מד:
חזקת
הבתים פרק
שלישי בבא
בתרא
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
עשה
עבדו אפותיקי ומכרו כו'. אפילו אי סבר רבא דעבדי
בסתמא. שלא ייחד לו פרה וטלית בפירוש
דלא משתעבדא ליה
קמב א מיי' פי"ח מהל'
א) ב"ק יא: ודף לג: (גיטין
מא.), ב) [עי' תוס' כתובות
מלוה הל' ב סמג
לבע"ח הך פרה וטלית: לא משתעבדי. דלית להו קלא ולא יזהרו
כמקרקעי דמי נקט אפותיקי לאשמועינן בין בשטר בין
מט: בד"ה הוא ואשתו], ג) גי'
עשין צד טוש"ע ח"מ סי'
בעל פה : שורו אפותיקי ומכרו כו'. הא דלא חשיב מכר בהדי
לקוחות דאי משתעבדי אין לך אדם שלוקח עוד מטלטלין מחבירו
א
רש"ל גובה [וכ"א הגי' במ"מ
קיג סעיף א:
קמג ב מיי' שם הל' ה סמג
בפי"ח מהל' מלוה הל' ב'],
אלא אפילו עשאן אפותיקי. להך פרה
הקדש דמפקיע מידי שעבוד משום דהקדש מפקיע אפי' אקני ליה
דלמא טרפי להו מיניה:
ד) נ"א א"ל, ה) לקמן קנז.,
שם טוש"ע ח"מ סי'
קיז סעיף ג: מטלטלין אגב מקרקעי מה שאין כן
וטלית שיחדן לו לגבות חובו משם אם
ו) גי' רש"ל, ז) [ועי' תוס'
במכר : והוא דכתב דלא
קמד ג מיי' שם טוש"ע שם
לא יפרענו עד זמן פלוני: אפותיקי.
גיטין מ: ד"ה הקדש ותוס'
בסתמא דלא משתעבדא ליה מאי טעמא
ז) ב
ערכין כג: ד"ה משום],
סעיף ה [וברב אלפס
כאסמכתא. מספקא לן אי במטלטלי
פה תהא קאי: עשה. לוה עבדו
מטלטלי נינהו ומטלטלי לבע"ח לא
ח) [וע"ע תוס' ב"ק קד: ד"ה
עוד בכתובות פ"י דף קיח.]:
א
קמה ד מיי' שם הל' ה'
אגב מקרקעי דוקא או אפילו
אפותיקי לבעל חובו ומכרו אחרי
אגב ותוס' כתובות נד: ד"ה
ג
משתעבדי ואע"ג דכתב ליה מגלימא דעל
❖
במקרקעי לחודיה: כגון שלקח
טוש"ע שם סעיף ג:
אע"פ אם רצה],
כן הלוה לאיש אחר: אית ליה קלא.
קמו ה ו מיי' שם הל' ב
כתפיה הני מילי דאיתנהו בעינייהו אבל
ומכר לאלתר. הוה מצי למיפרך
אפסידו לקוחות אנפשייהו: והא לית
סמג שם טוש"ע ח"מ
ליתנהו בעינייהו לא אלא אפילו עשאו
ב
סי' קיג סעיף א:
גליון הש"ס
ליה קלא. פרה וטלית ולא ידעו
א"ה אפי' בית ושדה נמי אלא מגופה
קמז ז מיי' שם וסמג שם
דלא
אפותיקי נמי לא מאי טעמא כדרבא א)דאמר
הוה ליה ארעא
פריך:
הלקוחות להזהר והלכך מעיד לו
תוס' ד"ה דלא כו' ע"מ
טוש"ע ח"מ סי' קיב
רבא עשה עבדו אפותיקי ומכרו בעל חוב
סעיף א:
שיש לי קרקע. שם איתא
מעולם. מכאן תשובה לאומרים דמה
עליה דאין מעמידה בפני בעל חובו:
ג
קמח ח מיי' פי"ט מהל'
ע"מ שיש לי בית כור עפר
❖
גובה ממנו שורו וחמורו אפותיקי ומכרו אין
ומקשינן ואכתי בפרה וטלית אמאי
שנהגו לכתוב בהרשאות ונתתי לו
ד
ב)
מכירה הל' ח סמג
ואם כן אזדא לראיה זו:
מעיד וניחוש דלמא אקני ליה האי
לאוין קע טוש"ע ח"מ סי'
ארבע אמות בחצרי אע"ג דלית ליה
בעל חוב גובה הימנו מאי טעמא האי אית
רכה סעיף ה:
מוכר מטלטלי אגב מקרקעי. לבעל
קרקע משום דאין לך אדם שאין לו
ליה קלא והא לית ליה קלא וליחוש דלמא
קמט ט מיי' פט"ז מהל'
הגהות הב"ח
ארבע אמות בארץ ישראל דקרקע
חובו להשתעבד לו לגבות חובו מהן
עדות הל' ג סמג
אקני ליה מטלטלי אגב מקרקעי דאמר רבה
(א) תוס' ד"ה דלא הוה וכו'
לאוין קט טוש"ע ח"מ סי' לז
אינה נגזלת אי נמי דאין לך אדם שאין
אם לא יפרענו בזמנו וחזר ומכרם
❖
סעיף טו:
דהכא משמע. נ"ב עיין פרק
ה אי אקני ליה מטלטלי אגב מקרקעי ג) קני
❖
לו ד' אמות לקברו (א) דהכא משמע
וכי מעיד ללוקח שהן שלו נוגע בעדות
מי שמת דף קנו ע"ב:
מקרקעי קני מטלטלי ואמר רב חסדא והוא
ג)
ו
דאפשר שאין לו קרקע וכן משמע בפ'
הוא מפני שמעמידן בפני בעל חובו.
רבינו גרשום
דכתב ליה דלא כאסמכתא ודלא כטופסא
שלישי דקדושין (דף ס: ע"ש)
הרי את
והכי אשכחנא דכה"ג משתעבדי
מוסף תוספות
אבל פרה וטלית דודאי אם
דשטרי הכא במאי עסקינן כגון שלקח ומכר
מקודשת לי $ על מנת שיש לי קרקע
מטלטלי לבעל חוב דאמר רבה כו'
א. ושמעינן מינה דעשה
מכר לו א) מצי להעיד
וגבי מטלטלי מן הלקוחות דנכסים
משמע דאפשר שאין לו ודוחק להעמיד
לאלתר וליחוש דילמא דאיקני הוא שמעת
ז
ד)
שדהו אפותיקי אפי'
לו דלא מיבעיא בסתמא
במלוה על פה גובה
בגר שאין לו חלק בארץ ועוד דא"כ
שאין להם אחריות כגון מטלטלין נקנין
היכא דיש לו מטלטלין
מינה דאיקני קנה ומכר קנה והוריש לא
ה)
ממשעבדי במקום שאין
סתם דלא שיעבדן לבעל
לא יעשה אדם שני שטרי הקנאה
עם נכסים שיש להן אחריות לענין
משתעבד לא צריכא דקאמרי עדים ידעינן
שם בני חורין. רבינו יונה.
חובו אותה פרה וטלית
שהראשון קנה ארבע אמותיו ונראה
מתנה בכסף בשטר ובחזקה והוא
ב. [ד]במכר דמפקיע
דודאי אם מכרו לאחר לא
ביה בהאי דלא הוה ליה ארעא מעולם
מידי שעבוד... לא הוי אלא
משעבדינן ליה דמטלטלי
לר"ת דהיינו טעמא כיון שמודה שיש
הדין לענין שעבוד דמיגו דחייל
מתקנתא דרבנן משום
לבעל חוב לא משתעבדי.
והאמר רב פפא אע"ג דאמור רבנן המוכר
לו קרקע וחוב הוא לו שהרי על ידי
שעבוד אמקרקעי חייל נמי אמטלטלי
פסידא דלקוחות ולאו
אלא אפי' היכא דעשאו
שדה לחבירו שלא באחריות ובא בע"ח
מדינא, דאי מדינא, כי היכי
אפותיקי לפרה וטלית לבעל
קרקע מקנה לחבירו אפילו יש כמה
אבל אקני ליה מטלטלי גרידי בסודר
דפקע כח המוכר מהחפץ
חובו לא משתעבד ליה
וטרפה אינו חוזר עליו נמצאת שאינה שלו
עדים שמכחישים אותו הרי הודאת
להשתעבד לו לכשיגיע זמנו אם לא
המשועבד כשבא מלוה
כדרבא וכו'. האי עבד אם
לגבות, פקעי נמי כח של
נעשה אפותיקי לבעל חובו
חוזר עליו הכא במאי עסקינן במכיר בה
בעל דין כמאה עדים ולא חיישינן
יפרענו יגבה מהם לא קני ואפילו
לוקח, אבל וכו' שיעבד
אית ליה קלא ולא איבעי
למיחזי כשיקרא כדאשכחנא (לקמן
בלשון מתנה דכל דאי לא קני
שהיא בת חמורו ורב זביד אמר אפילו
מטלטלי אגב מקרקעי
ליה לזבוניה מש"ה בעל
ח
דליכא פסידא דלקוחות
חוב גובה הימנו ואינו מעיד
דף קמט.) גבי איסור גיורא דנפק
דאסמכתא היא ואסמכתא לא קניא
נמצאת שאינה שלו אינו חוזר עליו דא"ל
דמצו לאיזדהורי, לא
לו מפני שמעמידו בפני
בפרק איזהו נשך (ב"מ דף סו:): ואמר
אודיתא מבי איסור ואף על גב שהיה
מיפקע מידי שעבוד. תוס'
בעל חובו אבל פרה וטלית
להכי זביני לך שלא באחריות גופא אמר
רב חסדא והוא דכתב ליה. בשטר
איסור משקר הקשה מהר"ר חזקיהו
הרא"ש כתובות נט:
לית ליה קלא ולא הוה
ח)
רבין בר שמואל משמיה דשמואל המוכר
ג. [ד]המטלטלין דומין
ליה לאסוקי אדעתיה ולא
ט
דמכל מקום ניחוש הכא דלמא אקני
השעבוד דלגמרי משעבד להו למטלטלי
לאסמכתא, שאם לא
מידי ומש"ה אין גובה
שדה לחבירו שלא באחריות אין מעיד לו עליה
בהדי מקרקעי: דלא כאסמכתא
ליה מטלטלין אגב קרקע והודה שיש
יפרענו ולא ימצא
מהן ולהכי מצי מעיד דאין
מפני שמעמידה בפני
בעל חובו היכי דמי
הקרקעות וימצא מטלטלין,
מעמיד בפני בעל חובו ולאו
כו'. דכיון דאין זו מכירה גמורה ולא
לו מקרקע אע"פ שלא היה לו מעולם
שיפרע מהם, וצריך למכתב
נוגע בעדות הוא: ומקשי'
אי
ונראה דכולי האי לא חיישינן שמא
מתנה ולא משכון אלא שעבוד בעלמא
דלא כאסמכתא, אבל
בפרה וטלית אמאי מעיד
הקרקעות עיקר שעבודו
וניחוש דלמא אקנה לו
שיקרו להודות ונראה לו דבזמן הזה שרגילים לכתוב והקניתי לו ארבע
ודמי לאסמכתא דקאמר ליה אם לא אפרע לך לזמן פלוני תגבה מכאן
עליהן ולא הלוהו אלא על
לבעל חובו מטלטלי אגב
אמות בחצירי א"כ מילתא דשכיחא היא וא"כ מכר לו פרה וטלית אין
הלכך צריך לכתוב בו לאלומי שטריה דלא כאסמכתא דאסמכתא
מנת ליפרע מהם וכו'.
מקרקעי שיהיו משועבדים
❖
רמב"ן.
לו וכי האי גוונא משתעבדי
לא קניא: טופסי דשטרי. הוא שטר העשוי להעתיק ממנו
מעיד לו עליה אע"ג דאיכא עדים דלא היה ליה ארעא מעולם:
ללוקח וחזר ומכרן וכי
שטרות ולא נכתב לגבות בו ואין בו ממש: הכא במאי עסקינן.
אי
מעיד ללוקח שהן שלו
דמצי מעיד כגון שקנה הך פרה וטלית ומיד מכרה בפנינו דודאי לא לוה בינתים ולא שעבדם למלוה: וניחוש דלמא דאיקני אמר ליה.
נוגע בעדות הוא מפני
רבינו גרשום (המשך)
שמעמי' בפני בעל חובו.
כלומר אכתי איכא למיחש דאקני ליה להך פרה וטלית למלוה אגב מקרקעי והיכי דמי כגון דמקמי הכי כשלוה כתב למלוה בשטר משעבדנא
ומנא לן דמשתעבדי לבעל
הקנה לו מש"ה מעיד דאין
לך אגב מקרקעי כל נכסי דקנאי ודעתיד אנא למיקני וכשלקח הפרה והטלית אחרי כן נשתעבדו לו מיד ואכתי אמאי מעיד אלא מדלא
חוב דאמר רבא אקני ליה
מעמיד בפניו: ומקשי והיכי
וכו' ואמר רב חסדא והוא
מצי למימר רבין בר שמואל
חיישת להכי איכא למשמע דמי שכותב כן דאקני האומר לחבירו נכסים שאני עתיד לקנות אני מוכר לך או משעבד לך ואחר כן קנה
דכתב ליה כשהקנה לו
לעיל דמש"ה מצי מעיד
ומכר לאחרים או כתב לו דאיקני והוא קנה אחרי כן ומת והוריש לבניו לא משתעבד להאי שכתב לו דאין אדם מקנה לחבירו דבר שלא
אגב קרקע דלא כאסמכתא
גבי פרה וטלית דכיון שלא
כלומר שלא בתנאי כותבן
באחריות מכר לו לאו
בא לידו אע"פ שעתיד לבא ובעיא היא לקמן בפרק מי שמת [קנז.] ולא איפשיטא ומשמע מהכא דלא משתעבד: לא צריכא. הא דקאמרי
לו ולא כטופסי דשטרא
לאוקמי קמיה בעל חובו
מעיד ולא חיישינן לדלמא אקני ליה מטלטלי אגב מקרקעי כגון דקאמרי עדים ידענא ביה כו' והלכך לא אקני ליה מטלטלי אגב
כלומר לא כמו שמוצא שטר
קא בעי וכדמתרצינן והאמר
ומעתיקו דאין אדם יכול
רב פפא אע"ג דאמור
מקרקעי שהרי לא היו לו מקרקעי והלכך מעיד דכיון שמכר לו הך פרה וטלית בלא אחריות וגם אין מעמידה בפני בעל חובו לאו
לגבות באותו טופס אלא
רבנן וכו' נמצאת שאינה
נוגע בעדותו הוא כלל והשתא מתוקמא אפילו בלא לקח ומכר לאלתר. והא דלא קאמר אלא לא צריכא משום דאמורא לא תירץ הכי
כחומר כל השטרות שהן
שלו. דאסהידי עדים שגזלה
לעיל אלא סתם הגמרא תירץ כן [ושיטה זו נוהגת ברוב המקומות]. ופירש ר"ח ידעינן ביה בהאי דלא הוה ליה ארעא מעולם
עיקר וכיון דכתב ליה הכי
ומכרה לו ובא בעל השדה
ו)
משתעבדי ליה ובדין הוא
ונטלה ממנו חוזר הלוקח
צריכי לאסהודי הכי זה האיש לא נתפרש ממנו מעודו ועד היום וברי לנו במה שקנה וכי לא קנה קרקע מעולם לא במתנה ולא
דלא מצי מעיד דנוגע הוא
עליו על המוכר והכא נמי
בקניה כגון הא דגרסינן בהאשה רבה ביבמות (דף פח.) נשאת ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה אמר רב לא שנו אלא שנשאת
דמעמידן בפני בעל חוב.
אמאי מצי מעיד הא איכא
הכא במאי עסקינן דמצי
למיחש דלמא גזלה ולהכי
כו' ומסקינן בה לא צריכא דאתו תרי ואמרי אנן הוינן בהדיה מכי נפק ועד השתא ואתון לא ידעיתון ליה כו': נמצאת שאינה שלו.
מעיד לו כגון שלקחן בפנינו
מעיד לו דלמא כי היכי
שהעידו עדים שגזלה המוכר ומכרה לו ובא בעל השדה ונטלה ממנו חוזר לוקח על המוכר ולא הויא מכירה כלל דבשלמא היכא דטרפה
ומכר לאלתר דלא משעבדין
דלא מפיק לה המערער
לבעל חובו ולהכי מעיד:
מידו דאי מפיק לה הואיל
בעל חוב הויא מכירה דעביד אינש דזבין ארעא ליומיה בשביל פירות יום אחד כדאמרינן בבבא מציעא (דף יד.) ופירות שאכל שלו הן
ומקשי' וניחוש דלמא הכי
ונמצאת שאינה שלו דגזלה
כדאמר שמואל בפרק שנים אוחזין בטלית (שם דף טו.) בעל חוב גובה את השבח שבח אין פירי לא אבל לוקח מגזלן אמר התם (דף יד:)
כתב ליה בשטר לבעל חובו
חוזר עליו הלוקח ואיכא
דקנאי ודאיקני דמשמע כל
למיחש שמא נוגע בעדות
המוכר שדה לחבירו ונמצאת שאינה שלו אמר שמואל מעות יש לו שבח אין לו ללוקח אלא הדרא ארעא והדרי פירי וכל השבח והלכך
מה שאני עתיד לקנות יהא
הוא דגזלה ואמאי מעיד:
כיון דלא מרויח מידי לאו מכר הוא כלל. והכא נמי גבי פרה וטלית אמאי מעיד הא איכא למימר דנוגע בעדותו הוא דניחא ליה למוכר
משועבד לך ואכתי אמאי
הכא במאי עסקינן. דמצי
מצי מעיד אפי' כשלקח
להעיד במכיר בה הלוקח
דתיקו ביד לוקח דאי מפיק ליה מיניה מערער בעדים שמעידין שהיא של מערער הרי נמצא שאינה שלו של מוכר אלא גזלה מהאי
בפנינו מדלא חיישי' להכי
שאותה פרה בת חמורו
מערער ומכרה לזה ויחזור לוקח עליו דמוכר ואף על גב דשלא באחריות מכר: ומשני במכיר בה. הלוקח ומודה בפני עדים
ומצי מעיד שמעת מינה
כלומר שבת פרתו היא ולא
שהפרה זו בת פרתו של מוכר היא ולא גזלה מעולם וכן הטלית נארג בביתו והודאת בעל דין כמאה עדים דמי ואידך מערער בעי
להיכא דכתב לבעל חובו
גזלה והכא נמי גבי טלית
דאיקני יהא משועבד לך
דמכיר זה דשלו היא ומשום
לאפוקה מיניה בעדי שקרים או טועים בין בהמת המערער לבהמת המוכר דהשתא לא הדר לוקח עליה דמוכר כיון דמודה דשלו היתה
וקנה ומכר או הוריש לא
הכי מצי מעיד דלאו נוגע
והלכך מעיד לו מוכר לפסול עדיו של מערער דלאו נוגע בעדותו הוא. והא דנקט חמורו ולא בת פרתו משום דלקמן אמרינן הכי: ורב
משתעבד לבעל חוב. מהכא
בעדותו משום הכי נקט
[מה.]
ליכא למישמע דאיקני אי
הכא בת חמורו ולא בת
זביד אמר. אף על גב דאינו מכיר בה שהיא בת חמורו מעיד לו עליה דאפילו ודאי גזלה אינו חוזר עליו דאמר ליה להכי זביני לך כו':
משתעבד או לא והכא א"כ
פרתו אגב דאיצטריך לן
אי לקמן למימר בת חמורו
אמאי מצי מעיד לא צריכא
משום דקאמרי עדים ידענא ביה בפלוני בהאי לוה
דלא הויא ליה קרקע מעולם וליכא למיחש דמטלטלי אגב מקרקעי
קאמר
נמי הכא ולא משום דוקא:
דאמר ליה להכי זביני לך שלא באחריות. דלא תהדר עלי
ולא נוגע בעדות הוא:
א) נראה דצ"ל אם מכר לו שלא באחריות מצי להעיד וכו'.