כה:
לא
יחפור פרק
שני בבא בתרא
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
וממזרים
(ד). פי' רוח צפונית שכותל שלה מושלך כלומר שאינה
לאכסדרה. שאין לה דופן רביעית: אינה מסובבת. במחיצה: למעלה
פה א טוש"ע א"ח סי' צד
א) עירובין נו., ב) [לקמן קמז.
מסובבת לרבי אליעזר: וכתיב צפון וימין וכו'.
יומא כא: מנחות פו:], ג) נ"א
סעיף ב בהג"ה:
מן הרקיע. ומהלכת את רוח צפון בגגו של רקיע: לקובה. אהל שכולו
פו ב מיי' פ"א מהל' בית
ר' יאשיה, ד) [גיטין ו.],
מוקף: לקרן מערבית צפונית. בלילה. שהחמה לעולם מהלכת רוח
דויגזור על ימין (ה) איכא למימר דבימין ושמאל של אדם מיירי (הג"ה.
ה) [לעיל יח.], ו) ב"מ קיז.
הבחירה הל' ז סמג עשין
[לעיל יח. לקמן כז:], ז) [לעיל
קסז:
צפונית בלילה ומן המערב היא פונה לצפון שכך הילוכה מן המזרח
ועוד נראה שמא (ו) מקרא קמא אין להוכיח שבדרום ימין ולא נאמר
פז ג מיי' פ"י מהלכות
כד:], ח) (ב"מ קי:), ט) [לעיל
איפכא. ע"כ הג"ה): תנא בין שהבור
לדרום מן הדרום למערב וממערב
יח:], י) [לעיל יז: כב:],
שכנים הל' ז סמג עשין
כ) [לעיל כב: ב"מ קיז.],
למעלה ואילן למטה כו'. איצטריך
לצפון: ומחזרת אחורי כיפה. דרך
סב טוש"ע ח"מ סי' קנה
לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה
❖
ל) צ"ל דהולכות,
סעיף לב:
חלון: הולך אל דרום. היקף היום
לאיתויי הך אע"ג דבמתני' נמי תנן
מסובבת וכיון שהגיעה חמה אצל קרן
פח ד מיי' שם הל' ה
בין מלמעלן בין מלמטן מ"מ דאי
קרוי הילוך שהוא בתוך החלל ואת
טוש"ע שם סעיף לא:
מערבית צפונית נכפפת ועולה למעלה מן
פט ה מיי' שם פי"א הלכה
הגהות הב"ח
ממתני' הוה אמינא דאחרוב ושקמה
היקף הלילה קרוי סיבוב שהוא מקיף
הרקיע ורבי יהושע אומר עולם לקובה הוא
ג סמג שם טוש"ע שם
❖
קאי דעלה קאי קמ"ל ברייתא בכל
בחוץ וביום לעולם מהלכת בדרום
(א) גמ' את אוצרו הטוב בזמן
סעיף טו:
דומה ורוח צפונית מסובבת וכיון שחמה
שישראל שרוין על אדמתם
אפילו ביום קצר אינו מהלך פחות
אילן (הגה"ה. ולספרים דלא גרסינן
כצ"ל ותיבות עושים רצונו של
מגעת לקרן מערבית צפונית מקפת וחוזרת
מרוח דרומית: וסובב אל צפון בלילה.
במתני' בין מלמטן אתי שפיר דאי
מקום וישראל נמחק:
תורה אור השלם
(ב) רש"י ד"ה דמצדד
אחורי כיפה שנאמר הולך אל דרום וסובב
ממתני' הוה אמינא בין מלמעלן
אף בלילה קצרה של תקופת תמוז אינו
1
1 הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב
אצדודי מטה לצד דרום:
סובב פחות מרוח צפונית: פעמים
אל צפון וגו' הולך אל דרום ביום וסובב
אאילן קאי ולא אבור משום דלא תקשי
א)
(ג) ד"ה בגירי דיליה וכו'
אֶל צָפוֹן סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ
והדר נפלי כגון דמגנדרי
מהלכתן. ביום ארוך של תקופת תמוז
אלא בור מלמעלה ואילן מלמטה אמאי
אל צפון בלילה סובב סובב הולך הרוח ועל
הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב
לא קרי ליה: (ד) תוס' ד"ה
קהלת א ו
הָרוּחַ:
כדפריך א אברייתא. עד כאן הגה"ה):
שהיא יוצאה בקרן צפונית מזרחית
סביבותיו שב הרוח אלו פני מזרח ופני מערב
2 מִן הַחֶדֶר תָּבוֹא סוּפָה
וממזרים קרה זו רוח
עני והעשיר הוה. רבותא נקט
ושוקעת בקרן מערבית צפונית:
צפונית פי' שכותל שלה
וּמִמְּזָרִים קָרָה מִנִּשְׁמַת אֵל
שפעמים מסבבתן ופעמים מהלכתן הוא היה
כצ"ל: (ה) ד"ה וכתיב וכו'
יִתֶּן קָרַח וְרֹחַב מַיִם
פעמים סובבתן. ביום קצר שהיא
שהיה עני ולא איבעי
(ז)
על ימין ליכא להוכיח
איוב לז ט-י
אומר אתאן לר' אליעזר 2 מן החדר תבא סופה
בְּמוּצָק:
לאסוקי אדעתייהו שיבנה האפדנא
יוצאה בקרן מזרחית דרומית ושוקעת
3 מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה עַל
דאיכא למימר דבימין:
זו רוח דרומית וממזרים קרה זו רוח צפונית
(ו) בא"ד שמא דממקרא
אֱלוֹהַּ נוֹרָא הוֹד:
אפי' הכי הוזקקו להרחיק משום
בקרן מערבית דרומית ומהלכת בלילה
קמא אין להוכיח שדרום
איוב לז כב
מנשמת אל יתן קרח זו רוח מערבית ורחב
ג' רוחות: אתאן לר' אליעזר. שאמר
דהוו גירי דידהו אף על גב דסמך
ימין: (ז) ד"ה עני וכו' ולא
4 הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס וְכֶסֶף
איבעי להו לאסוקי וכו' אע"ג
מים במוצק זו רוח מזרחית והאמר מר רוח
לאכסדרה דומה: וממזרים קרה זו
בהיתר אין צריך להרחיק אפי' בגירי
בַּקָּנֶה יִשְׁקֹלוּ יִשְׂכְּרוּ צוֹרֵף
דבסמך וכו' נחתומין ושל
וְיַעֲשֵׂהוּ אֵל יִסְגְּדוּ אַף
רוח צפונית. שהדופן מוזרת ופרוצה:
דיליה כדתניא (לעיל דף כ:) אם
דרומית מעלה רביבים ומגדלת עשבים לא
צבעין: (ח) בא"ד דהכא
ישעיהו מו ו
יִשְׁתַּחֲווּ:
5 וַיִּגְזֹר עַל יָמִין וְרָעֵב
שאני משום דבאיסור וכו'
והאמרת רוח דרומית מעלה רביבים.
היה רפת בקר קודמת לאוצר מותר
קשיא הא דאתיא מטרא בניחותא הא
מרא ומרא דמחי מרפי
וַיֹּאכַל עַל שְׂמֹאול וְלֹא
וה"ה חנות של נחתומים וצבעין
וכאן אתה אומר רוח מזרחית מביאה
לארעא והוה דומיא דבור
בשפיכותא אמר רב חסדא מאי דכתיב
שָׂבֵעוּ אִישׁ בְּשַׂר זְרֹעוֹ
❖
מים: הא דאתיא מטרא בניחותא. בא
ואין חילוק בין דירה לשאר לפי
ע"כ הג"ה:
ישעיהו ט יט
יֹאכֵלוּ:
מצפון זהב יאתה זו רוח צפונית $ שמזלת
6 צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם
3
המסקנא אומר ר"ת דהכא היינו
מן הדרום וכי אתיא בשפיכותא בא
תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ
את הזהב וכן הוא אומר 4 הזלים זהב מכיס
טעמא משום דלא קביעא תשמישייהו
מן המזרח כדכתיב מים במוצק:
תהלים פט יג
מוסף רש"י
יְַרנֵּנוּ:
אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא מיום
7 יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ
לא הוגשמה רוח דרומית. שהיתה
כל כך כי הנך דלעיל (הג"ה. ועוד
שלחן בצפון. כדכתיב
הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת
שחרב בית המקדש לא הוגשמה רוח
רגילה להביא רביבים טובים: וכתיב
דהכא (ח) משום דבאיסור סמך דכל
(שמות כו) והשלחן תתן על
מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ
צלע צפון, ומנורה בדרום.
צפון וימין. אלמא ימין הוא דרום
דרומית שנאמר ויגזור על ימין ורעב ויאכל
מרא דמחי מרפי לארעא. ע"כ הג"ה):
אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ
5
כדכתיב (שם) ואת המנורה
גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא
וכתיב ביה רעב: את אוצרו הטוב.
אפומא
על שמאל ולא שבעו וכתיב צפון וימין
נוכח השלחן (רשב"ם קמז.).
דברים כח יב
6
תִלְוֶה:
8 אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ
עד שאתה אומר כו'. שעל
וסיפא לתת מטר ארצך: ידרים.
אתה בראתם ואמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא מיום שחרב בית המקדש
המזיק להרחיק עצמו, הרחק
בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד:
בתפלתו יחזיר פניו לדרום: וסימניך.
אתה דבורייך מן חרדליי, שאף
משלי ג טז
אין הגשמים יורדין מאוצר טוב שנאמר 7 יפתח ה' לך את אוצרו הטוב בזמן
שלא תחליף: דמצדד אצדודי. מעט
9 וַיֹּאמֶר יְיָ אֵלָי מִצָּפוֹן
אתה נקרא מזיק (לעיל יח.).
(ב)
שישראל עושין רצונו של מקום וישראל שרויין על אדמתם גשמים יורדין
מרחיקין את האילן מן
(א)
תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי
❖
לצד דרום: אדרימו. שתהיו פונים
הבור.
שהשרשין
ירמיהו א יד
הָאָרֶץ:
מאוצר טוב בזמן שאין ישראל שרויין על אדמתם אין גשמים יורדין מאוצר טוב
לצד ירושלים משום דכתיב והתפללו
מתפשטין ונוקבין בכותלי
הבור ומחלידין את הקרקע
אמר רבי יצחק א הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין ב)ב וסימניך שלחן בצפון
אליך דרך ארצם וגו' (מלכים א ח):
והכתלים נופלים (ב"מ קיז.)
גליון הש"ס
ומנורה בדרום ורבי יהושע בן לוי אמר לעולם ידרים שמתוך שמתחכם
עד שאתה אומר לי. שאני מזיק
עשרים וחמש אמה. כך
גמרא שמזלת את הזהב.
שיערו שהשרשין נמשכין
ועלי להרחיק את עצמי אני אומר
מתעשר שנאמר אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד והא רבי יהושע
8
עי' יבמות עב ע"ב תד"ה
והולכין ומקלקלין את כותלי
לך שאתה מזיק: לגלוגי חרדליי.
דלא: רש"י ד"ה ונותן כו'
בן לוי אמר שכינה במערב דמצדד אצדודי אמר ליה רבי חנינא לרב אשי
הבור (לעיל יח.). ובחרוב
ג)
פרחי חרדליי: מתני' חרוב ושקמה.
ובשקמה. יש להן שרשין
בשביל היזקא דיחיד. עיין
כגון אתון דיתביתו בצפונה דא"י אדרימו אדרומי ומנא לן דבבל לצפונה
ד)
לעיל דף יח ע"ב תוס' ד"ה
יתירין וארוכין משאר אילנות
❖
שרשיהם מרובים: בין מלמעלה.
(ב"מ קיז.). ונותן
ואי:
דארץ ישראל קיימא דכתיב 9 מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ:
דמים. נותן בעל הבור דמי
שאחד מהן מלמעלן בגובה שיפוע הר
מרחיקין את המשרה מן הירק וכו': תנא רבי יוסי מתיר בחרדל שיכול
האילן לבעל האילן (לעיל כד:).
ה)
והשני בשפולו: בין מן הצד. בקרקע
בין שהבור למעלה ואילן
מוסף תוספות
לומר לו עד שאתה אומר לי הרחק חרדלך מן דבוריי הרחק דבורך מן
שוה: ונותן דמים. דכיון דברשות
למטה. שהאילן נמוך מן
חרדליי שבאות ואוכלות לגלוגי חרדליי: מתני' מרחיקין את האילן מן
הבור,
שקרקעית
א. והברייתא בגמ' הוא
נטע שאינו מזיק עד זמן גדול לא
ו)
הבור למטה משרשי האילן,
דפרישו דהאי בין
הבור עשרים וחמש אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה בין מלמעלה בין
חייבוהו חכמים לקוץ בלא דמים $ בשביל
שהאילן נטוע בבקעה והבור
מלמעלה דקתני במתני'
הזיקא דיחיד: גמ' שמחלידין.
בהר (שם). שמחלידין את
קאי בין אבור בין אאילן.
❖
מן הצד אם הבור קדמה ז)קוצץ ונותן דמים ואם אילן קדם לא יקוץ ח)ספק זה
הקרקע. ומעלין עפר
ר"ן.
לשון חלדה דהלכות שחיטה (חולין
ומקלקלין קרקעיתו של
קדם וספק זה קדם לא יקוץ ט)ר' יוסי אומר גאע"פ שהבור קודמת לאילן לא יקוץ
. מודי ר' יוסי
בור (שם)
דף לב.). ל) שמהלכת מתחת לקרקעית
שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו: גמ' תנא בין שהבור למטה
בגירי דידיה. בחצים הבאים
י)
רבינו גרשום
הבור: הלכה כר' יוסי. שעל הניזק
לו מיד גופו של בעל הבית
ואילן למעלה בין שהבור למעלה ואילן למטה בשלמא בור למטה ואילן
ממש (לעיל כב:) אע"ג דאמר
להרחיק את עצמו: בגירי דיליה.
עולם לאכסדרה הוא דומה.
על הניזק להרחיק
למעלה קא אזלין שרשין מזקי לה לבור אלא בור למעלה ואילן למטה
מה אכסדרה זו שיש לה ג'
היכא דמטי ליה הזיקא מתוך ידיו
את עצמו, הני מילי היכי דלאו
דפנות ולא יותר ומסוככת
אמאי אמר רבי חגא בשם רבי יוסי מפני שמחלידין את הקרקע ומלקין
של מזיק כההיא דאמרי' בהבית
אדם עצמו מזיקו, כגון אילן
כך העולם: ורוח צפונית.
ובור, שבשעת נטיעתו אינו
אין לה דופן ואינה
קרקעיתה של בור: רבי יוסי אומר אע"פ שהבור קודמת לאילן לא יקוץ שזה
והעלייה (ב"מ דף קיז.) הנהו בי תרי
מזיקו אלא השרשים גדילין
מסוככת: וכשחמה מגעת.
חד דייר עילאי וחד דייר תתאי איפחית
חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו: אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי
ומתפשטין מאליהן לאחר זמן,
שהלכה כל היום ועכשיו
אבל היכי דאדם עצמו מזיקו
כשמגעת בלילה בקרן
מעזיבה וכל אימת דמשי ידיה נפלי
יוסי אמר רב אשי כי הואן בי רב כהנא הוה אמרינן מודי ר' יוסי בגירי
כ)
ד
וזורק בו חציו מודה הוא דלא
מערבית צפונית נכפפת
עליה דתתאי דכשנופלין מידו ממש
גרמא דניזקין הוא דתיפטר
באותו רוח צפוני שאינו
דידיה פאפי יונאה עני והעשיר הוה בנה אפדנא ה הוו הנך עצורי בשיבבותיה
אלא מזיק ממש הוא ואדם
מסוכך ועולה למעלה
על התחתון קרי ליה גירי דיליה וכי
דכי הוו דייקי שומשמי הוה ניידא אפדניה אתא לקמיה דרב אשי א"ל
מועד לעולם ער וישן שוגג
מרקיע: ור' יהושע אומר
❖
פסקי והדר נפלי לא קרי ליה גירי
(ג)
ומזיד (ב"מ קיז.).
עולם דומה לקובה. כאהל
כי הואן בי רב כהנא הוה אמרינן
מודי רבי
יוסי בגירי דיליה וכמה
הוא דומה. מה אהל זה
דיליה: פאפי יונאה. כך שמו על
מסוככת לכל דפנותיה אף
כדנייד
שם מקומו: עצורי. עוצרי שומשמין
עולם מכל וכל מסוכך
רבינו גרשום (המשך)
לעשות שמן: בגירי דיליה. והכא נמי מידיהם
וכמה. תנוד אפדנא דבעי ארחוקי:
הוא בא לו
שמכח מכותיהם הוא מרעיד:
וכשחמה זורחת ביום ארוך
זורחת ברוח צפונית
כסופה: לא הוגשמה רוח
כדנייד צפונית. שלא ירדו גשמים
מזרחית והולכת במזרח
דרום עד שמגעת לקרן מערבית צפונית סמוך לחשיכה לקרן צפוני נכנסת בחלון א' בלילה ומקפת וחוזרת אחורי כיפה של עולם
לשם: על ימין. זו רוח דרומית: ורעב. משמע פעמים רעב פעמים שבע: ויאכל ולא שבעו. משמע לא שבעו לפי שלא הוגשמה:
וסובב רוח צפונית כל הלילה שנאמר הולך אל דרום ביום בין בימות החמה בין בימות הגשמים. וכן הכי נמי וסובב אל צפון
צפון. הוא שמאל כדפרישית לעיל: ידרים. כלומר לרוח דרומית: יצפין. יתפלל לרוח צפון: שולחן בצפון. היינו עושר שיעריך
בלילה בין בימות החמה בין בימות הגשמים: סובב סובב הולך אלו פני מזרח ומערב. שפעמים מסבבתן ביום קצר ששוקעת החמה
שולחנו מחמת עושרו: ומנורה בדרום. היינו חכמה כדכתיב כי נר מצוה ותורה אור: שנאמר ארך ימים וגו'. האי קרא לא אתי
בקרן מזרחית דרומית והולך כל היום על פני דרום ולא יותר ובלילה נכנסת בקרן דרומית מערבית בחלון אחד וסובבת כל הלילה
לאשמועינן אלא דתורה שהיא חכמה יש בה נמי עושר וכבוד: דמצדד אצדודי. לא מכל וכל לרוח דרומית ולא מהכל לרוח
מערבית: אדרימו. כלומר כשתתפללו חזרו פניכם לצד דרום שנאמר והתפללו [אליך] דרך ארצם: פיסקא והחרוב והשקמה נ'
פני המערב ופני הצפון ופני המזרח עד קרן מזרחית דרומית. ופעמים מהלכתן ביום ארוך שזורחת חמה בקרן צפונית מזרחית
אמה. ששרשיהן הולכין הרבה: בין מלמעלה. שאם האילן עומד סמוך לבור והבור עמוק עד המים נ' אמה אינו מרחיק ואם לאו
והולכת כל המזרח ופני הדרום ופני המערב עד הלילה ובלילה נכנסת בקרן מערבית צפונית וסובבת כל הלילה פני הצפון עד קרן
מרחיק ובין מן הצד שאם הבור אין עמוק צריך להרחיק האילן מן הבור נ' אמה ותנא בין שהבור מלמעלה של אילן שהבור עומד
צפונית. מהלכתן ביום ומסבבתן בלילה: הוא היה אומר ר' אליעזר דהא ברייתא אתאן לטעמא דר"א דאמר עולם לאכסדרה הוא
במקום גבוה והאילן במקום נמוך ובין שהבור כמקום נמוך והאילן במקום גבוה אם אין כ"ה אמה הרחקה מרחיק. והא לא קא
דומה: מן החדר תבוא סופה זו רוח דרומית. שדופן שלה אמצעי ופנימי ודומה לחדר: סופה. סערה: וממזרים קרה זו רוח צפונית.
מזיק ליה לבור כלל: ומלקין קרקעית של בור. ונעשה טיט: מודה ר' יוסי בגירי. כדפריש לעיל אע"פ שעושה בתוך שלו חייב:
שכל העולם ממזרים זרם מים לשם לפי שאין שם דופן והוא תהו ובהו ומים ואינה מסוככת: קרה. חורף אבל אינו קריר כל כך.
יונאה. שם מקום: הנך עצורי. שמכתשין ומעצרין את השומשמין כדי להוציא שמן:
קרח חורף ממש: זו רוח מזרחית. שמרחיבין שם הגשמים להציק. רוח של ניחותא מעלי. בשפיכותא שבא בקשיות ודאי קשה