צג:
חלק פרק אחד
עשר סנהדרין
תורה אור
מסורת הש"ס
אלא שש סאין. דשש קבין או שש לוגין ליכא למימר דלא מייתי
סריסים ממש. שסירסו לחנניה מישאל ועזריה שכן דרכן של מלכים
א)
1. וַיַּעַן אֶחָד מֵהַנְּעָרִים
בגורן מדה פחותה מסאה: ליטול שש סאין. ולישא משוי כזה:
לסרס את האדם כדי שלא ישא אשה ויהא פנוי לעבודת המלך
וַיֹּאמֶר הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן
לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי יֹדֵעַ נַגֵּן
רמז לה. דשש גרעינין נתן לה לסימן ורמז שעתידין לצאת שש בנים
ולית ליה הא דחכמים דאמרי לעיל שעלו לארץ ישראל ונשאו
ב)
וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה
ממנה: יודע נגן גבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר וה'
ר' חנניה אומר. לא סרסם אלא להכי
נשים והולידו בנים ובנות:
וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וַיְיָ
עִמּוֹ: שמואל א טז יח
עמו. היינו שש ברכות: לא אמרן
קרי להו סריסים שנסתרסה ע"ז
2. וְשָׁאוּל לָכַד הַמְּלוּכָה
דואג. לקמן מפרש האחד מן הנערים
בימיהם שבימיהם נודע לכל שאין
אלא שש סאין וכי דרכה של אשה ליטול
עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּלָּחֶם סָבִיב
היינו דואג: אלא בלשון הרע. שהיה
ממש בע"ז ופורענות שהיה נביא
שש סאין אלא רמז [רמז] לה שעתידין
בְּכָל אֹיְבָיו בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי
עַמּוֹן וּבֶאֱדוֹם וּבְמַלְכֵי
מספר בשבחו של דוד כדי שיקנא בו
מתנבא לחזקיהו שיהיו גולים מארצם
ששה בנים לצאת ממנה שמתברכין בשש
ג) ד)
צוֹבָה וּבַפְּלִשְׁתִּים וּבְכֹל
אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ: שאול ויהרגהו: לישא וליתן במלחמתה
ויוליכם בהיכל מלך בבל. ור' שמואל
ה)
[שש] ברכות ואלו הן דוד ומשיח דניאל
ו) ז)
של תורה. להתוכח בתלמוד: פנים
בר נחמני דאמר חנניה מישאל
שמואל א יד מז
חנניה מישאל ועזריה דוד דכתיב ויען אחד
ח)
3. וְשָׁם אִישׁ מֵעַבְדֵי
1
בהלכה. שמביא
ראיה לדבריו:
ועזריה משאר שבטים היו מוקים
ט)
שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא נֶעְצָר
מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית
❖
דבדידיה נמי לא הוה. דשאול נמי
האי קרא בדניאל לחוד: מאי חבל
לִפְנֵי יְיָ וּשְׁמוֹ דֹּאֵג הָאֲדֹמִי
הלחמי יודע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה
לא איתי בהון. והלא חבלה היא זו
לא הוה הלכה כמותו כדאמרינן
אַבִּיר הָרֹעִים אֲשֶׁר
לְשָׁאוּל:
ונבון דבר ואיש תואר וה' [א] עמו וגו' ואמר
שנסתרסו. ומהאי קרא דלעיל ילדים
בעירובין דוד דגלי מסכתא
שמואל א כא ח
הגהות הגר"א
אשר אין בהם כל מום לא מצי פריך
כתיב ביה יראיך יראוני וישמחו שאול
ו)
רב יהודה אמר רב כל הפסוק הזה לא
4. וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְיָ רוּחַ
[א] גמ'
דאיכא למימר בשעה שבאו לנבוכדנצר
דלא גלי מסכתא כתיב ביה בכל אשר
חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה
אמרו דואג אלא בלשון הרע יודע נגן
[ב] שם
וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת
תמימים הוו וסרסן: חבל די נורא.
יפנה ירשיע: נעצר לפני ה'. ללמוד
שיודע לישאל גבור שיודע להשיב איש
ישעיהו יא ב
יְיָ:
תורה הרבה: אביר הרועים אשר
לא איתי בהון אבל חבלת הגוף
[ג] שם
5. וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְיָ וְלֹא
מלחמה שיודע לישא וליתן במלחמתה של
לשאול. אלמא ההוא מיוחד שבנערים
מיהא איכא. ופריך לחבלא דנורא לא
לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא
❖
תורה (איש תואר שמראה פנים בהלכה
לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ:
דהיינו דואג דחזינן הכא דקרי אביר
איצטריך דהא כתיב קרא וריח נור
ישעיהו יא ג
ונבון דבר שמבין דבר מתוך דבר) וה'
הרועים: ונחה עליו רוח ה'. איזה
לא עדת בהון: ולא ריחא. עשן
6. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים
עמו שהלכה כמותו בכל מקום בכולהו
האש: הא והא היו. סריסים ממש לעזי רש"י
וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי
רוח רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה
אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט
ושנסתרסה ע"ז בימיהם: טוב מבנים
רוח דעת ויראת ה' הרי ששה: ה"ג
אמר להו יהונתן בני כמוהו כיון דאמר ליה
פוניור"א [פוינטור"א].
פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית
והריחו ביראת ה' א"ר אלכסנדראי
ומבנות. מכלל דבנים לא הוו להו
ישעיהו יא ד
נקב.
רָשָׁע:
[וה' עמו] מילתא דבדידיה נמי לא הוה ביה
7. יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם
פלנמא"ל [פלימיא"ה].
שהטעינו במצות ויסורין כריחים.
דסריסים היו: מאי טוב מבנים
חלש דעתיה ואיקניא ביה דבשאול כתיב
איזמל להקזת דם.
כָּל מוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה
ומבנות. הכא לא מצי לתרוצי הא
והיינו והריחו לשון רחים. ולא גרסינן
וּמַשְׂכִּילִים בְּכָל חָכְמָה
2 ובכל אשר יפנה ירשיע ובדוד כתיב ובכל
וכתיב והריחו: רבא אמר. מאי
והא הוו דא"כ במאי פליגי: בנים שהיו
וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע
אשר יפנה יצליח מנלן דדואג הוה כתיב
וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד
להן כבר ומתו. דלא חיו בניהם ומיהו
והריחו דמורח ודאין שמריח באדם
בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וּלֲלַמְּדָם
הכא 1 ויען אחד מהנערים מיוחד שבנערים
לא היו סריסים: אתן לו. להם לא
ושופט ויודע מי החייב שנאמר ז) לא
סֵפֶר וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים:
וכתיב התם ושם איש מעבדי שאול ביום
למראה עיניו ישפוט ולא למשמע
נאמר אלא לו לאחד מהם והיינו ספר
דניאל א ד
3
8. וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה
ההוא נעצר לפני ה' ושמו דואג האדומי
אזניו יוכיח ואפילו הכי ושפט בצדק
דניאל שנקרא על שמו. והשתא קא
דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל
דלים כגון על ידי הרחה: בר
פריך פירכא באפי נפשה אגב דאתי
אביר הרועים אשר לשאול משיח דכתיב
דניאל א ו
וַעֲזַרְיָה:
9. וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ
בידו ספר דניאל: מכדי וכו'. רוב
כוזיבא. ח) עם ממלכי הורדוס היה:
ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח
4
מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יִקָּחוּ
אשר אין בהם כל מום וטובי מראה
דברים שבספר עזרא נחמיה אמרם:
עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה' וגו' [ב] וכתיב
וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ
משכילים בכל חכמה יודעי דעת
דוד נמי מימר אמר. הכי. כלומר מאי
ישעיהו לט ז
בָּבֶל:
והריחו ביראת ה' אמר רבי אלכסנדרי
5
01. עָנֵה וְאָמַר הָא אֲנָה
ומביני מדע ואשר כח בהם. הרי ו':
מחזיק טובה איכא: רב יוסף אמר.
מלמד שהטעינו מצות ויסורין כריחיים רבא
חָזֵה גֻּבְרִין אַרְבְּעָה שְׁרַיִן
אפי' ריבדא דכוסילתא לא היתה
לאו אהכי איענש דהא דוד נמי אמר
מַהְלְכִין בְּגוֹא נוּרָא וַחֲבָל
אמר דמורח ודאין דכתיב ולא למראה עיניו
בגופם. שלא היו צריכין להקזה. ריבדא
כי האי גוונא אלא לכך נענש שספר
5
לָא אִיתַי בְּהוֹן וְרֵוֵהּ דִּי
ישפוט 6 ושפט בצדק דלים והוכיח במישור
רְבִיעָאָה דָּמֵה לְבַר
בגנותן של ראשונים: מאי נינהו. שהיו
פוניור"א בלע"ז כוסילתא שם כלי
דניאל ג כה
אֱלָהִין:
המקיז פלנמא"ל: מן השיחה. שלא
עמו חגי זכריה מלאכי וכיון שהם לא
לענוי ארץ בר כוזיבא מלך תרתין שנין
11.
וּמִתְכַּנְּשִׁין
ראו והוא ראה אלמא גדול מהם הוה
היו מספרין בדברים בטלים כדי שלא
אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא
סִגְנַיָּא
ופלגא אמר להו לרבנן אנא משיח אמרו ליה
וּפַחֲוָתָא וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא
יתגנו בפני המלך: כלם מבני יהודה.
ומדאשכחן דדניאל הוה חשיב טפי
במשיח כתיב דמורח ודאין נחזי אנן אי מורח
חָזַיִן לְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי לָא
מחגי זכריה ומלאכי דהוו נביאי שמע
כדחשיב לעיל ששה בנים העתידים
שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהוֹן
ודאין כיון דחזיוהו דלא מורח ודאין קטלוהו
מינה דגדול הוה מנחמיה בן חכליה
לצאת מרות וחשיב בהדייהו חנניה
וּשְׂעַר רֵאשְׁהוֹן לָא
דניאל חנניה מישאל ועזריה דכתיב בהו
הִתְחָרַךְ וְסָרְבָּלֵיהוֹן לָא
מישאל ועזריה: דניאל. לחוד קאי
דלא הוה נביא ואפי' הכי ספר עליו
שְׁנוֹ וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת
7 אשר אין בהם כל מאום וטובי מראה
דלא אפקיה מכלל גנות הראשונים.
אבני ט) יהודה אבל חנניה מישאל
דניאל ג כז
בְּהוֹן:
ומשכילים בכל חכמה ויודעי דעת ומביני
21. כִּי כֹה אָמַר יְיָ
דניאל היה מבאי הגולה עם החרש
ועזריה לא ולית ליה הך דרשה דלעיל
לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ
שש שעורים: מבניך אשר יצאו
מדע ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך
והמסגר ונחמיה הוה מעולי
אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ
ממעיך. בחזקיהו מלך יהודה כתיב:
הגולה זמן מרובה לאחר מיכן:
וללמדם ספר ולשון כשדים מאי אשר אין
בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים
בִּבְרִיתִי: ישעיהו נו ד
אינהו
בהם כל מום אמר רבי חמא (בר חנניא) אפילו כריבדא דכוסילתא לא
31. וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי
הוה בהו מאי ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך אמר רבי חמא ברבי חנינא מלמד שהיו אונסין את עצמן
וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב
מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם
מן השחוק ומן השיחה ומן השינה ומעמידין על עצמן בשעה שנצרכין לנקביהם מפני אימת מלכות ויהיו
8
אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת:
ישעיהו נו ה
בהם מבני יהודה דניאל חנניה מישאל ועזריה אמר רבי (אליעזר) כולן מבני יהודה הם ורבי שמואל
41. זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי
בר נחמני אמר דניאל מבני יהודה חנניה מישאל ועזריה משאר שבטים ומבניך אשר יצאו
9
לְטוֹבָה כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי
ממך
אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל מאי סריסים רב אמר סריסים ממש ורבי חנינא
עַל הָעָם הַזֶּה:
נחמיה ה יט
אמר שנסתרסה ע"ז בימיהם בשלמא למאן דאמר שנסתרסה ע"ז בימיהם היינו דכתיב וחבל לא איתי
51. זָכְרֵנִי יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ
01
פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ:
בהון
אלא למאן דאמר סריסים ממש מאי וחבל לא איתי בהון חבלא דנורא והכתיב 11 וריח נור לא
תהלים קו ד
עדת בהן לא חבלא ולא ריחא בשלמא למאן דאמר שנסתרסה ע"ז בימיהם היינו דכתיב כה אמר
61. וְהַפַּחוֹת הָרִאשֹׁנִים
21
אֲשֶׁר לְפָנַי הִכְבִּידוּ עַל
ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו' אלא למאן דאמר סריסים ממש משתעי קרא בגנותא דצדיקי
הָעָם וַיִּקְחוּ מֵהֶם בְּלֶחֶם
הא והא הוה בהו בשלמא למאן דאמר סריסים ממש היינו דכתיב בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים
וָיַיִן אַחַר כֶּסֶף שְׁקָלִים
31
אַרְבָּעִים גַּם נַעֲרֵיהֶם
ומבנות אלא למאן דאמר שנסתרסה ע"ז בימיהם מאי טוב מבנים ומבנות אמר רב נחמן בר יצחק
שָׁלְטוּ עַל הָעָם וַאֲנִי לֹא
מבנים שהיו להם כבר ומתו מאי שם עולם אתן לו אשר לא יכרת אמר ר' תנחום דרש בר קפרא בצפורי זה
עָשִׂיתִי כֵן מִפְּנֵי יִרְאַת
אֱלֹהִים: נחמיה ה טו
ספר דניאל שנקרא על שמו מכדי כל מילי דעזרא נחמיה בן חכליה אמרינהו ונחמיה בן חכליה מ"ט לא איקרי
71. וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל
סיפרא על שמיה אמר רבי ירמיה בר אבא מפני שהחזיק טובה לעצמו שנאמר 41זכרה לי אלהי לטובה דוד נמי
לְבַדִּי אֶת הַמַּרְאָה
וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי
מימר אמר זכרני ה' ברצון עמך פקדני בישועתך דוד רחמי הוא דקבעי רב יוסף אמר מפני שסיפר בגנותן
51
לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה
של ראשונים שנאמר 61 והפחות הראשונים אשר לפני הכבידו על העם ויקחו מהם בלחם ויין אחד כסף שקלים
אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה
עֲלֵיהֶם וַיִּבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא:
ארבעים וגו' ואף על דניאל שגדול ממנו סיפר ומנלן דגדול ממנו דכתיב וראיתי אני דניאל לבדי את המראה
71
דניאל י ז
והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא [ג] והאנשים אשר היו
עמי לא ראו את המראה ומאן נינהו אנשים אמר רבי
ירמיה ואיתימא ר' חייא
בר אבא זה חגי
זכריה ומלאכי
אינהו