גט
פשוט פרק עשירי בבא בתרא
קסו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
פריטי דדהבא לא עבדי אינשי. בשום אתרא: ודלמא בתרי דינרי
ורבינו תם פירש בתשובתו דנסכא גריעא ובין הכא ובין בכתובות (דף
מד א ב מיי' פכ"ז מהל'
א) [במנחות קז. איתא אמר רב
פפא פריטי דדהבא וכו'],
מלוה ולוה הלכה יז
דהבא פריכא קאמר ליה. כלומר זהב בדינרין תרוייהו בזהב מיירי
קי:) (א) פריך ואימא נסכא מכח דיד בעל השטר על התחתונה וקשה
ב) כל זה מוחק רש"ל וכן צ"ל אי
סמג עשין צד טוש"ע ח"מ
אלא שזה מטבע ואידך הוי דהבא פריכא והכי קאמר דהבא פריכא
כדפרישית ואומר רבי דנסכא חשיבא טובא כיון שכתב סתם אימור
הכי רישא נמי אמר רב אשי
סי' מב סעיף יג ע"ש בהג"ה:
מה ג מיי' פ"א מהלכות
כו', ג) צ"ל דתנן, ד) כריתות ח.
בשוה שני דינרין זהב לוה פלוני מפלוני: אי הכי רישא נמי. בין
דהיינו נסכא דמסתמא כך רצה לומר כיון שלא פירש המטבע ושיעור
א
❖
[טהרות פ"ד מי"ג], ה) וע"ש
מחוסרי כפרה ה"י:
דאידך ברייתא קמייתא דקתני כסף
הזה לנסכא פחותה [אפשר] שהיו
בתוס' קז. ד"ה ודלמא], ו) צ"ל
לדחוייה. רש"ש, ז) רש"ל וגי'
בדינרין אין פחות מבשני דינרין
יודעים כמה הוי ולא תקשה הא
ואימא פריטי א) פריטי דדהבא לא עבדי אינשי
רש"א אמאי לא מפליג בין בי"ת
מוסף רש"י
דדהב כסף נימא יד בעל השטר כו'
דקאמר התם פריטי דכספא לא עבדי
זהב בדינרין אין פחות מבשני דינרין כסף
ובין לא בי"ת בין דינרי לדינרין
א
והוה לנו לפרש גרוטאות כסף בשני
אינשי והכא קאמר באתרא דלא סגי
אבל כסף, ח) לגי' רש"א מה"ד
ספק חמש לידות ספק חמש
❖
זהב ואימא דהבא פריכא בתרי דינרי דהבא
זיבות. ספק זיבה, כגון טועה
לשון ר"י,
דינר כסף ובין דהך מתניתא דקתני
פריטי דכספא (ב) התם הכי פריך
שראתה ג' ימים ואינה יודעת
קאמר אמר אביי יד בעל השטר על התחתונה
דהב דינרין ודינרין דהב אין פחות
ואימא פרוטות של נחושת ומשני
אם בימי נדותה אם בימי זיבה,
מביאה קרבן ואינו נאכל, ספק
(רישא דקתני כסף בדינרין אין פחות משני
הגהות הב"ח
משני דינרין זהב נימא אין פחות
פריטי דכספא לא עבדי אינשי וכסף
ב)
לידה כגון שהפילה ואין ידוע
משוה שני דינרין כסף זהב: רישא
הכתוב בשטר משמע שכסף ממש
דינרין זהב כסף אמאי אימא כספא נסכא
(א) תוס' ד"ה (בדף הקודם)
מה, האשה שיש עליה ה' ספקות
אימא וכו' ובין בכתובות דפריך
של לידה או ה' של ספק זיבה,
דכתב דינרי. דמשמע דינרי זהב
הלוה לו ולא שוה כסף אבל הכא
בתרי דינרי כספא קאמר) א"ר אשי רישא
ב
מביאה קרבן אחד. חטאת
ואימא נסכא מכח דיד בעל
פריך ואימא פריטי פירוש מעות
אבל דינרין סתם משמע של כסף:
השטר על התחתונה פריך וקשה
העוף הבאה על הספק,
דכתב דינרי סיפא דכתב דינרין ומנא תימרא
ואוכלת בזבחים. שהרי
ומנא תימרא דשאני לן בין דינרי
כדפרישית ואומר רבי דנסכא
ופונדיונין ואיסרין וכל שאר מטבע
דשאני בין דינרי לדינרין דתניא האשה
חשיבא טובא ואפילו הכי
הקרבן הזה לטהרה בא והרי הוא
ג)
ד) ג
לדינרין. שזה דינרין של כסף וזה של
של כסף הפחותים מדינר קורין פריטי
פריך ואימא נסכא כו' כיון
כטבילה, אם נטמאת האשה כמה
שהיו עליה ספק חמש לידות ספק חמש זיבות
זהב: דתנן. בשילהי פרק קמא
ולא פריטי ממש ומשני דמיירי האי
שכתב סתם אימור כצ"ל:
טומאות טבילה אחת עולה לכולן,
(ב) בא"ד דהתם הכי פריך
אף קרבן זה כן (כריתות ח.).
תנא באתרא דלא סגו פריטי דכספא
דכריתות [ח.] האשה שיש עליה ספק
מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין
ואימא פריטי ממש ומשני
ואין השאר עליה חובה. לא
שאין הולך מטבע של כסף פחותה
חמש לידות חמש פעמים הפילה
פריטי דכספא לא עבדי וכו' אבל
הצריכוה חכמים להביאן, שאף
השאר עליה חובה היו עליה חמש לידות
הכא הכי פריך: (ג) ד"ה אי
האחת בקושי התירו להקריבה
ספק רוח ספק ולד: ספק חמש
מדינר באותה מדינה והך סוגיא
ודאות חמש זיבות ודאות מביאה קרבן אחד
הכי וכו' והכי פריך. נ"ב כלומר
ספק מליקת חולין למזבח, שאם
אי
איתא נמי במנחות : הכי רישא
זיבות. כגון מקולקלת למניינה וראתה
ה)
מה שקשה לפי' זה לישנא דאי
לא כן אין לה ליטהר בקדשים
ואוכלת בזבחים והשאר עליה חובה מעשה
הכי כו' ה"פ כו': (ד) בא"ד
(שם). היו עליה כו' ואוכלת
נמי. פירש רבינו חננאל רישא נמי
חמשה חדשים שלשה ימים רצופים
בתרי דינרי דהבא קאמר כיון
בזבחים. כמו שפירשתי,
ועמדו קינים בירושלים בדינרי זהב אמר רבן
בכל חדש ספק בימי נדה ספק בתוך
היינו ברייתא קמייתא כסף בדינרין
שזהב דינרין: (ה) בא"ד מאחר
והשאר עליה חובה.
שכתב זהב בשטר ועוד:
כדאמרינן (שם ט:) יכול תביא
שמעון בן גמליאל המעון הזה אם אלין הלילה
אחד עשר יום שבין נדה לנדה שהם
אין פחותין משני דינרי זהב כסף
ב
(ו) בא"ד רישא דברייתא
על הלידה שלפני מלאת ועל
ימי זיבה וחייבת בקרבן: מביאה קרבן
וכן נראה לי ואע"פ שהגמרא רצה
עד שיהו בדינרין נכנס לבית דין ולימד
בתרייתא זהב דינרין ודינרין
הלידה שלאחר מלאת קרבן אחד
אחד. ליטהר מטומאתה תור לעולה
לחלקו לשתי ברייתות שאמר בכל
זהב אע"פ שיש בה נמי דינרין
לשניהם, ת"ל זאת (שם ח.).
האשה שהיו עליה חמש לידות ודאות
ועמדו קינים. שני קינין ד'
דמשמע נמי של כסף וסתם
ותור לחטאת ואינו נאכל דחטאת
אחת תנו רבנן ג אע"פ שבתוספתא
תורין, בדינרי זהב. בשני
דינרין של כסף הן מ"מ כל כמה
חמש זיבות ודאות
מביאה קרבן אחד
העוף בא על הספק ואינו נאכל
שלנו ברייתא דזהב אין פחות מדינר
דלא אמר זהב בדינרין אין
זהובין, קן לדינר זהב (שם).
ואוכלת בזבחים ואין
השאר עליה חובה
לומר שם כצ"ל: (ז) בא"ד דיד
המעון הזה. שבועה (שם).
כדנפקא לן ממתני' דרבי יוסי בר'
זהב שנויה תחלה קודם ההיא דכסף
בעל השטר על התחתונה אי
נכנס לבית דין ולימד כו'.
ועמדו
חנינא במסכת נזיר (דף כט.): ואין
נראה דההיא אינה שבתוספתא
הכי רישא נמי ולא גרסי' נמי
אע"פ שהיקל על דברי תורה,
ברישא. נ"ב משום דאי גרסינן
עת לעשות לה' הוא, שאלמלי לא
השאר עליה חובה. שבקושי התירו להביא חטאת העוף על
והגמרא היה יודע שכן היא מברייתא אחת שנויה וכעין זה נ"ל בתחלת
ד
[הכי משמע] דפריך מזהב דינרין
ימצאו יחדלו מלהביא אפילו אחד,
הספק כדי לטהרה מספק טומאתה משום דההיא חטאת
ר"ה (דף ב:) שמחלק הגמרא ברייתא דתנו רבנן ואע"פ שהיא אחת
כו' דהיינו ברייתא בתרייתא:
ויאכלו בקדשים בטומאת הגוף
❖
(ח) ד"ה אמר רב אשי וכו'
(שם).
(ג) והכי פריך אימא דהבא פריכא בתרי דינרי דהבא (ד) כיון שהזהב
אזלא לקבורה וכיון דמיטהרא בקרבן אחד כדאמרינן במסכת
דאמר בבכורות האחין
דינרין ודינרין זהב הן דינרי זהב כמו כן זהב בדינרין יהא של
כריתות [ח.] דומיא דאשה טמאה דמיחייבא חמש טבילות ובטבילה
שחלקו מחצה יורשין:
(ט) ד"ה לפי הספרים וכו'
זהב כיון שבזהב משתעי שטר כי למה י"ל שלא יהא הדינרין זהב
אחת מטהרת תו לא מייתי חטאת מספק להביאו לבית הפסול:
מוסף תוספות
דלמא האי דקאמר דינרי זהב
והשאר עליה חובה. וכגון שילדה לאחר מלאת אבל על הלידה
מאחר שכתב (ה) בשטר ה ועוד כמו כסף בדינרין שהן דינרי זהב א"כ
כצ"ל ותיבת של נמחק:
א. לא משמע שהוא חייב לו
שבתוך מלאת נפטרת בקרבן אחד על שניהם ומזאת תורת היולדת
סתם דינרין הן של זהב אמר אביי יד בעל השטר על התחתונה
(י) בא"ד יאמר לעולם דינרין
מטבע, ואמאי מגבהו מה
ולא דינרי וסתם. נ"ב פי' אין
שירצה דמשמע שיתן לו
נפקא לן בפרק ארבעה מחוסרי כפרה (כריתות דף ט:): המעון הזה.
לכך יש לנו לומר שהדינרין של כסף אע"פ שיש זהב בשטר אבל
צריך שיאמר דינרי אלא לעולם
ממטבע הפחות. כתובות קי:
בבית המקדש נשבע: עד שיעמדו בדינרין. של כסף כלומר שיהא
רישא דברייתא בתרייתא (ו) אע"פ שיש בה נמי דינרין דמשמע
יכול לומר דינרין גבי זהב כמו
תוד"ה ואימא. ב. ה"נ נימא
גבי כסף וה"ה שיכול לומר גבי
נותן כסף נסכא שאינו טבוע
בזול: ואין השאר עליה חובה. טעמא דר' שמעון ור' עקיבא
נמי של כסף וסתם דינרין של כסף הן כל כמה דלא אמר דינרין
כסף דינרי [והא דקאמר] וסתם
בשוה שני דינרין של כסף
דאמרי התם תאמר על אחת ותיפטר מפרש התם בפרק קמא [ח.]:
אין לומר שם שיהיו של כסף דזהב דינרין ודינרין זהב מוכח
דינרין כשאינו מפרש מיירי בשל
ואמאי נותן לו שווה שני דינר
כסף לאו דווקא אלא ה"ה דינרי
זהב מכסף. רבינו גרשום.
בהדיא שהדינר של זהב ופריך רישא נמי דקתני כסף בדינרין יהיו
ועמדו
נמי סתמא מיירי בשל כסף אלא
ג. מ"מ גבי הדדי מיתניאן
של כסף בשלמא אי לאו סיפא הוה אמינא טעמא דרישא [דסתם] דינרין הם של זהב עד שיפרש דינרין של כסף או זוזים אבל
דבדביקות לא יוכל לומר דינרין
וברייתא אחת היא. שיטה
כי אם דינרי: (כ) בא"ד קים
כיון דאמר דדינרין הם של כסף אפי' כשמזכיר בשטר של זהב משום דיד בעל השטר על התחתונה ולא גרסינן נמי ברישא
מקובצת בשם תוס' הרא"ש.
ו (ז)
נמי נימא הכי: אמר רב אשי רישא דכתב דינרי. דדינרי אינו משמע אלא זהב אבל דינרין משמע בין כסף ובין זהב ולהכי
ליה שדינרי הם של זהב וכו':
ד. [עוי"ל ד]קרי לה רישא
(ל) ד"ה ה"ג נכנס וכו' האשה
משום שהביאה התלמוד
מוקמינן ההוא דסיפא בשל כסף משום דיד בעל השטר על התחתונה כדמשני אביי ולא גרסינן בספרים אלא אמר רב אשי דלא
שיש עליה חמש לידות ודאות
תחלה. שם. ה. דלמה נאמר
מביאה קרבן אחד ואוכלת:
שיתן מין שאינו נזכר בשטר.
קאתי לשנויי ו) דאביי ז ונראה לומר דאכולה ברייתא קמייתא קאמר רב אשי דכתב דינרי אפי' הכי כסף דינרי ודינרי כסף מוכיח דדינרי
(מ) בא"ד ליפטר מהראשון
שם. ו. כ"ש ברישא דאין
כסף קאמר שאין לפרשו בענין אחר מדלא קאמר בדינרי דאי מודה רב אשי דברישא דקמייתא לא מיירי בדכתב דינרי אמאי
דודאי האחרון אינו וכו'
מוזכר בשטר אלא כסף בדינר.
שהראשון פוטר אפי' לידה
שם. ז. דלא סתר לשינויא
ז) [מפליג בין בי"ת ללא בי"ת ליפלוג בין דינרי לדינרין אבל אין נראה לומר כן כי] כסף דינרי ודינרי כסף לא היו דינרי כסף כי זה
דלאחר מלאת כמו בתוך
קמא. שם. ובתוס' כתבו: רישא
❖
לא היה דיבור ואין שום אדם כותב כן א"נ דינרי כסף וכסף דינרי בלא בי"ת איכא לספוקי ויחלוקו אע"פ שיש לנו לומר המוציא
מלאת:
דכתב דינרי ומשמע זהב
וסיפא דכתיב דינרין ומשמע
מחבירו עליו הראיה ככל ספק ממון שהרי יש ספק שתיקנו חלוקה כי ההוא דרב אסי דאמר בבכורות (דף מח.) (ח) מחצה יורשין ומחצה
לקוחות ואפילו לא היו חולקים היכא דלא תפס היכא דתפס לא מפקינן מיניה לשון ר"י : לפי הספרים שגורסים עד שיהיו
כסף, והיינו כמו אלא, ולא
ח)
ח
ט
צריכנא לשנויידיד בעלהשטר
רבינו גרשום
בדינרין. ולא גרסינן בדינר של כסף לא ידענא היכי פשיט מינה דדינרי של זהב ודינרין של כסף דלמא האי דקאמר דינרי
על התחתונה. שיטה מקובצת.
ח. שיש דברים דהיכא דהדין
כלומר צריך ליתן לו זהב
(ט) של זהב גבי זהב מחמת הדביקות היא אבל בלא דביקות (י) יאמר לעולם דינרין ולא דינרי וסתם דינרי של כסף עד שיפרוט
מסופק לחכמים כי הכא עשו
ששוה שני דינרים של כסף
דינרי זהב ולכך שנה גבי זהב דינרי [זהב] שהוצרך לפרש שהן של זהב ולבא בדביקות אבל גבי כסף לא הוצרך לפרש שהן של
אותו כודאי פלגא הכי ופלגא
מזהב: אימא נסכא. חתיכה
הכי, ויש דברים שאמרו
קטנה: פריטי דדהבא לא עבדי
כסף ושנה דינרין סתם לפי שאינו דבוק אפי' אם נפשך לומר כי כמו שיאמר זוזי בלא דביקות בלשון גמרא במקום זוזים בלשון
חכמים (שבועות מח:)
אינשי. א) ואותו מטבע של
משנה [א"כ] בלשון גמרא אי אפשר שיהו דינרי של כסף שלאותם קורא זוזי בלשון גמרא ולהכי קים ליה שדינרי הם (כ) לשון זהב
והשתא דלא איתמר הלכתא
זהב הוא ומשקל דינר: זהב
לא כמר ולא כמר דעבד כמר
בדינרין כו'. אמאי יהיב שוה
הא ליכא למימר שאם מטעם זה רוצה להוכיח למה הביא מתניתין דכריתות (דף ח.) ועוד כיון שהביא ראיה ממנה א"כ רוצה לומר
עבד ודעבד כמר עבד, ויש
שני דינרין של כסף מזהב ותו
שבלשון משנה שהיא עברי היו דינרי של זהב ומצאתי בתורת כהנים עד שיהיו בדינרין של כסף ולפי גירסת תורת כהנים מוכח שפיר
דברים שאמרו חכמים שודא
לא: ואימא דהכי משמע דהבא
דדייני כי התם בריש המוכר
פריכא. זהב שחוק שאינו טבוע
כיון ששנה דינרי גבי זהב ודינרין גבי כסף אע"פ ששניהם דבוקים ונראה לספרים דגרסי' ברישא בדינרי לחוד אין צריך לגרוס בסיפא כסף
את הבית (ב"ב סב:) אית
חייב ליתן לו בשוה שני דינרין
נכנס
לב"ד ולימד האשה שיש (ל) חמש לידות עליה ודאות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים
דהא לשון בדינרי הוא של זהב: ה"ג
דאמרי לה להאי גיסא ואית
של זהב ואמאי אמר אין פחות
דאמרי לה להאי גיסא שודא
ואין השאר עליה חובה. וכן כתוב בכל הספרים הכא ובכריתות בפ"ק (שם) והכי איתא בתורת כהנים אבל יש תימה מאי ליהוי הכא טעמא
מבשני דינרי כסף זהב: אמר
דדייני. בכורות מח. תוד"ה דאמר.
אביי. משום הכי אין גובה
דרשב"ג דפליג לפי גירסא זו אבית שמאי ואבית הלל דתרוייהו מודו במפלת יום פ"א שחייבת על כל לידה ולידה י ורבי יוחנן בן נורי
ט. והנכון דההפרש הוא
אלא שוה ב' דינרין של כסף
ור"ע פ"ק דכריתות הכי אית להו שישאר עליה חובה אלא שר' יוחנן בן נורי אומר תאמר על האחרונה ותהא מותרת בקדשים פירוש ותו
(בברייתא קמייתא) בין דינרי
מזהב דיד בעל השטר על
לדינרין וכההיא דאמרינן בגמ'
התחתונה: אי הכי. דיד בעל
ליכא למיחש שתהא סבורה ליפטר (מ) דודאי האחרון אינו פוטר את הראשון אבל אם לא אמרה על האחרון איכא למיחש שתהא סבורה
לקמן על אידך ברייתא, והא
השטר על התחתונה רישא
שהראשון פטור אפילו לידה דלאחר מלאת כמו במלאת ואתי למפשע שלא להביא יותר ור"ע לא חייש לפשיעה ועל איזה שתאמר מותרת
דלא פרישו לה הכא נטרו לה
דקתני כסף בדינרין אין פחות
עד אידך ברייתא לברורה
מבשני דינרי זהב כסף דמשמע
בקדשים אבל לתרוייהו תשאר עליה חובה כרישא דהא משנה דהכא יא ועוד היכי מייתי מעשה לסתור אי משום דמעיקרא הוו קיימי
כולה, וכן פי' רבינו שמואל,
שוה שני דינרין של זהב יתן
בדינרי זהב דהיינו מעשה לסייע דהא משמע שזה היה טעות שהיו מחמירין כמו שמוכיח והולך שרשב"ג ביטל אותה חומרא ועוד
וכן פי' הוא ז"ל דהא דפרכינן
לו מכסף אמאי. הכא נמי נימא
לקמן אי הכי רישא נמי קושיין
נותן כסף נסכא שאינו טבוע
כיון שהיתה מותרת לאכול בקדשים למה היו עומדים בדינר זהב כיון
שיכולות לאכול בקדשים מיהו יש לומר משום בל תאחר היו דוחקות
בין על ברייתא דקתני סיפא
בשוה שני דינרין של כסף
ובספר דהוו דינרי זהב, בין על רישא
ואמאי נותן לו שוה שני דינר
דברייתא דקתני בעיקר נוסחי דהב דינרין ודינרין דהב אין פחות משני דינרין זהב. ריטב"א. ועיין בשיטה מקובצת שמביא כן בשם
זהב מכסף דהיינו יד בעל השטר על העליונה: אמר רב אשי רישא משום דכתב ביה כסף בדינרי. דמשמע דינרי של זהב
תוס', דרישא דכתב דינרי ומשמע זהב וסיפא דכתיב דינרין ומשמע כסף והיינו כמו אלא, ולא צריכנא לשנויי דיד בעל השטר
ומשום הכי גובה שוה שני דינרין של זהב מכסף. וסיפא משום הכי אינו גובה אלא שוה ב' דינרי של כסף מזהב. דכתב
על התחתונה. י. [ד]כבר נתחייבה בקרבן הראשון קודם לידה שניה, ולבסוף מלאות של לידה שניה תביא שתי קרבנות. רש"י
בשטר דינרין דמשמע דינר של כסף: ומנא תימרא. דדינרי היינו דזהב ודינרין הן של כסף: ספק ה' לידות. שהפילה ה' פעמים
פסחים ג. יא. ורש"י ז"ל גריס בכריתות ואין השאר עליה חובה, ופירש ואע"פ שהקל על דברי תורה עת לעשות לה' הפרו
ואינה יודעת אם ולד הפילה דחייבת קרבן או אם רוח הפילה דפטורה מקרבן. והכי הוא ספק ה' זיבות שראתה ג' ימים ואינה
תורתך שהיה ירא פן ימנעו להביא ויאכלו קדשים בטומאת הגוף, ולא נהירא, דלא יתכן שיוציא שקר מפיו ויקל על דברי תורה
יודעת אם בתוך י"א יום ראתה והיא זבה וצריכה קרבן או בתוך ז' ימי נדה ראתה ואינה צריכה קרבן. הואיל דמספקא לן
בשביל חששא זו, והא דאמר שמואל במ' סוכה (לד:) אשוו זבינייכו להנהו דמזבני אסא ואי לא דרשינא לכו כר"ט, ובפסחים
בקרבן אחד סגיא ואוכלת בו ביום דהיינו קדשים קלים כדאמ' הביא כפרתו אוכל בקדשים ואין השאר ד' קרבנות עליה חובה
(ל.) להנהו דמזבני כנדי אשוו זבינייכן ואי לא דרישנא לכו כר"ש, היינו משום דהכי ס"ל, אבל אי לא הוה ס"ל לא היה אומר
להביא: אם ילדה ה' לידות ודאות או [היו עליה] ה' זיבות ודאות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים דאמרי' שם לידה אחת
כן. שיטה מקובצת בשם הרא"ש. ועיי"ש בסוכה בתוד"ה ולדרוש. ועיין ריטב"א.
היא ושם זיבה אחת היא והשאר קרבנות עליה חובה להביא קרבן אחד על כל לידה ועל כל זיבה וזיבה הואיל דודאי הוא
ומביאה אימתי שתרצה: מעשה שעמדו קינין בירושלים. קרבן יולדת וקרבן זבה שהן קינין תורין ובני יונה ועמדו בדינרי זהב
אלמא דדינרי היינו זהב: המעון הזה. נשבע בבית המקדש: עד שיהיו בדינרים. כלומר אני אזלזלם עד שיעמדו בדינר של כסף אלמא דדינרין היינו של כסף: ולמה מביאה קרבן אחד שמלמדין אותה לומר שהיא מביאה קרבן על לידה אחרונה או על
זיבה אחרונה ופוטרת את הראשונות דשם לידה אחת היא ושם זיבה אחת היא ואוכלת בזבחים דטהורה היא ואין השאר עליה חובה משום דאחרון פוטר את כולן ונתזלזלו קינין עד שעמדו בריבעתן היינו חצי דינר כסף ולא משום הכי קרי ריבעתן
א) אולי צ"ל ולכן אותו מטבע של זהב בודאי היינו משקל דינר.