גט
פשוט פרק עשירי
בבא בתרא
קעו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
גובה
מן היורשים כדי שלא תנעול דלת בפני לוין. הכא מוקי
אמר רב פפא הלכתא כו'. לעיל [קעד.] פירשתי גביית מלוה מן היתומים
קנו א מיי' פי"א מהל'
א) קדושין יג: בכורות מח:,
ב) גיטין ג: פו., ג) שם פז.
מלוה ולוה הל' ד' סמג
וגם בפרק שום היתומים בערכין (דף כב:) אמר רבא הלכתא אין
הך מילתא אליבא דכולי עלמא בין למאן דאמר דאורייתא
[תוספתא גיטין פ"ז],
עשין צד טוש"ע ח"מ סי' קז
נזקקין לנכסי יתומים כו': בעא מיניה רבה בר נתן מרבי יוחנן הוחזק
בין למאן דאמר לאו דאורייתא ובפרק קמא דקדושין (דף יג: ושם)
ד) [ב"מ יד.], ה) [לפנינו שם:
סעיף א:
קנז ב מיי' שם וסמג שם
מנינא דרישא ומנינא דסיפא],
כתב ידו בבית דין מהו. לאחר זמן שמסר לו הלוה למלוה כתב ידו
אמרינן גובה מן היורשים שעבודא דאורייתא ואינו גובה [מן הלקוחות
ו) בס"א: הכתיבה, ז) [וע"ע
טוש"ע ח"מ סי' לט
שהוא חייב לו ממון ובא בב"ד והודה
כו'] ויש לפרש דרב פפא לא אמר אלא
תוס' מנחות נח: ד"ה ואיכא
סעיף א וסי' קיא סעיף א:
קנח ג מיי' שם הלכה ג
דאמר], ח) [ועי' תוס' קדושין
בפניהם שהוא כתב ידו וכתבו לו ב"ד
מלוה על פה גובה מן היורשים ואינו
אמר רב פפא הלכתא מלוה על פה גובה
א)
א
יג: ד"ה אמר ר"פ], ט) ועי'
וסמג שם טוש"ע ח"מ
הנפק הוא הנקרא אשרתא וקיום
גובה מן הלקוחות וגמרא מפרש לה
מן היורשין ואינו גובה מן הלקוחות גובה מן
רש"א, י) צ"ל כדאמר ר"י
סי' סט סעיף ב:
ב
השטר: מאי. מי אמרינן הרי הוא
קנט ד מיי' פ"א מהל'
הכא למאן דאמר שעבודא לאו
דאמר ר"א. רש"ש, כ) [ועי'
היורשין כדי שלא תנעול דלת בפני לוין
תוס' גיטין ג: ד"ה וגובה],
גירושין הלכה יד ועי'
דאורייתא והתם למאן דאמר שעבודא
מעתה כשטר שיש בו עדים ויגבה
ל) רש"א, מ) רש"ל הא לא,
ואינו גובה מן הלקוחות דלית ליה קלא:
בהשגות ובמ"מ סמג עשין נ
דאורייתא והוי כמו איכא דאמרי
ממשעבדי דאחריות טעות סופר הואד)
נ) רש"ל, ס) צ"ל ומטעמא.
טוש"ע אה"ע סי' קל סעיף
❖
הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה
רש"ש, ע) רש"א מה"ד,
כ:
מילתא דהכא ודהתם וכעין זה מצינו
דכל שטר מלוה ומכירה שחותמים בו
קס ה מיי' שם הל' כה ועי'
מנכסים בני חורין וכו': בעא מיניה רבה בר
עדים גובין ממשעבדי כאילו כתוב
בהמקבל (ב"מ דף קיב. ושם) דבעו
בהשגות ובמ"מ וסמג
נתן מר' יוחנן הוחזק כתב ידו בבית דין מאי
שם טוש"ע אה"ע סי' קכז
בהן אחריות או דלמא קיום שטר אינו
מיניה מרב ששת קבלן עובר בבל
הגהות הב"ח
סעיף א:
אמר ליה אף על פי שהוחזק כתב ידו בבית
מועיל לשום שטר אלא להחזיקו בב"ד
תלין או לא אומן קונה בשבח כלי או
קסא ו מיי' שם הל' טו
ג
(א) גמרא שאני התם
דבשעת: (ב) רשב"ם ד"ה
[ופי"א מהל' מלוה
לכמות שהיה מקודם לכן שאילו ימותו
לא ובהגוזל קמא (ב"ק דף צט.)
ז)
דין אינו גובה אלא מנכסים בני חורין מתיב
הכי גרסינן וכו' ביד מלוה
הל"ב] וסמג שם טוש"ע
❖
עדים או לוה לא יוכל לטעון שטר זה
משמע שלא שאלו ממנו אם אומן
רמי בר חמא שלשה גיטין פסולין ואם
ולא נעשה:
אה"ע סי' קלג סעיף א
ב)
מזויף הוא דב"ד קיימוהו ויגבה בו
קונה בשבח כלי או לא ובשם ה"ר
[חו"מ סי' מ סעיף ב]:
נישאת הולד כשר ואלו הן כתב בכתב ידו
ד
קסב ז מיי' פכ"ו מהל'
המלוה וגם זה לא יגבה אלא מבני
אליהו מ"כ מפרש דהא דפסיק רב פפא
מלוה ולוה הל' א סמג
ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן
מוסף רש"י
ה
חורין ולהכי אהני ב"ד שלא יוכל לוה
התם דשעבודא דאורייתא היינו לענין
עשין צד טוש"ע ח"מ סי'
יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד הרי אלו
שלשה גיטין פסולין.
קכט סעיף ז:
לומר אין זה כתב ידי: פסולין. לינשא
קרבן כגון האשה שמתה יביאו
קסג ח ט מיי' פ"ד מהל'
לכתחילה (גיטין ג:). ואם
שלשה גיטין פסולין ואם נישאת הולד כשר
בו: ואין עליו עדים. אלא שנמסר לה
היורשים עולתה דאיירי התם לעיל
נישאת הולד כשר. האי
גירושין הלכה כה סמג
תנא לאו כר' מאיר סבירא
עשין נ טוש"ע אה"ע סי' קל
רבי אלעזר אומר אף על פי שאין עליו עדים
בפני עדים דעדי מסירה כרתי ליה
במשנה וכן משמע התם מתוך פירוש
א
ו
ליה דאמר עדי חתימה כרתי,
סעיף ג:
בדיעבד: הרי אלו כו'. בגיטין [פו.] מפרש
רבינו חננאל וכן עיקר :
אלא שנתנו לה בפני עדים כשר וגובה
ח)
קסד י מיי' פכ"ה מהל'
דלר"מ הוולד ממזר (גיטין פו.
משעת כתיבה שעבד נפשיה.
עי"ש ובהגהות הב"ח). כתב
מלוה ולוה הל' א סמג
הרי אלו דרישא והרי אלו דסיפא
ה)
מנכסים משועבדים שאני התם דמשעת
(א)
בכתב ידו. ידי הבעל, ואין
עשין צד טוש"ע ח"מ סי'
❖
למעוטי מאי והתם מפרשא כולה:
ט) כדפירש בקונטרס ולא
בו זמן. באיזה זמן נכתב
כתיבה הוא דשעבד נפשיה: ערב היוצא
קכט סעיף א:
כשר. לכתחלה דסבירא ליה עדי
גרסינן משעת כתובה דהוי משמע
(שם ג:) זמן תקנתא דרבנן
לאחר חיתום שטרות וכו': אמר רב קודם
משום בת אחותו הלכך הולד
מסירה כרתי: וגובה מנכסים
דעדי חתימה כרתי בכתובה לרבי
כשר (שם פו.). ואין בו אלא
חיתום שטרות גובה מנכסים משועבדים
רבינו גרשום (המשך)
משועבדים. כלומר ואם שטר מלוה
אלעזר וזה אינו דהא אפילו אין
עד אחד. וכתב ידי סופר
לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני
(שם ג:) פליגי בה בגמ' איכא
שנכתב לאחר חתימת
הוא אותו השטר הכתוב בכתב ידו
בכתובה עצמה אלא עדי מסירה
למ"ד אכתב ידו קאי אפילו
העדים כמלוה על פה דמי
חורין זמנין אמר רב אפילו קודם חיתום
ואין בו עדים אלא שמסרו בפני עדים
כשר כדאמרינן דאמר ר"א בין בגיטין
י)
הכי אשמעינן דלכתחילה לא
שיש לו על הערב: ב) מעשה
ורישא אשמעינן דאפילו אין
בא לפני ר' ישמעאל בערב
שטרות אינו גובה אלא מנכסים בני חורין
גובה מנכסים משועבדים והכי מפרש
בין בשטרות וקיימא לן כוותיה בין
בו עד אם ניסת הוולד כשר,
היוצא אחר חיתום שטרות:
התם ר' יוחנן אליבא דר' אלעזר בפ'
בגיטין בין בשטרות מההיא דזה בורר
קשיא דרב אדרב לא קשיא הא דכתב ביה
ואיכא למ"ד אכתב סופר קאי
שלא על אמונתו הלוהו.
ז
ואפילו הכי הוולד כשר דסופר
פירש ר' שלא על אמונתו
(סנהדרין דף כח: ושם) כ) (הג"ה) ל)[הכא]
[המביא תניינא] (גיטין כב:) שאפי' בשאר
פלוני ערב הא דכתב ביה ופלוני ערב ור'
הוה ליה כמקום עד שני
של ערב הלוהו לפי שלא
נמי דכתב ביה אני פלוני ערב ותימה
שטרות גובה מנכסים משועבדים
(שם פו). אף על פי שאין
היה בשעת מתן מעות והכא
יוחנן אמר אחד זה ואחד זה אינו גובה אלא
עליו עדים. ואינו כתב
דאם כן ליהוי כשאילו ותירץ מורי ר'
בעדי מסירה בלבד. אלמא הוציא עליו
איכא למימר כיון דנכתב
מנכסים בני חורין ואף על גב דכתב ביה
ידו, אלא שנתנו לו בפני
הערב לאחר החיתום איכא
דשאני שאילו שדומה שסותר הגט
כתב ידו שהוא חייב לו ומסרו בפני
עדים כשר. לינשא לכתחילה
למימר לא הלוה בשעת מתן
ופלוני ערב מתיב רבא עדים החתומין
ג) ח
ולעיל (דף קסב:) נמי אמרינן מילאהו
עדים גובה ממשעבדי וכל שכן הוחזק
. וגובה מנכסים
מעות ולא על אמונתו הלוהו
(שם)
משועבדים. גובה כתובתה
על שאילת שלום בגט פסול חיישינן שמא
דלא אמר בשעת מתן מעות
בבית דין: ה"ג שאני התם דבשעת
בקרובין כשר:
בגט זה מנכסים משועבדים,
על מנת שאפרע ממי
והלכה
על שאילת שלום חתמו ואמר רבי אבהו
כמותו אף בחנוק. קשה
כתיבה הוא דשעבד נפשיה. כשנכתב
דתנן בכתובות (פט.) הוציאה
שארצה להכי אינו גובה
גט ואין עמו כתובה גובה
אפי' מבני חורין: ישמש את
השטר נכתב כדי למסרו בפני עדים
לר"י על ההיא דהנושא
לדידי מיפרשא ליה מיניה דרבי יוחנן
כתובתה, לישנא אחרינא גובה
שמעון בן ננס. שבקי הוא
שיהו עדי מסירה במקום עדי חתימה
(כתובות דף קא: ושם קב. ד"ה אליבא)
שאילו פסול ושאילו כשר הכא נמי דכתב
מנכסים משועבדים אם שטר
הרבה בדיני ממונות: הא
ט
מלוה הוא גובה מנכסים
דכתב ביה בשטר קודם
הלכך כיון דלר' אלעזר עדי מסירה
דאמר ר' יוחנן באומר לחבירו חייב
פלוני ערב אי הכי היינו דרב אימא וכן אמר
משועבדים, שטר חוב נמי
[ופלוני ערב] ואח"כ חתמו
כרתי כאילו נחתמו בתוך השטר דמי
אני לך מנה בשטר דאלימא מילתא
קרי גט כדאמרינן בעלמא
העדים משמע זו מוסיף על
רבי יוחנן: מעשה ובא לפני רבי ישמעאל
(ב"ק צה.) וגט חוב שאין בו
אבל אנו מיבעיא לן בהוציא כתב ידו
דשטרא וכמאן דאמר להו אתם עדי
ענין ראשון דכי היכי דחתמי
וכו': אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן
אחריות (שם ג:).
על מה שכתוב בשטר חתמו
בעלמא ששמו של לוה חתום בו שזה
דמי ומוקי נפשיה כר' ישמעאל מ)דלא
הדרן עלך מסכת בבא
נמי על מאי דכתב ביה
❖
אף על פי שקילס רבי ישמעאל את בן ננס
מסר לו במקום הודאה שלא יוכל
פליג עליה ר' ישמעאל אלא משום
בתרא
ופלוני ערב. אבל אי כתב
קודם חתימת העדים פלוני
הלכה כמותו איבעיא להו בחנוק מה לי
לחזור ולכפור בו ולומר פרעתי כל
דסבר דערב לאחר מתן מעות
ערב משמע דהיינו מילתא
אמר רבי ישמעאל תא שמע דאמר ר' יעקב
זמן שחתימתו ביד מלוה שלא
משתעבד כדאמר דהלכה כמותו אף
(ב)
אחריתא ועדים לא חתמו ג)
מוסף תוספות
אלא אפי' לרב והוי שטר
נעשה השטר בלשון של שטר שעדים
בחנוק ורבי יוחנן גופיה נ) [אפשר דס"ל]
אמר רבי יוחנן חלוק היה רבי ישמעאל אף
א. נ"א: ואומר ר"ח דהכא
גופיה על פה וערב במלוה
חתומים בו ואחר זמן החזיקו בב"ד
כשאמר לו בשוק הנח לו ואתן לך פטור
מיירי במלוה הכתובה
על פה לא טרף מלוה מערב
בחנוק הלכה כמותו או אין הלכה כמותו
בתורה כגון נזקין וערכין
אלא מבני חורין אעיקר
וכשהלוהו כמלוה על פה הויא ותו לא
דליכא אלימות' דשטר כלל ומנלן דסבר
תא שמע דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן
וקרבן דאמר לעיל
שטרא ולא אפלוני ערב
מצו ב"ד בקיומן לעשותו שטר שיש
אלימא מילתא דשטרא ונראה לרבי
דשעבודא דאורייתא. תוס'
הלכך אינו גובה אלא
חלוק היה רבי ישמעאל אף בחנוק והלכה
❖
קידושין יג:
בו אחריות נכסים שהרי לא לדעת כן
מנכסים בני חורין: לדידי
דחנוק נמי דהכא בשטר טעמא דאלימא
ס)
כמותו אף
בחנוק אמר רב יהודה
מיפרשא לי מיניה דר' יוחנן.
נכתב מתחלה. כן נראה בעיני שמועה
מילתא דשטרא ע) גמר ומשעבד נפשיה
היכא דמי קתני ברייתא
חנוק וקנו מידו משתעבד
אמר שמואל
זו וכן עיקר. ואית דגרסי משעת
ופי' בקונטרס דלא גרסינן בתר הכי
י
דפסול אי כתב בגט בסוף
רבינו גרשום
כדת משה וישראל שאילו
מכלל דערב
בעלמא לא
בעי קנין
הכתובה ו) ולא ירדו לשיטת השמועה:
הנך כולהו בעו קנין וכן נראה כי כבר
בשטר ולהכי משלמין
בשלום פלוני ושוב חתמו
פלוני ערב.
הפסיק הענין ודלמא
פירש דין כולם ובפירוש רבינו חננאל
ופליגא דרב
נחמן
דאמר
רב נחמן
יורשין: הוחזק כתב ידו
עדים איכא למימר על
בב"ד. שהעידו לפני ב"ד
שאילת שלום חתמו שאלו
לא אסהדי עדים אלא אשטרא דלעיל
הוא משמע לפרשו כך בין בחנוק בין
ערב
שזו כתיבת יד לוה מאי. מי
עדים שזה שואל בשלום
לחוד: ופלוני ערב.
וי"ו מוסיף על
בלא חנוק בין בשטר ובין בעל פה בעי
אמרינן כיון דהוחזק בבית
פלוני אבל אעיקר הגט אין
דין דמי כמלוה בשטר וגובה
מעידין ואי כתבו בסופו
ענין ראשון ועל השטר ועל הערבות חתימי סהדי: ושאילו כשר.
קנין
ויש ספרים שאין כתוב בהן כלל ונחת לזה מזה:
מנכסים משועבדים או
ושאילו בשלום פלו' ושוב
שעל הכל העידו עדים: הלכה כמותו. כר' ישמעאל דגובה
דלמא כיון דלא חתימי עליו
חתמו כשר דמשמע
הדרן עלך גט פשוט
וסליקא לה מסכת בבא בתרא
עדים הוה כמלוה על פה
דאשאילת שלום ועל כל
מנכסים בני חורין: חנוק מה לי אמר רבי ישמעאל. דלמא משום
וגובה מבני חורין: אמר ליה
מאי דכתב בגט חתמו וגובה
צערא דחבריה שנחנק נמי גמר ומקנה או דלמא מתכוין הוא להצילו
מחניקה ומצוה הוא דקא עביד ולאו מידי חסריה ולא הוי ערב:
אף על פי שהוחזק כו'.
כתובה מנכסים משועבדים
ערב
הואיל דלא חתימי עליו
ואמאי קאמר ר' יוחנן אחד
עדים: ר' אלעזר אומר אע"פ
זה ואחד זה אין גובה אלא
שאין עליו עדים. אלא הואיל שכתב בכתב ידו ונתנו לה בפני עדים כשר וגובה כתובתה מנכסים משועבדים. אלמא אף על גב (בלא
מנכסים בני חורין ואע"ג דכתב ביה ופלוני ערב. ומשני לא התם נמי בההוא קאמר ר' יוחנן דגובה מבני חורין היכא דכתב ביה פלוני
חתימת) [דלא חתימי] עדים עליה גבי ממשעבדי וקשי' לר' יוחנן. ואי קשי' לך היכי מצית מקשי גברא מגברא מר' אלעזר לר' יוחנן. ערב אבל אי כתב ביה ופלוני ערב גובה מנכסים משועבדים ומקשי' היינו דרב דרב הכי נמי אמר. ומתרץ אימא וכן אמר ר' יוחנן
תריץ הכי א) בריית' היא ומברייתא מצי מקשי. ואמר לך ר' יוחנן הא לא קשיא לי דהתם אמאי גבי ממשעבדי דאיכא כתובתה בידה
כרב: אע"פ שקילס ר' ישמעאל את בן ננס. דאמר ישמש את בן ננס: הלכה כמותו. כר' ישמעאל דגובה מנכסים בני חורין: חלוק
דאיכא שטרא מעליא דמשעת כתובה שעבד נפשי' אבל הכא דלא שטר מעליא הוא דאין עליו עדים במאי מצי גבי ממשעבדי: ערב
היה ר' ישמעאל. על בן ננס אף בחונק דגובה מן הערב מנכסים בני חורין: חנוק וקנו מידו. אחד שהיה חונק חבירו בשביל חובו
היוצא לאחר חיתום שטרות. שכתב מתחת חתימת העדים ופלוני ערב גובה המלוה מאותו ערב מנכסים בני חורין לפי שהואיל
ומצאו חבירו ואמר ליה הנח לו ואני אתן לך וקנו מן זה הערב שיפרע בשבילו משתעבד. מכלל דערב דעלמא משתעבד בלא קנין:
א) לכאורה צ"ל מתניתין היא. ועי' בגיטין פז ע"ב. ב) מכאן עד ד"ה הא דכתב ביה שייך למתני'. ג) צ"ל לא חתמו אלא אעיקר שטרא ולא אפלוני ערב והוי כערב ע"פ וערב וכו' אלא מבני חורין: