י:
דיני ממונות בשלשה
פרק ראשון סנהדרין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שכבר
קידשוהו בשמים. י"מ דב"ד של מעלה מקדשין אותו
למחייה עשרים וחדא. דהא אכתי חי הוא ואגבא דחיי מחי: חישוב לא
פג א
א) ב)
ג) ד)
קתני. דנימא שצריך שלשה לחשב אם יעברו את החודש דבחושבנא
לעולם בשעת המולד ואין נראה דאם כן בזמנו נמי כבר
פד ב
ה) ו)
תליא אע"פ שצריך לעברו כגון משום ירקיא ומשום מתיא אפילו הכי
קדשו בשמים אלא נראה כפירוש הקונטרס בפ"ב דר"ה דביום שלשים
פה ג
חושבנא בעי כדתנן במסכת
ערכין אין פוחתין מארבעה
ממתינים ב"ד של מעלה לב"ד של מטה שמא יעברו אבל יום שלשים
❖
פו ד
ואחד שאי אפשר מ) שלא קדשו היום
חדשים המעוברין בשנה ולא נראה
ז)
מקדשין אותו בשמים מן השחר והא
לעבר יותר על שמנה אבל תשעה
למחייה עשרים וחדא
וכי מיית בהך חדא
ח)
דאמר בירושלמי רבא בר זבדא בשם
מעוברין לא עבדינן דאם כן קדים
ט) י)
לימות דהא כי מחית אגבא דחייא קא מחית
רבינו חננאל
רב טעמא דר' אלעזר בר' צדוק בשעה
ואתי סיהרא תלתא יומי ומחזי שיקרא
אמר ליה אמר קרא ונקלה אחיך לעיניך
כ)
בכ"ג. ונקלה אחיך בעינן
1
שב"ד שלמעלה רואין שאין מקדשין
הלכך צריך לחשב תולדות הלבנה אם
ל) מ)
שילקה אחיך. כלומר
אחר שלקה אחיך בעינא וליכא: עיבור
❖
יתקיים ויהיה חי: עיבור
אותה מקדשין הן יש ליישבו כפירוש
תקדום שלשה ימים או שנים לקביעות
החדש בשלשה: חישוב לא קתני קידוש
החודש בג' תירצה אביי
הקונטרס דהכי פירש בשעה שב"ד
החדש לא מעברינן ליה דתמהי בה
תני קידוש תניא נמי
לא קתני אלא עיבור לא ליקדשא וממילא
אינשי: קידוש לא קתני. דנימא דצריך
שלמעלה רואין שאין מקדשין אותו
הכי קידוש החודש בג'
תורה אור השלם
לעבר אמר אביי תני קידוש החדש תניא
ג' לקבל עדות החדש מפי העדים
מלמטה ביום ל' מקדשין אותו הן
ועיבור השנה בג' דברי
1. אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף
רבי מאיר ותירצה רבא
ולומר מקודש החדש: אלא עיבור החדש.
מן הבוקר ביום ל"א דאין כאן ספק
נמי הכי קידוש החדש ועיבור השנה בשלשה
הכי קידוש ביום עיבור
פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל אֵלֶּה
דודאי יקבע היום:
משמע שצריך שלשה לומר מעובר
דברי רבי מאיר אמר רבא והא עיבור
והוא ביום שלשים בג'
מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה אָחִיךָ
ואיידי דתנא עיבור שנה. פירש
החדש אמירה זו למה: לא ליקדשיה.
דיינין אחר עיבור ליכא
לְעֵינֶיךָ: דברים כה ג
קתני אלא אמר רבא קידוש ביום עיבור
2. וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת
קידוש כר' אלעזר ב"ר
בקונטרס דהתם לא סגי
ביום שלשים וממילא כי מקדשינן
בשלשה אחר עיבור ליכא קידוש ומני רבי
צדוק דתנן אם לא נראה
הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם
דלא תני עיבור דאמירה בעי שיקדשו
ליה למחר מיעבר החדש שעבר דיום
בזמנו אין מקדשין אותו
דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ
אלעזר (בן) צדוק היא דתניא רבי אלעזר
שכבר קידשוהו שמים.
שלשים בתריה שדית ליה: תני קידוש.
אדר השני לשם אדר דאי שתקי ממילא
יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם
(בן) צדוק אומר א אם לא נראה בזמנו אין
רב אשי אמר לעולם
וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ
ועל כל חדשי השנה קאי: והא עיבור
מיקבע לשם ניסן מה שפירש שיקדשו
חישוב לעיבור החודש
וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ
מקדשין אותו שכבר קידשוהו בשמים רב
❖
קתני. דרך תנא טועה בגירסא
אדר השני לשם אדר לא דק דלשון
קתני ואיידי דבעי מיתנא
ויקרא כה י
תָּשֻׁבוּ:
עיבור שנה תנא נמי
נחמן אמר קידוש אחר עיבור בשלשה ביום
קידוש אין להזכיר להאי תנא דלא בעי
לחסר תיבה על ידי שכחה אבל אין
עיבור החודש ואסיקנא
קידוש לא מלא ולא חסר ואין אומר
נחלף לתנא בין גירסת קידוש לגירסת
עיבור ליכא קידוש ומני פלימו היא דתניא
חישוב חודש אין מכלל
הגהות הב"ח
עיבור: ביום עיבור. יום עיבור
בו מקודש מקודש והיה לו לומר
כ)
דקידוש חודש ליכא
פלימו אומר בזמנו אין מקדשין אותו שלא
(א) גמרא כנגד
ותנינן סתמא כרבי אלעזר
שקובעין אותו לשם אדר ומה שמשמע
הוא יום שלשים שממנו נעשה החדש
בזמנו מקדשין אותו רב אשי אמר לעולם
שלשה
(דתנן) [דתניא] בין שנראה
מעובר כשרוצין לעברו: קידוש
מתוך פי' דביום שלשים קובעין אותו
(ב) שם
בזמנו בין שלא נראה
חישוב קתני ומאי עיבור חישוב דעיבור
ביום עיבור. כגון בחדש חסר שעבר
כנגד שלשה
לשם אדר שני אין נראה דאמרינן
בזמנו אין מקדשין אותו
ואיידי דקבעי למיתני עיבור שנה תנא נמי
(ג) רש"י כנגד
שנאמר וקדשתם את שנת
לקמן אין מעברין את
צריך שלשה לקדש ראש חדש הבא
❖
שלשה
החמשים שנה. שנים
עיבור חודש חישוב חודש אין קידוש חודש
ביום ל' לחדש שעבר: לאחר עיבור.
השנה ביום שלשים של אדר הואיל
אתה מקדש ואי אתה
לא מני ר' אליעזר היא דתניא ר' אליעזר
וראוי לקובעו ניסן אלא צריך לומר
אם עשו חודש שעבר מלא וקבעו
מקדש חדשים וקיי"ל
דאפילו רבי אלעזר לא
מוסף רש"י
אומר בין בזמנו בין שלא בזמנו אין
דאמירה של עיבור היינו בשעה
ר"ח ביום ל' ואחד אין אומרין בו
אמר אלא מדאוריי' אבל
מקודש מקודש: בזמנו. ביום ל'
שגומרין השבעה שתהא השנה מעוברת
מקדשין אותו שנאמר וקדשתם את שנת
פלימו אומר בזמנו אין
מדרבנן מקדשין. עיבור
2
מקדשין אותו.
שנה בג' רשב"ג [אומר]
דתולדתו ביום ל' הוא דאין חדש
קודם שלשים של אדר ובשעה שבאו
החמשים שנה שנים אתה מקדש ואי אתה
(ר"ה כד.) כנגד
בג' מתחילין ובה' נושאין
לבנה ל) פחות מכ"ט יום ומחצה
עדים שראו את החדש אפילו יקבעו
ברכת כהנים.
מקדש חדשים: רבן שמעון בן גמליאל
ונותנין כו'. כיצד מתחילין
ותשצ"ג חלקים: שכבר קידשוהו
אותו סתם לית לן בה וממילא הוי
בג' נושאין ונותנין בה'
אומר בשלשה כו': תניא כיצד אמר רבן
אדר השני: חישוב חדש אין
וגומרין בז': ירושלמי בר
ב
בשמים. ב"ד שלמעלה מאתמול:
(מגילה כג.)
קפרא שמע להון מהכא
שמעון בן גמליאל בשלשה מתחילין
קידוש חדש לא מני ר"א. תימה א"כ
פלימו אומר בזמנו אין מקדשין אותו.
שבעה רואי פני המלך.
יברכך ה' וישמרך הרי
ובחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה
תיקשי דר' מאיר אדר' מאיר דבמתני'
שא"צ לעשות חיזוק לדבר שהרי בזמנו
ג' מתחילין בג' יאר ה'
ה' תיבות מכאן שנושאין
אחד אומר לישב ושנים אומרים שלא לישב
בא: חישוב דעיבור. לחשב אם
קתני עיבור החדש בשלשה ועיבור
ונותנין בה'. ישא ה' פניו
יעברוהו דאילו קידוש סבר תנא דידן
השנה בג' דברי ר"מ ולעיל קתני
בטל יחיד במיעוטו שנים אומרים לישב
ז' מיכן שגומרין בז'
דלא צריך לקדושי לא מלא ולא חסר
בברייתא קידוש החדש ועיבור השנה
ר' יהושע בן לוי אמר
ואחד אומר שלא לישב מוסיפין עליהם עוד
(שם)
מהכא ויקח רב טבחים את
וכר"א בר' שמעון לקמן ואיידי דתני
בג' דברי ר"מ ואין לומר דברי ר"מ
שנים ונושאין ונותנין בדבר ג שנים אומרים
שלשת שומרי הסף מיכן
עיבור השנה דהוי נמי חישוב דעיבור
דמתניתין אעיבור שנה קאי ולא
שמתחילין בג'. וחמשה
צריכה ושלשה אומרים אינה צריכה בטלו
השנה והתם לא סגי דלא תני עיבור
אעיבור החדש מדקאמר דאיידי דבעי
אנשים מרואי פני המלך
שנים במיעוטן שלשה אומרים צריכה ושנים
מיכן שנושאין ונותנין
דאמירה בעי שיקדשו אדר השני לשם
למיתני עיבור שנה תנא נמי עיבור
בחמשה. ושבעה אנשים
אומרים אינה צריכה מוסיפין עליהם עוד
אדר דאי שתקי ממילא לשם ניסן
חדש משמע דחד תנא תני תרווייהו:
רואי פני המלך מיכן
שבעה רואי פני מלך. פירש
שנים שאין המנין פחות משבעה הני
שגומרין בז' (מתחילין
מיקבע תנא נמי גבי חדש עיבור
בג'). אחד אומר לישב
שלשה חמשה ושבעה כנגד מי פליגי בה
החדש וקרייה נמי לחישוב עיבור
בקונטרס דאאחשורוש
וב' אומרים שלא לישב
ואשמעינן דחישוב בעינן אבל קידוש
קאי ואין נראה שתקנו כנגד שרי
רבי יצחק בר נחמני וחד דעימיה ומנו רבי
בטל היחיד במיעוטו
כלומר אין צורך לבית
לא בעינן לא למלא ולא לחסר כר"א:
העו"ג ומפרש ר"ת דהם שרי ישראל
שמעון בן פזי ואמרי לה רבי שמעון בן פזי
דין לישב שאין שנה זו
שנים אתה מקדש. שנת של כל יובל
דאשכחן בסוף מלכים דהגלה
וחד דעימיה ומנו ר' יצחק בר נחמני חד אמר
צריכה עיבור ב' אומרים
ויובל מקדשין ב"ד לשם יובל: א' אומר
נבוזראדן ג' שומרי הסף וה' רואי פני
לישב אחד אומר שלא
כנגד ברכת כהנים וחד אמר שלשה כנגד
(א)
לישב מוסיפין עליהם
לישב. א' מן השלשה אומר צריך לישב
המלך ובסוף ירמיה כתיב ושבעה
שנים ונושאין ונותנין
שומרי הסף חמשה מרואי פני המלך שבעה
אנשים מרואי פני המלך וכן מוכח
ולעיין אם צריכה לעבר שנה זו מפני
בה. שלשה אומרים
רואי פני המלך תני רב יוסף הני שלשה
בירושלמי ומונה אותן גבי סנהדרי
האביב או התקופות או פירות האילנות
צריכה ושנים אומרים
אינה צריכה מוסיפין
וחמשה ושבעה (ב) שלשה כנגד שומרי הסף
כדלקמן : ושנים אומרים. אינו
גדולה והכי איתא התם אית תנא תני
עליהם שנים שאין המנין
ע"א שנאמר ויקח רב הטבחים את
צריך להושיב ב"ד על כך שאין כאן
חמשה מרואי פני המלך שבעה רואי פני
פחות משבעה. ואם
דודאי אינה צריכה לעבר: בטל
שלשה שומרי הסף הרי שלשה ושבעה
ספק
עיברוה בשלשה מעוברת.
המלך א"ל אביי לרב יוסף עד האידנא מאי
כלומר אם הסכימו
יחיד
במיעוטו. ולא ישבו החמשה
אנשים מרואי פני המלך הרי עשר
טעמא לא פריש לן מר הכי אמר להו לא
מתחלת ישיבתן ששנה
עוד לעיין בדבר: שנים אומרים
וששים איש מעם הארץ הרי שבעים
זו צריכה עיבור ועיברוה
הוה ידענא דצריכיתו מי בעיתו מנאי
מעוברת: תנו רבנן אין
לישב ואחד אומר שלא לישב. הולכין
ומן העיר לקח סריס אחד אשר
מילתא ולא אמרי לכו: זמן נשיא צריך גדי
מעברין את השנה אלא
הוא פקיד על אנשי המלחמה הרי
אחר
השנים ויושבין לישא וליתן אם
סימן: ת"ר אין מעברין את השנה אלא
ד
שבעים ואחד ולמה קרא אותו
צריכה לעבר אם לאו ומשא ומתן של
במזומנין
סריס שיושב ומסרס בהלכה כתוב
עיבור צריך חמשה לפיכך מוסיפין
אחד אומר ה' וכתוב אחד אומר שבעה להביא שני סופרי הדיינין: עוד שנים. ולקמן מפרש שלשה וחמשה ושבעה כנגד מי: שנים
אומרים צריכה. לעבר ושלשה אומרים אין צריכה בטלו שנים
בת
במיעוטן ועומדין והולכין להם: שנים אומרים אינה צריכה ושלשה אומרים צריכה. הולכין אחר הרוב ומוסיפין עוד שנים להשלמת המנין
ומעברין: כנגד ברכת כהנים. בפסוק ראשון ג' תיבות והשני ה' והשלישי ז' תיבות: (ג) שלשה כנגד שומרי הסף כו'. כלומר אשכחנא דמלכותא
דארעא שלשה ממונין וחמשה ממונין ושבעה ממונין ג' כנגד שומרי הסף בצדקיהו גבי גלות נבוזראדן והתם נמי משכחת חמשה
מרואי פני המלך ובאחשורוש אשכחן שבעה שרי פרס ומדי ועיבור שנה מטכסיסי מלכות שמים הוא ליישב סדר השנים על מכונן:
במזומנין