פא:
הנשרפין פרק
תשיעי סנהדרין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אמר ליה אדא ברי בתרי קטלי קטלת ליה. בתמיהה. אמת שחלו שתיהן עליו ועבירה שיש בה שתי מיתות הוא נדון בחמורה והיאך אתה
נג
א)
א ב ג
בא לדונו אף באשת איש וכי תהרגנו שתי פעמים וכי חייל אשת איש אחמותו לרבי יוסי לענין שוגג הוא ולהתחייב שתי חטאות: מתני' מי
ב)
ג)
שלקה ושנה. שלקה שתי פעמים על שתי עבירות: גמ' של כריתות. לאו שיש בו כרת והתרו בו למלקות: דגברא בר קטלא הוא.
נד ד
ד)
נה ה
בידי שמים יכרתוהו: וקרובי הוא דלא מקרב קטלא. עדיין לא נתקרבה מיתתו: דמוותר נפשיה. דמפקיר עצמו לעבירות: של כרת
ה)
נו ו ז ח ט
ו) ז)
אחת. שעבר אותה עבירה עצמה שלש
ח)
ומר סבר מלקיות מחזקות. פי'
פעמים על השתים לוקה ובשלישית
אמר ליה אדא ברי בתרי קטלי קטלת ליה:
ט)
מתני' א מי שלקה ושנה ב"ד מכניסין
נז י
בקונטרס לא הוחזק עד
יכנסוהו לכיפה: נ)דרבן שמעון ביבמות
שילקה ג' מלקיות וכיון דלקה על
נשאת לראשון ומת לשני ומת לשלישי
אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורין עד
י)
תנשא לרביעי לא תנשא דעד תלתא
השלישית אע"ג דהשתא איתחזק רשע
שכריסו מתבקעת: גמ' משום דלקה ושנה
נח
כ) ל)
כ
זימנין לא הויה מוחזקת לקבור את
לא מעיילינן ליה לכיפה דבתרי דיני לא
ב"ד כונסין אותו לכיפה אמר ר' ירמיה אמר
בעליה: לימא מתניתין. דבשתי
דיינינן ליה ועל חנם דחק לפרש כן
נט ל
רבי שמעון בן לקיש ב הכא במלקיות של
מלקיות מחזקת ליה רשע ובעי כיפה
דמלקיות מחזיקות היינו שאין מתייסר
כריתות עסקינן דגברא בר קטלא הוא וקרובי
דלא כרבן שמעון בן גמליאל: עבירות
אע"פ שהלקוהו ב' וג' פעמים ואינו
מ) נ)
מחזיקות. אותו בחזקת רשע הוא ס)
הוא דלא מיקרב קטליה וכיון דקא מוותר
נמנע מלעבור שוב לא יתייסר:
ס)
ובהתראה ולא מלקות הלכך בשלישי
נשג"ז
ע)
לה נפשיה מקרבינן ליה לקטליה עילויה
ס מ
פ)
כונסין אותו לכיפה דהא איתחזק ליה
א"ל רבי יעקב לר' ירמיה בר תחליפא תא אסברא לך במלקיות של כרת
❖
ג
צ)
בשלש עבירות: מיתיבי. לרבינא
אחת אבל של שתים ושל שלש כריתות איסורי הוא דקא טעים ולא מוותר
דמהדר לאוקומה למתני' כרבן שמעון
כולי האי: מי שלקה ושנה: שנה אע"ג דלא שילש לימא מתני' דלא כרשב"ג
סא נ
בן גמליאל מדפליג אבא שאול ואמר
תורה אור השלם
דאי רשב"ג הא אמר עד תלת זימני לא הויא חזקה אמר רבינא אפילו תימא
כר' שמעון בן גמליאל מכלל דת"ק לאו
1. תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה
רשב"ג קסבר עבירות מחזיקות מיתיבי עבר עבירה שיש בה מלקות פעם
סב
כרשב"ג: ומר סבר לא הוחזק עד
ס
וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָׁמוּ:
תהלים לד כב
ראשונה ושניה מלקין אותו ושלישית כונסין אותו לכיפה אבא שאול אומר
שילקה שלש מלקיות. וכיון דלקי על
2. כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם
השלישית אע"ג דאיתחזק השתא רשע
אף בשלישית מלקין אותו ברביעית כונסין אותו לכיפה מאי לאו דכולי
אֶת עִתּוֹ כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים
לא מעיילינן ליה לכיפה דבתרי דיני
בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפּ¢רִים
עלמא מלקיות מחזיקות ובפלוגתא דרבי ורשב"ג קמיפלגי לא דכולי עלמא
הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם
לא דיינינן ליה: התרו בו ושתק.
אית להו דרשב"ג והכא בהא קא מיפלגי דמר סבר עבירות מחזיקות ומר
יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת
שהראה בעצמו כמקבל התראה ומיהו
רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם
סבר מלקיות מחזיקות והדתניא ד התרו בו ושתק התרו בו והרכין ראשו
לא התיר עצמו למלקות בהדיא וכן
קהלת ט יב
פִּתְאֹם:
פעם ראשונה ושניה מתרין בו שלישית כונסין אותו לכיפה אבא שאול
3. וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם
בהרכין בראשו ורמז שהוא מקבלה.
צָר וּמַיִם לָחַץ וְלֹא יִכָּנֵף
אומר אף בשלישית מתרין בו ברביעית כונסין אותו לכיפה והתם מלקות
אע"פ דלא לקי בהתראות כי הני דלא
עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ
ליכא במאי קמיפלגי אמר רבינא בכיפה צריכה התראה קמיפלגי ומאי
התיר עצמו למלקות מ"מ התראות
רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ:
ישעיהו ל כ
כיפה אמר רב יהודה מלא קומתו והיכא רמיזא אמר ריש לקיש תמותת
נינהו להחזיקו רשע ופעם ראשונה
ה
1
4. וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים
מתרין ביה ושבקינן ליה וכן בעבירה
רשע רעה ואמר ריש לקיש מאי דכתיב 2 כי [גם] לא ידע האדם את עתו
יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְנָתְנוּ
כדגים שנאחזים במצודה רעה מאי מצודה רעה אמר ר"ל חכה: מתני' ההורג
שניה ושבקינן ליה ובשלישית מתרין
עָלָיו אֶת הַקְּעָרֹת וְאֶת
הַכַּפֹּת וְאֶת הַמְּנַקִּיֹּת וְאֵת
ביה למלקות וכונסין אותו לכיפה
ו נפש שלא בעדים מכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו 3 לחם צר ומים
קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ וְלֶחֶם
עליה שהרי הוחזק רשע בשלש עבירו'
לחץ: גמ' מנא ידעינן אמר רב בעדות מיוחדת ושמואל אמר שלא
הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה:
ז
ח
במדבר ד ז
של התראת מלקות: אבא שאול אומר
5. וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת
בהתראה ורב חסדא אמר אבימי ט כגון דאיתכחוש בבדיקות ולא איתכחוש
וכו'. והא הכא מלקות ליכא דלא
כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ:
❖
בחקירות כדתנן מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים: ומאכילין אותו לחם
התיר עצמו למלקות שהרי שתק דנימא
במדבר ד כ
צר ומים לחץ: מאי שנא הכא דקתני נותנין לו לחם צר ומים לחץ ומאי שנא
טעמא דאבא שאול משום דמלקיות
מחזיקות ולא הוחזק עד שילקה וכיון
התם דקתני מאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת אמר רב ששת אידי
י
לעזי רש"י
דלקה על השלישית לא עייל ליה לכיפה:
ואידי נותנין לו לחם צר ומים לחץ עד שיוקטן מעיינו והדר מאכילין אותו
אמ"ו [אי"ם]. חכה (ליתר
שעורין עד שכריסו מתבקעת: מתני' הגונב את הקסוה והמקלל בקוסם
במאי קא מיפלגי. והא לא לרבינא
כ
דיוק: קרס שבקצה החכה).
מותיב דהא לדידן נמי קשיא דבפלוגתא
אשטל"ש [אישטילי"ש].
ל והבועל ארמית קנאין פוגעין בו מ כהן ששמש בטומאה אין אחיו הכהנים
❖
דרבי ורשב"ג לא מצינו לאוקומה דהא
גזירי-עץ.
מביאין אותו לב"ד אלא פרחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה ומפציעין
ע"כ עבירות מחזיקות סבירא להו
את מוחו בגזירין זר ששמש במקדש רבי עקיבא אומר בחנק וחכ"א נ בידי
דהא אין כאן מלקות ואמאי בעי אבא
מוסף רש"י
שמים: גמ' מאי קסוה אמר רב יהודה כלי שרת וכן הוא אומר ואת קשות
אמר רבינא.
שאול רביעית:
בין
ס
4
מכניסין אותו לכיפה.
הנסך והיכא רמיזא ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו: והמקלל
הכא בין במתניתין קמייתא בכיפה
5
צריכה התראה קא מיפלגי ודכולי
בקוסם: תני רב יוסף יכה קוסם את קוסמו רבנן ואיתימא רבה בר מרי אמרי
(יבמות
עלמא כרשב"ג ולא הוחזק עד שלש
יכהו קוסם לו ולקונו ולמקנו: והבועל ארמית: בעא מיניה רב כהנא מרב
סד:) בעדות מיוחדת.
עבירות של התראת מלקות מקובלות
לא
או בפיו או בשתיקה או בהרכנת ראש
(מכות ו:)
וקמיפלגי בכיפה אי צריכה התראה ת"ק סבר כיון שהוחזק רשע על שלש התראות של מלקות כונסין אותו לכיפה ואע"פ שלא הותרה
בעוקצי תאנים.
על כך ואבא שאול סבר על ג' התראות של מלקות הוחזק רשע ולא על השתים ומהשתא בעינן עבירה רביעית להתרות בו אם תעבור
תכנס לכיפה: מלא קומתו. גובה: והיכא רמיזא. ודאי הלכה למשה מסיני היא הך עונש דכיפה ומיהו היכא רמיזא מקצת: תמותת רשע
רעה. מי שהוחזק רשע תמיתתו רעתו. אלמא מוחזק רשע בר מיתה הוא: במצודה רעה. איידי דאיירי הכא ריש לקיש בהאי קרא מייתינן
לאידך דרשא דר"ל: מאי מצודה רעה חכה. אמ"ו בלע"ז שהוא רע וחלש וקטן ואוחז בו דגים גדולים פתאום ואינו רואה ואינו דומה
(לעיל מ.
לנאחז ברשתות ע"י מארב ותחבולות: מתני' שלא בעדים. שלא ניתן לב"ד להרגו: לחם צר. לקמן בעי מאי שנא מכיפה קמייתא:
וכעי"ז ט:) קנאין.
גמ' מנא ידעינן. הואיל וליכא עדות: בעדות מיוחדת. דשנים מעידין עליו ועדותן אמת אלא שאין מיתתו מסורה לב"ד כגון שנים רואין
אותו אחד מחלון זה ואחד מחלון זה דאמר במסכת מכות דלא מיקטל עליה ומיהו הכא תנינן דעייל לכיפה אבל על פי עד א' מוציא דבה
פוגעין בו.
בעלמא הוא: בעוקצי תאנים. בדיקות יתירא הוא ונהי דבן זכאי פטר ליה בההוא הכחשה מקטלא מיהו עדות אמת הוא ועייל לכיפה: מעייניה.
בני מעיו: והדר מאכילין אותו שעורין. שנופחין בתוך מעיו ומתוך שהוקטן מעיינו הוא נבקע: מתני' הקסוה. מפרש בגמרא: ארמית.
(ע"ז לו:)
בת עובד כוכבים: קנאין פוגעין בו. בני אדם כשרין המתקנאין קנאתו של מקום פוגעין בו בשעה שרואין את המעשה אבל לאחר
מיכן אין מיתתו מסורה לבית דין והלכה למשה מסיני הוא: פוגעין. ממיתין כמו לך ופגע בו : גזירין. פקעין אשטל"ש
בלע"ז: גמ' והיכא רמיזא. דשייכא בה מיתה: כבלע את הקדש. לשון גנב שמבליעין ומחביאין. ורמז בעלמא הוא ולא מקרא נפיק
דעיקר קרא בלוים כתוב שהוזהרו שלא לראות בסלוק מסעות ע) בשעת הכנסת כלים לנרתק שלהן שהיו אהרן ובניו מכסין הארון והמזבחות
כמו שכתוב שם ובא אהרן בנסעם והורידו: יכה קוסם את קוסמו. שמקלל כלפי מעלה בקוסם יכה הקוסם זה את קוסמו היינו
כלפי מעלה שנותן קסמים האלו בלבו פ) (קסבר המקלל דקא מחשב ליה) האי קוסם בעיניו שהוא צ) ראוי ויש בו כח לקלל בו: יכהו
קוסם. מקלל את חבירו ואומר יכהו הקוסם הזה: לו ולקונו ולמקנו.
דהיינו כלפי מעלה שהוא קונה את העולם ומקנה לבריותיו את טובו:
לא