הנשרפין
פרק
תשיעי סנהדרין
פד.
מסורת הש"ס
תורה אור
וכל דבר הבא מן הכלל אין דנין וכו'. לא דמי לההיא דפרק שני
וערל בשר. שמתו אחיו מחמת מילה: לא יבא. והיינו אזהרה מדברי
א) ב)
1. וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא
ג)
קבלה בעלמא ולא לקי עלה: ומן המקדש לא יצא וגו'. כלומר
דזבחים דילפינן שתויי יין חוקה חוקה ממחוסר
וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ
אֱלֹהָיו כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן
אע"פ שמתו אביו ואמו אין צריך לצאת מן המקדש שאם יעבוד לא
בגדים משום דדרשינן אין בגדיהן עליהן אין כהונתן עליהן וכן בכל
ד)
מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו אֲנִי
יחלל הא כהן אחר שלא יצא חלל: מי כתיב בגופיה. מי כתיב בכהן
הנהו דכתיב ולא יחללו דייקינן הא עבדו חיללו וילפינן חילול חילול
ה) ו)
ויקרא כא יב
יְיָ:
ז)
2. כִּי בוֹ בָּחַר יְיָ אֱלֹהֶיךָ
מתרומה ובתורם מן הרעה על היפה
הדיוט גופיה חילול מכלל דמכהן
ח)
מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד
דלא ילפינן דליהוי במיתה חט חט
גדול דכתי' ביה אונן (א) ואינו מחלל הוא
וערל בשר לא יבא אל מקדשי (לשרתני)
ט)
לְשָׁרֵת בְּשֵׁם יְיָ הוּא וּבָנָיו
דקא אתי: ולא לישיבה. דכיון דלא
מתרומה תירץ הרב רבי יעקב
י) כ)
כָּל הַיָּמִים: דברים יח ה
אונן מנלן דכתיב 1 ומן המקדש לא יצא
ל) מ)
3. אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא
נבחר הוה ליה כזר ובפ"ב דזבחים
דאורליינ"ש משום דהוי דבר הבא מן
❖
ולא יחלל את מקדש אלהיו הא אחר שלא
נ)
יָבֹא וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ
רמינן מכדי יושב כזר דמי
הכלל וצריך לחלק אמאי הוי דבר
כִּי מוּם בּוֹ וְלֹא יְחַלֵּל אֶת
יצא חילל א"ל רב אדא לרבא ונילף חילול
ומיחל עבודה אימא במיתה הוא כזר
הבא מן הכלל טפי מהנך ובפרק כסוי
מִקְדָּשַׁי כִּי אֲנִי יְיָ
חילול מתרומה מה להלן במיתה אף כאן
מְקַדְּשָׁם: ויקרא כא כג
הדם דשרי רבי שמעון
אלמה תניא אינו במיתה והתם מפרק
גליון הש"ס
4. וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי
במיתה מי כתיב ביה בגופיה מכללא קאתי
טריפה שנשחטה חולין בעזרה ומותרת
לה משום דהוי זר ושלא רחץ ידים
גמ' וכל דבר הבא מן
וְלֹא יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא
הוי דבר הבא מן הכלל $ וכל דבר הבא מן
הכלל.
בהנאה משום דהויא שחיטה שאינה
ורגלים ושתויי יין שלשה כתובים
וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ אֲנִי יְיָ
מְקַדְּשָׁם: ויקרא כב ט
הכלל אין דנין אותו בגזרה שוה יושב מנלן
ראויה ויליף ג"ש מוטבוח טבח והכן
הבאים כאחד דכתיב בהו מיתה ואין
5. וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא כִּי
מלמדין: אמר קרא בו. בתרומה
אע"ג דגבי חולין בעזרה לא כתיב
אמר רבא אמר רב נחמן אמר קרא כי בו
אֶת קֹדֶשׁ יְיָ חִלֵּל וְנִכְרְתָה
2
❖
זביחה אלא מן הכלל דדרשינן ברחוק
במיתה דכולהו נמי מיניה גמרי ואתא
הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ:
נ)
בחר ה' אלהיך מכל שבטיך לעמוד לשרת
ויקרא יט ח
מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקרוב
בו למיעוטא ולא בעל מום ומסתברא
6. נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל
לעמידה בחרתיו ולא לישיבה בעל מום ר'
מקום אין זה מן הכלל דהא כתיב
בעל מום הוא דקא ממעט ולא טמא
וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי יְיָ
הגהות הב"ח
אומר במיתה וחכמים אומרים באזהרה מ"ט
כי ירחק ממך המקום וילפינן מוטבוח
וטבול יום שהן ט) פסול טומאתן
וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיְיָ אַיִל
(א) רש"י
דרבי דכתיב 3 אך אל הפרוכת לא יבא וגו'
תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ
במיתה (ב): גמר חטא חטא מתרומה.
טבח דבזביחה הראוייה איירי ועל זביחה
אינו
כֶּסֶף שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל
ויליף חילול חילול מתרומה מה להלן
מעילה כתיב בה וחטאה בשגגה
הראוייה דייקינן הא בקרוב מקום לא
(ב) ד"ה
י)
3
4
הַקֹּדֶשׁ לְאָשָׁם:
טומאה
ויקרא ה טו
במיתה אף כאן במיתה ונילף חילול חילול
וכן בריש הבא על יבמתו גבי
והכא כתיב ולא ישאו עליו חטא
5
❖
7. וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ
ובמיתה
ומתו כ): בו ולא במעילה. וממיתה
העראה דיליף חייבי עשה כגון מצרי
מנותר מה להלן בכרת אף כאן בכרת
תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם
לחודה הוא דאמעיט דגבי מיתה
ואדומי דכתיב בהו דור שלישי יבא
לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ
מסתברא מתרומה הוה ליה למילף שכן
וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם
הוא דכתיב בו ל) אבל אזהרה מגמרא
בג"ש ביאה ביאה אע"ג דלא כתיב
מוסף רש"י
פסול הגוף מפסול הגוף אדרבה מנותר הוה
עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת
גמר להזיד במעילה בגזרה שוה
ביאה אלא מן הכלל דדייקינן הא דור
וערל בשר.
כְּהֻנַּתְכֶם וְהַזָּר הַקָּרֵב
ליה למילף שכן קודש פנים פיגול ונותר
דחטא חטא מתרומה: מה להלן
שני לא יבא הא נמי ניחא דילפינן
במדבר יח ז
יוּמָת:
אלא מטמא ששימש גמר פסול הגוף מפסול
8. כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל
בידי שמים. דבמאתים וחמשים איש
בג"ש דדור שלישי יבא דההיא ביאה
(מו"ק ה.) ומן
מִשְׁכַּן יְיָ יָמוּת הַאִם תַּמְנוּ
הגוף קודש פנים פיגול ונותר מקודש פנים
דקרח בשרופים כתיב :
היא העראה והדר דייק הא דור
המקדש לא יצא ולא
לִגְוֹעַ: במדבר יז כח
שני לא יערה: אלא מטמא
פיגול ונותר ורבנן אמר קרא בו ולא בבעל
9. וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם
יחלל.
ר' יוחנן בן נורי וכו'. דס"ל נביא
4
הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי
ששימש. תימה דהוה לן למילף מנותר
שהדיח את הרבים בחנק. ולקמן מפרש
מום הזיד במעילה רבי אומר במיתה
דִבֶּר סָרָה עַל יְיָ אֱלֹהֵיכֶם
במאי פליגי: פלוגתא דר"ש ורבנן
טפי משום דחילול דיחיד מחילול
וחכמים אומרים באזהרה מאי טעמא דרבי
הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ
דיחיד עדיף כדאמרן לעיל חילול
באלו הן הנחנקיןמ) ויליף טעמא מקרא:
מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית
אמר ר' אבהו גמר חטא חטא מתרומה מה
6
4
עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ
והא תנן. זר ששימש רבי עקיבא
דרבים מחילול דרבים עדיף דגבי בעל
להלן במיתה אף כאן במיתה ורבנן אמרי
אֲשֶׁר צִוְּךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ
אומר בחנק ובברייתא קתני לר"ע
מום כתיב ואל המזבח לא יגש וגו'
לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע
אמר קרא בו בו ולא במעילה: זר ששימש
מִקִּרְבֶּךָ: דברים יג ו
בסקילה: מתניתין ר' שמעון. דאמר
ובנותר כתיב כי את קדש ה' חלל
במקדש: תניא רבי ישמעאל אומר נאמר
לאפוקי תרומה דכתי' כי יחללוהו וכ"ת
נביא שהדיח בחנק וזר ששימש מיניה
(זבחים טז.) ולא
כאן והזר הקרב יומת ונאמר להלן כל
גמר ורבי שמעון תלמידו של רבי
פסול הגוף עדיף אם כן לעיל דיליף
לישיבה.
7
8
הקרב הקרב אל משכן ה' ימות מה להלן
עקיבא הוא ואמר לר"ע זר ששימש
טמא ששימש מתרומה ופריך דניליף
(שם כג:) גמר
בחנק נביא שהדיח בחנק: וברייתא
מנותר הוה ליה לשנויי משום דפסול
בידי שמים אף כאן בידי שמים ר"ע אומר
חטא חטא מתרומה.
רבנן. בני מחלוקתו של רבי שמעון
הגוף עדיף ולא משום חילול דרבים
נאמר כאן והזר הקרב יומת ונאמר להלן
ויש לומר דהכא פסול הגוף דעבודה
ואף הם תלמידי רבי עקיבא הוו
9 והנביא ההוא או חולם החלום ההוא יומת
מפסול הגוף דעבודה עדיף:
ואמרי משמו סקילה בתרוייהו:
מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה רבי יוחנן
בו
ולא בבעל מום. כל הני דלעיל
הדרן עלך אלו הן הנשרפין
בן נורי אומר מה להלן בחנק אף כאן בחנק
(קדושין
דלא ממעטינן דפסול טומאה
מב:) בו ולא במעילה.
במאי קמיפלגי רבי ישמעאל ורבי עקיבא
הם כתרומה וטבל אע"ג דלאו פסול
רבי עקיבא סבר דנין יומת מיומת ואין דנין יומת מימות ורבי ישמעאל סבר
טומאה הוא דמי לתרומה טפי מהני:
גמר
חטא חטא מתרומה. תימה
דנין הדיוט מהדיוט ואין דנין הדיוט מנביא ורבי עקיבא כיון שהדיח אין
דמשמע בפ' בתרא דמכות
לך הדיוט גדול מזה במאי קמיפלגי רבי עקיבא ורבי יוחנן בן נורי בפלוגתא
דאיכא מלקות בקדשי בדק
דרבי שמעון ורבנן דתניא נביא שהדיח בסקילה ר"ש אומר בחנק הא אנן
הבית דקא חשיב מעשר שני והקדש
(מכות
תנן רבי עקיבא אומר בחנק תרי תנאי ואליבא דרבי עקיבא מתניתין ר'
שלא נפדו ואמאי כיון דמתרומה
יג. וכעי"ז פסחים לג.)
שמעון ואליבא דר' עקיבא ברייתא רבנן ואליבא
דרבי עקיבא:
ילפינן לא הוה לן למילף אלא דומיא
הדרן עלך אלו הן הנשרפין
דתרומה דקדישה קדושת הגוף
כדאשכחן בזבחים שלהי פרק בית
שמאי דקדשי עובדי כוכבים
נביא
(פסחים שם)
לא מועלין בהן דגמרינן חט חט מתרומה ובתרומה כתיב בני ישראל ולא עובדי כוכבים ואמרינן בד"א בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית
שהדיח.
מועלין ומפרש טעמא דכי גמרינן מעילה חט חט מתרומה דומיא דתרומה דקדישא קדושת הגוף אבל קדשי בדק הבית דקדושת דמים לא
(לקמן פט:)
וקצת יש לדחות ההיא דמכות דמיירי בקדשי מזבח שהוממו דשייך בהו פדיון אבל קשה ממעילה פרק הנהנה דממעט מחובר ממעילה
הדרן עלך אלו הן
משום דגמרה מתרומה אלמא ילפינן קדשי בדק הבית מתרומה ויש לומר דהתם הוא דבעינן דומיא דתרומה משום דכתיב לה' לרבויי ולא
הנשרפין
גמרינן אלא דומיא
דקדושת הגוף ואע"ג דרבי יוסי דריש ליה התם ולא רבנן מכל מקום לרבנן
נמי אהני לגבי הכי
דלא גמרינן קדשי
בדק הבית מתרומה :
הדרן עלך אלו
הן הנשרפין