סט:
בן סורר ומורה פרק
שמיני סנהדרין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ואמאי דילמא איילונית. תמצא ונמצאו קדושיה קדושי טעות: דאדעתא דהכי לא קדיש. ולאו אשת איש היא: קרבן. ובשוגג דאזלינן
ח א ב ג
א)
ב) ג)
בתר רובא אבל מקטל לא קטלינא משום רובא: בבא עליה אביה. קאמר דחיובא לאו משום אישות אלא משום קורבא: והא אחד מכל
ד)
עריות קתני. דמשמע אפילו הנך דאתו לה לחייבה משום קדושין כגון חמיה וחורגה או כל אדם משום אשת איש: אלא. איבעי' ח) לדחויה
ה) ו)
דלא נילף מינה דנזיל בקטלא בתר רובא אוקמא הכי: הכא במאי עסקינן דקבלה. בעלה עלויה
דאפי' תמצא איילונית חפץ הוא בה
ז)
❖
ח)
וקדושיה קידושין: המסוללת. לשון
ט)
דל תרתי שני לתלתא עיבורי.
פריצות: והערה בה. איכא למ"ד
❖
ואמאי אימא איילונית היא ואדעתא דהכי
פי' בקונט' כלומר פחות מח'
העראה זו נשיקה
לא קדיש אלא לאו דאמרינן זיל בתר רובא
תורה אור השלם
ואיכא למ"ד זו הכנסת עטרה: פסלה
חדשים אין שהות לעובר ז' חדשים
ורוב נשים לאו איילונית נינהו לא מאי חייב
1. וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיִּדְרֹשׁ
הגהות הב"ח
מן הכהונה. ומשויא לה זונה דהעראה
להריון וחדש לימי נדות וטהרה
לָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר הֲלוֹא זֹאת
עליה דקתני קרבן והא מומתין על ידה
(א) גמ'
כגמר ביאה כדאמרי' בגמ' דיבמות
אשתכח דכל חד בתמני אוליד
בַּת שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם
קתני בבא עליה אביה והא אם בא עליה
אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי:
ובפרקין דלעיל
אחיתופל הוליד אליעם לח' שנים
❖
שמואל ב יא ג
אחד מכל העריות קתני אלא הכא במאי
ומיהו מיתה לא מחייבו ט) כגון שלא
וח' חדשים לעיבורו ומשנולד שהה ח'
2. אֱלִיפֶלֶט בֶּן אֲחַסְבַּי בֶּן
עסקינן דקבלה עילויה ת"ר המסוללת
התרו בהן: וב"ה מכשירין. כדמפרשי'
שנים והוליד את בת שבע וח' חדשים
הַמַּעֲכָתִי אֱלִיעָם בֶּן
אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי:
מוסף רש"י
בבנה קטן והערה בה בית שמאי אומרים
לקמן דקטן לאו בר ביאה הוא:
לעיבורה והיא נתעברה לח' שנים וח'
שמואל ב כג לד
מדורות הראשונים. שהיו מולידין בני
חדשים לעיבורו של שלמה הרי כ"ו כ"פ
פסלה מן הכהונה ובית הלל מכשירין אמר
3. וַיִּשְׁלַח בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא
שניה הקים משכן.
א
שמונה שנה כדילפינן לקמן: אי נימא
בקונט' ותימה גדולה פי' דאותו חדש
וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יְדִידְיָהּ
רבי חייא בריה דרבה בר נחמני אמר רב
בַּעֲבוּר יְיָ:
מדכתיב בת שבע בת אליעם ואליעם
של ימי נדות וטהרה וכי לא היו
חסדא ואמרי לה אמר רב חסדא אמר זעירי
שמואל ב יב כה
(זבחים קיח:)
בן אחיתופל וכתיב בלדת שלמה בנה
הבנים גדילים נמצא כשעברו נשותיהם
4. וַיְהִי לִשְׁנָתַיִם יָמִים
הכל מודים בבן תשע שנים ויום אחד
ב
ויקרא את שמו ידידיה וסמיך ליה
היו בני ח' שנים וחדש לכך נראה דלא
וַיִּהְיוּ גֹזְזִים לְאַבְשָׁלוֹם
שביאתו ביאה פחות מבן שמנה שאין ביאתו
אלא
בְּבַעַל חָצוֹר אֲשֶׁר עִם
דק בשביל חדש: דרך חכמתן
ויהי לשנתים ימים אחר לידתו הרג
אֶפְרָיִם וַיִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם
ביאה לא נחלקו אלא בבן שמנה דב"ש
קא חשיב. תימה א"כ ליחשוב חם
אבשלום את אמנון וברח לגשור וישב
לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ:
שמואל ב יג כג
סברי גמרינן מדורות הראשונים ובית הלל
שם שלש שנים. הרי חמש שנים
לבסוף וקרא קא חשיב שם וחם ויפת:
5. וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח וַיֵּלֶךְ
לשלמה וכששב מגשור שפייס יואב
חי
סברי לא גמרינן מדורות הראשונים ודורות
ג
גְּשׁוּר וַיְהִי שָׁם שָׁלֹשׁ
את דוד ע"י התקועית להשיבו ישב
שָׁנִים: שמואל ב יג לח
הראשונים מנלן דאוליד אילימא מדכתיב הלא זאת בת שבע בת אליעם
1
6. וַיֵּשֶׁב אַבְשָׁלוֹם
בירושלים שנתים ואח"כ מרד דכתיב
אשת אוריה החתי וכתיב (ו)אליעם בן אחיתופל הגילוני וכתיב וישלח ביד
2
3
בִּירוּשָׁלִַם שְׁנָתַיִם יָמִים
בתריה ויהי מקץ ארבעים שנה והני
וּפְנֵי הַמֶּלֶךְ לֹא רָאָה:
נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה בעבור (כי) ה' (אהבו) וכתיב 4 ויהי
ארבעים שנה נקט ליה למנין ששאלו
שמואל ב יד כח
לשנתים ימים ויהיו גוזזים לאבשלום וכתיב ואבשלום ברח וילך גשורה
7. וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים
5
מלך כדאמרינן בתמורה שהלך
שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל
ויהי שם שלש שנים וכתיב 6 וישב אבשלום בירושלים שנתים ימים ופני המלך
ומרד ובאותו פרק נחנק אחיתופל
הַמֶּלֶךְ אֵלֲכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם
לא ראה וכתיב ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא
כדכתיב ואחיתופל ראה כי לא נעשתה
אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַיְיָ
7
בְּחֶבְרוֹן: שמואל ב טו ז
(ואשלמה) את נדרי אשר נדרתי לה' בחברון וכתיב ואחיתופל ראה כי לא
עצתו ויצו אל ביתו ויחנק הרי שלמה
8
8. וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא
בן שבע שנים: חצי ימיו של אדם
נעשתה עצתו ויחבש את החמור ויקם וילך אל ביתו (ו)אל עירו ויצו אל ביתו
נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ וַיַּחֲבֹשׁ אֶת
שלשים וחמש דכתיב ימי
הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל
ויחנק וכתיב אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ותניא כל שנותיו של דואג
9
בֵּיתוֹ אֶל עִירוֹ וַיְצַו אֶל
שנותינו בהם שבעים שנה: פשו להו
אינן אלא שלשים וארבע ושל אחיתופל אינן אלא שלשים ושלש כמה הויא
בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר
עשרין ושית. לאחיתופל כשנולד שלמה
בְּקֶבֶר אָבִיו:
להו תלתין ותלת דל שבע דהוה שלמה פש להו עשרים ושית דל תרתי שני
שמואל ב יז כג
ובתוך כ"ו שנים נולדו שלשה דורות
9. וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם
לתלתא עבורי אשתכח דכל חד וחד בתמני אוליד ממאי דלמא תרוייהו בתשע
אליעם ובת שבע ושלמה: דל תרתי
לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים
אוליד ובת שבע אולידא בשית משום דאתתא בריא תדע דהא הוי לה ולד
שנין דתלתא עבורי. כלומר פחות
וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם
מעיקרא אלא מהכא אלה תולדות תרח תרח הוליד את אברם את נחור
וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ:
מח' חדשים אין שהות לעובר ז' חדשים
01
תהלים נה כד
להריון וחדש לימי נדות וטהרה:
ואת הרן ואברהם גדול מנחור שנה ונחור גדול מהרן שנה נמצא אברהם גדול
01. וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח
אשתכח דכל חד וחד בתמני אוליד.
תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם
שתי שנים מהרן וכתיב 11 ויקח אברם ונחור להם נשים וגו' ואמר רבי יצחק
אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן וְהָרָן
אחיתופל הוליד אליעם לח' שנה וח'
יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה שסוכה ברוח הקדש והיינו דכתיב כל
21
הוֹלִיד אֶת לוֹט:
חדשים ואליעם הוליד בת שבע לח'
בראשית יא כז
אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה דבר אחר יסכה שהכל סכים ביופיה
11. וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר
שנה וח' חדשים ובת שבע לח' שנה
וכתיב ויפל על פניו ויצחק ויאמר בלבו וגו' כמה קשיש אברהם משרה עשר
לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵשֶׁת
31
וח' חדשים ללידתו של שלמה הרי
אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת
שנין וקשיש מאבוה תרתין שנין אשתכח כי אולדה הרן לשרה בתמני
כ"ו שנים: דאתתא בריא היא.
נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבִי
אולידה ממאי דלמא אברהם זוטא דאחוה הוה ודרך חכמתן קא חשיב להו
אשה דרכה להיות בריאה וממהרת
מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה:
בראשית יא כט
להזריע: ותדע. על כרחך דאשה
תדע דקא חשיב להו קרא דרך חכמתן דכתיב ויהי נח בן חמש מאות
41
21. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל
ממהרת דהא הוה לה לבת שבע
שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת שם גדול מחם שנה וחם גדול
אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ
ולד מקמי שלמה אותו הולד שמת
עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל
מיפת שנה נמצא שם גדול מיפת שתי שנים וכתיב ונח בן שש מאות שנה
51
אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה
לדוד שנולד ראשון דכתיב ביה
והמבול היה מים על הארץ וכתיב 61 (ו)אלה תולדות שם שם בן מאת שנה
שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק
וכאשר מת הילד קמת ותאכל לחם:
יִקָּרֵא לְךָ זָרַע:
ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול בן מאה שנה בר מאה ותרתין
בראשית כא יב
אברהם גדול מנחור שנה. מדקא
31. וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל
שנין הוה אלא דרך חכמתן קא חשיב להו הכא נמי דרך חכמתן קא חשיב
חשיב ליה קרא ברישא: וכתיב ויקח
פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ
להו אמר רב כהנא אמריתה לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא
אברם ונחור להם נשים שם אשת
הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד
אמר לי אתון מהכא מתניתו ואנן מהכא מתנינן לה 71 ולשם יולד גם הוא אבי
וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים
אברם שרי ושם אשת נחור מלכה
שָׁנָה תֵּלֵד:
בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה.
כל בני עבר אחי יפת הגדול יפת הגדול שבאחיו הוה אלא מנלן מהכא
(א)
בראשית יז יז
41. וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ
אלמא יסכה בת הרן. יסכה זו שרה:
ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה וכתיב ותמת עזובה (אשת כלב) ויקח
81
91
מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת
דילמא זוטר דאחי הוה. והרן הוא
לו כלב את אפרת ותלד לו את חור וכי עבד בצלאל משכן בר כמה הוי בר
שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת:
דקשיש מיניה: ויהי נח בן חמש
בראשית ה לב
תליסר דכתיב 02איש איש ממלאכתו אשר המה עושים ותניא שנה ראשונה
51. וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת
מאות שנה. לאחר שהיה בן חמש מאות
עשה משה משכן שניה הקים משכן ושלח מרגלים וכתיב בן ארבעים שנה
שָׁנָה וְהַמַּבּוּל הָיָה מַיִם
12
שנה הוליד את שלשתן: שם בן מאת שנה
עַל הָאָרֶץ: בראשית ז ו
אנכי בשלח משה עבד ה' וגו' ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמנים שנה כמה
ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול:
61. אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם שֵׁם
הויא להו ארבעין דל ארביסר דהוה בצלאל פשא להו עשרים ושית דל
בר מאה ותרתין הוה. הואיל והוא גדול
בֶּן מְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת
אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחַר
תרתי שני דתלתא עיבורי אשתכח דכל חד וחד בתמני אוליד: בן ולא בת:
מכולן נמצא שנולד בחמש מאות שנה לנח
הַמַּבּוּל: בראשית יא י
וכשירד המבול היה בן מאה שנה אלא
71. וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא
תניא אמר רבי שמעון בדין הוא שתהא בת ראויה להיות
כבן סורר ומורה
אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר אֲחִי יֶפֶת
שמע מינה קטן מכולן הוה ובחמש מאות
שהכל
הַגָּדוֹל: בראשית י כא
ושני שנים לאבוה אתילד ודרך חכמתן
81. וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן
חשיב להו: ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור. אלמא חור בר כלב הוה ובצלאל היה דור שלישי לו: וכי עבד משכן
חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה
אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֶת
היה בן י"ג. דקרי ליה איש איש ממלאכתו וכשנשתלחו המרגלים בשנה השנית כבר היה בן י"ד שנה וכתיב בן ארבעים שנה אנכי היום:
מֹשֶׁה: שמות לח כב
שהכל
91. וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח
לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד
לוֹ אֶת חוּר: דברי הימים א ב יט 02. וַיָּבֹאוּ כָּל הַחֲכָמִים הָעֹשִׂים אֵת כָּל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים: שמות לו ד 12. בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי בִּשְׁלֹחַ מֹשֶׁה עֶבֶד יְיָ אֹתִי מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ
לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וָאָשֵׁב אֹתוֹ דָּבָר כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי: וְעַתָּה הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר זֶה אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מֵאָז דִּבֶּר יְיָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֶל מֹשֶׁה אֲשֶׁר הָלַךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיּוֹם בֶּן
חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה: יהושע יד ז, י