בן סורר ומורה פרק
שמיני סנהדרין
עד.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
רב פפא אמר. הא דקתני אחותו יש לה קנס במפותה קאמר דבת קנסא נמי היא ולהצילה לא ניתן דהא אינה מקפדת: אביי אמר. לעולם
נה א
א) ב)
ג)
באנוסה וכגון דיכול המציל להציל באחד מאבריו של זה שלא ניתן להורגו מעתה ור' יונתן בן שאול היא: ויכול. הנרדף או הרואהו להציל
באחד מאבריו ולא הציל אלא בנפשו נהרג עליו: במצות שבמיתה. שהוא מתכוין להרוג את חבירו והכה את האשה הכתוב מדבר: דכתיב
ד)
נו ב
ואם אסון יהיה. ואי לא מתכוין להרוג דשוגג הוא אמאי מקטיל אלא לאו ש"מ במתכוין וסתם רוצח ניתן להצילו בנפשו כדאמרינן לעיל וזה
ה)
רודף היה שהיה מתכוין ואפ"ה כתיב
ו)
שלא יהא ממונו חביב עליו.
דאם לא יהיה אסון שאין כאן חיוב
רב פפא אמר במפותה ודברי הכל אביי
ז)
מיתה ענוש יענש דמי ולדות: אי
דמדניתן להצילו בנפשו כל
ח)
ג
אמר ביכול להציל באחד מאבריו ורבי יונתן
ט)
ד
אמרת בשלמא וכו'. כגון שיכול הרואה
שכן דניתן בממונו:
בן שאול היא דתניא רבי יונתן בן שאול
נז ה ו ז ח
י)
קסבר עונשין מן הדין. לא דמי
להציל באחד מאבריו דהוא לא ניתן
אומר א רודף שהיה רודף אחר חבירו להורגו
כ)
להורגו הלכך אין כאן מיתה ויענש:
לעונשין מן הדין דאפליגו
❖
ויכול להצילו באחד מאבריו ולא הציל נהרג
אלא אי אמרת וכו'. אמאי יענש הא
בה אביי ורבא לקמן בפ' הנשרפין
עליו מאי טעמא דרבי יונתן בן שאול דכתיב
רודף הוא וניתן להציל בנפשו: דילמא
(ב) כדפרישית בפרק ד' מיתות
ל) מ)
❖
וכי ינצו אנשים (יחדו) וגו' וא"ר אלעזר
נ)
שאני הכא. להכי משלם ואע"ג דאיכא
והא דאיצטריכא לעיל
ל)
1
מוסף רש"י
במצות שבמיתה הכתוב מדבר דכתיב
צד מיתה משום דמיתה לזה ותשלומין
חד למעוטי עבודת כוכבים היינו נמי
ויכול להצילו.
לזה המיתה והתשלומין אינן באין לו
למאן דאמר עונשין ומ"ד אין עונשין
ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש ואפ"ה
באחד
2
תורה אור השלם
מאבריו.
ע"י אדם אחד שהמיתה באה עליו
הוה משני חד למעוטי בהמה דדמי
אמר רחמנא ולא יהיה אסון ענוש יענש אי
ולא הציל.
1. וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ
בשביל חבירו שהיה מריב עמו
לעריות ואידך איידי דכתיב נער
אמרת בשלמא יכול להציל באחד מאבריו
(לעיל נז.)
אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ
והתשלומין דבעל האשה הן דאיניש
כתיב נמי נערה:
במצות שבמיתה הכתוב
וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ
לא ניתן להצילו בנפשו היינו דמשכחת לה
מדבר.
דעלמא הוא הלכך לא מיפטר
יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו
אפילו
(לקמן עט.
דיענש כגון שיכול להציל באחד מאבריו
בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן
מתשלומין דהאי משום חיוב מיתה
וכעי"ז כתובות לג.)
בִּפְלִלִים: שמות כא כב
אלא אי אמרת יכול להציל באחד מאבריו נמי ניתן להצילו בנפשו היכי
דמיחייב אאידך: לא שנא. אם היה
2. וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה
דכתיב ואם אסון יהיה.
ונתת נפש
משכחת לה דיענש דילמא שאני הכא דמיתה לזה ותשלומין לזה (א) לא שנא
נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ:
כאן חיוב מיתה אין חילוק להתחייב
תחת נפש.
שמות כא כג
תשלומין בין שהמיתה באה עליו בשביל
דאמר רבא רודף שהיה רודף אחר חבירו ושיבר את הכלים בין של נרדף
3. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת
ב
בעל התשלומין בין שבאה עליו בשביל
כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם
ובין של כל אדם פטור מאי טעמא מתחייב בנפשו הוא ונרדף ששיבר את
ג
מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי
אחר פטור: מתחייב בנפשו הוא.
הכלים של רודף פטור של כל אדם חייב של רודף פטור שלא יהא ממונו
כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה
(כתובות לג. וכעי"ז לקמן
ברדיפה זו שהרי ניתן להציל בנפשו
עט.) מתחייב בנפשו
וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא
חביב עליו מגופו של כל אדם חייב שמציל עצמו בממון חבירו ד ורודף שהיה
הוא.
ואע"ג דכלים הללו של שאר כל אדם
מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ:
רודף אחר רודף להצילו ושיבר את הכלים בין של רודף בין של נרדף בין של
שמות לא יד
הן דמיתה לזה ותשלומין לזה פטור:
4. וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן
כל אדם פטור ולא מן הדין שאם אי אתה אומר כן נמצא אין לך כל אדם
ורודף שהיה רודף. אחר חבירו להורגו
לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא
שמציל את חבירו מיד הרודף: אבל הרודף אחר בהמה: תניא רשב"י אומר
וזה רודף אחריו להצילו ושיבר את
תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ
(ב"ק קיז:) וכי
אֲנִי יְיָ:
הכלים וכו': סבר לה כאבוה. בעבודת
העובד עבודת כוכבים ניתן להצילו בנפשו מק"ו ומה פגם הדיוט ניתן להצילו
עונשין מן הדין.
ויקרא יח כא
כוכבים דעונשים מן הדין והדר יליף
בנפשו פגם גבוה לא כל שכן וכי עונשין מן הדין קא סבר עונשין מן הדין
5. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי
שבת בחלול חלול מעבודת כוכבים
וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה
תניא רבי אלעזר ברבי שמעון אומר המחלל את השבת ניתן להצילו בנפשו
אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי
מחלליה מות יומת ומזרעך
סבר לה כאבוה דאמר עונשין מן הדין ואתיא שבת 3 בחילול 4 חילול מעבודת
ויקרא יח ה
יְיָ:
לא תתן להעביר למולך ולא תחלל
6. וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם
(חגיגה יא:) בפרהסיא.
כוכבים א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק נימנו וגמרו בעליית בית נתזה בלוד
: נתזה. שם האיש: יעבור
קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי
ה כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג $יעבור ואל יהרג חוץ
יִשְׂרָאֵל
אֲנִי
יְיָ
ואל יהרג. וחי בהםמ) ולא שימות בהם:
למה
מְקַדִּשְׁכֶם:
(ע"ז כז:)
מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים ועבודת כוכבים לא והא תניא
חוץ מעבודת כוכבים וכו'. לקמן יליף
נאמר בכל מאדך.
ויקרא כב לב
7. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ
א"ר ישמעאל מנין שאם אמרו לו לאדם עבוד עבודת כוכבים ואל תהרג
לה: בפרהסיא. לקמן מפרש כמה
(יומא פב. וכעי"ז
בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ
פרהסיא: לא תחללו. בפרהסיא איכא
מנין שיעבוד ואל יהרג ת"ל וחי בהם ולא שימות בהם יכול אפילו
פסחים כה.) לכך נאמר
5
וּבְכָל מְאֹדֶךָ: דברים ו ה
חלול השם וצריך לקדש את השם וזהו
בכל מאדך.
8. וְלַנַּעֲרָ לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר
בפרהסיא תלמוד לומר ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי אינהו דאמור
6
(ברכות סא:)
אֵין לַנַּעֲרָ חֵטְא מָוֶת כִּי
ונקדשתי שמוסר נפשו על אהבת יוצרו:
כר"א דתניא ר"א אומר ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך
7
כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל
ואהבת את ה' אלהיך. משמע שלא
רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן
ובכל מאדך אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך ואם נאמר בכל
תמירנו בעבודת כוכבים: לכך נאמר
הַדָּבָר הַזֶּה:
❖
מאדך למה נאמר בכל נפשך אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו
דברים כב כו
וכו'. כלומר תהא אהבתו חביבה לך
(פסחים כה.) כי
לכך נאמר בכל נפשך ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך
יותר מכל החביב לך: מה רוצח יהרג
כאשר יקום.
נאמר בכל מאדך גילוי עריות ושפיכות דמים כדרבי דתניא רבי אומר כי
(יומא פב.)
ואל יעבור. ואם אמר לו הוי רוצח
8
גליון הש"ס
וכי מה למדנו מרוצח.
כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה וכי מה למדנו מרוצח
והרוג את הנפש ואם לאו הריני הורגך
גמ' יעבור ואל יהרג חוץ.
יהרג ואל יעבור: סברא הוא. שלא
מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד מקיש רוצח לנערה המאורסה מה
❖
תדחה נפש חבירו דאיכא תרתי אבוד
נערה המאורסה ניתן להצילו בנפשו אף רוצח ניתן להצילו בנפשו ומקיש
נשמה ועבירה מפני נפשו דליכא אלא
נערה המאורסה לרוצח מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה תהרג
חדא אבוד נשמה והוא לא יעבור דכי
(לעיל עג.)
הגהות הב"ח
ואל תעבור רוצח גופיה מנא לן סברא הוא דההוא דאתא לקמיה דרבה
אמר רחמנא לעבור על המצות משום
(א) גמ' לזה
(יומא פב.)
ואמר ליה אמר לי מרי דוראי זיל קטליה לפלניא ואי לא קטלינא לך אמר ליה
וחי בהם משום דיקרה בעיניו נשמה של
לקטלוך ולא תיקטול מי יימר דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דהוא גברא
ישראל והכא גבי רוצח כיון דסוף סוף
(פסחים
(ב) תוס'
כה:) הרי זה בא ללמד
סומק טפי כי אתא רב דימי א"ר יוחנן לא שנו אלא שלא בשעת גזרת המלכות
איכא איבוד נשמה למה יהא מותר
ונמצא למד.
כדמפרש
לעבור מי יודע שנפשו חביבה ליוצרו
אבל בשעת גזרת המלכות אפי' מצוה קלה יהרג ואל יעבור כי אתא רבין א"ר
ו
יותר מנפש חבירו הלכך דבר המקום
יוחנן אפי' שלא בשעת גזרת מלכות לא אמרו אלא בצינעא אבל בפרהסיא אפי'
ז
לא ניתן לדחות: מרי דוראי. אדון
מצוה קלה יהרג ואל יעבור מאי מצוה קלה אמר רבא בר רב יצחק ח אמר רב
עירי ונכרי הוה: מאי חזית דדמא
אפילו
(לעיל עג.)
דידך סומק טפי. מי יודע שיהא דמך
חביב ונאהנ) ליוצרך יותר מדם חבירך
הלכך אין כאן לומר וחי בהם ולא שימות בהם שלא התיר הכתוב אלא משום חביבות נפשם של ישראל להקב"ה וכאן שיש אבוד נפש חבירו
(פסחים כה:)
לא ניתן דבר המלך לדחות שצוה על הרציחה: ואפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור. שלא ירגילו העובדי כוכבים להמריך את הלבבות לכך:
מה נערה המאורסה.
ערקתא
(שם וכעי"ז יומא פב.) מה רוצח יהרג ואל יעבור.
(יומא שם, וכעי"ז פסחים שם) אף נערה המאורסה.
(יומא שם) ושפיכות דמים גופיה מנלן. (שם פב:) מרי דוראי. (פסחים שם) (יומא שם)
(קדושין ע:) מי יימר דדמא דידך סומק טפי.
(יומא שם, וכעי"ז פסחים שם)
(פסחים שם)