קנה:
מי
שמת פרק תשיעי בבא בתרא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
לאו
מי איתמר עלה כו'. הכא נמי הוה מצי לשנויי בפחות מזמן
היינו דאמרו ליה מהו לבודקו. שאם לא ימצאו בו שערות יחזיקוהו כקטן
קלא א מיי' פ"ב מהל' אישות
א) נדה דף מז: יבמות דף פ. ודף
צז., ב) נדה דף מה:, ג) [ברכות
הל' יא סמג עשין כ
מכר והיה יודע בטיב משא ומתן והיו רוצים לבודקו אם הביא
עד עשרים כדמפרש ואזיל. ודוקא לענין למכור בנכסי אביו תרתי בעינן
א
ט. וש"נ], ד) צ"ל לרב וכן גי'
טוש"ע אה"ע סי' קנה סעיף יב
שמנה עשרה שנים ושערות אבל לענין עונשים ומצות מבן י"ג חשיב
שתי שערות אם לאו שאם הוא קטן הרי כפעוטות שאין ממכרן ממכר
רשב"ם. יעב"ץ, ה) [עירובין סה:
וסי' קעב סעיף ו בהג"ה:
במקרקעי כדאמרינן בסמוך אלא שפיר קא משני: הכי גריס ר"ת.
קלב ב מיי' פ"ו מהל' יבום
וש"נ], ו) רש"ל מ"ז, ז) רש"ל,
גדול אם הביא שערות: יביאו ראיה. קרובי האלמנה כדי לפטרה מזה
ח) כתובות ע. גיטין דף נט. ודף
וחליצה הל"ב סמג עשין
דזימנין דאתו מחמת בריאותא וזימנין
היבם להתירה לשוק בלא חליצה ויבום:
סה., ט) [דברים כה], י) [גיטין
נא טוש"ע אה"ע סי' קעב
נט.], כ) [ע"ש בגמ' שלפנינו],
והוא הסריס כו'. והרי הוא סריס ולא
דאתו מחמת כחישותא. והכי גרסי'
סעיף א:
היינו דקאתו ואמרו ליה מהו לבודקו אלא אי
קלג ג מיי' פ"ב מהל' אישות
ל) ס"א פחות, מ) נ"י במטלטלי,
❖
בהאשה רבה (יבמות דף צז.) כ) בכל
חולץ ולא מיבם כדאמר ביבמות [עט:] דלא
אמרת מבן עשרים כי בדקו ליה מאי הוי
נ) במקרקעי,
הל' יב סמג עשין צ
הספרים וכך נראה יותר דכי אתו
קרינא ביה להקים לאחיו שם וכל שאינו
טוש"ע אה"ע סי' קנה סעיף
ט)
והא א) תנן א בן עשרים שלא הביא שתי שערות
יב:
לקמיה דרבי חייא משמע שעדיין לא
עולה ליבום אינו עולה לחליצה. אלמא
קלד ד מיי' שם ועיין בהשגות
יביאו ראיה שהוא בן עשרים והוא הסריס
תורה אור השלם
מבן עשרים ואילך אע"ג דלא אייתי
הביאו שתי שערות ולכך אמר להבריאם
ובמגיד משנה טוש"ע שם
לא חולץ ולא מיבם לאו איתמר עלה אמר
ב
1 וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר
סעיף יג:
או להכחישם כדי להביא שערות ולא
שערות כגדול מחזיקין ליה ומפני שהוא
קלה ה מיי' פכ"ט מהל'
לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יְיָ לִפְנֵי
ר' שמואל בר רב יצחק אמר רב ג והוא
סריס לא אייתי שערות: והוא שנולדו
כספרים דגרסי זימנא דנתרי מחמת
מכירה הל' יז סמג עשין
הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ
❖
בריותן: מקחה מקח וממכרה
שנולדו בו סימני סריס אמר רבא דיקא נמי
פב טוש"ע ח"מ סי' רלה סעיף
בו סימני סריס. סימנין המפורשין
בַּיָּמִים הָהֵם: דברים יט יז
ממכר. לאו דוקא נקט מקחה מקח
דקתני והוא הסריס שמע מינה וכי לא נולדו
ביבמות (דף פ:) דכיון דאיכא תרתי
קלו ו מיי' שיםד:הל' יב טוש"ע
שם סעיף א וסעיף ח:
דהא פשיטא אלא איידי דנקט ממכרה
חשבינן ליה כגדול אבל בן עשרים שלא
גליון הש"ס
לו סימני סריס עד כמה תני ר' חייא ד עד רוב
קלז ז ח מיי' פ"ט מהל'
ממכר נקט נמי מקחה מקח:
הביא שערות ואין בו סימני סריס
שנותיו (א) כי אתא לקמיה דרבי חייא אי
גמרא אמר אמימר ומתנתו
עדות הל' ח סמג לאוין
לא אמרו אלא במטלטלי אבל
חשבינן ליה כקטן עד רוב שנותיו
מתנה. עי' בהגהת אשר"י סוף
ריד טוש"ע ח"מ סי' לה סעיף
❖
כחיש אמר להו ליברי ואי אברי אמר להו
פרק מציאת אשה וצע"ג:
ג:
מקרקעי לא. אין לפרש לעדות
כדמפרש ואזיל ואי נולדו בו סימני
קלח ט י מיי' פכ"ט מהל'
ליכחוש דהני סימני זמנין דאתו מחמת
קרקע דמאי שנא למטלטלי ב ועוד
סריס מקמי דליהוי בן עשרים ושערות
מכירה הל' ו סמג עשין
כחישותא זמנין דאתו מחמת בריותא
פב טוש"ע ח"מ סי' רלה סעיף
הגהות הב"ח
דהכא לא שייכא שום שטות אלא
נמי לא אייתי אכתי לא סמכינן
א:
איבעיא להו תוך זמן כלפני זמן או כלאחר
נראה לפרש דהיינו עדות שיאמרו
למיחשביה סריס עד דליהוי בן עשרים
ב)
קלט כ מיי' פ"ט מהל' עדות
(א) גמ' עד רוב שנותיו (כי אתא
הלכה ז סמג לאוין ריד
לקמיה דרבי חייא וכו' מחמת
זמן (אמר) רבא אמר רב נחמן תוך זמן כלפני
כך וכך היתה שוה זו הקרקע דכיון
ויהא בו סימני סריס דאיכא תרתי:
ה
טוש"ע ח"מ סי' לה סעיף א:
בריותא) תא"מ ונ"ב זו גירסת
וכי לא נולדו בו סימני סריס. ושערות
דמיקרבא דעתיה לגבי זוזא (ד) ישום
זמן רבא בר רב שילא אמר ר"נ תוך זמן
קמ ל מיי' פכ"ט מהל' מכירה
ר"ת אבל גירסת רשב"ם כך הוא
הני סימנין זימנין דנתרי
הל' יד סמג עשין פב
אותה יותר משווייה אבל מטלטלים
נמי לא הביא עד כמה נחזיקהו כקטן:
ל)
כלאחר זמן והא דרבא לאו בפירוש איתמר
❖
ג)
מחמת כחישותא וזימנין
טוש"ע ח"מ סי' רלה סעיף י:
רוב שנותיו. ל"ו שנים שהן רוב שבעים
לא ישום אותם ל) יותר משווים דמיקרבא
דנתרי מחמת בריותא כי
אלא מכללא איתמר דההוא תוך זמן
דעתיה נמי לגבי מטלטלי וגם אין
כדכתיב ימי שנותינו בהם שבעים שנה
אתו לקמיה דר' חייא אי
דאזיל זבין נכסי ואתא לקמיה דרבא אמר
כחיש א"ל ליברי ואי איברי
(ב)
מוסף רש"י
: הני סימנים זימנין כו'.
הפסד במקרקעי כמו במטלטלי:
מ)
נ)
(תהלים צ)
א"ל לכחוש איבעיא להו כו':
ולטעמיך להו לא עשה ולא כלום מאן דחזא סבר משום
פירוש הוי ואדלקמיה קאי כי אתו
(ב) שם דההוא תוך זמן דאתא
יביאו ראיה שהוא בן
דתוך זמן כלפני זמן ולא היא התם שטותא יתירתא חזא ביה דהוה קא משחרר
עשרים. קרובי האשה יביאו
לקמיה דרבא כצ"ל ותיבת דאזיל
לקמיה דר' חייא כו': כחישותא.
זבין נכסי נמחק: (ג) שם וכיון
ראיה (נדה מז:) אם ב"ד מצריכין
להו לעבדיה שלח ליה גידל בר מנשיא לרבא ילמדנו רבינו תינוקת בת ארבע
כשהנער כחוש בבשרו: כי אתו לקמיה.
ד)
דמסברי ליה סבר: (ד) תוס'
את היבמה לחלוץ וליייבם, יביאו
קרובי היבמה ראיה שהוא בן
ד"ה לא אמרו וכו' ישום אותה
עשרה שנה ויום אחד יודעת בטיב משא ומתן מהו שלח ליה אם יודעת בטיב
המתעכבין יותר מדאי להביא שערות:
ו
כ' ותיפטר בלא חליצה ויבום
יותר משוויה נ"ב נראה דעיקר
אכחשוהו. דלמא מחמת בריאותא נתרו
משא ומתן מקחה מקח וממכרה ממכר ולישלח ליה תינוק מעשה שהיה כך
(יבמות פ.). והוא הסריס.
הטעם כיון דמקרבא דעתיה
ה)
כלומר ונולדו בו סימני סריס,
לגבי זוזא אינו בקי בשומת קרקע
להו: תוך זמן. שנת שמנה עשרה גופיה
היה ולישלח ליה תינוקת בת שתים עשרה שנה ויום אחד מעשה שהיה כך היה
והכי מפרש בנדה בפ' יוצא דופן
כי אינו נותן דעתו כי אם במאי
למר ושנת עשרים גופיה למר והביא
(מז:) דאי לא נולדו לו סימני
דמקרבא דעתיה והלכך אפשר
ו) (והא דרבא לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר ד)ההוא פחות מבן
שערות: כלפני זמן. שאין מכירתו
סריס אמרינן האי דלא מייתי
לומר דישום אותה ביותר משוויה
עשרים דאזל זבין נכסי [אבוהו כגידל בר מנשיא] אתא לקמיה דרבא אמרו
משום קטנות הוא ומחזקינן ליה
או בפחות משוויה [וטעם דיותר]
ז)
מכירה בנכסי אביו: דההוא תוך זמנו.
כקטן עד רוב שנותיו (יבמות
משוויה הוא לפי שכתבו עוד וגם
ליה קרוביה זיל אכול תמרי ושדי ביה קשייתא בי רבא עבד הכי אמר להו
שמכר בנכסי אביו: ולא היא. מהכא
פ.). לא חולץ ולא מייבם.
אין הפסד כו' דכונתם מחמת
דלאו בר אוקמי שם לאחיו
[שמטלטלים נחסרין] מדי יום
זביניה לאו זביני כי קא כתבו ליה שטרא אמרו ליה לקוחות זיל אימא ליה
לא פשטינן ליה: דקא משחרר להו
הוא (שם צז.)
סריס לאו בר
יום לא ישום אותם יותר משווים
לרבא מגלת אסתר בזוזא שטרא דמר בזוזא אזל א"ל אמר להו זביניה זביני
לעבדיה. וזהו איבוד ממון בחנם שאין
חליצה הוא דכתיב להקים לאחיו
משא"כ במקרקעי דכיון שאין
שם בישראל והאי לאו בר הכי
בהם [חסרון אפשר דישום אותם
לו בה הנאה: אית דגרסי מקחה מקח
אמרו ליה קרוביה לקוחות אגמרוהו אמר להו מסברי ליה סבר כיון דמסברי
❖
(ג)
. והוא שנולדו
הוא (נדה מז:)
יותר משוויים]:
וממכרה ממכר במטלטלין ולא מבעיא
ליה וסבר מידע ידע והאי דעבד הכי חוצפא יתירא הוא דהוה ביה אמר רב
בו סימני סריס. הא דקתני
דחשבינן ליה כגדול, כגון שנולדו
בת ארבע עשרה אלא אפי' כבת שב
הונא בריה דרב יהושע ולעדות עדותו עדות אמר מר זוטרא לא אמרן אלא
ז
ח
בו סימני סריס, דמוכחא מילתא
מוסף תוספות
וכבת שית כדתנן הפעוטות כו' ומוקים
דהאי דלא מייתי משום דסריס
למטלטלי אבל למקרקעי לא א"ל רב אשי למר זוטרא מ"ש מטלטלי ט דזביניה
להו בגיטין כבר שית וכבר שבע אלא
הוא, אבל כל כמה דלא חזינן ביה
א. דהא דאמרינן נמי שאין
זביני אלא מעתה הא דתנן הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין
סימני סריס תלינן ביה קטנות
הבן מוכר בנכסי אביו עד
ח)י
מעשה שהיה כך היה. ולא נהירא דמאי
וחיישינן דלמא אתו (יבמות צז.)
שיהיה בן י"ח או בן כ' דוקא
ה"נ דעדותן עדות א"ל התם בעינא ועמדו שני האנשים וליכא $אמר אמימר
כ
1
אתא לאשמועינן מתני' היא הפעוטות
כגון שנולדו בו סימני סריס
י)
כשאינו יודע בטיב משא
המפורשים בהערל, כל שאין
ומתן. שיטה מקובצת, ועיין
ומתנתו מתנה א"ל רב אשי לאמימר השתא ומה זביני דמקבל זוזי אמרת
מקחן מקח כו' ואפילו אין יודעין יפה
ל
בשרו מוציא הבל כשהוא רוחץ
ריטב"א. ב. וכי משום
דלא דלמא מוזיל ומזבין כל שכן מתנה דלא מטי ליה ולא מידי א"ל
בטיב משא ומתן דהא כבר שית כבר
ושערו לקוי ובשרו מחליק (נדה
דמקרבא דעתיה לגבי זוזי לא
מז:). הפעוטות. תינוקות בני
ידע להעיד האמת, ועל כרחך
שבע מוקמית לה. ונראה בעיני
תשע ושמונה כדאמרינן בהניזקין
לאו משום דחשדינן להעיד
דבמקרקעי מיירי ולא גרסינן במטלטלין והכי מפרש לה שלח ליה רב גידל בר מנשיא לרב ילמדנו רבינו תינוקת בת י"ד שיודעת בטיב משא
עליו שקר דא"כ אף
(כתובות ע. ועי' גיטין נט. ורש"י
שם סה.). במטלטלין. אם מכר
למטלטלי נמי לא יעיד. שיטה
ומתן מהו למכור בנכסי אביה אע"ג דלא הויא בת עשרים. מהכא שמעינן דעד השתא איירינן בשאין יודע כל כך בטיב משא ומתן ואפילו הכי
❖
מטלטלין (גיטין נט.) דוקא, אבל
מקובצת בשם הרא"ש.
מבן עשרים ואילך מוכר בנכסי אביו הואיל ואינו שוטה ממש אבל בפחות מבן עשרים בעינן חכמה יתירה למכור בנכסי אביו: ה"ג שלח ליה אם
במקרקעי לא עד שיביאו שתי
שערות או עד שיהא בן עשרים
יודעת בטיב משא ומתן מקחה מקח וממכרה ממכר ולישלח ליה בתינוק כו': והא דרבא לאו בפירוש כו' לא גרסינן הכא כלל וה"ג ההוא פחות
❖
(כתובות ע.).
רבינו גרשום (המשך)
מבן עשרים שמכר בנכסי אביו כגידל בר מנשיא. בחזקת יודע בטיב משא ומתן: אתא לקמיה דרבא. כדי לחזור בו ולומר שאינו יודע בטיב משא
ומתן: אמרו ליה קרוביה. לאותו יתום: זיל אכול תמרי. והשלך גרעינים לפני רבא ויהיה סבור שאתה שוטה ויחזיר לך נכסיך: כי כתבו
זמן ולא עשה כלום משום
דשטותא יתירתא הוא דחזה
רבינו גרשום ליה שטרא. פסק דין שיחזירו לו נכסיו: אמרו ליה לקוחות כו'. הורוהו דבר חכמה שיאמר לפני רבא ויחשב חכם בעיניו ויודע בטיב משא ומתן
ביה דהוה משחרר ליה לעבדיה
ולא יפסידו לקוחות מקחם: מגילת אסתר. שהוא דבר גדול רגיל סופר לכתוב בזוזא ובשביל שטר קטן שכותב לי שואל לי זוז בתמיה: אמרו ליה.
אלא למאן דאמר בן כ' מצי
ומש"ה אמר דקטן הוא דעשה
זבין בנכסי אביו ולא קודם
מעשה קטן ושוטה ואי לאו
קרובים לרבא: לקוחות אגמרוהו. לומר כן להאי אך אינו יודע כלום: אמר להו כיון דמסברי ליה. דבר חכמה ויודע להבין חכם הוא וממכרו ממכר
לכן. ואי האי דבני ברק היה בן
הכי ודאי הוה אמר תוך זמן
והאי דשדא קשייתא חוצפא בעלמא הוא דעבד ולא מתוך שטות: א"ר (זירא) [הונא] ולעדות מעיד.
אע"פ שאמרנו בפחות מכ' שאינו יודע בטיב
כ' למה ליה לבודקו בשערות
כלאחר זמן ואם הביא ב'
והתנן בן כ' שנה שלא הביא
שערות מכירתו מכירה: יודעת
משא ומתן אינו מוכר בנכסי אביו אבל לעדות נאמן הוא להעיד מה שראה ושמע מבן י"ג ואילך שהביא שתי שערות הואיל ואינו שוטה: אלא
ב' שערות וקנו ממנו כלום
בטיב משא ומתן. אם מכרה
במטלטלי. בעדות מטלטלי: מ"ש. עדות מטלטלי דנאמן: משום דזביניה זביני. במטלטלי אע"פ שאינו יודע בטיב משא ומתן דהיינו פעוטות
בנכסי אביו יביאו ראיה שהוא
במקרקעי שלה ולא בשל אביה
מבן כ' ומכירתו מכירה אלמא
מהו מי הויא מכירה אי לא.
ה"נ דעדותו במטלטלי הויא עדות: אלא מעתה הא דקתני הפעוטות כו'. ומוקמינן לה בגיטין כבר שית כבר שבע: ועמדו שני האנשים.
אי הוה בן כ' אע"ג דלא הביא
במטלטלי לא איצטריך למיבעי
בעדות מוקמינן לה במסכת שבועות (דף ל.) ובעינן אנשים ולא קטנים: אמר אמימר ומתנתו. של בן י"ג ויום אחד הויא מתנה אע"פ שאינו
ב' שערות מכירתו מכירה.
דפשיטא ליה דמשהיא בת ט'
יודע בטיב משא ומתן ואין מכירת קרקעותיו מכירה: השתא ומה זביני דקשקיל זוזי. דדרך חכמה היא זאת אפילו הכי תקינו רבנן
ומסיים (הברייתא) [המשנה]
שנה ויום אחד מוכרת
והוא סריס. כלומר מאחר שלא
במטלטלין אם יודעת בטיב
דלא ליהוי זביני עד שיהא בן עשרים הואיל ואינו בקי בטיב משא
ומתן מתנה שהוא דרך שטות מיבעי דתקון רבנן דלא ליהוי מתנה:
הביא עד כ' סריס הוא ולא
משא ומתן כדקתני מתני'
חולץ ולא מייבם משום דכל
הפעוטות כבן ט' כבן עשר
העולה לייבום עולה לחליצה והא סריס אינו עולה לייבום משום אשר לא יבנה את בית אחיו כתיב. וקשיא לרבא דאמר מבן כ' דאי
מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין: ולשלח ליה בתינוק. היודע בטיב משא ומתן אם יכול למכור מקרקעי שלו אי לא: מעשה
בר הכי הוא לא צריך ליבדקיה בשערות. לעולם אימא לך דצריך למיבדק בן כ' אם הביא שתי שערות אי לא והכא טעמא מאי קתני
שהיה כן היה. שתינוקת מכרה וה"ה לתינוק: ולשלח ליה בת י"ב שנה ויום אחד. דכבר בוגרת היא מאי שנא בת י"ד שנה ויום
הכי יביאו ראיה שהוא בן כ' ותו לא לאו מי איתמר עלה דההיא (ברייתא) [משנה] אמאי דתנא והוא סריס לא חולץ. א) ואמאי קאמר
אחד: והא דרבא. דאמר לעיל מאימת קטן מוכר בנכסי אביו מבן כ': לאו בפירוש כו' דההוא פחות מבן כ'. מדקאמר פחות מבן כ'
יביאו ראיה שהוא בן כ' ותו לא. אמר שמואל והוא שנולדו לו סימני סריס קודם כ' שנה מאותן סימנים דקאמרי' במס' יבמות (דף
שנה שמעי' מינה דיותר מבן י"ח שנה היה: וקא זבין נכסי דאבוה אתא לקמיה דרבא. דקא בעי למיהדר ביה משום דפחות מבן כ'
פ ע"ב) אין בשרו מעלה הבל ואינו עושה כיפה ומשום הכי אינו צריך לבדוק בתר סימנים ומכירתו מכירה. אבל [לא] נולדו לו סימני
שנה מכר. השיאוהו קרוביו עצה שיעשה שטות לפני רבא כדי שיתראה עליו שוטה שאין יודע בטיב משא ומתן: עבד הכי. דשדא
סריס צריך למיבדק בתר סימנים אע"ג דאיהו כ'. דיקא נמי (דהא ברייתא) דבנולדו לו סימני סריס מיירי מדקתני והוא הסריס ש"מ
קשייתא קמיה. אמר להו לאו זביניה זביני. דשוטה הוא: כי כתבו ליה שטר. אפסק דין דזביניה לאו זביני: אמרו לו לקוחות. לאותו
דבסריס קא מיירי ומש"ה לא בדקינן בסימנים. וכי לא נולדו לו סימני סריס ולא הביא ב' שערות והוא כבן כ' עד כמה שנים מצפין
שמכר: זיל אימא ליה לרבא. לימדו ליה הן דבר חכמה שיעמוד לפניו שיתראה לפניו כחכם כדי שיחזור בו ויאמר ממכרו ממכר.
לשערות דאמרי' קטן הוא דאין מכירתו מכירה. תני ר' חייא עד רוב שנותיו דהיינו ל"ו שנה כדכתיב ימי שנותינו בהם שבעים שנה
למדוהו לומר לו מגילת אסתר שהיא גדולה אין נותנין לסופר שכותבה אלא זוזא ושטרא דאיהו קטן רוצה הסופר לטול בו זוז: אמר
וגו'. אבל כשיגיעו רוב שנותיו מכירתו מכירה אע"ג דלא הביא והכי דייקינן. הלכך אליבא דרבא עד כ' בעי דיביא ב' שערות והוא
להו זביניה זביני. הואיל ויודע כל כך בטיב משא ומתן: א"ל קרוביה. לרבא הא טענה לקוחות אגמרוהו כי היכי דליתחזי חכם ואיהו
מבן כ' מכירתו מכירה. אבל אי לא הביא אפי' עבר כ' אין מכירתו מכירה עד רוב שנותיו. והכי נמי פחות מבן כ' אם הביא אין
לא ידע לאסוקי אדעתיה למימר הכי: אמר להו. ודאי דעת יש לו דכל אינש דמסברו ליה וסבר כלומר כל אדם שמלמדין אותו והוא
מכירתו מכירה עד שיהיה בן כ'. ואם נולדו לו סימני סריס עד כ' אין מכירתו מכירה למעלה מכ' מכירתו מכירה. וה"נ דריש אליבא
מאזין ודאי מידע ידע וחכם הוא ומכירתו מכירה. והאי דעבד הכי דשדא קשייתא חוצפא יתירא דהויא ביה. השתא דייקינן מהא
דרב הונא לפי ענין מילתא כי האי גוונא אם הוא בן י"ח והביא ב' שערות מכירתו מכירה. אם לא הביא עד רוב שנותיו ב) ואם
הלכתא דפשיטא דמקחו מקח וממכרו ממכר במטלטלין שלו ולא במקרקעי שלו. אע"ג דהביא ב' שערות שומא הוי. והוא דידעי
הביא קודם י"ח אין מכירתו מכירה. ואם הביא סימני סריס קודם י"ח מכירתו מכירה לאחר י"ח: כי אתא לקמיה דר' חייא. האי יותר
פעוטות בטיב משא ומתן. בן י"ג שנה ויום אחד והביא שערות ויודע בטיב משא ומתן מוכר במקרקעי שלו ובמטלטלי של אביו.
מבן כ' עד שלא הביא שערות. אמר להו כו': איבעיא להו. למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אם הביא ב' שערות בתוך הזמן בשנת
מן י"ח שנה ולמעלה לרבא אם הביא ב' שערות ויודע בטיב משא ומתן מוכר בנכסי אביו. ואם הוא בן עשרים ולא הביא שערות
כ' או בי"ח ומכר מהו מי אמרי' תוך זמן כלפני זמן. כי היכי דלפני זמן אע"ג דהביא אין מכירתו מכירה ה"נ האי או דלמא כלאחר
ואינו יודע בטיב משא ומתן אין מוכר בנכסי אביו. ואם לא נולדו לו סימני סריס והוא בן כ' ולא הביא שערות אע"פ שיודע בטיב
זמן דמי כי היכי דלאחר כ' אם הביא מכירתו מכירה ה"נ האי בתוך הזמן הואיל והביא מכירתו מכירה. וה"נ איבעיא להו אליבא
משא ומתן אין מוכר בנכסי אביו עד רוב שנותיו. והכי נמי מפרשי' אליבא דמאן דאמר עד י"ח לפי ענינו: אמר רב הונא בריה דרב
דמ"ד בן י"ח: (רבה ב"ר שילא) [רבא] אמר תוך זמן כלפני זמן ואין מכירתו מכירה אע"ג דהביא ב' שערות דההוא תוך זמנו שמכר
יהושע. אע"ג דפחות מבן כ' אם הביא שערות ואין יודע בטיב משא ומתן אינו רשאי למכור בנכסי אביו לענין עדות עדותו עדות
בנכסי אביו ג) לא עשה כלום משום דתוך זמן הוא. והיינו מכללא ולא בפירוש אמרה. ולא היא התם טעמא מאי אמר תוך זמן כלפני
לכל דבר. ולא אמרו דעדותו עדות אלא למטלטלי דמצי נמי לזבוני במטלטלי אביו [פחות] מבן כ'. אבל למקרקעי לא מצי לזבוני
א) נראה דצ"ל ולא קאמר יביאו וכו'.
ב) צ"ל עד רוב שנותיו אין מכירתו מכירה. ג) צ"ל ואתא לקמיה דרבא ואמר דלא עשה כלום.