חזקת
הבתים
פרק
שלישי בבא
בתרא
לב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
והאמר
רבי יוחנן כו'.
ורשב"ג סבר ערער תרי. בעינן אבל
במקום ערער אחד הוי עד
ונראה לר"י דר' יוחנן עיקר דבריו אהך
לג א ב מיי' פ"כ מהל'
א) כתובות דף כו. קדושין דף
עג: גיטין דף ט. , ב) [לקמן
איסורי ביאה הל' טז
אחד נאמן להכשירו: והא אמר ר' יוחנן. לא איתפרש היכא קאי: ונפק
משנה איתמר (ג) והיינו דקאמר דברי הכל היינו רשב"ג
א
דף קסה: גיטין דף לג:]
סמג לאוין קכב טוש"ע
עליה קלא. קול בעלמא ולא עדות: ואחתיניה. מן הכהונה עד שיבדקו
ור' אלעזר דאיירו בעוררין ולהכי לא קא משני הכא ה"מ היכא
סנהדרין דף ל. כתובות דף כו:
אה"ע סי' ג סעיף ז:
לד ג מיי' פ"ד מהלכות
[תוספתא סנהדרין פ"ה],
את הדבר שמעלה היא בכהונה. וכל
זה יתור לשון הוא בלא צורך
דאיכא חזקה דכשרות אבל היכא דליכא חזקה דכשרות לא אמר כדמשני
ג) [וע"ע תוס' כתובות כו.],
עדות הלכה ב סמג
דבלא קול נמי מיתוקמא שמעתתא
בפ' עשרה יוחסין (קדושין דף עג:) גבי
ד) [וע"ע תוס' כתובות כו:
עשין קט טוש"ע ח"מ סי' ל
❖
שפיר בעד אחד מכשיר מעיקרא ועד
נאמנת חיה לומר זה כהן דאמתניתין
ד"ה ואסקיניה],
סעיף ו:
ורשב"ג סבר ערער תרי והאמר רבי יוחנן
א)
לה ד מיי' שם הלכה ד
אחד בסוף ושנים עדים עוררים בינתים
דהכא קאי וא"ת כיון דאמתניתין דהכא
דברי הכל אין ערער פחות משנים אלא ערער
ופ"כ מהל' איסורי
כדמפרש ואזיל אלא משום הכי נקט
קאי היכי פריך מיניה התם ובפ"ק
ביאה הלכה טז סמג שם
הגהות הב"ח
תרי והכא במאי עסקינן כגון דמחזקינן ליה
א
טוש"ע שם ס"ט וטוש"ע
ליה דבעי למימר ואתא עד אחד ואמר
דגיטין (דף ט. ושם) דלמא הא דקאמר
❖
(א) גמ' ואמר דכהן גמור
באבוה דהאי דכהן הוא ונפק עליה קלא דבן
אה"ע סי' ג' סעיף ז:
דכהן גמור הוא ואסקיניה דלמאי אתא
ר' יוחנן אין ערער פחות משנים
הוא כצ"ל וכן בסמוך:
גרושה ובן חלוצה הוא ואחתיניה ואתא עד
(ב) רשב"ם ד"ה דחיישינן
עד אחד להכשירו אלא אם כן יצא
היינו משום דאיכא עד אחד דמכשיר
ב
לזילותא וכו' ועכשיו יעלוהו
רבינו גרשום
אחד ואמר דכהן הוא ואסקיניה ואתו בי
(א)
עליו פסלות קודם לכן: ואסקיניה.
וי"ל דהגמ' ידע דר' יוחנן מיירי
ויבטלו וכו' להשבית את הקול
תרי ואמרי דבן גרושה וחלוצה הוא ואחתיניה
וכו' בשביל קול מעלה
והאמר ר' יוחנן אין ערער
דבמקום קול הוי עד אחד מהימן:
כדמסיק דיצא עליו קול שהוא בן
בעלמא כצ"ל והד"א עם ד"ה
פחות משנים והיכי אמר
ואחתיניה. דאחד במקום שנים אין
ואתא עד אחד ואמר דכהן הוא ודכולי עלמא
גרושה ואח"כ בא עד אחד דמכשיר
דר' אלעזר ובכל הענין צ"ל
ר' אלעזר דהיכא דאיכא
ר' אלעזר במקום ר'
דבריו כלום: ואתא עד אחד. לבסוף
להסיר הקול ואתו בי תרי כו' ובכה"ג
ערער חד אין מעלין. לא
מצטרפין עדות והכא במיחש לזילותא דבי
אליעזר: (ג) תוס' ד"ה
הכא במאי עסקינן דמאי
אמר רבי יוחנן דאין (ד) פחות משנים
ואמר דכהן גמור הוא והוו להו שנים
דינא קא מיפלגי ר' אלעזר סבר כיון דאחתיניה
והאמר וכו' איתמר והא
בינייהו כגון דמחזיק לן
מכשירין: ודכולי עלמא. בין רבי אלעזר
ואע"ג דעד אחד שהכשיר והקול
דקאמר: (ד) בא"ד דאין
כו' דכולי עלמא מצטרף
❖
לא מסקינן ליה חיישינן לזילותא דבי דינא
ערער פחות משנים:
לעדותן דקמא ודבתרא
בין רשב"ג מצרפין עדים המעידים זה
כליתנהו דמי שהרי העד גרוע מן הקול
דמכשרי ליה אע"ג דלא אתו
ורשב"ג סבר ב אנן אחתיניה ואנן מסקינן ליה
שלא בפני זה בשאר עדיות וה"נ יש
אם לא החזקה שהרי הקול פוסל
בהדדי: חיישינן לזילותא
ולזילותא דבי דינא לא חיישינן מתקיף לה רב
דבי דינא דהורידוהו מן
מוסף רש"י
לנו לצרף מן הדין עד ראשון ועד
והעד אינו פוסל ג):
הכהונה. והואיל דליכא
אין
אשי אי הכי מאי איריא חד אפי' בתרי נמי
ערער פחות משנים. לא בא
אחרון המכשירין ונכשירנו לזה אם לא
והאמר ר' יוחנן כו'. לא
אלא חד סהדא דאתי באפי
איתפריש היכא (גיטין ט.).
נפשיה לא מסקינן ליה דאין
אלא אמר רב אשי דכולי עלמא לא חיישינן
מפני זילותא דבי דינא כדמפרש ואזיל:
לאפוקי אלא עד אחד אבל
ונפק עליה קלא. קול
מעלין לכהונה על פי עד
דרבי אלעזר סבר כיון דאחתיניה.
קול פוסל כדמסקינן :
לזילותא דבי דינא והכא בלצרף עדות קא
ג
בעלמא ולא עדות (כתובות
אחד הואיל דאיכא עוררין
ונפק עליה קלא ואחתיניה. לאו
כו.). ואחתיניה. מן הכהונה
על פי ב' עוררין ובדין הורדנוהו דבכל
ורשב"ג סבר דמסקינן ליה
מיפלגי ובפלוגתא דהני תנאי דתניא לעולם
ב)
עד שיבדקו את הדבר,
ולזילותא דבי דינא דאחתיה
מקום האמינה תורה שנים תו לא
דוקא אחתיניה אלא כלומר
אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהן כאחד ר'
שמעלה הוא לכהונה (שם).
לא חיישינן הואיל דאיכא
ליסקי ליה על פי עד אחד זה השני
ממילא ירד דאי דוקא אחתיניה אמאי
ואסקיניה. דבמקום קול הוי
תרי סהדי אע"ג דלא אתו
ד
יהושע בן קרחה אומר אפי' בזה אחר זה אין
ג
חד מהימן (שם). ודכולי
בהדדי. ורב נחמן משום הכי
אף על פי שיש לצרפו עם הראשון
אסקיניה והא איכא זילותא דב"ד וליכא
עלמא. בין לר' אלעזר בין
עבד עובדא דלא חיישינן
עדותן מתקיימת בבית דין עד שיעידו שניהם
ולהכשירו לזה דאוקי תרי לבהדי תרי
למימר ליכא זילותא אלא כשהורידו
לר"ש, מצטרפין. שני עדים
לזילותא דבי דינא משום
כאחד ר' נתן אומר שומעין דבריו של זה
המעידים זה שלא בפני זה
דס"ל כרשב"ג דאמר משום
ד
ואוקי גברא אחזקיה דכשרות קמייתא
ב' פעמים דבשמעתתא מוכח דאפי'
בשאר עדיות (שם). לזילותא
ר"ש הסגן. אי הכי דפליגי
היום ולכשיבא חבירו למחר שומעין דבריו:
דהוה מוחזק לן באבוה דכהן הוא וגם
בחדא זימנא איכא זילותא א"נ הורדה
דבי דינא. שהורידוהו שני
דחיישי' לזילותא דבי דינא
פעמים ועכשיו יעלוהו ויבטלו
מאי איריא עד אחד דאתי
ההוא דאמר לחבריה מאי בעית בהאי
הכשרנוהו תחלה על פי עד אחד קודם
גמורה קאמר וליכא זילותא דב"ד אלא
דבריהם, והיינו דקאמר ר"א
באפי נפשיה אפי' אתו
שבאו עוררין: דחיישינן לזילותא דבי
היכא דהורידוהו על ידי עדות אבל
ארעא א"ל מינך
זבינתה והא שטרא
דמאחר שהורדנוהו ע"פ
תרי בחדא כיון דאחתיניה
העוררין אין מעלין ע"פ עד
דינא. שהורידוהו על פי עוררין
חיישי' לזילותא דבי דינא
בהורדה שע"י הקול ליכא זילותא:
אמר
זה השני אע"פ שיש לצרפו
ולא מסקינן ליה. עד שיראו
ואתא
חד סהדא ואסקיניה. ואע"ג
ועכשיו (ב) יעלו ויבטלו דבריהם. והכי
. אפילו
עם האחר (שם)
שניהם כאחד שאם העיד
בתרי. אתו בהדי הדדי
דאמרינן בפרק המגרש (גיטין דף פט. ושם) דלא מבטלין קלא גבי גרושה
קאמר ר' אלעזר אימתי אין מעלין ע"פ עד אחד הבא לבסוף בזמן
אחד אני ראיתי פלוני לוה
בפעם שניה לר"א לא מסקינן
מפלוני מנה ואח"כ העיד
לכהן משום דאית ליה תקנה אבל הכא דאי לא מסיקנא ליה פסול
שיש עליו עוררין שנים הפוסלין אותו הלכך לא מהני עד שני הבא
ליה (שם). ואין עדותן
אחר אני ראיתי פלוני לוה
לעולם מבטלין אי נמי בתרומה דרבנן הקילו : אנן מסקינן ליה.
לבסוף להכשירו להצטרף עם הראשון המכשיר דאע"ג דאיכא למימר
מתקיימת. להתקבל בב"ד
ד) ה
מפלוני מנה אין עדותן
ואפילו ראו שניהן כאחד,
מצטרפת עד שיראו ב'
דאוקי תרי בהדי תרי ואוקי גברא אחזקיה דמוחזק לן דאביו כהן
אוקי תרי מכשירין לבהדי תרי פוסלין ואוקי גברא אחזקיה ויהיה כשר
ופלוגתא אחריתי היא ולאו
העדי' כאחד שלוה מנה
הוא ותימה דאמרינן בפרק האומר בקדושין (דף סו.) גבי ינאי המלך
אפי' הכי לא מסקינן ליה משום זילותא דבי דינא. והאי דאסקוהו מעיקרא
ר' יהושע בן קרחא קאמר לה,
דדלמא אמנה דקא מסהיד
ור"א ור"ש בפלוגתא דר' נתן
האי לא מסהיד האי דשמא
על פי עד אחד הבא להשבית הקול לאו זילותא דבי דינא הוא
ויבוקש ולא נמצא היכי דמי אילימא דתרי אמרי אישתבאי ותרי אמרי
❖
.
ורבנן פליגי (שם)
פרע לו ושוב לוה ממנו. ר'
דמאי דאחתיניה בשביל קול בעלמא הוא וכדי לחזור ולהעלותו אחר
לא אישתבאי תרי ותרי נינהו מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני
יהושע בן קרחה אומר אפי'
בזה אחר זה הואיל ועדות
שיבדקו הדבר הורדנוהו הלכך כי הדר מסקי ליה ליכא זילותא אבל
ואמאי לא נמצא והשתא מאי קא פריך אדרבה אית לן למימר אוקי
אחת הן מעידין וביום אחד
מוסף תוספות
כשהורדנוהו על פי עדים מן הדין הורדנוהו וכי הדר מסקי איכא
תרי בהדי תרי ואוקי גברא אחזקיה ואוקי ינאי אחזקת אמו דלא
ושעה אחת: ואין עדותן
זילותא: ואנן מסקינן ליה. ואי קשיא תרי ותרי נינהו ואמאי מסקינן
אישתבאי ופירש התם בקונט' דחזקת האם לא מהניא להכשיר את
א. וכן
מצאנוהו
מתקיימת בבית דין. שאם
בירושלמי (כתובות פ"ח
אמר אחד אני ראיתי עדות
ליה והא הוי ספק תריץ אוקי תרי לבהדי תרי ואוקמיה אחזקיה
ינאי לפי שאין עדים באין לפסול את האם לכהונה אלא להעיד על
ה"ח). רבינו יונה. ב. דקתני
זה וחבירו שם היה ולמחר
קמייתא דאסקוהו על פי עד ראשון שהיה נאמן דהא אכתי אין עוררין
ינאי ואין נראה לר"י דלמה לא יועיל חזקת האם לבן הואיל ואינו
מעלין לכהונה על פי עד
בא חבירו והעיד כן אין
אחד. תוס' כתובות כו.
מצטרפין עד שיעידו שניהם
דקול לאו עוררין הוא: אי הכי. דר' אלעזר חייש לזילותא דבי דינא:
יכול להיות שתהא האם כשרה אם לא יהיה הבן כשר ועוד דהכא
ג. ונפק עליה קלא
כאחד: ר' נתן אומר וכו'.
מאי איריא.
עד הבא לבסוף דהתם אין מעלין משום זילותא כדקתני
אע"ג דעל הבן מעידים לפסלו מהניא ליה חזקת האב להכשירו ונראה
ואחתיניה. תוס' הרא"ש
דר' אלעזר סבירא ליה
כתובות כו. ד. שאין
כרבנן דהואיל שלא באין
מתני' אין מעלין על פי עד אחד בזמן שיש עליו עוררין הא על פי
לר"י דהיינו טעמא משום דמסקינן בפ' ד' אחין (יבמות דף לא. ושם ד"ה
מורידין מן החזקה על פי
שני עדים הללו בבת אחת
שנים מעלין אפילו תרי אתו בהדי הדדי נמי בפעם שניה לרבי אלעזר
תרי) דכל תרי ותרי הויא ספיקא דרבנן והאם נמי הוי ספיקא דרבנן
הקול אלא שחוששין והרי
להעיד על כהן זה אין עדותן
הדבר בספק, וספרי דכתב
מצטרפת ורשב"ג סבר כר'
לא מסקינן ליה: אלא אמר רב אשי דכולי עלמא כו'. והיינו אשלי
ולהכי פריך התם סמוך אהני דנהי דמדאורייתא אמרי' אוקי תרי
בהו ואחתיניה וכו'
נתן דמצטרפין:
רברבי דלעיל [לא:]: והכא בלצרף עדותן קא מיפלגי. לר' אלעזר אין
בהדי תרי ואוקי איתתא אחזקה מ"מ מדרבנן יש לפוסלה והכא לענין
לחששא קרי הורדה. רבינו
יונה. ה. [ד]תרומה בזמן
מצרפין עד אחרון עם הראשון הואיל ולא העידו שניהם כאחד כרבנן
תרומה דרבנן הקילו להתירו בה בתרי ותרי ולאוקמיה אחזקיה והא
ו
הזה דרבנן. תוס' הרא"ש
דפליגי אדרבי נתן אבל אם באו שניהם ביחד הוה מסקינן ליה
דאמר לעיל שנים אומרים מת וב' אומרים לא מת כו' אבל נשאת
כתובות כו. ו. וההיא דפרק
ומוקמינן ליה אחזקיה קמייתא דמוחזק לן באבוה דכהן הוא ולזילותא
ואח"כ באו עדים לא תצא אע"ג דתרי ותרי ספיקא דרבנן היא
האומר דינאי דפסלינן ליה
היינו דוקא לעבודה א"נ
לא חיישינן ורשב"ג כר' נתן: דהני תנאי. ר' נתן ורבנן: דתניא
ומדאורייתא אית לן לאוקמה אחזקה דהויא אשת איש והיה לה לצאת
לתרומה דאורייתא. רשב"א.
אין עדותן מצטרפת. אין צריך כאן בהאי מחלוקת דרבי יהושע בן
אע"פ שנשאת לאחד מעדיה אור"ת דאתיא חזקה דדייקא ומנסבא
ז
ז. [ד]כיון דמחזקינן לה
לעלמא כאשת איש ובחנק,
ומרעה חזקת אשת איש ואם תאמר כי איכא ב' עדים לא דייקא
קרחה ורבנן אלא כך היא ברייתא שלימה בשילהי זה בורר
ומשום
ח
[סנהדרין ל.]
עידיה נמי קיימי עלה בחנק
גררא דסיפא נקט רישא: עד שיראו שניהם כאחד. את העדות
דליכא חומר בסופה כדאמר בהאשה רבה (שם דף פז: ושם) נשאת
דמדאורייתא אחזקתה
קיימא. שם. ח. והויא לה
לאפוקי אחד אומר בפני הלוהו ואחד אומר בפני הודה לו עליו:
שלא ברשות מותרת לחזור לו ומפרש התם דהיינו שנשאת בעדים
ט
ספיקא לפיכך כיון שנשאת
אפי' בזה אחר זה. אחד אומר ביום ראשון לוה פלוני מפלוני מנה
וי"ל הואיל ומכחישים זה את זה איכא חומרא אם תעמוד תחת בעלה
לאחד מעידיה לא תצא.
שם. ט. שבאו שני עדים
ואחד אומר ביום שני ראיתיו גם אני שלוה ממנו דמ"מ אמנה קא
בטענת ברי שלה וא"ת ב' אומרים נתגרשה וב' אומרים לא נתגרשה
ואמרו מת בעליך וניסת
מסהדי. ות"ק סבר אמנה דקא מסהיד האי לא קא מסהיד האי וה"ל
אמאי לא תצא בנשאת ואח"כ באו עדים הא לא דייקא דדוקא במת
מעצמה שהרי לא היתה
הוא דדייקא שיראה שמא יבא וידעו הכל שלא מת ואינה נאמנת
לגבי מנה חצי עדות וטעמייהו מפרש שפיר בסנהדרין [שם] מקרא ומסברא:
צריכה להיתר ב"ד מותרת
לחזור לו דאנוסה היא.
אין עדותן מתקיימת. להתקבל בב"ד ואפי' ראו שניהם כאחד עד
לומר נתגרשה דשלא בפני בעלה מעיזה ומעיזה ועוד היכא דאיכא
רש"י יבמות פז: י. [ו]איכא
שיעידו שניהם כאחד בפני ב"ד. ופלוגתא אחריתי היא ולאו ר' יהושע
עדים דקא מסייעי לה מעיזה ומעיזה וי"ל דלענין הכי דייקא ומרע'
חזקה דאיתתא דייקא
ומינסבא. רשב"א.
בן קרחה קאמר לה ור' אלעזר ורשב"ג בפלוגתא דר"נ ורבנן פליגי:
חזקת אשת איש דלעולם יראה שמא יוזמו או יפסלום בגזלנות וא"ת
ר' נתן אומר כו'. וטעמייהו מפרש התם שפיר מקרא ומסברא:
למאי דלא ידע דבאומר ברי ליי איירי מאי קאמר היא גופא באשם
תלוי קיימא ה"ל למימר בחטאת קיימא וי"ל דפריך אפילו נאמר
אמר
דתרי ותרי הוה ספיקא דאורייתא כדפי' בפ' ד' אחין (שם דף לא. ד"ה אי) מ"מ באשם קיימא ואין להאריך ובכתובות (דף כו: ד"ה אנן) פירשתי:
אמאי