בן סורר ומורה פרק שמיני סנהדרין
עג.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ומה
מתני'
נערה המאורסה שלא בא וכו'. וא"ת ההוא פגם חמור מרוצח
ואלו שמצילין אותן. מן העבירה: בנפשן. ניתנו ליהרג לכל
מז א
א)
ב)
אדם כדי להצילן מן העבירה ומקראי נפקי: אבל הרודף אחר בהמה.
שזה בסקילה וזה בסייף לאו פירכא היא דהכא לא קפיד
ג)
לרבעה והרוצה לעבוד עבודת כוכבים ולחלל שבת וכל שכן שאר
קרא אאיסורא אלא אפגימ' דהא נעבדה בה עבירה או שאין מקפדת
ד)
כריתות ומיתות ב"ד שאינן עריות דלא ניתן להצילו בנפשו אלא מדבר
על פגמה אין מצילין אותה בנפשו כדמוכח שמעתין ופשיטא דיש פגם
ה)
מח ב ג
ו) ז)
שהוא ערוה ויש בה קלון ופגם לנרדף
גדול בנהרג מבנערה המאורסה
ח)
מתני' ואלו הן שמצילין אותן בנפשן
כגון זכר ונערה המאורסה ומיהו רוצח
שנאנסה וא"ת ומנא לן דאפגימ' קפיד
ט) י)
א
❖
מט ד
בהדיא כתיב ביה. והאי דנקט בהמה
רחמנא דילמא אאיסורא קפיד
כ)
הרודף אחר חבירו להרגו ב ואחר הזכר ואחר
נ ה ו
משום דדמיא לעריות ונקט נמי עבודת
מדאיצטריך למעוטי עובד עבודת
הנערה המאורסה אבל הרודף אחר בהמה
ג
כוכבים משום דסד"א תיתי בק"ו
כוכבים ומחלל שבת ובהמה ובקונטרס
והמחלל את השבת ועובד עבודת כוכבים
תורה אור השלם
ד
נא ז ח
פי' לקמן דאפגימ' קפיד מדגלי בהני
כדלקמןו) ושבת נמי תיתי בגזירה שוה:
אין מצילין אותן בנפשן: גמ' ת"ר מניין
1. לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ
גמ' לא תעמוד. לא תעמיד עצמך
ולא בעבירות אחרות ועוד י"ל דאין
לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ
לרודף אחר חבירו להרגו שניתן להצילו
על דמו אלא הצילהו: לפגמה. לביישה
מושיע לה משמע דאבושתה קפיד
אֲנִי יְיָ: ויקרא יט טז
קרא: הרי זה בא ללמד ונמצא
בנפשו ת"ל לא תעמוד על דם רעך והא
2. וְלַנַּעֲרָ לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר
ולזלזלה אמרה תורה נתנה להצילה
1
אֵין לַנַּעֲרָ חֵטְא מָוֶת כִּי
למד. פירוש ונמצא אף למד דהא ללמד
להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדתניא
בנפשו כדילפינן לקמן מואין מושיע
כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל
לה: מן הדין. ק"ו: הקישא הוא.
נמי אתא כדדרשינן לקמןכ) מה רוצח
מניין לרואה את חבירו שהוא טובע בנהר
רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן
ה
שהוקש רוצח לנערה המאורסה וכל
יהרג ואל יעבור וכן בההוא דלעיל
הַדָּבָר הַזֶּה:
או חיה גוררתו או לסטין באין עליו שהוא
דברים כב כו
היקש וגזירה שוה המופנת הרי הוא
בפרק ד' מיתות משכבי אשה
3. כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ
חייב להצילו ת"ל לא תעמוד על דם רעך
כמפורש במקרא ועונשין ממנו לפי
מגיד לך הכתוב ששני משכבות באשה
צָעֲקָה הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה
אין ה"נ ואלא ניתן להצילו בנפשו מנלן
שלא ניתנה למדרש מעצמו אבל מקל
וקאמר הרי זה בא ללמד ונמצא למד
וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ:
אתיא בקל וחומר מנערה המאורסה מה
דברים כב כז
וחומר שאדם דן ק"ו מעצמו אע"פ
והיינו נמי אף למד דהא ילפינן מיניה
4 וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ
נערה המאורסה שלא בא אלא לפוגמה
שלא קבלו מרבו אין עונשין ממנו
העראה בזכור בההיא שמעתין
אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ
אמרה תורה ניתן להצילה בנפשו רודף
כדילפינן במכות : וכי מה
וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ
ולשמואל דמחייב אזכר בבן ג' שנים
וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ
למדנו מרוצח. כאן לפטור את האונס
והא דאמר בריש פ"ב דחולין
אחר חבירו להרגו על אחת כמה וכמה וכי
אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ:
❖
דקאמר ליה קרא אין לנערה חטא
גבי צבי ואיל הרי זה בא ללמד ונמצא
ז)
דברים כב ב
עונשין מן הדין דבי רבי תנא הקישא הוא
מות כי כאשר יקום איש דמשמע כי
למד מה פסולי המוקדשים בשחיטה
כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש
2
היכי דהתם אונס פטור הכא נמי
התם נמי יש לפרש דאף למד קאמר
וכי מה למדנו מרוצח מעתה הרי זה בא
מוסף רש"י
פטורה אלא משמע שזה בא ללמד על
דללמד אפסולי המוקדשין נמי קא
ללמד ונמצא למד מקיש רוצח לנערה
וכי עונשין מן הדין.
הנערה ונמצא שנכתב כאן ללמד
אתי לפטור מן המתנות כדדרשינן
המאורסה מה נערה המאורסה ניתן להצילה
הימנה כלומר נמצא אף למד דמשום
בפ"ק דבכורות :
אף רוצח ניתן להצילו בנפשו. ואם
בנפשו אף רוצח ניתן להצילו בנפשו ונערה
מילי אחריני איתקוש ותרוייהו ילפי
מהדדי: מה נערה המאורסה ניתן
מאורסה גופה מנלן כדתנא דבי ר' ישמעאל
תאמר מוהוכה בכל אדם נפקא
כי
(חגיגה יא:)
להצילה. מן העבירה בנפשו אף רוצח
כדדרשינן לעיל וי"ל דהתם
דתנא דבי רבי ישמעאל ואין מושיע לה
כאשר יקום איש על
3
רעהו.
וכו' ואכתי ילפא נערה מרוצח שתהרג
רשות ואשמעינן קרא דאין לו דמים
הא יש מושיע לה בכל דבר שיכול להושיע
(יומא פב.) וכי מה
ואל תעבור כדלקמןח) ומיהו הכא לא
אבל הכא קמ"ל דחובה להציל:
למדנו מרוצח.
גופא מניין לרואה את חברו שהוא טובע
להצילו
בנפשו כו'. משמעות
אסיקנא במילתיה דר' דאגב גררא
בנהר או חיה גוררתו או לסטין באין עליו
(שם)
אתיא: ומדקאמר אין מושיע מכלל
הלשון שמצילין הנרדף
שהוא חייב להצילו ת"ל לא תעמוד על דם
דבעיא תשועה: אבדת גופו. כגון
בנפשו של רודף אבל לא יתכן לפרש
רעך והא מהכא נפקא מהתם נפקא אבדת
נטבע בנהר מניין שאתה מצווה על
כן ברודף אחר הבהמה וכיוצא בה
גופו מניין ת"ל 4 והשבותו לו אי מהתם הוה
השבתו: ת"ל והשבותו לו. קרא
לפיכך נראה לפרש דמצילין את האדם
יתירא הוא למדרש השב את גופו
מן העבירה בנפשו של עצמו אבל קשה
אמינא ה"מ בנפשיה אבל מיטרח ומיגר
ו
לעצמו: הני מילי בנפשו. אם זה
מנערה המאורסה דקאמר שניתן
אגורי אימא לא קמ"ל תנו רבנן אחד הרודף
ז
הרואהו יכול להצילהו יצילהו: קמ"ל.
להצילה בנפשו וא"ת וכיון דמהכא
אחר חבירו להרגו ואחר הזכר ואחר נערה
מה
(פסחים כה:)
ילפינן דרוצח ניתן להצילו בנפשו למה
לא תעמוד על דם רעך לא תעמוד
נערה המאורסה ניתן
המאורסה ואחר חייבי מיתות ב"ד ואחר
להצילה.
לי קרא בטובע בנהר וחיה גוררתו
על עצמך משמע אלא חזור על כל
חייבי כריתות מצילין אותן בנפשו אלמנה
צדדין שלא יאבד דם רעך: חייבי
השתא חברו הורג כדי להציל התם
לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט אין
כריתות וחייבי מיתות ב"ד. דעריות
לא כ"ש ולא מסתבר למימר דחבירו
מצילין אותן בנפשו נעבדה בה עבירה אין
הורג טפי לאפרושי מאיסורא אלא
קאמר דאיכא עבירה ופגם ותנא
ח
מצילין אותה בנפשו יש לה מושיע אין מצילין
נראה דאי מהכא ה"א עשה קמ"ל
דמתני' נמי הכי סבירא ליה מדלא
התם דעובר בלאו דלא תעמוד על
קא מרמינן סתמא אסתמא ותנא
אותה בנפשו רבי יהודה אומר אף האומרת
(שם, וכעי"ז יומא פב.)
הני והוא הדין לכל עריות: אלמנה
דם רעך:
הניחו לו שלא יהרגנה מנה"מ אמר קרא
תלמוד לומר והשבותו לו. הכא
לכהן הגדול. כ"ג הרודף אלמנה לאונסה
2 ולנערה לא תעשה דבר אין לנערה חטא
אע"פ שיש שם פגם דקא משוי
מוקי ליה לאבידת גופו
מות נער זה זכור נערה זו נערה המאורסה
לה חללה אין מצילין אותה בנפשו
ובפרק שני דבבא מציעא
חטא אלו חייבי כריתות מות אלו חייבי
מוקי ליה שלא יאכיל עגל לעגלים
כדמפרש לקמןט) דחייבי לאוין אין ניתנין
מיתות ב"ד כל הני למה לי צריכי דאי כתב
להציל בנפשם: נעבדה בה עבירה.
התם דריש והשבותו והכא לו יתירה:
חייבי כריתות וחייבי מיתות ב"ד.
רחמנא נער משום דלאו אורחיה אבל
כבר: אין מצילין. דהא אפגימה לה
בעריות מיירי דומיא
וקרא אפגימה קפיד מדגלי בהני ולא
נערה דאורחה אימא לא ואי כתב רחמנא
בעבירות אחרות: יש מושיע לה. ע"י
דנערה וא"ת תיפוק ליה מדאיתקוש
נערה משום דקא פגים לה אבל נער דלא
כל עריות בפ' אחרי מות כדאמרינן
דבר אחר בלא הריגה אין הורגין אותו
קא פגים ליה אימא לא ואי כתב רחמנא הני
בריש הבא על יבמתו
ברדיפתו שהרי כשישיגוהו י) יהיה לה
משום
מושיע: האומרת. למצילין הרודפין
י"ל מדמעט בהמה ש"מ דלא מקשינן
אחריו הניחו לו ואל תרדפו אחריו שלא יהרגנה קודם שתשיגוהו אף
הכי מיהו קשה הא בהמה לא איתקש מדמיבעיא לן קרא לרבות
על פי דאנוסה היא ומיראה היא דקאמרה אין מצילין אותה וטעמא
העראה בבהמה בפרק ד' מיתות :
נער נערה. פירש בקונטרס נער כתיב וקרי נערה נדרש מקרא
מפרש לקמן : לנערה חטא מות. אכולהו קאי אין מושיע לה וקרא
יתירא הוא ולדרשה
דהא כתיב ולנערה לא תעשה דבר: נער
ומסורת ואף על גב דאמרינן בפרק אלו נערות
גבי קנס כל מקום שנאמר נער אפילו קטנה במשמע
כתיב וקרינן נערה
נדרש מקרא ונדרש מסורת נער להביא
את הזכור נערה כמשמעו: דלאו אורחיה. ליבעל ואיכא
הכא הוי מצי למיכתב נערה דעל כרחיך לאו בקטנה איירי אלא
פגים לה. בבתולין ומגנה על בעלה:
בבת עונשין ועוד יש לפרש דטובא נערה כתיבי בפרשה ומיהו
בזיון ובשת גדול:
בסמוך משמע דמחד דריש
דקאמר איידי דכתב נער כתב נמי
דאורחייהו
נערה פירוש איידי
דכתב נער למעוטי בהמה כתב נערה כלומר
כפשטיה דקרא דעל כרחיך
נערה קרינן דהא בנערה מישתעי:
משום