קיז:
יש
נוחלין פרק שמיני בבא בתרא
רבינו גרשום
מסורת הש"ס
❖
לאלו ולאלו. ליוצאי מצרים ולבאי הארץ. וחזרה לית ליה להאי תנא
ועוד הקשה דמאי
פריך לקמן אלא למאן דאמר לבאי הארץ אמאי
א) בס"י ליתא,
כדי לקיים ב' מקראות
והא כיצד היו מיוצאי
צווחו בני יוסף (לכן) [ולפי] פר"ת כך שפיר צווחו למאן דאמר
ומתני' מתוקמא שפיר אליביה דבנות צלפחד לדידיה נמי נטלו ג'
מצרים שהוציא ממצרים
לבאי הארץ כמו למאן דאמר ליוצאי מצרים דמ"מ לא נטלו אלא כפי
חלקים דהא אית ליה נמי ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ והיינו דאמרן
י' בנים ומתו במדבר
תורה אור השלם
נוטל אביהן חלקו ממצרים
מה שהיו האבות שיצאו ממצרים כיון שכל אבות ישראל חולקין בשוה
לעיל [ע"א] תנן כמאן דאמר ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ ולא אמרינן
1 אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת
ונוטל י' חלקים בשביל
אבל אם אין חולקין בשוה אלא אחין
מתניתין רבי יאשיה היא משום
בניו שיצאו ממצרים אע"פ
הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת
אתי שפיר הא דפריך ואע"פ שהיו
דמתוקמא נמי כר' שמעון בן אלעזר:
שמתו במדבר היה מבאי
לאלו ולאלו נתחלקה
הארץ כדי לקיים שני
אֲבֹתָם יִנְחָלוּ:
הארץ שנולדו לו י' בנים
במדבר כו נה
היה מיוצאי מצרים א)(ולא מבאי הארץ)
אבות בני יוסף מועטין הרי החזירו
מקראות הללו הא כיצד היה מיוצאי מצרים
2 וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל
במדבר והכניסן לארץ אע"ג
להן בניהן לפי מה שנתרבו וצריך
כו'. הכי פירושו אם היה מיוצאי מצרים
דלא יצאו ממצרים נוטל
הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת
נוטל חלקו עם יוצאי מצרים היה מבאי הארץ
חלקו וי' חלקים של בניו
יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם
לומר לפר"ת שאין מחזירין אלא
ולא מבאי הארץ כגון ראובן שיצא
נוטל חלקו עם באי הארץ מכאן ומכאן נוטל
שהן באי הארץ היה מיכן
לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ
לאותן אבות שבאותו שבט ולא לכל
ממצרים והוא בן כ' והוליד בנים
ומיכן שהוציא י' בנים
לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יְיָ:
חלקו מכאן ומכאן מרגלים יהושע וכלב נטלו
ממצרים והכניסן לארץ
שמות ו ח
ישראל והכי משמע לשמות מטות
במדבר ומת ראובן ובניו היו טפלים
3 לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ
ישראל דבאי הארץ היה
חלקם מתלוננים ועדת קרח לא היה להם חלק
אבותם ינחלו דוקא לאבות שבאותו
בכניסתן לארץ ואינן יכולין ליטול
נוטל חלקו מיכן ומיכן
וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ
בארץ הבנים נטלו בזכות אבי אביהן ובזכות
מיוצאי מצרים י"א חלקים
מטה ורבינו תם דחק לתרץ בענין
בשביל עצמן לפי שאינן בני עשרים
לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ:
❖
מבאי הארץ י"א חלקים.
במדבר כו נד
מכאן
ומכאן נוטל
אבי אמותיהן מאי משמע דהאי לשמות
אחר ודוחק:
נוטלין בניהן חלק אחד בשביל ראובן
1
ומרגלים שיצאו ממצרים
חלקו מכאן ומכאן. באדם א' איירי
שהיה מיוצאי מצרים: היה מבאי
ומתו במדבר יהושע וכלב
מטות אבותם ביוצאי מצרים כתיב דלמא
נטלו חלקן של מרגלים
הגהות הב"ח
הארץ. ולא מיוצאי מצרים כגון ראובן
שנוטל ב' חלקים בשביל עצמו שהיה
לשבטים קאמר לה דכתיב ונתתי אותה
כדאמרינן לקמן חיו מן
2
מיוצאי מצרים ומבאי הארץ כדמוכח
שהוליד בנים במצרים ומת במצרים
(א) רשב"ם ד"ה מרגלים
האנשים ההם שחיו בחלקן
לכם מורשה אני ה' ירושה היא לכם
אע"פ שהיה ראוי לבניהן
והא דתניא כר' יאשיה הוא
בתוספתא שהביא בקונטרס עצמו
והבנים היו טפלים ביציאתן וכשנכנסו
וכו' האנשים ההם ואמרי'
דאמר לעיל ליוצאי מצרים
מאבותיכם וליוצאי מצרים קאמר להו: סימן
דקתני ר"ש אומר אף נתחלקה ליוצאי
לארץ היו בני עשרים נוטלין כל אחד
לקמן: (ב) תוס' ד"ה מכאן
נתחלקה הארץ והבנים
לרב צלפחד ויוסף איכפל מנשה יחשב:
וכו' וא"כ בערבות מואב
של מתלוננים וכו' עדת
מצרים כיצד היה מיוצאי מצרים ולא
חלקו עם באי הארץ. א"נ כשיצא
נמנו: (ג) בא"ד כדגמרינן
קרח נטלו בזכות אביהן
אמר ליה רב פפא לאביי בשלמא למ"ד
מערבות מואב מבאי הארץ ולא
ראובן ממצרים לא היה בן עשרים
לקמן בסוף דף קכא דלא
שיצאו ממצרים ובזכות אבי
נגזרה גזירה על יתרים
אמותם. ונתתי אותה לכם
ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ היינו דכתיב
מיוצאי מצרים נוטל חלק מכאן ומכאן
והוליד בנים במדבר ומת ראובן
❖
מבני ס' מערכין:
מורשה באותה פרשה כו'
וכו' וכן היה ר' שמעון אומר יהושע
והבנים נכנסו לארץ נוטלין חלקן
לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו
כתב בה ולא שמעו אל
3
וכלב נטלו שלשה חלקים בארץ שהיו
בשביל שהן באי הארץ אם הם י'
משה מקוצר רוח כתיב
אלא
האי קרא: היינו דכתיב
מוסף תוספות
נוטלין י' חלקים: היה מכאן ומכאן.
מיוצאי מצרים ומן העומדים בערבות
בין רב למעט דמשמע בין
מואב ונטלו חלקם של מרגלים ותימה דא"כ יהושע וכלב מחמת ביאת
כגון ראובן שהיה בן כ' כשיצא ממצרים והוליד בנים במדבר ומת
א. עיין שיטמ"ק בשם גליון
שהיה רב כשיצאו ממצרים
תוס'. ב. [ד]הרי הן
שהיו לו י' בנים ומתו ה'
הארץ נמנו בערבות מואב דהא כתיב לאלה תחלק הארץ ואם כן
והבנים היו בני כ' בכניסתן לארץ נוטלין חלקן בשביל עצמן שהן
נוטלין חלקם משלהם
אעפ"כ תנו לו י' חלקים
בערבות (ב) נמנו יתרים מבני ס' דהא יהושע היה בן מאה ועשר
באי הארץ ונוטלין נמי חלק אחד בשביל אביהן שהיה מיוצאי מצרים.
כבתחלה. רבינו יונה.
לפי רובא שיצא ממצרים.
למעט משיצא ממצרים היו
ולא פרנס את ישראל אלא כ"ח שנה וכן כלב היה נמי בן שמונים
ויש מפרשים היה מכאן ומכאן באדם אחד מיירי שהיה מיוצאי
לו ה' בנים ואחר כך נולדו
כדכתיב (יהושע יד) בן ארבעים שנה אנכי בשלוח משה עבד ה'
מצרים ומבאי הארץ כגון שיצא ממצרים יתר מבן ששים ונכנס לארץ
לו ה' אחרים במדבר תנו לו
כפי מיעוטו שיצא ממצרים.
וגו' ולא גמרינן מערכין כדגמרינן לקמן (ג) דלא נגזרה על בן ס'
דאמרינן לקמן [קכא:] לא נגזרה גזירה ביתר מבן ששים דהוה ליה האי
מערכין אע"ג דכתיב במנין של ישראל מבן עשרים ומעלה לא גמרינן
גברא עצמו מיוצאי מצרים ומבאי הארץ הלכך יטול שני חלקים
מעלה מערכין ומדנמנו בערבות מואב יתרים מבני ס' נמנו כמו כן
ולאו מילתא היא דמשום באי הארץ לא יטול דכי כתיב
לאלה תחלק
א
[במדבר כו]
במדבר סיני וא"כ היכי כתיב במנין של ערבות מואב ובאלה לא
הארץ אבני יוצאי מצרים הוא דכתיב שלא היה בהן איש מפקודי
היה איש מפקודי משה וגו' ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפונה
משה ואהרן הכהן ולא איוצאי מצרים עצמן קאי ומיהו יש ללמוד
ויהושע בן נון וכיון דנמנו יתרים מבני ס' הלא נשאר יאיר בן מנשה
דנוטל שני חלקים מדתני בתוספתא [פ"ז ה"ג] וכן היה ר' שמעון אומר יהושע
ומכיר בן מנשה שנולדו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו לארץ
וכלב נטלו ג' חלקים בנחלה שהיו מיוצאי מצרים ומן העומדים
בערבות מואב ושנטלו חלקם של מרגלים: מרגלים. אף על פי
כדאמרינן לקמן דלא נגזרה גזרה על פחות מבן עשרים ויתרים
מששים ונראה לרשב"א דהכי קאמר קרא ובאלה לא היה איש
שהיה (א) לבניהן שבאו לארץ ליטול חלק אביהן שהיו מיוצאי מצרים
מפקודי משה ואהרן שהיו ראוין שתגזר עליהם גזירה כי אם כלב
אפילו הכי לא נטלו אלא יהושע וכלב נטלו חלקן כדכתיב [במדבר יד] חיו מן
בן יפונה ויהושע בן נון דלא היו בני ס' במנין ראשון:
האנשים ההם לקמן בשמעתין [קיח:] שחיו בחלקן שאמרה תורה נתחייב
בשלמא למ"ד ליוצאי מצרים היינו דכתיב לרב תרבה נחלתו.
רשע יבא צדיק ויזכה בחלקו דמקרא שמעינן שלא היה למרגלים
כלומר לרב ביציאת מצרים תרבה אע"פ שהוא מועט
ומתלוננים ועדת קרח חלק בארץ מדקאמרי בנות צלפחד אבינו מת
בכניסתו לארץ ולמעט ביציאת מצרים תמעיט אע"פ שהוא עתה
במדבר (במדבר כז) והוא לא היה בתוך העדה אלו מרגלים הנועדים
רב בכניסת הארץ דהכי דריש בסיפרי כמו שהביא בקונטרס דתניא
על ה' אלו מתלוננים עדת קרח כמשמעו למה יגרע שם אבינו
בהדיא לרב תרבה הרי שיצאו עמו י' בנים ממצרים ובכניסתן לא
מאחר דלא היה לא ממרגלים ולא ממתלוננים ועדת קרח מכלל
דכל הנך לא נטלו בניהן חלק בארץ בזכות אבותיהן: מתלוננים
נמצאו אלא חמשה קורא אני עליהן לרב תרבה פירוש שנוטלין
ועדת קרח. לקמן [קיח:] מפרש מתלוננים שבעדת קרח דהיינו חמשים
חמשה שנשארו עשר חלקים הרי נתרבה נחלתן ומיהו סיפא לא
דמיא להא דקתני שיצאו עמו חמשה בנים ממצרים ובכניסתן
ומאתים איש ולא היה להם חלק בארץ שלא נטלו בניהן את חלקן
נמצאו עשרה קורא אני עליו למעט תמעיט דהשתא נחלת אותן
אע"פ שהיו מתלוננים מיוצאי מצרים אלא כמאן דליתנהו דמו וזכו
חמשה לא נתמעטה במה שנמצאו עשר דמ"מ נוטלין ה' חלקים ב
כל השבטים בחלקם כאילו נתחלקה ליוצאי מצרים בלא מתלוננים
ונתרבה חלק כל אחד ואחד פורתא. והאי תנא סבירא ליה ליוצאי
וחמשה
מצרים נתחלקה הארץ ואיכא למימר דמסקנא דמילתא דר' שמעון בן אלעזר היא דאמר לאלו ואלו נתחלקה הארץ: והבנים. של מרגלים
ומתלוננים שבאו לארץ ולא היו יכולין ליטול בשביל אביהן יטלו בזכות אבי אביהן אם היו מיוצאי מצרים אבל חלק אביהן שהיה ראוי להן ליטול
בשביל אביהן עצמו שהיה מיוצאי מצרים אותו חלק ניתן ליהושע וכלב מן המרגלים ושל מתלוננים ניתן לכל השבטים: ובזכות אבי אמותיהן.
אם לא היה לאמותיהן אחין. ולקמן [קיט.] מוקי להך סיפא אפילו למאן דאמר לבאי הארץ נתחלקה וכגון דלא היו בני עשרים כשנכנסו לארץ דלא נטלו
בשביל עצמן אלא נטלו ע"י חזרה שהחזירו בני אבי אביהן ובני אבי אמותיהן נחלה שלקחו בניהן לזקניהן כדכתיב [במדבר כו] לשמות מטות אבותם
וחזרו והורישו לבניהן ולבני המתלוננים עמהן דבני בנים הרי הן כבנים: ממאי. דהאי אבותם על יוצאי מצרים קאמר דילפינן מיניה ליוצאי
מצרים נתחלקה הארץ דלמא לשבטים קאמר י"ב בני יעקב להם נתחלקה הארץ ולא ליוצאי מצרים קאמר: וליוצאי מצרים קאמר להו. דודאי
להם נאמר פסוק זה: נראה בעיני דה"ג בשלמא למ"ד ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ היינו דכתיב
לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו
אלא