סג:
ארבע מיתות פרק שביעי סנהדרין
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
שלא
ידור בשמו ולא יקיים בשמו. אע"ג דהני ב' מלא ישמע
לומר שאין לוקין עליו. דמשמע שזה עונשו של לאו שאם הותירו
קנו א
א)
ב) ג)
ישרפנו ויפטר: לא מן השם הוא זה. כלומר טעם זה אינו מן העיקר:
נפקי ובסמוך נמי אמרינן דלא ישמע אזהרה למדיח אין זה
קנז ב
ד)
שמור לי. המתן: לא יגרום לאחרים. לעובדי כוכבים: וכל ישראל
לאו שבכללות דחדא מילתא היא שמשמיע שם עבודת כוכבים והא דלא
ה) ו)
ישמעו ויראו. ולא יוסיפו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך: בת
נפקי כולהו מלא תזכירו משום דאי
לא כתיב אלא חד קרא הוה
קנח ג
בקלנבו. לן באותה עיר והיא נקראת
מוקמינן ליה לנודר ומקיים א"נ משום
על שם עבודת כוכבים שבה: ראה
עבודת כוכבים הכתובה בתורה דמותר
לומר שאין לוקין עליו
דברי רבי יהודה רבי
אחת מרובה כשלש. זב שראה ראיה
להזכיר שמה איצטריך ואפ"ה לנדור
יעקב אומר לא מן השם הוא זה אלא משום
ז) ח)
ולקיים אסור מיהו קשה דלא ישמע
ארוכה שהוא שופע כג' ראיות שנעשה
דהוה ליה לאו שאין בו מעשה וכל לאו
א
הוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד וי"ל
בהן זב גמור שהוא כמגדיון לשילה
קנט ד ה
ט)
שאין בו מעשה אין לוקין עליו מכלל דרבי
י)
דמשום הכי קאמר ד"א לאוקמי
כשיעור מהלך מאותה עבודת כוכבים
יהודה סבר לוקין עליו: הנודר בשמו
כ)
לא ישמע אזהרה למדיח ומעיקרא
ששמה גדיון עד שילה שהן שתי
ל)
והמקיים בשמו הרי זה בל"ת: הנודר בשמו
לא פלגינהו בב' קראי אלא
טבילות ושני ספוגין שכן נתנו חכמים
קס ו
❖
והמקיים בשמו מנלן דתניא ושם אלהים
לאסמוכינהו בעלמא דעיקר מילתא
שיעור בין ראיה לראיה כדי לטבול
1
אחרים לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו
דכולהו מלא תזכירו נפקא:
ולהסתפג באלונטית דהיינו בין ראיה
ב
קסא ז
אסור
❖
לאדם שיעשה שותפות.
ראשונה לשניה טבילה וספוג וכן בין
שמור לי בצד עבודת כוכבים פלונית לא
1
מוסף רש"י
שניה לשלישית: קרס. נתרז. כלומר
אמר ר' שמואל כ"ש
ישמע על פיך שלא ידור בשמו ולא יקיים
לומר שאין לוקין עליו.
שבועה עצמה דאין לקבל הימנו ור"ת
כרע על ברכיו ונתרז דהיינו ליצנותא
בשמו ולא יגרום לאחרים שידרו בשמו
תורה אור השלם
דאישתעי ביה קרא לא יוכלו מלט
אומר מותר לקבל הימנו השבועה קודם
ויקיימו בשמו דבר אחר לא ישמע על פיך
1. וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי
משא הרעי שבנקביהם לא יוכלו
שיפסיד כדאמר בפ"ק דמס' ע"ג
(ב"מ צא.) לא מן
אזהרה למסית ולמדיח מסית בהדיא כתיב
אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם
לסבול ונתרז: לעגלות בית און.
דמלוה ע"פ נפרעין ממנו מפני שהוא
השם הוא זה.
אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא
ביה וכל ישראל ישמעו ויראו וגו' אלא
על עגלים שבבית אל: יגורו שכן
כמציל מידם ולא חיישינן דילמא אזיל
2
תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל
שמות כג יג
אזהרה למדיח ולא יגרום לאחרים שידרו
שומרון. ידאגו שוכני שומרון: כי
פִּיךָ:
ומודה ואע"ג דהתם ספק והכא
2. וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ
אבל עליו עמו. שיטלם סנחריב וילך
ודאי מ"מ בזמן הזה כולן נשבעים
בשמו ושיקיימו בשמו מסייעא ליה לאבוה
וְיִרָאוּן וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת
לו: וכמריו. שהיו נושאין אותו:
בקדשים שלהן ואין תופסין בהם
כַּדָּבָר
הָרָע
הַזֶּה
דשמואל דאמר אבוה דשמואל אסור לאדם
(מכות ד: וכעי"ז שבועות
ג
ג:) דהוה ליה לאו שאין
בְּקִרְבֶּךָ: דברים יג יב
עליו יגילו. ששמחים על כובד משא
אלהות ואע"פ שמה שמזכירין עמהם
שיעשה שותפות עם העובד כוכבים שמא
3. כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ הָיוּ
בו מעשה.
שגלה מהם: אלא כבידו. משא
ש"ש וכוונתם לדבר אחרכ) מ"מ אין זה
(חולין
עֲצַבֵּיהֶם לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה
יתחייב לו שבועה ונשבע בעבודת כוכבים
פג.) לא ישמע על פיך.
שם עבודת כוכבים גם דעתם לעושה
עגבותיו וריעי שבהן. ואע"ג דלאו
נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת מַשָּׂא
שלו והתורה אמרה לא ישמע על פיך כי
(בכורות ב:)
לַעֲיֵפָה: ישעיהו מו א
שמים ואע"פ שמשתפין שם שמים
בעלי חיים נינהו ואין להם ריעי
4. וְאַתֶּם עֹזְבֵי יְיָ
אתא עולא בת בקלנבו אמר ליה רבא והיכא
משתעי בהו קרא ל' גנאי: מרעיבים
ודבר אחר לא אשכחן דאסור לגרום
הַשְּׁכֵחִים אֶת הַר קָדְשִׁי
בת מר אמר ליה בקלנבו אמר ליה והכתיב
את העגלים. בעלי חיים שהיו עובדין
לאחרים לשתף ולפני עור ליכא דבני
הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן
ד
(שמות כג יג)
וְהַמְמַלְאִים
לַמְנִי
ושם אלהים אחרים לא תזכירו אמר ליה
נח לא הוזהרו על כך ל):
אותן והיו מרעיבין אותן ועושין דמות
לעגלות בית און.
מִמְסָךְ: ישעיהו סה יא
עצביהם של בעלי ממון כלומר דמות
מרקוליס
הכי אמר ר' יוחנן כל עבודת כוכבים
5. קָרְסוּ כָרְעוּ יַחְדָּו לֹא
ה
דיוקנם ומעמידין אותן בצד אבוסיהן
יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא וְנַפְשָׁם
הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה והא היכא כתיבא דכתיב כרע
3
כי אבל עליו.
בַּשְּׁבִי הָלָכָה:
של עגלים ומחמת שהיו רואין את
וכמריו עליו
בל קרס נבו ואי לא כתיבא לא מתיב רב משרשיא ו ראה אחת מרובה
ישעיהו מו ו
הדמות תמיד היו מכירין אותן ורצין
6. דִּבְּרוּ דְבָרִים אָלוֹת
יגילו.
כשלש שהיא כמגדיון לשילה שהן שתי טבילות ושני ספוגין הרי זה
אחריהם וממשמשין בהן כלומר
שָׁוְא כָּרֹת בְּרִית וּפָרַח
זב גמור אמר רבינא גד נמי מכתב כתיב דכתיב 4 העורכים לגד
כָּרֹאשׁ מִשְׁפָּט עַל תַּלְמֵי
האכילנו ואומרין להם הכומרים
(מגילה כה:) אלא כבידו.
שָׂדָי: לְעֶגְלוֹת בֵּית אָוֶן
שלחן אמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא חוץ מליצנותא דעבודת
עבודת כוכבים חפץ בך וכו': זובחי
ז
יָגוּרוּ שְׁכַן שֹׁמְרוֹן כִּי אָבַל
כוכבים דשריא דכתיב כרע בל קרס נבו קרסו כרעו יחדו לא יכלו
עָלָיו עַמּוֹ וּכְמָרָיו עָלָיו
אדם.
משמע אותן שזבחו האדם:
5
יָגִילוּ עַל כְּבוֹדוֹ כִּי גָלָה
עגלים ישקון. לאחר מכאן לעגלים
מלט
משא וכתיב דברו לעגלות בית און יגורו שכן שומרון כי אבל
6
הושע י ד-ה
מִמֶּנּוּ:
ישקון: ישקון לזבוח אדם מבעי
7. וְעַתָּה יוֹסִפוּ לַחֲטֹא
עליו
עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו אל תקרי כבודו
וַיַּעְשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה
ליה. להם הם הכומרים אומרים
אלא
כבידו אמר רבי יצחק מאי דכתיב ועתה יוסיפו לחטא ויעשו
7
מִכַּסְפָּם כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים
עגלים הללו נושקין אתכם לזבוח
מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים כֻּøה לָהֶם
להם
מסכה מכספם כתבונם עצבים וגו' מאי כתבונם עצבים מלמד
עצמכם להם: ואנשי בבל עשו
הֵם אֹמְרִים זֹבְחֵי אָדָם
שכל אחד ואחד עשה דמות יראתו ומניחה בכיסו בשעה שזוכרה
(שם) יבא וישק
עֲגָלִים יִשָּׁקוּן:
את סכות בנות. פסוק א' בס'
לו.
הושע יג ב
מוציאה מתוך חיקו ומחבקה ומנשקה מאי 7 זובחי אדם עגלים ישקון
מלכים באותן אומות שהושיב סנחריב
8. וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת
א"ר יצחק דבי רבי אמי שהיו משרתי עבודת כוכבים נותנים עיניהם
בשומרון ובעריה ועשו להם עבודת
סֻכּוֹת בְּנוֹת וְאַנְשֵׁי כוּת
(הושע יג ב)
עָשׂוּ אֶת נֵרְגַל וְאַנְשֵׁי
כוכבים: תרנגולת. לדמות תרנגולת
בבעלי ממון ומרעיבים את העגלים ועושין דמות עצבים ומעמידין בצד
חֲמָת עָשׂוּ אֶת אֲשִׁימָא:
היו עובדין ובלשונם קורין לתרנגולת
אבוסיהן ומוציאין אותן לחוץ כיון שראו אותן רצין אחריהן וממשמשין
מלכים ב יז ל
9. וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז וְאֶת
סוכות בנות: ברחא קרחא. עז.
בהן אומרים לו עבודת כוכבים חפץ בך יבא ויזבח עצמו לו אמר רבא האי
תַּרְתָּק וְהַסְפַרְוִים שֹׁרְפִים
ברחא קרוי כל צאן והעז קרי ליה
זובחי אדם עגלים ישקון עגלים ישקון לזבוח אדם מיבעי ליה אלא אמר
אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ
קרחא ע"ש שאין לו צמר כל כך:
לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ אֱלֹהֵי
רבא כל הזובח את בנו לעבודת כוכבים אמר לו דורון גדול הקריב
סְפַרְוָיִם: מלכים ב יז לא
נבחן. כלב נובח: דאדר ליה
01. כִּזְכֹּר בְּנֵיהֶם
לו יבא וישק לו אמר רב יהודה אמר רב 8 ואנשי בבל עשו את סכות
למריה. מהדר את אדוניו ומכבדו
מִזְבְּחוֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם עַל
בנות ומאי ניהו תרנגולת ואנשי כות עשו את נרגל ומאי ניהו
שמשליך עליו משאו שהיה צריך לטעון
8
עֵץ רַעֲנָן עַל גְּבָעוֹת
הַגְּבֹהוֹת: ירמיהו יז ב
תרנגול ואנשי חמת עשו את אשימה ומאי ניהו ברחא קרחא והעוים
על צוארו. אדר מלך מהדר את מלכו
8
9
11. וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת
כלומר את אדוניו: לעשות לו כן.
עשו (את) נבחן ואת תרתק ומאי ניהו כלב וחמור והספרוים שורפים
9
בָּמֹתֵיכֶם
וְהִכְרַתִּי אֶת
לשורפו באש כמו הספרוים: סלמנדרא.
חַמָּנֵיכֶם וְנָתַתִּי אֶת
את בניהם (ואת בנותיהם) באש לאדרמלך וענמלך אלהי ספרוים ומאי
פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי
חיה קטנה שיוצאה מתנור שהאש
ניהו הפרד והסוס אדרמלך דאדר ליה למריה בטעינה וענמלך דעני ליה
גִּלּוּלֵיכֶם וְגָעֲלָה נַפְשִׁי
בוערת בו שבע שנים והסך מדמה
ויקרא כו ל
אֶתְכֶם:
למריה בקרבא אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן אלא
21. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ
אין האור שולט בו ובאחז מצינו
שסכתו אמו סלמנדרא אמר רב יהודה אמר רב יודעין היו ישראל בעבודת
אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד:
כתוב גם את בנו העביר
דברים ו ד
כוכבים שאין בה ממש ולא עבדו עבודת כוכבים אלא להתיר להם עריות
באש ולא מצינו לו בן אלא חזקיהו:
בפרהסיא מתיב רב משרשיא 01 כזכור בניהם מזבחותם וגו' וא"ר אלעזר כאדם
אלא להתיר להם עריות בפרהסיא.
שיש לו געגועין על בנו בתר דאביקו ביה ת"ש ונתתי פגריכם על פגרי
שהיה יצרן תקפן על עריות אמרו
11
נפרוק כל עול תורה מעלינו ואל
גלוליכם אמר אליהו הצדיק היה מחזר על תפוחי רעב שבירושלים
י)יוכיחונו על העריות אבל על עבודת
פעם אחת מצא תינוק שהיה תפוח ומוטל באשפה אמר לו מאיזה משפחה
כוכבים לא תקפן יצרן: כזכור
אתה אמר לו ממשפחה פלונית אני אמר לו כלום נשתייר מאותה משפחה
בניהם מזבחותם. משמע שהיו
אמר
לו לאו חוץ ממני אמר לו אם אני מלמדך דבר שאתה חי בו אתה למד
להם געגועין עליהם כאדם שיש
אמר
לו הן אמר לו אמור בכל יום 21 שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אמר לו
לו געגועין על בנו ובזכרו נאנח
הס
והכי משמע כזכור בניהם דומה להם
ואשריהם: בתר
דאביקו ביה. אחר שנתקשרו
עליהן: תפוחי רעב. כמו נפוחי:
זכירת
מזבחותם
בה מעצמן
תקפה
חיבתן
הס