השותפין פרק ראשון
בבא בתרא
תורה אור טז:
מסורת הש"ס
ככוחלא
דרישקא במינה. אע"ג דכחול הוא שחור כדפירש
דרקון. נחש: מכישה. נושכה: ומתרפה. לשון
רפיון: שאין אדם
א) [עירובין נד: יומא כט.],
1 הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי
ב) רש"ל מ"ז, ג) [תענית כג.
נתפס. להתחייב על שהוא מדבר קשה מחמת צער ויסורין דקאמר
בה"ג אוכמא אוכמא [חולין מו:] היינו דמיא לכוחלא ה"פ
סָלַע חֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר:
ע"ש ברש"י], ד) סנהדרין ק:
איוב לט א
לא בדעת ידבר לא אמר (לא) ברשע ידבר אלא לא בדעת: כלילי הוו
כי היכי דכוחלא דרישקא מקרין ומאיר משאר כוחלא כך היא היתה
2 אִיּוֹב לֹא בְדַעַת יְדַבֵּר
קדושין פב: ע"ש [פסחים סה.
ע"ש], ה) לקמן קמא. ע"ש
להו. כתרים ובכל כתר שלשה פרצופים ואיש את שמו מחוקק על
נאה משאר נשים וקרן הפוך לשון כי קרן עור פני משה (שמות לד)
וּדְבָרָיו לֹא בְהַשְׂכֵּיל:
[תוספתא דקדושין פ"ה],
איוב לד לה
והשתא אתי שפיר הא דמייתי ותקרעי
פרצופו וכשבאין יסורין על אחד
ו) [לפמ"ש תוס' ברכות ט:
3 וַיְהִי אַחַר דִּבֶּר יְיָ אֶת
בפוך עיניך דכחול דומה לפוך שנותנין
מהן פרצופו משתנה וכן אילני:
ובסוטה יב. ובע"ז סד: ד"ה
ללדת עולה לראש ההר כדי שיפול ממנה
הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל אִיּוֹב
אחרים יתיישב גם הכא],
וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי
דכמשי. פלטיי"א: או חברא
כחול בעין אבל לפירוש רש"י דגרס כי
וימות ואני מזמין לה נשר שמקבלו בכנפיו
ז) [יומא כח:], ח) נ"א
חָרָה אַפִּי בְךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ
כחברי דאיוב. אם אין לו לאדם
כורכמא דרישקא קשה לרשב"א א"כ
מרגלית, ט) נ"א משמיה
כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה
ומניחו לפניה ואלמלי מקדים רגע אחד או
דר' יוחנן, י) [עי' פרש"י
כְּעַבְדִּי אִיּוֹב: איוב מב ז
אוהבים נוח לו שימות: לרוב על פני
מאי מייתי ותקרעי בפוך עיניך ויונתן
בשבת קמה:], כ) [סנהדרין
4 וַיִּשְׁמְעוּ שְׁלֹשֶׁת רֵעֵי אִיּוֹב
(א) מתאחר רגע אחד מיד מת בין רגע לרגע
האדמה ובנות יולדו וגו': רביה
תרגם נרד וכרכום רשק נ) וכרכום
סט:], ל) [לה רש"ש],
אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת הַבָּאָה
לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי
מ) בס"א: סגלגלים, נ) [צ"ל
באה לעולם. כשנולדה בת לפי
כפרים עם נרדים עם רישקא (שיר ד):
עָלָיו וַיָּבֹאוּ אִישׁ מִמְּקֹמוֹ
❖
ותרגם. יעב"ץ],
אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד
שכל
1 חולל אילות תשמור א) אילה זו רחמה צר
חולה שרואה אותה מיד
שממהרת להיות לו ל) זרע:
הַשּׁוּחִי וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי
בשעה שכורעת ללדת אני מזמין לה דרקון
מתרפא. וא"ת והא בימי
הוכפלו ביופי. ואין לך כפל טוב
וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו לָבוֹא לָנוּד לוֹ
איוב ב יא
גליון הש"ס
וּלְנַחֲמוֹ:
ממנו: שדומה ליום. ברה כחמה:
שמכישה בבית הרחם ומתרפה ממולדה
אברהם אכתי לא היה חולי בעולם
(ב)
5 וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב
גמרא ר"ש ברבי אתילידא.
כקציעה. מין בושם הוא: קרנא
כדאמרי' בהשוכר את הפועלים (ב"מ
ואלמלי מקדים רגע אחד או מאחר רגע אחד
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ
עיין מדרש רבה בראשית פ'
בראשית ו א
לָהֶם:
דקרש. מין חיה וקרניה משחירין כמו
דף פז.) דעד יעקב לא הוה חולשא ועד
מיד מתה בין רגע לרגע לא נתחלף לי בין
כו: שם אידלי יומא. עי'
6 וַיְהִי לוֹ שִׁבְעָנָה בָנִים
צבע: כורכמא דרישקא. כרכום של
אלישע לא הוה דאיחלש ואיתפח ומצינן
נדרים דף ח ע"א בהרא"ש
וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת וַיִּקְרָא שֵׁם
איוב לאויב נתחלף לי [איוב] לא בדעת
2
ד"ה חירגא דיומא:
הָאַחַת יְמִימָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית
גן הגדל בגינה: במיניה. שהוא
למימר דהכא בחולה של מכה איירי
שם ישמעאל עשה תשובה.
ידבר ודבריו לא בהשכל ב)(וכתיב 3 כי לא
קְצִיעָה וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁית קֶרֶן
ור"ת ור"י מפרשים דעד יעקב לא
מעולה (ה) ממין שאר בשמים:
עיין סנהדרין דף קד ע"א
איוב מב יג-יד
הַפּוּךְ:
דברתם אלי נכונה כעבדי איוב) אמר רבא
7 וְאַתְּ שָׁדוּד מַה תַּעֲשִׂי כִּי
ובתורת חיים שם ובתוס'
איצטגנינות. חוזה בכוכבים: משכימים
הוה דאיחלש היינו חולי של מיתה מכאן
ישנים יומא דף לד ע"ב ד"ה
תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי תַעְדִּי עֲדִי
❖
מכאן שאין אדם נתפס בשעת צערו
לפתחו. ליטול עצה ממנו: אידלי
ואילך הוה דאיחלש חולי של מיתה ולא
מעשה:
זָהָב כִּי תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ
וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה
יומא. הוגבה שמש כשהחמה זורחת:
הוה דאיתפח עד אלישע:
לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי מָאֲסוּ בָךְ
4
בא
עֹגְבִים נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ:
על נערה המאורסה. ואם
אידלי קצירא. מיקל החולי: אבל אין
הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקומו
ירמיהו ד ל
הגהות הב"ח
8 וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים
לו פה. שהוא יושב ודומם: עדשין
תאמר והלא לא נצטוו בני
אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי
(א) גמ' או מאחר רגע אחד
וַיְיָ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל:
אין להן פה. כמו שיש לפולין ולשאר
נח על נערה המאורסה כדאמרי' בפ'
מיד נופל ומת בין: (ב) שם
ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו מאי
בראשית כד א
מיני קטנית כמין סדק: לנחומי
ארבע מיתות (סנהדרין דף נז: ושם ד"ה
9 וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו
ומתרפא ויולדת ואלמלי
ויועדו יחדו אמר רב יהודה אמר רב מלמד
מקדים רגע: (ג) שם ודאי
מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף:
בביעי. אין להם פה אבל אינם
בעולת בעל יש להן נכנסת
לנערה)
דאמריתו משמיה דר' יוסי
בראשית כה כט
שנכנסו כולן בשער אחד ותנא בין כל אחד
מגלגלים מ) כגלגל: ושט את הבכורה.
לחופה ולא נבעלה אין להן ואומר ר"י
01 כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ צָעֲקָה
כל מיתה שיש בה גויעה:
ואחד שלש מאות פרסי מנא הוו ידעי איכא
(ד) שם יצחק וישמעאל בניו
הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה וְאֵין
דאף על פי שלא נצטוו מכל מקום
וביזה את העבודה שהיתה בבכורות
מכדי ישמעאל קשיש
מוֹשִׁיעַ לָהּ: דברים כב כז
דאמרי כלילא הוה להו ואיכא דאמרי אילני
מכוער הדבר כמו ושט את הבכורה
שט תרגום של בזיון מדוע הקילתני
11 כִּי קוֹל כְּחוֹלָה שָׁמַעְתִּי
מיצחק מ"ט דקחשיב
ליה ליצחק מקמיה ש"מ
הוה להו וכיון דכמשי הוו ידעי אמר רבא
אף על פי שאינו מצווה על כך:
(שמואל ב יט) תרגום יונתן אשטתני:
צָרָה כְּמַבְכִּירָה קוֹל בַּת
תשובה עביד ואדבריה
צִיּוֹן תִּתְיַפֵּחַ תְּפָרֵשׂ כַּפֶּיהָ
בכל ליצחק מקמיה ודלמא דרך
שלשה
היינו דאמרי אינשי או חברא כחברי דאיוב
אוֹי נָא לִי כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי
חכמתן: (ה) רש"י ד"ה
לְהֹרְגִים: ירמיהו ד לא
או מיתותא ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו להם רבי יוחנן אמר רביה
ג)
5
21 וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי
במיניה שהוא מעולה משאר
❖
כרכומין כצ"ל:
באה לעולם ריש לקיש אמר מריבה באה לעולם אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן לדידך דאמרת
הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי
בְּכֹרָה: בראשית כה לב
רבייה באה לעולם מפני מה לא נכפלו בנותיו של איוב אמר לו נהי דלא נכפלו בשמות אבל נכפלו ביופי
31 עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי
לעזי רש"י
לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ
דכתיב 6 ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית
אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ:
קרן הפוך ימימה שהיתה דומה ליום קציעה שהיה ריחה נודף כקציעה קרן הפוך אמרי דבי רבי שילא שדומה
פלטיי"א [פלציד"א].
שמות טו ב
❖
41 וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם
כמוש, כמושים.
לקרנא דקרש מחייכו עלה במערבא קרנא דקרש לקותא היא אלא אמר רב חסדא ככורכמא דרישקא
וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ
וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת
במיניה שנאמר 7 כי תקרעי בפוך $ רבי שמעון ברבי איתילידא ליה ברתא הוה קא חלש דעתיה אמר
הַבְּכֹרָה: בראשית כה לד
מוסף רש"י
ליה אבוה רביה באה לעולם אמר ליה בר קפרא תנחומין של הבל ניחמך אבוך ד) [דתניא] אי אפשר
51 וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק
איצטגנינות. להיות בקי
וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת
לעולם בלא זכרים ובלא נקבות אלא אשרי למי שבניו זכרים אוי לו למי שבניו נקבות אי אפשר לעולם
בהליכות המזלות ותחילות
הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן
השעות (יומא כח:).
צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי
בלא בסם ובלא בורסי אשרי מי שאומנותו בוסמי אוי למי שאומנותו בורסי כתנאי 8 וה' ברך את
משכימין לפתחו. לשאול
מַמְרֵא: בראשית כה ט
אברהם בכל מאי בכל רבי מאיר אומר שלא היתה לו בת רבי יהודה אומר שהיתה לו בת
61 וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף
במזלות (שם). דרדקי.
ה)
בחורים שלא הגיעו לסברא
אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים
אחרים אומרים בת היתה לו לאברהם ובכל שמה ר"א המודעי אומר איצטגנינות היתה בלבו של
ו)
ז)
(שבת קמה:). אדבורי
וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב
❖
אדבריה. הוליך את יצחק
בראשית לה כט
אברהם אבינו שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו רבי שמעון בן יוחי אומר ח) אבן טובה היתה
בָּנָיו:
❖
לפניו (בראשית כה ט).
תלויה בצוארו של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא ובשעה שנפטר אברהם אבינו
רבינו גרשום
מן העולם תלאה הקדוש ברוך הוא בגלגל חמה אמר אביי היינו דאמרי אינשי $ אידלי יומא אידלי קצירא
רבינו גרשום (המשך)
ומתרפא. רחמה ומרויח:
דבר אחר שלא מרד עשו בימיו דבר אחר $ שעשה ישמעאל תשובה בימיו שלא מרד עשו בימיו
מכאן שאין אדם נתפס
שהוא שחור הרבה
מנלן דכתיב ויבא עשו מן השדה והוא עיף ותנא אותו היום נפטר אברהם אבינו ועשה יעקב אבינו
על צערו. על מה שמדבר
מבהיק מאד: רישקה.
9
מכובד צערו דכתיב לא
בלע"ז אריינטי"ל: במיניה.
תבשיל של עדשים לנחם את יצחק אביו [ומ"ש של עדשים] אמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי
בדעת ידבר כלומר שאין
שהוא משובח במינו:
מה עדשה זו אין לה פה אף אבל אין לו פה דבר אחר מה עדשה זו מגולגלת אף אבילות מגלגלת
דעתו מיושבת עליו מחמת
כורכמא דרישקא. קרוק"ו.
צער: כי לא דברתם אלי
איינטי"ל. מה אותו צבע
ומחזרת על באי העולם מאי בינייהו איכא בינייהו לנחומי בביעי אמר רבי יוחנן חמש עבירות עבר
נכונה כעבדי איוב. דברים
יפה הרבה במינו כך
הגונים חישב ושאינן הגונין
היתה יפה בין שאר נשים:
אותו רשע באותו היום בא על נערה מאורסה והרג את הנפש וכפר בעיקר וכפר בתחיית המתים ושט
לא חישב [לא] תפסו מכל
איצטגנינות גדולה. שהיה
את הבכורה בא על נערה מאורסה כתיב הכא ויבא עשו מן השדה וכתיב התם כי בשדה מצאה
מה שדבר כנגדו: כלילא
בקי (אותו צבע) הרבה
01
הוה להו. כתר וחקוקין עליו
במזלות והיו שואלין מה
הרג את הנפש כתיב הכא עיף וכתיב התם אוי נא לי כי עיפה נפשי להורגים וכפר בעיקר כתיב
11
ג' פרצופין של ג' חביריו
יארע להן: אידלי יומא.
וכשרואין שאחת מהן
[בשחרית] כשהשמש זורח
הכא 21 למה זה לי וכתיב התם 31 זה אלי ואנוהו וכפר בתחיית המתים דכתיב הנה אנכי הולך למות
נשתנה פניה מיד היו יודעין
שם מונחת אותה אבן:
ושט את הבכורה דכתיב ויבז עשו את הבכורה ושעשה ישמעאל תשובה בימיו מנלן כי הא דרבינא
שחבירו אין שרוי בנחת
אידלי קצירא. מיקל חולה
41
ויש אומרים ג' אילנות היו
מחליו ולערב מכביד לו:
ורב חמא בר בוזי הוו יתבי קמיה דרבא וקא מנמנם רבא א"ל רבינא לרב חמא בר בוזי ודאי דאמריתו
נטועין בפרדס שכל אחד
ד"א. מאי בכל: מה עדשה
היה קורא לכל א' על שם
שאין לה פה. שאין לה
(ג) ט)כל מיתה שיש בה גויעה זו היא מיתתן של צדיקים א"ל אין והא דור המבול א"ל אנן גויעה ואסיפה
חבירו ואם היה מייבש אחד
שום ביקוע: לנחומי בביעי.
קאמרינן והא ישמעאל דכתיב ביה גויעה ואסיפה אדהכי איתער בהו רבא אמר להו דרדקי הכי א"ר יוחנן
מן האילנות שבו היו יודעין
דלמאן דאמר פה עדשה אין
י)
שאין שרוי בטובה אותו
לה פה ביצים [נמי] אין להם
ישמעאל עשה תשובה בחיי אביו שנאמר ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו ודילמא דרך חכמתן קא
כ)
(ד)
51
שנקרא (העירה) [האילן]
פה ומנחמין בהן אבלים
על שמו: רבייה. כלומר
כמו בעדשים ולמאן דאמר
חשיב להו אלא מעתה 61ויקברו אותו עשו ויעקב בניו מאי טעמא לא חשיב להו דרך חכמתן אלא מדאקדמיה
פריה ורביה שהנקבה
מה עדשה זו מגולגלת
אדבורי אדבריה ומדאדבריה שמע מינה תשובה עבד בימיו ת"ר שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה
מגדלת בניה: ולדידך
בביצים אין מנחמין מפני
דאמרת רבייה. דדבר טוב
שאינם מגולגלים כל כך
מעין כעדשים: לאלתר כשמת
הוא: שבענה. היינו ב'
פעמים ז': קציעה. קדה: בושם. שקורין קו"ש: דקרש. חיה ששמה קרש: לקותא היא. ואינה יפה מפני שיש בה כמה גוונין: כי כוחלא.
אברהם עבר אותו רשע ה' עבירות: היינו בכל. דלא מרד בימיו: ש"מ דעבד תשובה. דנהג ביה כבוד ליצחק ואדבריה מקמיה: