קסב:
גט
פשוט פרק עשירי בבא בתרא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
איבעיא
להו שיטה ומחצה מהו. לא בעי היכא דמסיים (ג) השיטה
אלא מהא ליכא למשמע מינה. חדא דוקא או סיפא או רישא ותנא
ט
א) [ברכות כה. וש"נ],
א מיי' פכ"ז מהל' מלוה
ב) [תוספתא גיטין פ"ז],
ולוה הל' ד סמג עשין צד
הא אטו הא: פחות מיכן כשר. דהיינו שיטה ומחצה: הכי גרסינן
באמצע השיטה והניחו העדים אותו חצי שיטה הנשארת
ג) [תוספתא שם], ד) [גיטין
טוש"ע ח"מ סי' מה סעיף י:
בפירוש רבינו חננאל היו ארבעה או חמשה עדים חתומים על השטר
גם שיטה אחרת מהו דפשיטא דפסול דכתב מאי דבעי באותו חצי
י ב מיי' פ"ה מהל' עדות
פז:], ה) [סוכה יז.], ו) רש"א
ד"ח, ז) רש"א ד"ח, ח) [דגיטין
הלכה ו סמג עשין קט
(ב) ונמצא שנים הראשונים קרובים או פסולים תתקיים עדות בשאר
ויחזור בשיטה אחרונה אבל יש לפרש
היכא דסיים השטר בסוף
א
❖
פז.], ט) [גיטין פא:],
טוש"ע ח"מ סי' מה סעיף
מסייע ליה לחזקיה דאמר מילאהו
יב וסי' נא סעיף ד: השיטה והניחו השיטה שלימה (ד) וכתבו
יא
בקרובים כשר. פירוש אם היה בין
ג מיי' פכ"ז מהל' מלוה
באמצע שיטה מהו מי אמרינן
איבעיא להו שיטה ומחצה מאי תא שמע
ב
ולוה הל' ד סמג עשין
הגהות הב"ח
שפסול לפי שיזייף בשיטה שלימה
הכתב לעדים חלק כשיעור שני שיטין
הרחיק את העדים שני שיטין פסול הא
צד טוש"ע ח"מ סי' מה
(א)
ובחציה יכתוב חזרת השטר ואין למדין
ומילא מקום החלק בקרובים השטר
(א) גמ' שני שיטין מן הכתב
סעיף יד:
שיטה ומחצה כשר אימא סיפא שיטה אחת
יב
פסול הא שיטה: (ב) רשב"ם
ד מיי' פ"ה מהל' סוכה
מן החציה שהיא שיטה אחרונה אבל
ההוא כשר ומקיימין אותו משאר
ד"ה הכי גר' וכו' ונמצאו
כשר שיטה אחת הוא דכשר הא שיטה
הל' כ סמג עשין מב
מן השלימה למדין או דלמא שכשר
העדים שבו. ולא נמצאו דברי חזקיה
שנים: (ג) תוס' ד"ה איבעיא
טוש"ע א"ח סי' תרלב סעיף ב:
ומחצה פסול אלא מהא ליכא למשמע
יג ה מיי' שם הל' יד
להו וכו' היכא דמסיים השטר
א)
שגם מן השיטה שלימה אין למדין
בפירוש בגמרא וי"ל בגט קרח מדבר
❖
באמצע השיטה והניחו העדים
טוש"ע שם סעיף א:
מינה מאי הוי עלה ת"ש דתניא ב)הרחיק את
שהיא אחרונה מן השטר מיהו (ה)
חזקיה ונראין דברי חזקיה כדברי ר'
אותה חצי: (ד) בא"ד והניחו
העדים שני שיטין מן הכתב פסול פחות
השיטה שלימה וחתמו באמצע:
עקיבא דתנן במסכת גיטין (דף פא:)
פשיטא דכשר דאין למדין משיטה
א
(ה) בא"ד מיהו נראה דהא
מוסף רש"י
מכאן כשר היו ארבעה וחמשה עדים
אחרונה היינו טעמא שעדים לא
גט קרח הכל משלימין עליו כדברי
ג) ב
נמי
פשיטא דכשר דהא דאין
למדין משיטה: (ו) בא"ד
אלא מהא ליכא למשמע
דייקי ומרחיקין שיטה אחת אם כן
בן ננס ר"ע אומר אין משלימין אלא
חתומין על השטר ונמצא אחד מהן קרוב
מינה. דודאי מתני' לאו כולה
והרחיק שיטה אחת דמיירי בעובי
כשמרחיקין שיטה וחותמים באמצע
קרובים הראויים להעיד במקום אחר
או פסול תתקיים עדות בשאר מסייע
קא מיבעי ליה נמי בהרחיק
דוקא, אלא חדא מנייהו דוקא,
שיטה כיון דליכא כי אם רוחב שיטה
כך פירש רבינו חננאל. ולי נראה לשון
שיטה ומחצה בעובי כזה
או רישא או סיפא, ותנא אידך
ליה לחזקיה דאמר חזקיה מלאהו
ד) ג
מהו וכו' או דלמא בדוחק יכתוב:
אטו ההוא ולא ידעינן הי מינייהו
אחת בין העדים לשטר אין למדין
הראשון שסוף הברייתא דקתני היו
(ז) ד"ה אלא וכו' כשיטה אחת
.
דוקא דנגמר מניה (שבת קכא.)
בקרובים כשר ואל תתמה שהרי ה) ד אויר
ממנה ולכך לא יוכל לזייף וכשר ועוד
עליו ארבעה או חמשה כו' ודאי מעין
מלאהו. לאותו אויר בקרובים
דכשר דמי כצ"ל ותיבת דקאמר
סוכה פוסל בשלשה סכך פסול פוסל
נמחק: (ח) ד"ה דאמר וכו' ואם
כשר. דלא קפדינן אלא אאוירא
ה
דומיא דהרחיק שני שיטין והרחיק
תחלתה מיירי במילוי שני שיטין
(גיטין פז:). אויר סוכה פוסל.
משום דמופלג שני שיטין
בארבעה איבעיא להו שני שיטין שאמרו
שיטה אחת דמיירי בעובי (ו) כזה
הפוסלים את השטר כדקתני רישא
פסול: (ט) בא"ד שגורס
את כל הסוכה בשלשה, וסכך
בברייתא ונמצאו שנים
פסול פוסל את כל הסוכה
הן
[בעי] מהו מי אמרינן לא יוכל לזייף
ובא לומר שמילוי קרובים מכשירו
❖
הראשונים קרובים או פסולים
בארבעה (סוכה יז.).
כלום בשיטה ומחצה או דלמא בדוחק יכתוב שני שיטין ופסול :
והיינו דקאמר מסייע ליה לחזקיה דאיירי נמי במילוי שני שיטין של חלק
ג
ד
מסייע ליה: (י) בא"ד כשנמצאו
אלא מהא ליכא למשמע מינה. ואי רישא דוקא סיפא לאו דוקא
הקרובים בסוף עדים כשרים
דאי ברייתא בעלמא מיירי בלא מילוי שני שיטין ולאורויי דין עדים
ו)
אבל נמצאו למעלה: (כ) בא"ד
מוסף תוספות
ושיטה ומחצה כשיטה אחת (ז) דקאמר כשר דמי ואי סיפא
פסולים שיתקיים העדות בשאר ליתנייה במסכת מכות (דף ו.) גבי
וקאמר סתמא היו ארבעה או
דוקא רישא לאו דוקא ושיטה ומחצה כשני שיטין דפסול דמי:
ההיא פלוגתא דרבי ורבי יוסי (הגלילי) דפליגי התם בדיני ממונות
חמשה ונמצאו קרובים או וכו'
א. [ד]למאי דאסקינן דשיטה
ש"מ אי חתים קרוב בין
דאמר
ומחצה כשר [א"כ] אין למדין
חזקיה מלאהו בקרובים כשר. אהרחיק שני שיטין קאי וכן
אם תתקיים העדות בשאר אם לאו וחזקיה נמי אם בגט קרח מיירי
ז)
בתחלה בין באמצע וכו' קבע
מחצי שיטה ושיטה אחרונה
מוכח בהמגרש (גיטין דף פז: ושם) דקאמר ואי משום (ח)
מה צריך סיוע מן הברייתא ממתני' דגיטין דבן ננס ור"ע יכול
ליה מקום: (ל) בא"ד גבי
ואילו אנן לא אמרינן בתלמוד
פלוגתא דר"ע ובן ננס אבל
אלא אין למדין משיטה
לסייעו ותו חזקיה מתני' דגיטין אתא לאשמועינן בתמיה: ואל
שני שיטין פסול האמר חזקיה מלאהו בקרובים כשר לפירוש רבינו
ההוא דחזקיה: (מ) בא"ד
אחרונה. ריטב"א. ב. שהניח
תתמה. מזה החלוק כי בהיותו חלק השטר פסול ואם מילאו בפסולין
חננאל שגורס בברייתא (ט) נמצא מן הראשונים קרוב או פסול
קרוב או פסול אמרי לה פסול
שיטה אחת כולה ועוד
ואמרי לה כשר ומוכח התם
למטה חצי שיטה. רשב"א.
לעדות כשר: שהרי סוכה. בהיות בה אויר שלשה טפחים פסולה
מסייע ליה שפיר לחזקיה דמכשיר עדים ראשונים שנמצאו קרובים אלא
דאתי
דלכ"ע וכו' אי לא
ג. דכל שצריך לכתוב שתי
ואם מילאו בסכך פסול כגון בדבר המקבל טומאה הוכשרה הסוכה
לגירסת ספרים דלא גרסי ראשונים א"כ היכי מסייע ליה דלמא הברייתא
לאחלופי בקיום שטרות
שיטות דחוקות מירתת שמא
דעלמא: (נ) בא"ד מה שירצה
ירגישו בזיופו ולא מזייף.
לא מכשרת אלא כשנמצאו (י) בסוף עדים כשרים אבל מצאו למעלה
שאין סכך פסול פוסל אלא בארבעה טפחים. ורב יהודאי גאון נמי מוקי
בחצי השיטה עד כאן הג"ה:
רשב"א. ד. ואסקינא דכשר
במקום שאויר פסול אימא הקרוב נמי פסול וי"ל מדלא קבע ליה מקום
לה להא דחזקיה בהלכות עדות שלו כגון דהוה קרוב חתים ברישא
(ס) ד"ה ואל תתמה וכו' וי"ל
דכל שצריך לכתוב ב' שיטות
דהכי קאמר וכו' שהרי אויר
וקאמר סתמא נמצא ארבעה או חמשה קרובים או פסולים כשר
כי היכי דלא תקשי אדרב נחמן דאמר במסכת מכות [ו.] אפילו בדיני
דחוקות מירתת שמא ירגישו
(כ)
פוסל בשלשה ופסול לא פוסל
בזיופו כי בריוח שהניחו
שמע מינה בכל דוכתא מכשר להו כגון הא דאמר בשילהי הזורק
ממונות נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה דהיכא דחתים
אלא בארבעה אבל בשלשה לא
העדים עשה כן. ריטב"א.
(שם דף פב.) ש"מ אי חתים בתחלה קרוב או באמצע בין בסוף
קרוב ברישא מוכחא מילתא דלכבוד עביד ולא לעדות חתמיה ובהא
פסל ולא גזרינן פסול אטו
ה. מפרש בסיפא במתני'
שלשה דאויר ועוד יש לומר
שקשריו מרובין מעדיו ואם
כשר ממאי מדלא קבע מקום וא"ת היכי מסייע ליה הא בברייתא
כ"ע מודו והכי תניא בתוספתא (גיטין פ"ז ה"י) שטר שחתמו עליו חמשה
כצ"ל: (ע) בא"ד דטעמא דאויר
יש קשר כרוך ואין עד
מכשיר בין קרוב בין פסול וחזקיה לא מכשיר אלא קרוב מדלא קאמר
ונמצאו שלשה הראשונים קרובים או פסולים תתקיים העדות בשאר:
פוסל לא הוי וכו' דאפילו
חתום מאחוריו זה קרח ופסול
איכא: (פ) בא"ד שהעדים
כדמפרש בגמ' משום כולכם
פסול ומ"ט דחזקיה וי"ל דחזקיה סבר לה כר' עקיבא דאמר בהזורק
הן חתומים כדפי' במשנה:
דמסתמא למנין קשריו היו
(שם פא:) גט קרח הכל משלימין עליו אפי' קרוב אבל פסול לא אבל ברייתא סבר' כבן ננס דמכשר בגט קרח להשלים אפילו עבד וסבר
ה
ו
(צ) ד"ה שהרי וכו' בסוכה
עדיו מתחלה וחיישינן דלמא
גדולה שיש לה ד' דפנות
אמר להו כולכם חתומו והרי
כחזקיה בחדא בקרוב ונראה לר"י דאין הלכה כחזקיה דסבר כר' עקיבא אלא כבן ננס דמכשיר אפילו פסול דאמרי' התם כי אתו לקמיה
❖
שמשייר שיעור סוכה:
אחד שלא חתם. רש"י גיטין
דר' אמי אמר צא והשלים עליו עבד מן השוק וההיא דר' אמי עיקר טפי דקבע גבי פלוגתא (ל) אבל ההיא דחזקיה לא הובאה לשם ועוד
פא: ו. ואסיקנא דטעמיה
דסתמא דגמרא כבן ננס דאמרי' בהמביא תניין (שם דף יח: ושם) אי חתים בתחלה קרוב או פסול (מ) ומוכח התם דלכולי עלמא כשחותם
דר"ע משום דבעבד אתי
למימר שחרורי שחרריה גזלן
רבינו גרשום
בתחלה פסול משום תנאי כשר אי לא אתי לאיחלופי בקיום שטרות בעלמא ועוד דשמא חזקיה נמי אית ליה דבן ננס והא דאמר
ז
נמי אתי למימר תשובה עבד
מלאהו בקרובים ולא קאמר בפסולים לרווחא דמילתא קאמר דלדברי הכל בכי האי גוונא כשר: (הג"ה. שיטה ומחצה. נראה ליישב כגון
ואתו לאכשורינהו בשטרות
פחות מכאן כשר. אלמא שיטה
דעלמא אבל קרוב מאי איכא
ומחצה כשר: מילאהו. אותן ב'
שחתומים עדים באמצע שיטה ומספקא ליה שמא יכתוב מה שירצה בחצי (נ) ח השלמה. ע"כ הג"ה):
למימר. רשב"א גיטין פא:
שיטין שהרחיק העדים מן
פחות מכאן כשר.
בתוספתא ח) מסיים כאן וכמה יהיו העדים רחוקים מן הכתב ויהיה כשר כדי שיהיו נקראים עמו דברי רבי רשב"ג
ז. [כש]תנאי גמור הטיל
הכתב אם מילא אותן בקרובין
בגט זה דלא ליהוי גיטא
כשר. אע"ג דאי לא הוה כתב
אומר מלא שיטה אחת ר' דוסתאי ברבי ינאי אומר מלא חתימת שני עדים שטר שחתום עליו [ה' עדים] ונמצאו ג' הראשונים
אלא א"כ חותמין בו כולן.
בהו פסול להיכא דמילאהו
ואל
קרובים או פסולים תתקיים העדות בשאר ונראה לר"מ ולר"ת דמן הצד מיירי: תתמה שהרי אויר פוסל בשלשה. וא"ת אמאי לא
רש"י גיטין יח: ח. דכל כי
בקרובין שהן פסולין לעדות
הא השטר פסול ואפי' בחצי
דדמיין כמאן דליתנהו אפי'
מייתי ראיה מגט קרח ט) שאויר פוסל וקרוב משלים וי"ל משום דההיא גופא תקנתא דרבנן היא והיא גופא צריכה ראיה ממילתא דאורייתא
השיטה לבד, משום דאי
הכי כשר: ואל תתמה. על דבר
וא"ת מה שייך טעם פסול אויר הגט לפסול אויר סוכה וי"ל (ס) ה"ק מלאהו בקרובים כשר ואע"ג דאויר פסול אין לגזור מילוי קרובים
בעיא כתיב מאי דבעי באותה
זה שהרי אויר סוכה פוסל
שיטה שהעדים חתומין בה
אטו אויר שהרי אויר פסול בשלשה ופסול לא פוסל אלא בארבעה אבל בשלשה לא פסלי ולא גזרינן אטו שלשה דאויר פסול ועוד
לסוכה בג' טפחים: סכך פסול.
והו"ל שטר הבא הוא ועדיו
שסיככה בשפודין או בדבר
י"ל דלא מייתי ראיה מגט קרח דלא גזרינן השלמת קרובים אטו אויר משום דהתם דין הוא דלא גזרינן דטעמא דאויר (ע) פסול לא הוי
בשיטהאחת וכשר,וכל שיכול
המקבל טומאה פוסל בד'
אלא משום דקשריו מרובין מעדיו ולא משום שיוכל לזייף אפי' איכא ארבעה שיטין חלקים בין עדים לעדים כשר בטיוט בעלמא דתו
להזדייף לעלמא כל השטר
טפחים דאי איכא ד' טפחים
ט
פסול. רשב"א.
מסכך פסול פסולה ואי ליכא
ליכא למיחש לזיוף ולא אמר סהדי אטיוט חתימו כיון שאין השטר מצד שהעדים חתומין (פ) כדאמרי' במשנה ולכן לא גזרי קרובים אטו
אלא שיעור ג' טפחים מן סכך
אויר שני שיטין דאפילו יש בו אויר בטיוטא בעלמא סגי אבל הכא דטיוטא לא מהני מידי לפי שהעדים בצד השטר כתובים ואי טייט
פסול כשר אע"ג דאי הוי אויר
ג' טפחים היה פסול לא אמרינן
ליה אמרי אטיוטא חתימי ולכך נגזור מילוי קרובים אטו אויר משום דבאויר אין לו תקנה ולהכי מייתי ראיה מסוכה שאויר פוסל בה ואין לו
סכך פסול כמאן דליתא אלא
שהרי
אויר פוסל בשלשה. לא מיירי בסוכה גדולה (צ) שמשייר שיעור סוכה ושלש דפנות
תקנה ופסול כשר ולא פסלינן ליה אטו אויר:
סכך פסול בג' מכשיר דבר
הפסול אם היה אויר הכא נמי
לכל צד דאותה למה תהיה פסולה וגם לא איירי לישב תחת האויר דא"כ מאי איריא שלשה אפילו פחות נמי אמר במסכת סוכה
קרובין אע"ג דכמאן דליתנהו
(דף יט.) שאין ישנים תחתיו אלא הכי פירושא סוכה גדולה ויש לה שלשה דפנות ויש לה אויר שלשה לכל אורך הסוכה פסולה שאויר
שלשה מפסיק ועתה אין נשאר בו כי אם שני דפנות לכל צד וסכך פסול לא הוי הפסק כי אם בארבעה טפחים אי נמי כגון שיש לה
לסוכה ארבעה דפנות והיא אינה גדולה כל כך שישאר הכשר סוכה מכל צדי האויר: נמצא אחד מהם כו'. יש תימה מהא
דאמר הכא נמצא אחד מהן קרוב או פסול כשר ולר"ע קרוב מיהא כשר ובין בתחלה ובין בסוף בין באמצע כשר מדלא קביע
ליה מקום ואפילו לר"ח דגרס בראשונה לאו לאפוקי בסוף דכ"ש הוא היכא שאין אויר פסול דכשר והכי נמי בגט קרח לר"ע
קרוב כשר ובפ"ק דמכות (דף ה:) אמר ר"ע אף שלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה וי"ל דהתם מיירי בעדים
בעל פה והיכא דלאסהודי אתו עדותן בטלה דשיילינן להו אי לאסהודי אתו אי למיחזי אתו דרב נחמן פסיק התם הלכה כרבי אבל
הכא לאו לאסהודי חתימי אלא למילוי והיכא שחותמין באמצע או בסוף אמרינן משום תנאי חתימי ולאו לאסהודי קאתו וכמו כן גבי
גט קרח לא חתימי אלא להשלים הקרח שיהא עדים כמו הקשרים ואע"פ דלעדות אחר על פה שיילינן אי למיחזי אתו אי לאסהודי
אתו היינו
משום שלא נחקרה עדותן בב"ד אבל בשטר א"צ לחקור
אמאי חתימי
דעדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן
בב"ד
דמי
כאילו נחקר שלמילוי או לתנאי
חתמו ורב יהודאי פסק
על
שטר שיש בו
ה' עדים או
יותר ונמצא אחד מהן קרוב או פסול
בתחלה