחד שהיה מיוצאי מצרים שהבן הנכנס לארץ לא היה נוטל בשביל עצמו חלק בארץ הואיל ולא יצא ממצרים כדאמר בגמ' דקסבר האי
תנא ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ ולא לבאי הארץ ונפקא לן מקראי ואע"פ שיוצאי מצרים לא נכנסו לארץ אלא מתו במדבר ולא נטלו חלק
בארץ מיהו להכי אהני שאם יצא ראובן ושמעון ממצרים ונולדו להם במדבר בנים שנכנסו לארץ לראובן עשרה בנים ולשמעון בן אחד יטול
בן שמעון חלק כנגד עשרה בני ראובן שהרי לראובן ושמעון נתחלקה הארץ וזכו בני כל אחד בנכסי אביהן וצלפחד יצא ממצרים ומת
במדבר לפיכך נטלו בנותיו חלקו וכל שלשה חלקים דמתני' נפקא לן בגמרא מקראי הלכך בעינן לפרושי דבכי האי גוונא הוה מעשה
דצלפחד יצא ממצרים כשהוא בן עשרים וכן חפר אביו ושהיה צלפחד בכור כל דברים הללו יש לך ללמוד מן הפסוק דנתן תתן להם וגו' [במדבר כז]
דילפינן מיניה בגמ' [קיח:] להני שלשה חלקים: וחלקו עם אחיו בנכסי חפר. דחפר יצא ממצרים ונטלו בניו חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים לבד
חלק עצמן שגם הם יצאו ממצרים ובנות צלפחד קבלו חלק אביהן (ב) מנכסי חפר בשעה שחלקו אחי צלפחד נחלת אביהן ביניהן דבת הבן
הרי היא במקום הבן לירש עם האחין כדקתני לעיל כל הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין: ושהיה צלפחד בכור. והיה ראוי ליטול פי
שנים עם אחיו בנכסי חפר ואע"ג שאין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק ארץ ישראל מוחזקת היא ליוצאי מצרים כדאמר בגמ' [קיט.] וכמי שהחזיק
חפר בחלקו דמי ואפילו אם מת צלפחד מקמי חפר נמצא צלפחד יורש פי שנים בכל אשר ימצא לחפר כי הוא ראשית אונו ואע"ג דכשמת
חפר לא היה צלפחד קיים אפילו הכי בנותיו היו יורשות חלק בכורת צלפחד בנכסי חפר כי היכי דיורשות חלק פשיטותו בנכסי חפר
כדתניא בהדיא בתוספתא דבכורות (פ"ו ה"ה) כיצד אין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק מת אביו בחיי אביו נוטל פי שנים (ג) מנכסי אביו
ואין נוטל פי שנים מנכסי אבי אביו כגון יעקב שמת בחיי יצחק הרי ראובן הבכור נוטל בנכסי יעקב פי שנים אבל לא בנכסי יצחק
זקנו שהרי אפילו אם היה יעקב קיים כשמת יצחק לא היה יעקב נוטל פי שנים שהרי פשוט הוא הלכך ראובן הבא לירש מכח יעקב
בנכסי יצחק לא יטול אלא חלק פשיטותו של אביו ואם היה אביו בכור אף הוא נוטל פי שנים בנכסי אבי אביו שאם היה יעקב בכור
אף על פי שמת בחיי יצחק הרי בא ראובן ונוטל חלק בכורת יעקב אביו בנכסי יצחק שהבן במקום אב עומד בין לחלק בכורה בין
לחלק פשיטות והוא הדין לבנות צלפחד בנכסי חפר דאף על פי שמת צלפחד בחיי חפר יורשות חלק בכורת אביהן בנכסי חפר וה"נ תניא
בהדיא בגמרת ירושלמי [ב"ב פ"ח ה"ב] ואמרינן נמי התם [ה"ג]ריש לקיש אמר בשם אבא כהן ברדלא נאמר משפט לענין כפילה [דברים כא] ונאמר משפט לענין
פשיטה [במדבר כז] מה לענין פשיטה אתה רואה את הבן כאילו קיים ליטול פשיטות אביו אף לענין כפילה אתה רואה את הבן כאילו קיים ליטול
כפילת אביו. מפירוש רבינו חננאל גאון זכר צדיק לברכה למדתי זאת וכן הלכה. ומדאמרינן בגמרא והעברת [שם] זו חלק בכורה [לקמן קיח:] ילפינן
צלפחד לאו שני לאחין קאמר
דהא לא איירי לעיל באחין כלל אלא
דצלפחד בכור היה
והאי דכתיב בדברי הימים (א ז) ושם השני
בגלעד