אלו הן הנחנקין פרק עשירי סנהדרין
צ.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מחלוקת. דרבנן ורבי שמעון בנביא בעוקר כל הגוף בעבודת
לא כתיבי: מר כדאית ליה כו'. לרבנן בסקילה לרבי שמעון
א) [הוריות ד:],
א [מיי' פ"ט מהל' יסודי
ב) [הוריות ד:], ג) [הנהו
התורה הל"א והל' ג ד]:
בחנק והוא הדין לרבנן ולרב המנונא. האי דנקט ר' שמעון רבותא
כוכבים ואומר נצטויתי ברוח הקודש מפי הגבורה להתנבאות לעקור
פ)
פא ב מיי' פ"ט מהלכות
חמש תיבות ועשיתם לו
הוא כלומר ואפילו מחנק דרבי שמעון פטור וכ"ש מסקילה יסודי התורה הל"ג
כל מצות עבודת כוכבים מן התורה או לקיים מקצת ולבטל מקצת
כאשר זמם לעשות נראה
דמחייבי ליה רבנן בעוקר את הכל: אם יאמר לך נביא. המוחזק
בהאי הוא דקאמרי רבנן סקילה משום דבהאי עניינא דכתיבא
והל"ה והיינו לפי שעה
דאינם מן הגירסא אלא
וע"ש:
עיקר הגי' כדאיתא
עבור על דברי תורה הכל לפי
הדחה בנביא דגמרי סקילה מיניה בע"ז
א ג מיי' פ"ג מהלכות
בפירש"י מה ת"ל לאחיו],
הוא משתעי דכתיב ובא האות והמופת
תקנת השעה כגון אליהו בהר הכרמל
מחלוקת בעוקר הגוף דעבודת כוכבים
ד) [י"ג המומתין],
תשובה הלכה ה:
❖
ב ד מיי' שם הלכה ו:
בשחוטי חוץ: נתנה התורה ממשלה
וגו' נלכה ונעבדהנ) היינו עקירת הגוף
ה) [לעיל נא. ע"ש],
וקיום מקצת וביטול מקצת דעבודת
כוכבים
ו) [שם:], ז) [ע"ז יח.],
בה. כלומר אפילו תראה אותו נביא
ובטול מקצת התם נמי כתיב בסיפא
דרחמנא אמר מן הדרך אפילו מקצת
ח) שבועות טו:, ט) ע"ז
1
יומת כי דבר סרה וגו' להדיחך מן
מושל ועושה כרצונו דכתיב (דברים
יח., י) חגיגה טו:,
הדרך אבל עוקר הגוף דשאר מצות דברי
תורה אור השלם
כ) [ויעתר לו], ל) [צ"ל
יג) ונתן אליך אות או מופת:
הדרך ואפי' במקצת במשמע ומיהו לא
הכל בחנק וקיום מקצת וביטול מקצת
למלך], מ) [צ"ל הנכה],
1. וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם
שתחילתו נביא אמת. כגון חנניה
מישתעי קרא אלא בע"ז דדבר למד
נ) [דברים יג], ס) [ראה יג
הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי
דבשאר מצות דברי הכל פטור מתיב רב
מעניינו: אבל עוקר הגוף דשאר מצות
הנביא והאי ונתן אליך אות בעודו
ו], ע) [ויקרא ד], פ) הוא
דִבֶּר סָרָה עַל יְיָ אֱלֹהֵיכֶם
המנונא ללכת זו מצות עשה בה זו מצות
דבור בפ"ע. רש"ל, צ) מן
דברי הכל בחנק. דנפקא לן מקרא
נביא אמת יתן לך אות בנבואה
הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ
1
ד"ה לרשות עד ד"ה מה
מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית
לא תעשה ואי סלקא דעתך בעבודת כוכבים
אחרינא האמור בפרשה אחרינא דלא
אחרת ולבסוף כשיחזור להרשיע
ת"ל שייך למתני' לעיל פט.,
עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ
כתיב בה הדחה אך הנביא אשר יזיד
יאמר לעבוד עבודת כוכבים וסמוך
ק) כ' ב"ש שאין זה מדברי
עשה בעבודת כוכבים היכי משכחת לה
אֲשֶׁר צִוְּךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ
❖
רש"י, ר) [ע"ב וצא:],
עלי שהרי מוחזק אני על ידי אות
לדבר דבר בשמי (דברים יח) והיינו מה
לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע
תרגמה רב חסדא ונתצתם רב המנונא
2
מִקִּרְבֶּךָ: דברים יג ו
ומופת שנתתי לך כבר: צ) לרשות
שלא שמע וכתיב ומת הנביא ההוא וכל
2. וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם
אמר מחלוקת בעוקר הגוף בין בעבודת
מיתה האמורה סתם חנק הוא: פטור.
הבעל. כגון מסרה האב לשלוחי
וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם
גליון הש"ס
כוכבים בין בשאר מצות וקיום מקצת וביטול
דהתם דבר כתיב דבר שלם ולא חצי
הבעל ועדיין היא בדרך ולא קרינן
וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ
מתני' כל ישראל יש להן
מקצת דעבודת כוכבים דרחמנא אמר מן
וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן
דבר: ללכת זו מצות עשה. ברייתא
בה בית אביה: לאותה מיתה. שהיו
חלק. עי' כתובות דף קג
וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן
הדרך אפילו מקצת הדרך אבל קיום מקצת
מחייבין את הנידון: ובועלה. כלומר
היא בספרי גבי פרשת נביא המדיח
ס)
ע"ב תוס' ד"ה מזומן:
הַמָּקוֹם הַהוּא:
שם האומר אין תחיית
דברים יב ג
וביטול מקצת דבשאר מצות דברי הכל
דכתב בה הדחה (שם יג) להדיחך מן
וכל הבועלים נידונין כמיתת הנבעלת
3. וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר
המתים. עי' סוטה ד"ה
חוץ מבועל בת כהן: מה ת"ל לאחיו.
הדרך אשר צוך ה' אלהיך ללכת בה
פטור ת"ר המתנבא לעקור דבר מן התורה
ע"א תוד"ה כל: שם
א) א
זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו
וגו' ודריש קרא יתירא ללכת זו מצות
לכתוב כאשר זמם לעשות ולישתוק:
ההוגה את השם. עי'
וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ:
חייב לקיים מקצת ולבטל מקצת ר"ש פוטר
סוכה דף ה' ע"א תוד"ה
דברים יט יט
אם לו הוקשו. לבועל שהיו מחייבין
עשה דמשמע לעשות ולא משמע
ובעבודת כוכבים אפילו אומר היום עיבדוה
4. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים
יו"ד ה"א. שבועות דף לד
אזהרה: בה לא תעשה. דגמרינן
אותו חנק: אם לה. שמחייבין אותה
ע"א תוס' ד"ה באלף:
לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר
ולמחר בטלוה דברי הכל חייב אביי סבר
גמ' מדה כנגד מדה. עי'
שריפה: לאחיו ולא לאחותו. כל
מאשר חטא בהע) דבלא תעשה מיירי
מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי
❖
לה כרב חסדא ומתרץ לה כרב חסדא רבא
סוטה דף ח' ע"ב:
לְהִתְפָּאֵר:
אלמא דשאר מצות נמי הכא גבי
היכא דבעדותן מחייבין איש ואשה
ישעיהו ס כא
סבר לה כרב המנונא ומתרץ לה כרב
הדחה כתיבי דאי לא משתעי קרא
ודינן חלוק כי הכא לו הוקשו:
5. וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ
המנונא אביי סבר לה כרב חסדא ומתרץ
אלא בע"ז מאי עשה איכא: ובין
תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ
מוסף רש"י
הדרן עלך אלו הן הנחנקין
וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה
בשאר מצות. דהאי ללכת בה לא משמע
לה כרב חסדא המתנבא לעקור דבר מן
ואין בועלה בשריפה.
וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ
ליה לרב המנונא אונתצתם: דרחמנא
התורה דברי הכל בחנק לקיים מקצת ולבטל
אלא בחנק כשאר אשת איש
כל ישראל יש להם חלק
כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה
. לאחיו ולא
אמר מן הדרך. ואע"ז קאי דאכתי
אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא
(מכות ב.)
מקצת ר"ש פוטר והוא הדין לרבנן ובעבודת
לעולם הבא.
לאחותו. ולא כאשר זמם
אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְיָ
לא איתרבו שאר מצות בהאי עניינא
לעשות לאחותו, אבל בכל
כוכבים אפילו אמר היום עיבדוה ולמחר
רֹפְאֶךָ: שמות טו כו
מעיקרא איירי בארבע מיתות ומפרש
דללכת בה כולה משמע: ד"ה פטור.
6. וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר
שאר מיתות השוה הכתוב
ואזיל להו לכולהו והדר מפרש הני
בטלוה חייב מר כדאית ליה ומר כדאית
אשה לאיש, וזוממי אשה
ואפילו מחנק דהתם דבר שלם כתיב
לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ
דאין להם חלק לעולם הבא: ה"ג
נהרגין כזוממי איש, כגון
ליה רבא סבר לה כרב המנונא ומתרץ לה
וַיְשִׁיבֵהוּ
יְרוּשָׁלִַם
ולאו אעוקר דברי תורה האי כי יזיד
שהעידוה שהרגה את
האומר אין תחיית המתים מן
לְמַלְכוּתוֹ וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי
כרב המנונא המתנבא לעקור דבר מן
לדבר דבר קאי דהתם סקילה הוא אלא
הנפש, שחללה את השבת,
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים:
התורה. ק) שכופר במדרשים דדרשינן דברי הימים ב לג יג
נהרגין במיתתה, שלא מיעט
התורה בין בעבודת כוכבים בין בשאר מצות
אדברים בעלמא כגון צדקיה בן כנענה:
בגמרא לקמן מניין לתחיית המתים
7. וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ
כאן אחותו אלא במקום שיש
ר)
היום עובדה. כלומר היינו קיום מקצת
חייב מר כדאית ליה ומר כדאית ליה
לקיים בהן הזמה במיתת
דְּבַר יְיָ כֹּה אָמַר יְיָ כָּעֵת
מן התורה ואפי' יהא מודה ומאמין
וביטול מקצת: כרב חסדא. דאמר
הבועל (דברים יט יט).
מָחָר סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל
לקיים מקצת ולבטל מקצת בשאר מצות
ב)
שיחיו המתים אלא דלא רמיזא
הדרן עלך אלו הן
וְסָאתַיִם שְׁעֹרִים בְּשֶׁקֶל
בע"ז הוא דפליגי אבל בשאר מצות
ר"ש פוטר והוא הדין לרבנן ובעבודת
באורייתא כופר הוא הואיל ועוקר
הנחנקין
בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן:
עוקר הגוף הוא בחנק וביטול מקצת
מלכים ב ז א
כוכבים אפילו אומר היום עיבדוה ולמחר
שיש תחיית המתים מן התורה מה לנו
8. וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר
פטור: ר"ש פוטר והוא הדין לרבנן.
ולאמונתו וכי מהיכן הוא יודע שכן
בטלוה חייב מר כדאית ליה ומר כדאית ליה
לַמֶּלֶךְ נִשְׁעָן עַל יָדוֹ אֶת
דגבי חנק דבר שלם כתיב ולרב
הוא הלכך כופר גמור הוא:
אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר
א"ר אבהו א"ר יוחנן בכל אם יאמר לך
ב
חסדא הא דנקט ר"ש הא קמ"ל
הִנֵּה יְיָ עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת
אפיקורוס. מפרש בגמרא [צט:]: ספרים
נביא עבור על דברי תורה שמע לו חוץ
דרישא דקתני סתמא חייב ואפילו
בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה הַדָּבָר
גמ'
החיצונים.
מפרש בגמרא [ק:]:
הַזֶּה וַיֹּאמֶר הִנְּכָה רֹאֶה
מעבודת כוכבים שאפילו מעמיד לך חמה
לרבנן בחנק דרבי שמעון הוא דקא
ויהי
בְּעֵינֶיךָ וּמִשָּׁם לֹא
מחייב חנק ולא סקילה דשאר
באמצע הרקיע אל תשמע לו תניא רבי
תֹאכֵל: מלכים ב ז ב
מצות בעניינא הדחה דסקילה
יוסי הגלילי אומר הגיע תורה לסוף דעתה של עבודת כוכבים לפיכך נתנה
תורה ממשלה בה שאפילו מעמיד לך חמה באמצע הרקיע אל תשמע לו תניא א"ר עקיבא חס ושלום
שהקדוש ב"ה מעמיד חמה לעוברי רצונו אלא כגון חנניה בן עזור שמתחלתו נביא אמת ולבסוף נביא
שקר: וזוממי בת כהן: מנהני מילי אמר רב אחא בריה דרב איקא דתניא ר' יוסי אומר מה ת"ל 3 ג) ועשיתם
לו כאשר זמם
לעשות לאחיו לפי שכל ד) המזוממין שבתורה זוממיהן ובועליהן
כיוצא בהן בת כהן
ה) היא בשריפה
ואין בועלה
בשריפה זוממין איני יודע אם לו הוקשו אם
לה הוקשו כשהוא
אומר לעשות לאחיו ו) לאחיו ולא לאחותו:
הדרן עלך אלו הן הנחנקין
כל ישראל $ ג יש להם חלק לעולם הבא שנאמר 4 ועמך כולם צדיקים לעולם
יירשו ארץ נצר מטעי
מעשה ידי להתפאר ז) ד ואלו שאין להם חלק לעולם הבא $ האומר אין תחיית המתים מן
התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורוס ר"ע אומר אף הקורא בספרים החיצונים ח) והלוחש על המכה
ואומר 5 כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך אבא שאול אומר אף
ט)ההוגה $את השם באותיותיו י)שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להן חלק לעולם הבא שלשה מלכים ירבעם
אחאב ומנשה ר' יהודה אומר מנשה יש לו חלק לעולם הבא שנאמר 6 ויתפלל אליו כ) וישמע תחנתו
וישיבהו ירושלים למלכותו אמרו לו למלכותו השיבו ולא לחיי העולם הבא השיבו ארבעה הדיוטות
בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי: גמ' וכל כך למה תנא הוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהיה לו חלק
בתחיית המתים שכל מדותיו של הקב"ה $ מדה כנגד מדה דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן
מניין שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה שנאמר 7 ויאמר אלישע שמעו דבר ה' [וגו'] כעת מחר סאה
סלת בשקל וסאתים שעורים בשקל בשער שומרון וכתיב 8 ויען השליש אשר ל) (המלך) נשען על ידו את איש
רואה בעיניך ומשם לא תאכל
האלהים ויאמר
הנה ה' עושה
ארובות
בשמים היהיה
הדבר הזה ויאמר מ) הנך
וכתיב