קלה:
יש
נוחלין פרק שמיני בבא
בתרא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כל
קלה א ב מיי' פ"ד מהל' שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה. פירש בקונטרס דהוי כמתנת
לעולם חייב. דברי ושמא ברי עדיף ושאני הכא דהספק עצמו אינו
א) [עי' תוס' לעיל מב: ד"ה
שבח], ב) לעיל קכד., ג) ב"מ
נחלות הל' ח סמג
יודע ואינו יכול לטעון טענת ודאי וספק וספק הוא והלכך אוקי
בריא שאין יכול לחזור בה וקשה דתנן בפרק קמא דב"מ (דף
א
יט., ד) לקמן קנב. גיטין ט:,
עשין צו טוש"ע חו"מ סי' רפ
ממונא בחזקת מריה אבל האח טוען בשביל הספק מנה לאחי בידכם
יח.) מצא דייתיקי מתנות ושוברים הרי זה לא יחזיר שאני אומר כו'
ה) [לעיל סה.], ו) [גיטין ט:
סעיף ג וע"ש:
❖
קלו ג ד מיי' פ"ט מהל'
לקמן קנב.], ז) לקמן קנב:,
הלכך אמרי ליה לאו בעל דברים דידן את: בשבח המגיע לכתפים
ודייק בגמרא הא אמר תנו נותנין ומוקי לה בשכיב מרע דליכא למיחש
זכיה הלכה כד כה
לא תיבעי לך. שנתן זה לספק
שמא נתנו לאחר דאפי' נתנו לאחר
טוש"ע חו"מ סי' רנ סעיף
מצי הדר ביה והשתא הא קתני מתנה
קרקע ריקנית וטרח בה זה הספק
כה:
לעולם אימא לך חייב ושאני הכא דכמנה
הגהות הב"ח
קלז ה מיי' שם פי"ב הלכה
דהיינו מהיום ולאחר מיתה דהוי
לחרוש ולזרוע והרי היא עתה
לאחר בידך דמי: מת יחזרו נכסים למקומן:
(א) גמ' לאחר בידך דמי
יד סמג עשין פב
(א)
כמתנת שכיב מרע דלא קני עד לאחר
כשחוזרת לו לנותן מלאה פירות לא
נפלו לו נכסים ממקום
טוש"ע חו"מ סי' רנז סעיף ו:
בעי רבא שבח ששבחו נכסים מאליהם מהו
א)
קלח ו מיי' שם פ"ח הלכה
אחר יירשו אחיו עמו
מיתה ואי אינו יכול לחזור בו אמאי
תיבעי לך דהא ודאי כולהו חולקים
בעי רבא שבח: (ב) רשב"ם
א בשבח המגיע לכתפים לא תיבעי לך דכי
יב סמג שם טוש"ע
אם אמר תנו נותנין ומפרש רבינו
בהאי שבח דכי נפלו לו נכסים ממקום
חו"מ סי' רנ סעיף יח:
ד"ה הרי זו אינה וכו' הני
נפלו לו נכסים ממקום אחר דמי כי תיבעי
קלט ז מיי' שם פ"ט הלכה
מילי צוואת פיו כדי שלא
תם מהיום ולאחר מיתה היינו מהיום
אחר דמי דהא לא קרינא ביה יחזרו
תטרף: (ג) ד"ה לאחר מחיים
טו סמג שם טוש"ע
לך בשבח שאינו מגיע לכתפים כגון ב)דיקלא
אם לא אחזור בי עד לאחר מיתה ב
נכסים למקומן שהרי לא נתן לו
וכו' לאחר הס"ד ואח"כ
שם סעיף יג:
קמ ח מיי' שם פ"ח הל' יג
מ"ה לאחר גרסי': (ד) תד"ה
ואלים ארעא ואסקא שרטון מאי תיקו:
פירות אלא קרקע ריקנית: ואלים.
ומיירי כגון שפירש בפירוש מהיום אם
ב
כל וכו' כתוב גט לאשתי
סמג עשין פב טוש"ע
מתני' מי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה
דלא נשתנה שמו מכבתחלה: ואסקא
לא יחזור עד לאחר מיתה דמסתמא
ג
וכו' וביבמות אמרי' האומר
שם סעיף יח:
❖
קמא ט י טוש"ע שם סעיף
שרטון. מעצמה שלא זיבלה הספק
כתוב גט לארוסתי:
אם אמר מהיום ולאחר מיתה הוי
על יריכו הרי זו אינה כלום ד זיכה בה לאחר
❖
כג:
ולא טרח בכך: מתני' דייתיקי.
מהיום קני גופו ולאחר מיתה קני
בין מן היורשין בין שאינן מן היורשין דבריו
שטר צוואת שכיב מרע כדדריש ליה
פירותכדמשמעבמתני'בסמוך ואע"ג
קיימין: גמ' תנו רבנן איזה היא דייתיקי ג)כל
ג
מוסף רש"י
רבינו גרשום
בגמרא דא תהא למיקם ולהיות: על
דנקט הכא כלישנא דלקמן מכל מקום
דיקלא. קטן הניח להן
שכתוב בה דא תהא למיקם ולהיות ואיזה
יריכו. רבותא נקט דליכא למימר
לא איירי בחד גוונא וה"נ אשכחנא
אביהן, ואלים. שנתעבה
אין. חייב לשלם ושאני הכי
היא מתנה כל שכתוב בה מהיום ולאחר
אחרי כן, וכן הניח להן ארעא
אמאי לא יהבי ליה בחלקו
בפרק כל הגט (גיטין דף כו: ושם
אחר כתב ונתנה לשם כדי לזכות
ואסקא אחרי כן שרטון.
דדמי האי כמי שאמ' לחבירו
מיתה אלא מהיום ולאחר מיתה הוא דהויא
בנכסי המת: הרי זו אינה כלום.
ד"ה לכשאכניסנה) אמר ללבלר כתוב
וזבל ונתייפתה בכך (לעיל
מנה לפלוני בידך ואותו אחד
קכד.). דא תהא למיקם
פלוני עצמו אין יודע אם
מתנה מעכשיו לא הויא מתנה אמר אביי
(ד) לאשתי לכשאכניסנה אגרשנה אינו
שאפי' אם החזיק אחר מיתה באותו
ולהיות. שטר זה יהיה
מחויב לו אם לאו ואמר
גט משום שמא יאמרו גיטה קודם
השטר אותו שנכתבה לו המתנה לא
הכי קאמר איזו היא מתנת בריא שהיא
לקום ולהיות בכל הכתוב בו,
ה
הלה איני יודע שאני חייב
דדברי שכיב מרע ככתובין
לבנה וביבמות פ' ר"ג (דף נב.
קני דאע"ג דצוואת שכיב מרע קונה
לו פטור מכל וכל דאף הכי
כמתנת שכיב מרע דלא קני אלא לאחר
וכמסורין דמי (ב"מ יט.). אין
כמו זה אומר על זה אחיכם
ושם ד"ה לכשאכניסנה) כתוב גט
לאחר מיתה הני מילי (ב) כדי שלא
כותבין ונותנין. לאחר שמת
מיתה כל שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה
הוא וזה עצמו אינו יודע אם
לארוסתי לכשאכניסנה אגרשנה הרי
תטרף דעתו עליו אבל כח השטר לא
(לקמן קנב.). שמא לא גמר
אחיהם הוא והללו אומרים
יתיב רבה בר רב הונא באכסדרא דבי רב
להקנותו. לו על פי צוואתו
אין אנו יודעין פטורין מליתן
זה גט וצ"ל דבגיטין איירי שכתב זמן
עדיף כצוואתו שהרי לא גמר להקנותו
בתקנה דתקון רבנן לשכיב
לו כלום: בשבח שהשביחו
ויתיב וקאמר משמיה דר' יוחנן ד) שכיב מרע
שעומד בו וביבמות איירי שכתב זמן
אלא בקבלת השטר ואין שטר לאחר
מרע, אלא בשטר. לכי
ד
נכסים הללו. שנטל מחלקו
שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני ומת אין
מטא שטרא לידיה ליקנינהו
של אח והשביחו מאליהן
ו
מיתה: זיכה בה. השכיב מרע:
שלאחר נשואין אע"פ שהלשון שוה מיהו
בשטרא, ואין שטר מקנה
ומת מהו מי אמרינן דכי
כותבין ונותנין שמא לא גמר להקנותו אלא
לאחר. מחיים אע"פ שלא נכתב לשם
התם י"ל דאינו גט לכתחלה כלומר
לאחר מיתה. דהא פקעה
היכי דנפלי לו נכסים ממקום
ליה רשותא דנותן (גיטין ט:)
אחר דמי וירשו אחיו עמו
בשטר ואין שטר לאחר מיתה אמר להו רבי
מדרבנן אבל מדאורייתא הוי גט ה:
אותו האיש אלא כך אמר לו נכסים
דלענין שטר לא אמור רבנן
בשוה או דלמא הואיל
הכתובים בשטר זה אני מקנה לך
אקנייה
אלעזר איזדהרו בה רב שיזבי אמר רבי אלעזר
דברי שכיב מרע ככתובין
דהנהו נכסים הן שנטל
ה)
וכמסורין דמו אלא לענין
מחלק האח שהיה מודה
בקבלת השטר שתקבל ממני הרי זה
אמרה ואמר להו רבי יוחנן איזדהרו בה אמר רב נחמן בר יצחק כותיה דרב
מתנת ממון, דאי אמר תנו
ליה ולא יירשו הני אחריני
קנה דלא גרע מצוואת פיו ורבותא
נותנין אף לאחר מיתה (לקמן
אלא יחזרו נכסים למקומן
שיזבי מסתברא אי אמרת בשלמא רבי אלעזר אמרה אצטריך רבי יוחנן
קנב.). דייתיקי. של שני
קתני . לאחר גרסינן בסדר המשנה:
ליד זה בלבד שחלק לו:
(ג)
לאסהודי עליה דר' אלעזר אלא אי אמרת רבי יוחנן אמרה אצטריך
מבטל דייתיקי של ראשון,
המגיע לכתפים. כגון תבואה
דבריו קיימין. אע"ג דאין ראוי
לקצור וענבים לבצור: פיס'
דשכיב מרע יכול לחזור בו,
רבי אלעזר לאסהודי עליה דר' יוחנן רביה ועוד תא שמע דר' אלעזר
ליורשו קני לאחר מיתה בלא קנין
הלכך אחרון קנה, שהרי חזר
ונמצאת דייתיקי קשורה על
בו מראשון. דייתיקי לשון
אמרה ו) דשלח רבין משמיה דרבי אבהו הוו יודעים ששלח רבי אלעזר
יריכו. להכי קאמ' קשורה
דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין
מתנת שכיב מרע, דאמרינן
שאילו נמצאת על המטה
גמ'
לגולה משום רבינו שכיב מרע שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני ומת אין
דמו: איזו היא דייתיקי. איזו
דא תהא למיקם ולמיהוי,
בלבד שמא איכא למימר
דדברי שכיב מרע ככתובים
שמא אחר זרקה על המטה.
היא מתנת שכיב מרע שגובה לאחר
כותבין ונותנין שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר
❖
.
וכמסורין דמו (לקמן קנב:)
ונמצא כתוב באותו דייתיקי
מיתה אע"ג דלא כתב בה מהיום: דא
מיתה ור' יוחנן אמר תיבדק מאי תיבדק כי אתא רב דימי אמר דייתיקי
מתנה מכל נכסיו לאחד מן
ז) ז
היורשים הרי זה אינה כלום
תהא למיקם ולמיהוי. אחר מיתתי
מבטלת דייתיקי שכיב מרע שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני ומת רואין אם
ח
ואיכא למימר הואיל ולא
מוסף תוספות
והיינו לשון דייתיקי: ואיזו היא מתנת
נתנה מחיים חזר בו: זיכה
כמיפה את כחו כותבין ואם לאו אין כותבין מתיב ר' אבא בר ממל טבריא שאמר
בריא שתקנה כל שכתוב בה מהיום
א. וקשיא א"כ היינו
בו לאחר בין היורשין כו':
כתבו ותנו מנה לפלוני ומת אין כותבין ונותנין הא שכיב מרע כותבין ונותנין
מתנת בריא לגמרי, ואיכא
דייתיקי. שטר צואת שכיב
כו'. דמשמע הכי גופה קנוי לך
למימר כיון דלא אכיל
מרע: מתנה של בריא כל
הוא מותיב לה והוא מפרק לה במיפה את כחו היכי דמי מיפה את כחו
י
מהיום ופירי לאחר מיתה. אבל אי לא
לפירא מחיים דמיא קצת
שכתוב בה מהיום כו'. הא
למתנת שכיב מרע. רמב"ן.
לאו הכי לא קנה והא כל
כדאמר
הוה כתב בה מהיום אינו קונה דאין
ב. והשתא דמיא למתנת
מתנה איבעי למיתן ליה
מתנה לאחר מיתה שהרי אין כח לאדם ליתן מקודם לכן דבר שלא יוכל להקנות באותו הזמן שהוא רוצה שתתקיים המתנה ואחר מיתה היאך יכול אדם
שכיב מרע לגמרי, דמצי
מעכשיו הרשות בידו: כל
הדר ביה, ומיהו כי זכי בה
שכתוב בו מהיום. יתחיל
ליתן אחרי שמת ונקבר: ומתמהינן טעמא דהויא מתנה משום דכתב לאחר מיתה בהדי מהיום אבל אם כתב מהיום גרידא לא הויא מתנתו
לגמרי לאחר מיתה, מהיום
מתנה זו שיהא ברשותך
מתנה והלא קל וחומר הוא דהוי מתנה גמורה מעכשיו שהרי נתן לו גוף ופירות מהיום: דלא קני. פירות אלא לאחר מיתה דומיא דמתנת
קני לה. ר"ן. ובתוס' רי"ד
ומגמר לא תגמר אלא לאחר
מפרש דברי ר"ת בזה"ל:
מיתה: באכסדרה דבי רב.
שכיב מרע שאינו קונה אלא לאחר מיתה ומיהו בהכי עדיפא משכיב מרע דמתנת שכיב מרע יכול לחזור בו וליתן לאחר כדלקמן דייתיקי
שמהיום תתחיל לקנות ולא
בבית המדרש: ומת. קודם
מבטלת דייתיקי אבל מתנת בריא דמהיום ולאחר מיתה אינו יכול למכור עוד הגוף כל ימי חייו אלא פירות: כתבו ותנו מנה. מנכסי לפלוני
תגמור המתנה אלא לאחר
שהספיקו לכתוב: ר' שיזבי
ומת השכיב מרע קודם שכתבו ונתנו לו את השטר למקבל מתנה שוב אין כותבין ונותנין לו את המנה: שמא לא גמר כו'. והאי דנקט
מיתה. ג. [ד]תנן האב
אמר ר' אלעזר אמרה. להא
אינו יכול למכור מפני שהן
מלתא ואמר להו ר' יוחנן
כתבו ותנו לאו דוקא דהוא הדין אם אמר תנו וכתבו כדמוכח לקמן דלא חשיב ליה מיפה את כחו לקנות בלא שטר עד דאמר להו תנו
כתובין לבן והרי כשמוכרן
הזהרו בה דהכי עיקר דלא
אף כתבו כדלקמן [קלו.]: אזדהרו בה. שכן הלכה: אצטריך ר' יוחנן לאסהודי עליה דרבי אלעזר. תלמידו שיאמינו בו: אצטריך רבי
לאחר חוזר בו ממתנה
גמר להקנות אלא בשטר
ואפ"ה תני ביה אינו יכול
ואין שטר לאחר מיתה:
אלעזר. בתמיה והלא דברי הרב ודברי תלמיד דברי מי שומעין: משום רבינו. רב: ורבי יוחנן אומר תיבדק. לאו לאיפלוגי
למכור אלמא לא מצי הדר
היינו דאצטריך ר' יוחנן
עליה דרבי אלעזר אתא דהא אסהיד רבי יוחנן עליה דרבי אלעזר כדאמרינן לעיל אלא לפרושי אתא שצריך לבדוק היאך צוה האי
ביה. תוס' רי"ד. ד. שכתב
לאסהודי עליה. לומר הזהרו
זמן דקודם נישואין. תוס'
בה כדי לקיים דברי ר' אלעזר
שכיב מרע לכתוב שטר זה משום דזמנין דכותבין ונותנין אף לאחר מיתה כגון במיפה שכיב מרע כחו של מקבל מתנה כדמפרש
יבמות נב: ה. הואיל ובידו
תלמידו: אלא אי אמרת כו'
ואזיל דאמר תנו אף כתבו וכו': כי אתא רב דימי אמר. שני דברים והשניה מפרשת להך בדיקה: דייתיקי מבטלת דייתיקי. שכיב מרע
לגרשה משנכתב וכו'. רש"י
ועוד ת"ש דר' אלעזר אמרה
❖
יבמות נב.
כו': שלח ר' אלעזר לגולה
שכתב נכסיו לאחד וחזר וכתב לאחר שני קנה ראשון לא קנה שהרי שכיב מרע יכול לחזור במתנתו כדאמרינן בפרק מי שמת [קנב:] וכיון
כו' משום רבינו. רב. אלמא
שכתב לשני חזר בו מן הראשון ודוקא בכתיבה בלא זיכוי כדאמרינן לקמן בפרקין דמי שמת [שם] פשיטא כתב לזה וכתב לזה היינו דכי אתא
דר' אלעזר אמרה: ור' יוחנן
אמר תבדק. באיזה ענין אמר
רב דימי אמר דייתיקי מבטלת דייתיקי כתב וזיכה לזה וכתב וזיכה לזה רב אמר ראשון קנה כו' אבל גבי מתנת בריא שאינו יכול
רבינו גרשום (המשך)
אותו שכיב מרע כדמפרש
לחזור בו ראשון קנה ולא שני: אם כמיפה את כחו כו'. אם כדי ליפות כחו של מקבל מתנה צוה השכיב מרע לכתוב לו את השטר
רב דימי: כי אתא רב דימי
לחוד יקנה כותבין: ואם לאו.
להיות לו לעדות על מתנה זו ולא לעכב המתנה נתכוין דלא יקנה אלא בשטר כותבין ונותנין אפי' לאחר מיתה ולקמן מפרש היכי
אמר תרתי דייתיקי מבטלת
דלא אמר הכי אין כותבין
דייתיקי. שאם כתב לאחד
משום דלא גמר להקנות
דמי והיינו תיבדק דלעיל: הא שכיב מרע כותבין ונותנין. דכי היכי דאמרינן [לקמן קמז:] גבי צוואת שכיב מרע דדבריו ככתובין וכמסורין דמו
שטר מתנה מכל נכסיו וחזר
אלא בשטר ואין שטר לאחר
משום דלא תטרף דעתו עליו ה"נ אמרינן גבי שטר שלו דיש שטר אפילו לאחר מיתה דכנכתב מחיים דמי: והוא מפרק לה. להך דוקיא
ונטלן מזה וכתבן לאחר זו
מיתה: בריא שאמר כתבו
מתנה שכתב לשני מבטלת
ותנו מנה לפלוני ומת אין
במיפה את כחו ומיהו בריא אע"ג שמיפה את כחו כענין זיכוי שכיב מרע דקאמר תנו אף כתבו אפילו הכי אין כותבין ונותנין לאחר
מתנה של ראשון ושני קנה
כותבין ונותנין. דבריא בעי
מיתה דבבריא אמרינן משום דדבריו אינן ככתובין הוצרך לזכות
לו בשטר ולא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה:
ראשון לא קנה: רואין. והיינו
קנין ושטר ואין שטר לאחר
דקאמר תבדק: אם במיפה
מיתה: הא שכיב מרע. שאמר
כדאמר הכי כותבין ונותנין משום
את כחו. כדאמר לקמן דאמר
להו תנו אף כתבו וחתמו דהיינו יפוי כח דאמר תנו אף כתבו דבנתינה לחוד סגי וכתיבה לא הוי אלא יפוי כח ולא משמע דבכתיבה
דבלאו הכי באמירה בעלמא
קונה שכיב מרע: הוא מפרק לה.
אם אמר שכיב מרע במיפה
את כחו כותבין ונותנין: