ב: דיני ממונות בשלשה
פרק ראשון
סנהדרין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מה
יט א לי חבל בגופו מה לי חבל בממונו. ממונו ה"ל למנקט ברישא
ואין בית דין שקול. אין עושין ב"ד זוגות שאם יחלקו לחצאין הוי להו
א) ב)
ג)
שכן דרך בכל מקום בלשון מה לי להקדים הפשוט כדאשכחן
פלגא ופלגא ולא משכחת לה הטייתך לטובה ע"פ אחד הלכך מוסיפין
ד)
בהמפקיד מלאך המות מה לי הכא מה לי התם וכן ו)מה
עליהן עוד אחד. ובגמרא פריך כיון דאין ב"ד שקול ומצרכת
כ ב
ה) ו)
על פי שנים לא משכחת לה: מאה
לי קטלא כולה מה לי קטלא פלגא ובאיזהו נשך השתא
עשרים ושלשה הטייה לרעה
ז)
ועשרים. בגמ' מפרש כנגד מי:
דאמר רבי ינאי מה לי הן מה לי דמיהן
ח)
מאתים ושלשים. דהיינו כ"ג עשיריות
מה לי דמיהן מה לי הן נמי אמרינן
❖
ואין בית דין שקול מוסיפין עליהם עוד אחד
כא ג
שיהא כל אחד מבית דין שר על עשרה
וי"ל דחבלא שייכא בגוף טפי ופשיטא
הרי כאן עשרים ושלשה וכמה יהא בעיר
דבציר מעשרה לא אשכחן שררה:
לכך נקט ברישא חבל בגופו:
ותהא ראויה לסנהדרין מאה ועשרים רבי
כב ד
דברי הכל אין דיניהן דין. דרבי
א
גמ' מה הן קתני. האי גזילות
תורה אור השלם
נחמיה אומר מאתים ושלשים כנגד שרי
אבהו אדרבי אבהו פריך
וחבלות פירושא דדיני ממונות הוא
1. אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב
עשרות: גמ' אטו גזילות וחבלות לאו דיני
❖
וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל
דשמואל ושאר אמוראי סברי דיניהן
דלא תימא כל דיני ממונות במשמע
הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח
ממונות נינהו אמר רבי אבהו מה הן קתני
דין וא"ת היכי קאמר ד"ה הא איכא
ולמעוטי הלואות והודאות שהן באין
יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ:
❖
מה הן דיני ממונות גזילות וחבלות אבל
ברייתא דרמי בר חמא בהגוזל קמא
על גמילות חסדים ואיכא נעילת דלת
שמות כב ז
רבינו חננאל
הודאות והלואות לא וצריכא דאי תנא דיני
בפני לוין כדאמרינן לקמן הלכך
דאמר ארבעה שומרין
ומקשינן חבלות דגופו
צריכין כפירה במקצת דלית ליה עירוב
מעטינהו ולקמן מפרש ממאי
ממונות הוה אמינא דאפי' הודאות והלואות
לחבלות דממונו וקסבר
מוסף רש"י
מעטינהו: הודאות והלואות. שניהן
עירוב פרשיות כתוב
פרשיות ומאן דלית ליה עירוב פרשיות
תנא גזילות וחבלות ואי תנא גזילות וחבלות
עירוב פרשיות כתוב
כאן ואפילו הלואות
על עסקי מלוה הן הודאות שבא לדון
לא בעי שלשה כדמוכח בשמעתין וי"ל
כאן.
ולא קתני דיני ממונות הוה אמינא הוא הדין
דכתיב בהו אם כסף
בעדי הודאה שמביא עדים שאומרים
דרבי אבהו לא חשיב לה לההיא
תלוה את עמי וגו'
דאפילו הודאות והלואות והאי דקתני גזילות
וכיוצא בהן כל מה
בפנינו הודה לו הלואות שבא לדון
ברייתא דלא מתניא בי ר' חייא ור'
וחבלות משום דעיקר ג' דכתיבי בגזילות
שכתוב בפרשת ואלה
בעדי הלואה שמעידין בפנינו הלוהו
אושעיא וע"ק דרבי יוחנן אית ליה
המשפטים מעורבין הן.
וחבלות כתיבי גזילות דכתיב ונקרב בעל
והלה כופר בשתיהן וכי האי לישנא
בהגוזל דרמי בר חמא ובירושל'
1
וכי כתיב אלהים אכולהו
(ב"ק
כתיבי אפילו הודאות
הבית אל האלהים חבלות מה לי חבל בגופו
טובא איכא בהך מכילתא הודאה אחר
דריש מכילתין אמרינן רבי יוחנן וריש
קז.) בדרישה.
והלואות צריכין ג'
הודאה הלואה אחר הלואה מצטרפין
לקיש אמרי תרווייהו שנים שדנו אין
מה לי חבל בממונו תנא מה הן דיני ממונות
מומחין מיהו אקילו רבנן
דיניהם דין ובהחולץ
בפרק ג' גבי עדים
(יבמות קכב: עי"ש)
בהודאות והלואות דלא
גזילות וחבלות אבל הודאות והלואות לא
ובחקירה.
לבעו מומחין משום דר'
נמי קאמר רבי יוחנן גר צריך שלשה
זוממיןד). ואית דמפרשי הודאות שמודה
ולמאי אילימא דלא בעינן שלשה והאמר
(שם)
חנינא דאמר דבר תורה
במקצת הלוואות שכופר הכל. וראשון
משפט כתיב ביה וי"ל דאפי' מאן דאית
אחד דיני ממונות ואחד דיני
רבי אבהו ב שנים שדנו דיני ממונות
עיקר דמכדי שניהן על עסקי מלוה הם
ליה אין עירוב פרשיות כתוב כאן
נפשות בדרישה וחקירה
לדברי הכל אין דיניהם דין אלא ג דלא
כדאוקימנא טעמא לקמן משום נעילת
בעי שלשה משום דכתיב
בעינן מומחין מאי קסבר אי קסבר עירוב
דלת בפני לוין מאי שנא דהא קרי
משפט אחד יהיה לכם והאי דקאמר
פרשיות כתוב כאן ליבעי נמי מומחין ואי
הלוואה והא לא קרי הלוואה הודאות
הכא מאי קסבר כו' ה"ק אי קא סבר
וכפירות איבעי ליה למיתני: תנא
קסבר אין עירוב פרשיות כתוב כאן שלשה
אין עירוב פרשיות כתוב כאן ולכך
גזילות וחבלות. לפרושא: ונקרב בעל
לא בעינן מומחין דלא דריש משפט
למה לי לעולם קסבר עירוב פרשיות
הבית אל האלהים. מדכתב בפרשה
אחד להשוות הודאות והלואות לגזילות
כתוב כאן ובדין הוא דליבעי נמי מומחין
וחבלות שלשה מנא ליה וכי קאמר
אלהים ג' זימני נפקא לן דבעינן שלשה
והאי דלא בעינן מומחין משום דרבי חנינא
לעולם קסבר עירוב פרשיות כתוב
והאי קרא כתיב בשומר חנם וזה
דאמר רבי חנינא דבר תורה ד אחד דיני
כאן ובדין הוא דבעי מומחין כו'
טוענו ששלח יד בפקדונו דהיינו
ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה ובחקירה
גזילות: מה לי חבל בממונו. ממשמע
המ"ל דאפי' אין עירוב פרשיות כתוב
שנאמר
כאן בדין הוא דליבעו ג' מומחין
שנאמר שלשה בחובל בממונו אף חובל
ממשפט אחד אלא שאינו רוצה לחזור מדברי המקשה דקאמר אי אין
בגופו בכלל הלכך בהא נמי כתיב ביה ואי לא תנא דיני ממונות הוה
עירוב פרשיות כתוב כאן לא שמעינן ג' ומומחין ממשפט אחד וא"ת
אמינא הנך משום דבגווייהו כתב נקט להו ולעולם הוא הדין
כי היכי דילפינן דרישה וחקירה ממשפט אחד נילף נמי לענין ג'
לדיני מלוה להכי תנא דיני ממונות ותנא ומה הן דיני ממונות
ומומחין אפי' מאן דלית ליה עירוב פרשיות וי"ל דמשפט אחד להשוות
גזילות וחבלות למעוטי הודאות והלואות דאם כן דכולן במשמע
כיון דתנא דיני ממונות נישתוק: ולמאי. הלכתא שיירינהו תנא
דיני ממונות לדיני נפשות קאתי ולא להשוות דיני ממונות אהדדי
לדיני מלוה למעוטינהו מאי ה): דברי הכל. לקמן קאי
דאקרא דלעיל קאי דכתיב מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם
יומת וכתיב בתריה משפט אחד וגו' ותדע דלקמן בעי גזירה
דפליגי בפשרה ואשמעינן ר' אבהו דבדין כולהו מודו דבעינן ג':
מומחין. סמוכין ונטלו רשות מנשיא לדון כדאמרינן לקמן בפירקין
שוה דהיטב היטב ולא ילפינן דיני נפשות מהדדי לענין דרישה וחקירה
: ומאי קסבר. תנא דידן דמעטינהו: אי קסבר עירוב
מדכתב משפט אחד ומיהו ע"כ אין ראיה משם דא"כ תיקשה לרמי בר
פרשיות כתיב כאן. דאיכא למאן דאמר בהגוזל עצים
חמא אליבא דרבי אבהו ולרבי יוחנן דאית להו משפט אחד אפי'
להשוות דיני ממונות אהדדי אלא איצטריך היטב מטעם דלקמן
שהפרשיות הכתובות באלה המשפטים מעורבבות הן שיש מקרא
דליכתבינהו רחמנא בחדא וא"ת אכתי לענין מומחין מיהא נילף דיני
כתוב בפרשה זו שאינו יכול לעמוד בה אלא מפרשה אחרת הוא
ממונות מדיני נפשות כמו לענין דרישה וחקירה וי"ל מדכתב רחמנא
כגון אשר יאמר כי הוא זה דילפינן מיניה מודה במקצת
מומחין גבי גזילות ש"מ דלגבי הכי לא ילפינן דיני ממונות מדיני נפשות
הטענה ישבע כו' שכתב בשומר חנם לאו אשומר חנם קאי דשומרין
אבל קשה למאן דאית ליה עירוב פרשיות מומחין דכתב רחמנא גבי
אע"פ שלא הודו במקצת חייבין לישבע דהודאה מקצת הטענה אפרשת
דיני ממונות למ"ל ושמא לענין מומחין אין ללמוד דיני ממונות מדיני
דאם כסף תלוה קאי דהתם הוא דבעינן הודאה במקצת ואי לא
נפשות כיון דסגי בשלשה וצ"ע כל הנך מילי דחשיב לקמן בפ' אחד דיני
מודה כלום חזקה אם טענת התובע אמת לא היה יכול זה להעיז פניו
נגדו ולומר לא הלויתני הלכך אפי' שבועה לא בעי אבל בפיקדון
ממונות מה בין דיני ממונות לדיני נפשות אמאי לא משווינן
אי
להו ממשפט אחד יהיה לכםז): קסבר עירוב פרשיות כתוב כאן
דליכא גמילות חסדים מעיז פניו וכופר הכל ובעי שבועה והאי תנא
ליבעי נמי מומחין. מפורש בהגוזל קמא :
דמתניתין אי סבירא ליה נמי דהאי אשר יאמר כי הוא זה בהלואה
ליבעי נמי מומחין. תימה דמשמע הכא דממעטינן הדיוטות
משתעי הרי נאמר אלהים בהאי קרא דמשמע מומחין לשון שררה
ורבנות כדמתרגמינן ראה נתתיך אלהים לפרעה לשון רבנות
מדכתיב אלהים ובפרק המגרש ממעט להו
וליבעי מומחין: ואי קסבר. דהאי קרא לאו בהלואה משתעי: שלשה
מדכתיב לפניהם ולא לפני עכו"ם ולא לפני הדיוטות וי"ל דהתם
מנלן. בהלואה הא מתלתא אלהים נפקא לן לקמן ואלהים
ממעטינן מלפניהם משום דלפניהם קאי אאלהים דהכא כלומר לפני
בהלואה לא כתיב: משום דר' חנינא. ותקנתא דרבנן הוא: בדרישה
הדיינין המפורשין במקום אחר ומיהו בגיטין ח) פירש בקונטרס
וחקירה. צריך לבדוק את העדים באיזה יום באיזו שעה הלוהו:
משום דקאי אשבעים זקנים הכתובים בסוף פרשת משפטים שעלו
עמו להר כו' שהן סנהדרין ונראה לפרש דבגיטין לענין מילי דכפייה
שנאמר
איירי דאהכי מייתי לה דאביי אשכח לרב יוסף דהוה יתיב וקא מעשה אגיטין אמר ליה והאנן הדיוטות אנן אבל אלהים לאו אמילי דעשוי
מיירי אלא בדין בעלמא והא דמשמע ליה מילי דעשוי מלפניהם משום דדרשינן לקמן מאשר תשים אלו כלי הדיינין דשייך בהן שימה:
שנאמר