פט:
אלו הן הנחנקין פרק עשירי
סנהדרין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אליהו
בהר הכרמל וכו'. משמע דבשם הקב"ה היה מתנבא
חבריה דמיכה דכתיב ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו
פ א
א) ב)
❖
ג)
בדבר ה' הכני נא. זה היה מיכיהו בן ימלא שנתנבא אותו היום על
לעבור וכיון דמוחזק מהימנינן ביה אע"ג דלא יהיב אות
אחאב ליפול ביד ארם מפני שנפל בן הדד בידו ושלחו לשלום והיינו
ובהאשה רבה נפקא לן דכתיב אליו תשמעון אפי' אמר
ד)
לך עבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה כגון אליהו בהר הכרמל
דקאמר אחאב ליהושפט לא ידבר עלי טוב כי אם רע מפני שנתנבא
רבינו חננאל
ה)
כבר את זו עליו ולא קיבל חבירו את
ותימה מאי קא פריך התם וליגמר
ו) ז)
שמים: תני תנא קמיה דרב
דבריו דכתיב וימאן האיש להכותו:
מיניה כיון דע"פ הדיבור היה מתנבא
חבריה דמיכה דכתיב ואיש אחד מבני
ח)
1
חסדא לוקה א"ל ומי
עדו הנביא. שנתנבא על מזבח א] ה'
מה שייך למילף מיניה לעבור משום
ט) י)
התרה בו דלקי כלומר מי
הנביאים אמר אל רעהו בדבר ה' הכני נא
כ)
יודע ששלחו אלהים
בבית אל שהיה ירבעם מקטר עליו
תקנה דרבנן שלא על פי הדיבור ועוד
וימאן האיש להכותו וכתיב ויאמר לו יען
להינבא והסתיר נבואתו
2
כ) ובדברי הימים גבי יאשיהו כתיב
למה לן הכא טעמא משום דאיתחזק
ל) מ)
ואמר אביי חבריו הנביאים
אשר לא שמעת [וגו'] ונביא שעבר על דברי
❖
והוא היה עדו: כי כן צוה אותי.
בנביאות הא אפילו בלא נביא שרי
שגילה כדכתיב כי לא
עצמו כגון עדו הנביא דכתיב כי כן צוה
יעשה ה' אלהים דבר כי
3
בדבר ה' לאמר לא תאכל לחם ולא
לב"ד לעבור משום מיגדר מילתא ויש
אם גלה סודו אל עבדיו
אותי וכתיב 4 ויאמר לו גם אני נביא כמוך
תשתה מים ל)(במקום הזה) ועבר על
לומר דמדקדק התם מלישנא דברייתא
הנביאים ודלמא הדרו ביה
הגהות מהר"ב
וכתיב וישב אתו וכתיב וילך וימצאהו
כו': המוותר על דברי
דברי עצמו ושמע לדברי הנביא השקר
דקתני הכל לפי שעה דמשמע הכל
5
6
רנשבורג
נביא ואינו עושה כל מה
ואכל ושתה: תמרי בארבילא.
אריה תני תנא קמיה דרב חסדא הכובש
מפני צורך השעה ואי על פי הדיבור
שיאמר לו אלא ממאן
תמרים הנתונים בכברה: דילמא
למה לי צורך השעה בין לצורך בין
א] רש"י
את נבואתו לוקה אמר ליה מאן דאכיל
לשמוע דבריו כגון חבריה
הדרו ביה. פמליא של מעלה וניחם
דמיכיהו כדכתיב ואיש
שלא לצורך צריך לקיים צוויו של
תמרי בארבלא לקי מאן מתרי ביה אמר
❖
אחד מבני הנביאים אמר
מקום אלא ודאי בנביא שעשה מדעתו
על הרעה והם אינם יודעים והיאך
אביי חבריה נביאי מנא ידעי אמר אביי
לרעהו בדבר ה' הכני נא
מתרינן בו התראת ספק: והא יונה
קא אמרה ברייתא דמיירי קרא והא
וימאן האיש להכותו
דכתיב כי לא יעשה ה' [אלהים] דבר כי אם
7
וכתיב ויאמר לו יען אשר
דהדרו ביה. מהפוך את נינוה:
דבעי הכא איתחזק היינו משום דכי
מוסף רש"י
גלה סודו ודילמא הדרי ביה אם איתא דהדרי
לא שמעת בקול ה' הנך
מעיקרא נינוה נהפכת אמרו ליה.
איתחזק בנביאות סומכין עליו במה
מאן דאכיל תמרי
הולך מאתי והכך האריה
ביה אודועי הוו מודעי לכלהו נביאי והא
שהיה מבטיח לירידת אש ושוחטין
ברוח הקדש ומשמע נמי לטובה
בארבלא לקי.
וילך מאצלו וימצאהו
האריה ויכהו דינו בידי
יונה דהדרי ביה ולא אודעוהו יונה מעיקרא
על הבטחתו קדשים בחוץ שבזכותו
שיהפכו מעשיהם מרעה לטובה וכיון
❖
(מכות כ:)
שמים. ואקשינן מנא ידע
ובתפלתו תרד אש מהשמים ויהיה
ששבו נתקיימה הנבואה ולא מיהדר
נינוה נהפכת אמרי ליה איהו לא ידע אי
דהוא נביא ואיענש ושנינן
הוא: ואיהו דלא ידע. הוא היה
מגדר מילתא בדבר שיתקדש שמו
מוחזק בנביאות הוה אבל
לטובה אי לרעה המוותר על דברי נביא
מאן דלא מוחזק לא
טועה וסבור שהוא לרעה: מנא
של הקב"ה ברבים ויחזרו ישראל
תורה אור השלם
מנא ידע דאיענש דיהב ליה אות והא מיכה
מיחייב לקבולי מיניה עד
ידע. האי גברא שזה נביא אמת
למוטב ומיהו בקראי משמע שעל פי
1. וְאִישׁ אֶחָד מִבְּנֵי
דיהיב ליה אות ומופת
דלא יהיב ליה אות ואיענש היכא דמוחזק
הדיבור עשה דכתיב באליהו וכדברך
שהקב"ה עונשו והלא שמא סבור
ומאן דמוחזק מקבלינן
הַנְּבִיאִים אָמַר אֶל רֵעֵהוּ
שאני דאי לא תימא הכי אברהם בהר
מיניה מאליהו בהר הכרמל
בִּדְבַר יְיָ הַכֵּינִי נָא וַיְמָאֵן
עשיתי וגו' ופרש"י מאור הגולה
שזהו נביא שקר לפיכך מוותר על
אילולי שהיה מוחזק
הָאִישׁ לְהַכֹּתוֹ:
המוריה היכי שמע ליה יצחק אליהו בהר
דבריו: היכא דהוחזק. שהוא צדיק
בפירושו לנביאים וכדברך עשיתי
בנביאות היכי הוו מקבלי
מלכים א כ לה
הכרמל היכי סמכי עליה ועבדי שחוטי חוץ
2. וַיֹּאמֶר לוֹ יַעַן אֲשֶׁר לֹא
ונביא אמת: שאני. ולא בעי אות:
שהקרבתי בשעת איסור הבמות
מיניה ועבדי שחוטי חוץ
אלא ש"מ היכא דמוחזק
שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְיָ הִנְּךָ הוֹלֵךְ
היכי שמע ליה יצחק. שהוא דבר
אלא היכא דמוחזק שאני ויהי אחר
ונראה לומר דכיון דעל פי הדיבור
א
8
שאני. ונביא שעבר על
מֵאִתִּי וְהִכְּךָ הָאַרְיֵה וַיֵּלֶךְ
שרי משום צורך שעה הוא הדין שלא
אמת מה שלא נאמר לשום אדם
הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם
דברי עצמו כגון עדו
מֵאֶצְלוֹ וַיִּמְצָאֵהוּ הָאַרְיֵה
הנביא שנאמר כי כן צוה
וַיַּכֵּהוּ: מלכים א כ לו
להקריב את בנו: שחוטי חוץ. שהרי
על פי הדיבור שהרי אין נביא רשאי
(אחר מאי) א"ר יוחנן משום רבי יוסי בן
3. כִּי כֵן צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר
אותי בדבר ה' לאמר לא
בית המקדש היה בירושלים: הנסה
לחדש דבר כדאיתא בפ"ק דמגילה
זימרא אחר דבריו של שטן דכתיב 9 ויגדל
תאכל לחם ולא תשתה
יְיָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל לֶחֶם
דבר אליך תלאה. וכי היה לאוהבך
ועוד י"ל דהא דקאמר אליהו
מים ולא תשוב בדרך אשר
וְלֹא תִשְׁתֶּה מָּיִם וְלֹא
הילד ויגמל וגו' אמר שטן לפני הקב"ה
הלכת ויאמר לו גם אני
וכדברך עשיתי לא שאמר לו הקב"ה
לנסותך בדבר שהיא תלאה אותך
תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר
נביא כמוך ומלאך דבר
הָלָכְתָּ: מלכים א יג ט
רבונו של עולם זקן זה חננתו למאה שנה
ומכרית את זרעך: הנה יסרת רבים.
אלא מקרא היה דורש דכתיב גוי וקהל
4. וַיֹּאמֶר לוֹ גַּם אֲנִי נָבִיא
אלי בדבר ה' לאמר
פרי בטן מכל סעודה שעשה לא היה לו
גוים יהיה ממך ואמרינן מ) עתידין
רצית והחיית' לו כל באי העולם
השיבהו אתך אל ביתך
כָּמוֹךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי
ויאכל לחם וישתה מים
תור אחד או גוזל אחד להקריב לפניך אמר
בִּדְבַר יְיָ לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ
בניך לעשות כמעשה נכרים פירוש
בדברים ועתה הנה בא להלאותך
כחש לו דינו בידי שמים
אִתְּךָ אֶל בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל
ולבהלך: נביא שהדיח. שמתנבא
לשחוט בחוץ ואני מסכים על ידו ולפי
לו כלום עשה אלא בשביל בנו אם אני
שנאמר וימצאהו האריה
לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ
בשם הקב"ה לעבוד עבודת כוכבים:
שהיה נביא מוחזק סמכו עליו שעליו
בדרך וימיתהו. ירושלמי
מלכים א יג יח
לוֹ:
אומר לו זבח את בנך לפני מיד זובחו מיד
5. וַיָּשָׁב אִתּוֹ וַיֹּאכַל לֶחֶם
א"ר שמואל בר רב יצחק
הדחה. כתיב הכא כי דבר סרה
נאמר מקרא זה:
והאלהים נסה את אברהם ויאמר קח נא
ונביא אחד זקן ישב בבית
01
בְּבֵיתוֹ וַיֵּשְׁתְּ מָיִם:
להדיחך וכתיב במסית כי ביקש
אל זה אמציהו כהן בית
מלכים א יג יט
הדרן עלך אלו הן הנחנקין
את בנך אמר רבי שמעון בר אבא אין נא
6. וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה
להדיחך וגו' : מיתה כתב ביה. והך
אל: ויהי אחר הדברים
אלא לשון בקשה משל למלך בשר ודם
האלה והאלהים נסה את
בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי
גזירה שוה לא גמר מרביה דאין אדם
אברהם אחר מי א"ר יוחנן
נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ
שעמדו עליו מלחמות הרבה והיה לו גבור אחד ונצחן לימים עמדה עליו
דן גזירה שוה מעצמו: ורבי שמעון
אחר דברי השטן שאמר
וְהַחֲמוֹר עֹמֵד אֶצְלָהּ
מלחמה חזקה אמר לו בבקשה ממך עמוד לי במלחמה זו שלא יאמרו
גמר הדחה הדחה מנביא. דבעיר
לפני הקב"ה רבון כל
וְהָאַרְיֵה עִמֵד אֵצֶל
העולמים זקן זה חננתו
הַנְּבֵלָה: מלכים א יג כד
ראשונות אין בהם ממש אף הקב"ה אמר לאברהם ניסיתיך בכמה נסיונות
הנדחת אגמריה רביה גזירה שוה
7. כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי
למאה פרי [בטן] ומכל
מסיני לדון הדחה הדחה ומסתברא
ועמדת בכלן עכשיו עמוד לי בנסיון זה שלא יאמרו אין ממש בראשונים
סעודות שעש' לא היה לו
אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה
להקריב לפניך תור או בן
דמנביא אגמריה הלכה למשה גזירה
סוֹדוֹ
אֶל
עֲבָדָיו
את בנך ב' בנים יש לי את יחידך זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו אשר
יונה אחד. א"ל כלום עשה
עמוס ג ז
הַנְּבִיאִים:
שוה זו כדיהיב טעמא למלתיה:
8. וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים
אהבת תרוייהו רחימנא להו את יצחק וכל כך למה כדי שלא תטרף דעתו
אלא למען בנו אם אני
מחלוקת
אומר לו זבח אותו לפני
הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה
עליו קדמו שטן לדרך אמר לו הנסה דבר אליך תלאה הנה יסרת רבים
11
עושה. מיד והאלהים נסה
אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו
את אברהם כו' ר' לוי אמר
וידים רפות תחזק כושל יקימון מליך כי עתה תבא אליך ותלא אמר לו 21 אני בתומי אלך אמר לו 31 הלא
אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:
אחר דברי ישמעאל שאמר
בראשית כב א
יראתך כסלתך אמר לו זכר נא מי הוא נקי אבד כיון דחזא דלא קא שמיע ליה אמר ליה ואלי דבר יגונב כך
9. וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל
41
ליצחק אני גדול ממך
במצות שאתה נמלתה בן
שמעתי מאחורי הפרגוד 51השה לעולה ואין יצחק לעולה אמר לו כך עונשו של בדאי שאפילו אמר אמת אין
וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה
ח' ימים ואני בן י"ג שנה
גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת
שומעין לו ר' לוי אמר אחר דבריו של ישמעאל ליצחק אמר לו ישמעאל ליצחק אני גדול ממך במצות
א"ל ובאבר אחד אתה
יִצְחָק: בראשית כא ח
01. וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת
מייראיני אם אומר לו
שאתה מלת בן שמנת ימים ואני בן שלש עשרה שנה אמר לו ובאבר אחד אתה מגרה בי אם אומר
הקב"ה זבח עצמך מיד
בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר
לי הקב"ה זבח עצמך לפני אני זובח מיד והאלהים נסה את אברהם תנו רבנן נביא שהדיח בסקילה רבי שמעון
אני זובח את עצמי. מיד
אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ
והאלהים נסה את אברהם:
אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ
אומר בחנק מדיחי עיר הנדחת בסקילה רבי שמעון אומר בחנק נביא שהדיח בסקילה מ"ט דרבנן אתיא
ת"ר נביא שהדיח
שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד
הדחה הדחה ממסית מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה ור"ש מיתה כתיבא ביה וכל מיתה האמורה בתורה
בסקילה מאי טעמא גמרי
הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר
61
71
הדחה הדחה ממסית מה
אֵלֶיךָ: בראשית כב ב
סתם אינה אלא חנק מדיחי עיר הנדחת בסקילה מ"ט דרבנן גמרי הדחה הדחה או ממסית או מנביא שהדיח
11. הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ
מסית בסקילה אף נביא
ור"ש גמר הדחה הדחה מנביא וליגמר ממסית דנין מסית רבים ממסית רבים ואין דנין מסית רבים ממסית יחיד
שהדיח בסקילה רבי
תִּלְאֶה וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי
81
שמעון אומר מיתה כתיבא
יוּכָל: הִנֵּה יִסַּרְתָּ רַבִּים
אדרבה דנין הדיוט מהדיוט ואין דנין הדיוט מנביא ור"ש כיון שהדיח אין לך הדיוט גדול מזה אמר רב חסדא
ביה וכל מיתה האמורה
וְיָדַיִם רָפוֹת תְּחַזֵּק: כּוֹשֵׁל
מחלוקת
בתורה סתם בחנק. מדיחי
יְקִימוּן מִלֶּיךָ וּבִרְכַּיִם
עיר הנדחת בסקילה גמרי
כֹּרְעוֹת תְּאַמֵּץ: כִּי עַתָּה
תָּבוֹא אֵלֶיךָ וַתֵּלֶא תִּגַּע עָדֶיךָ וַתִּבָּהֵל: איוב ד ב-ה 21. וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי: תהלים כו יא 31 הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ: זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ: איוב ד ו-ז 41. וְאֵלַי
הדחה הדחה אי ממסית אי
דָּבָר יְגֻנָּב וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ: איוב ד יב 51. וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: בראשית כב ח 61. וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר סָרָה עַל יְיָ אֱלֹהֵיכֶם
מנביא שהדיח ר' שמעון
הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ: דברים יג ו 71. וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל יְיָ אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ
אומר בחנק גמר הדחה
מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: דברים יג יא 81. יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם: דברים יג יד
הדחה מנביא שהדיח: