אלו הן הנחנקין פרק עשירי סנהדרין
צ.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מחלוקת. דרבנן ורבי שמעון בנביא בעוקר כל הגוף בעבודת
לא כתיבי: מר כדאית ליה כו'. לרבנן בסקילה לרבי שמעון
א)
א
ב) ג)
בחנק והוא הדין לרבנן ולרב המנונא. האי דנקט ר' שמעון רבותא
כוכבים ואומר נצטויתי ברוח הקודש מפי הגבורה להתנבאות לעקור
פ)
פא ב
הוא כלומר ואפילו מחנק דרבי שמעון פטור וכ"ש מסקילה
כל מצות עבודת כוכבים מן התורה או לקיים מקצת ולבטל מקצת
דמחייבי ליה רבנן בעוקר את הכל: אם יאמר לך נביא. המוחזק
בהאי הוא דקאמרי רבנן סקילה משום דבהאי עניינא דכתיבא
עבור על דברי תורה הכל לפי
הדחה בנביא דגמרי סקילה מיניה בע"ז
א ג
הוא משתעי דכתיב ובא האות והמופת
תקנת השעה כגון אליהו בהר הכרמל
מחלוקת בעוקר הגוף דעבודת כוכבים
ד)
❖
ב ד
בשחוטי חוץ: נתנה התורה ממשלה
וגו' נלכה ונעבדהנ) היינו עקירת הגוף
ה)
וקיום מקצת וביטול מקצת דעבודת
כוכבים
ו) ז)
בה. כלומר אפילו תראה אותו נביא
ובטול מקצת התם נמי כתיב בסיפא
דרחמנא אמר מן הדרך אפילו מקצת
ח) ט)
1
יומת כי דבר סרה וגו' להדיחך מן
מושל ועושה כרצונו דכתיב
י)
הדרך אבל עוקר הגוף דשאר מצות דברי
תורה אור השלם
כ) ל)
ונתן אליך אות או מופת:
הדרך ואפי' במקצת במשמע ומיהו לא
הכל בחנק וקיום מקצת וביטול מקצת
מ)
1. וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם
שתחילתו נביא אמת. כגון חנניה
מישתעי קרא אלא בע"ז דדבר למד
נ) ס)
הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי
דבשאר מצות דברי הכל פטור מתיב רב
מעניינו: אבל עוקר הגוף דשאר מצות
הנביא והאי ונתן אליך אות בעודו
ע) פ)
דִבֶּר סָרָה עַל יְיָ אֱלֹהֵיכֶם
המנונא ללכת זו מצות עשה בה זו מצות
צ)
דברי הכל בחנק. דנפקא לן מקרא
נביא אמת יתן לך אות בנבואה
הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ
1
מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית
לא תעשה ואי סלקא דעתך בעבודת כוכבים
אחרינא האמור בפרשה אחרינא דלא
אחרת ולבסוף כשיחזור להרשיע
עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ
כתיב בה הדחה אך הנביא אשר יזיד
יאמר לעבוד עבודת כוכבים וסמוך
ק)
עשה בעבודת כוכבים היכי משכחת לה
אֲשֶׁר צִוְּךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ
❖
ר)
עלי שהרי מוחזק אני על ידי אות
לדבר דבר בשמי והיינו מה
לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע
תרגמה רב חסדא ונתצתם רב המנונא
2
מִקִּרְבֶּךָ: דברים יג ו
ומופת שנתתי לך כבר: צ) לרשות
שלא שמע וכתיב ומת הנביא ההוא וכל
2. וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם
אמר מחלוקת בעוקר הגוף בין בעבודת
מיתה האמורה סתם חנק הוא: פטור.
הבעל. כגון מסרה האב לשלוחי
וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם
גליון הש"ס
כוכבים בין בשאר מצות וקיום מקצת וביטול
דהתם דבר כתיב דבר שלם ולא חצי
הבעל ועדיין היא בדרך ולא קרינן
וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ
מתני' כל ישראל יש להן
מקצת דעבודת כוכבים דרחמנא אמר מן
וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן
דבר: ללכת זו מצות עשה. ברייתא
בה בית אביה: לאותה מיתה. שהיו
חלק.
וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן
הדרך אפילו מקצת הדרך אבל קיום מקצת
מחייבין את הנידון: ובועלה. כלומר
היא בספרי גבי פרשת נביא המדיח
ס)
הַמָּקוֹם הַהוּא:
שם האומר אין תחיית
דברים יב ג
וביטול מקצת דבשאר מצות דברי הכל
דכתב בה הדחה להדיחך מן
וכל הבועלים נידונין כמיתת הנבעלת
3. וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר
המתים.
חוץ מבועל בת כהן: מה ת"ל לאחיו.
הדרך אשר צוך ה' אלהיך ללכת בה
פטור ת"ר המתנבא לעקור דבר מן התורה
שם
א
זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו
וגו' ודריש קרא יתירא ללכת זו מצות
לכתוב כאשר זמם לעשות ולישתוק:
ההוגה את השם.
וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ:
חייב לקיים מקצת ולבטל מקצת ר"ש פוטר
דברים יט יט
אם לו הוקשו. לבועל שהיו מחייבין
עשה דמשמע לעשות ולא משמע
ובעבודת כוכבים אפילו אומר היום עיבדוה
4. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים
אזהרה: בה לא תעשה. דגמרינן
אותו חנק: אם לה. שמחייבין אותה
לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר
ולמחר בטלוה דברי הכל חייב אביי סבר
גמ' מדה כנגד מדה.
שריפה: לאחיו ולא לאחותו. כל
מאשר חטא בהע) דבלא תעשה מיירי
מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי
❖
לה כרב חסדא ומתרץ לה כרב חסדא רבא
לְהִתְפָּאֵר:
אלמא דשאר מצות נמי הכא גבי
היכא דבעדותן מחייבין איש ואשה
ישעיהו ס כא
סבר לה כרב המנונא ומתרץ לה כרב
הדחה כתיבי דאי לא משתעי קרא
ודינן חלוק כי הכא לו הוקשו:
5. וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ
המנונא אביי סבר לה כרב חסדא ומתרץ
אלא בע"ז מאי עשה איכא: ובין
תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ
מוסף רש"י
הדרן עלך אלו הן הנחנקין
וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה
בשאר מצות. דהאי ללכת בה לא משמע
לה כרב חסדא המתנבא לעקור דבר מן
ואין בועלה בשריפה.
וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ
ליה לרב המנונא אונתצתם: דרחמנא
התורה דברי הכל בחנק לקיים מקצת ולבטל
כל ישראל יש להם חלק
כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה
לאחיו ולא
אמר מן הדרך. ואע"ז קאי דאכתי
אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא
(מכות ב.)
מקצת ר"ש פוטר והוא הדין לרבנן ובעבודת
לעולם הבא.
לאחותו.
אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְיָ
לא איתרבו שאר מצות בהאי עניינא
כוכבים אפילו אמר היום עיבדוה ולמחר
רֹפְאֶךָ: שמות טו כו
מעיקרא איירי בארבע מיתות ומפרש
דללכת בה כולה משמע: ד"ה פטור.
6. וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר
ואזיל להו לכולהו והדר מפרש הני
בטלוה חייב מר כדאית ליה ומר כדאית
ואפילו מחנק דהתם דבר שלם כתיב
לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ
דאין להם חלק לעולם הבא: ה"ג
ליה רבא סבר לה כרב המנונא ומתרץ לה
וַיְשִׁיבֵהוּ
יְרוּשָׁלִַם
ולאו אעוקר דברי תורה האי כי יזיד
האומר אין תחיית המתים מן
לְמַלְכוּתוֹ וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי
כרב המנונא המתנבא לעקור דבר מן
לדבר דבר קאי דהתם סקילה הוא אלא
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים:
התורה. ק) שכופר במדרשים דדרשינן דברי הימים ב לג יג
התורה בין בעבודת כוכבים בין בשאר מצות
אדברים בעלמא כגון צדקיה בן כנענה:
בגמרא לקמן מניין לתחיית המתים
7. וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ
ר)
היום עובדה. כלומר היינו קיום מקצת
חייב מר כדאית ליה ומר כדאית ליה
דְּבַר יְיָ כֹּה אָמַר יְיָ כָּעֵת
מן התורה ואפי' יהא מודה ומאמין
וביטול מקצת: כרב חסדא. דאמר
(דברים יט יט)
מָחָר סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל
לקיים מקצת ולבטל מקצת בשאר מצות
שיחיו המתים אלא דלא רמיזא
הדרן עלך אלו הן
וְסָאתַיִם שְׁעֹרִים בְּשֶׁקֶל
בע"ז הוא דפליגי אבל בשאר מצות
ר"ש פוטר והוא הדין לרבנן ובעבודת
באורייתא כופר הוא הואיל ועוקר
הנחנקין
בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן:
עוקר הגוף הוא בחנק וביטול מקצת
מלכים ב ז א
כוכבים אפילו אומר היום עיבדוה ולמחר
שיש תחיית המתים מן התורה מה לנו
8. וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר
פטור: ר"ש פוטר והוא הדין לרבנן.
ולאמונתו וכי מהיכן הוא יודע שכן
בטלוה חייב מר כדאית ליה ומר כדאית ליה
לַמֶּלֶךְ נִשְׁעָן עַל יָדוֹ אֶת
דגבי חנק דבר שלם כתיב ולרב
הוא הלכך כופר גמור הוא:
אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר
א"ר אבהו א"ר יוחנן בכל אם יאמר לך
ב
חסדא הא דנקט ר"ש הא קמ"ל
הִנֵּה יְיָ עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת
אפיקורוס. מפרש בגמרא : ספרים
נביא עבור על דברי תורה שמע לו חוץ
דרישא דקתני סתמא חייב ואפילו
בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה הַדָּבָר
גמ'
החיצונים.
מפרש בגמרא :
הַזֶּה וַיֹּאמֶר הִנְּכָה רֹאֶה
מעבודת כוכבים שאפילו מעמיד לך חמה
לרבנן בחנק דרבי שמעון הוא דקא
ויהי
בְּעֵינֶיךָ וּמִשָּׁם לֹא
מחייב חנק ולא סקילה דשאר
באמצע הרקיע אל תשמע לו תניא רבי
תֹאכֵל: מלכים ב ז ב
מצות בעניינא הדחה דסקילה
יוסי הגלילי אומר הגיע תורה לסוף דעתה של עבודת כוכבים לפיכך נתנה
תורה ממשלה בה שאפילו מעמיד לך חמה באמצע הרקיע אל תשמע לו תניא א"ר עקיבא חס ושלום
שהקדוש ב"ה מעמיד חמה לעוברי רצונו אלא כגון חנניה בן עזור שמתחלתו נביא אמת ולבסוף נביא
שקר: וזוממי בת כהן: מנהני מילי אמר רב אחא בריה דרב איקא דתניא ר' יוסי אומר מה ת"ל 3 ועשיתם
לו כאשר זמם
לעשות לאחיו לפי שכל המזוממין שבתורה זוממיהן ובועליהן
כיוצא בהן בת כהן
היא בשריפה
ואין בועלה
בשריפה זוממין איני יודע אם לו הוקשו אם
לה הוקשו כשהוא
אומר לעשות לאחיו לאחיו ולא לאחותו:
הדרן עלך אלו הן הנחנקין
כל ישראל $ ג יש להם חלק לעולם הבא שנאמר 4 ועמך כולם צדיקים לעולם
יירשו ארץ נצר מטעי
מעשה ידי להתפאר ד ואלו שאין להם חלק לעולם הבא $ האומר אין תחיית המתים מן
התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורוס ר"ע אומר אף הקורא בספרים החיצונים והלוחש על המכה
ואומר 5 כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך אבא שאול אומר אף
ההוגה $את השם באותיותיו שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להן חלק לעולם הבא שלשה מלכים ירבעם
אחאב ומנשה ר' יהודה אומר מנשה יש לו חלק לעולם הבא שנאמר 6 ויתפלל אליו וישמע תחנתו
וישיבהו ירושלים למלכותו אמרו לו למלכותו השיבו ולא לחיי העולם הבא השיבו ארבעה הדיוטות
בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי: גמ' וכל כך למה תנא הוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהיה לו חלק
בתחיית המתים שכל מדותיו של הקב"ה $ מדה כנגד מדה דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן
מניין שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה שנאמר 7 ויאמר אלישע שמעו דבר ה' [וגו'] כעת מחר סאה
סלת בשקל וסאתים שעורים בשקל בשער שומרון וכתיב 8 ויען השליש אשר (המלך) נשען על ידו את איש
רואה בעיניך ומשם לא תאכל
האלהים ויאמר
הנה ה' עושה
ארובות
בשמים היהיה
הדבר הזה ויאמר הנך
וכתיב