חלק
פרק אחד
עשר סנהדרין
צד.
מסורת הש"ס
תורה אור
אינהו עדיפי מיניה וכו'. איידי דגררא בעלמא קתני הכא ומילתא
יועץ אל גבור אבי עד שר שלום: שחיזק ישראל. העוסקין בתורה
א) ב)
1. לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה
ג)
כדלקמן : תגלת פלאסר. שם אחד הוא דכתיב בימי פקח בן
באפי נפשה היא וברוב ספרים אינה כתובה: מ"ט איבעות. דכתיבט)
וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא
דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ לְהָכִין
אבל חרדה גדולה נפלה עליהם: לנשוף. לדלוג: במקום הטנופת.
רמליה בא תגלת פלאסר מלך אשור: אסנפר. חד רבא חד ויקירא
אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט
דלא מצי קרי: לימא הכי. לחש כלומר
חד: כלפי מעלה. כדלקמן
שחירף ע"י מלאך: אל ארץ כארצכם.
לך אצל העזים והניחני: מ"ם
וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד
ולא אמר מוטבת מארצכם: קא
שבתיבת למרבה המשרה סתום
עוֹלָם קִנְאַת יְיָ צְבָאוֹת
תַּעֲשֶׂה זֹּאת:
משקרת. שהרי אין ארץ מעולה הימנה
לכך נסתם לומר נסתמו הדברים
אינהו עדיפי מיניה ואיהו עדיף מנייהו
ד)
ישעיהו ט ו
ולכן לא אמר מוטבת מארצכם: להיכא
שעלו במחשבה ולא נעשה. ל"א
ה) ו)
2. מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת
אינהו עדיפי מיניה דאינהו נביאי ואיהו לאו
ז)
שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וָאֹמַר
אגלינהו. סנחריב לעשרת השבטים
שביקש הקב"ה לסתום צרותיהן של
נביא ואיהו עדיף מנייהו דאיהו חזא ואינהו
רָזִי לִי רָזִי לִי אוֹי לִי
דכתיב וינחם בחלח
ישראל שבקש לעשותו משיח. ומורי
בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים
לא חזו וכי מאחר דלא חזו מאי טעמא
ובחבור נהר גוזן וערי מדי הי נינהו
רבי פירש לפי שנסתם פיו של חזקיה
בָּגָדוּ: ישעיהו כד טז
איבעות אע"ג דאינהו לא חזו מידי מזלייהו
3. מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא
ולא אמר שירה: כל הנסים הללו.
אותן מקומות: אבל ישראל. כי
ח)
מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה
חזי אמר רבינא ש"מ האי מאן דמבעית
❖
ט) שניצל מסנחריב ונתרפא מחליו: שר
אגלינהו סנחריב ספרו בגנותה של
שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל:
אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי מאי
העולם. מלאך שכל העולם מסור
א"י דכי מטו לאותו מקום ששמו שוש
ישעיהו כא יא
4. אָמַר שֹׁמֵר אָתָה בֹקֶר
בידו: שמענו צבי לצדיק. שר העולם
תקנתיה לינשוף מדוכתיה ארבעה גרמידי
אמרו שויא לארעין זאת הארץ שויא
וְגַם לָיְלָה אִם תִּבְעָיוּן
גליון הש"ס
שאמר עשה צביונו של צדיק: רזי לי
לארצנו וכשבאו למקום ששמו עלמין
אי נמי ליקרי קרית שמע ואי קאי במקום
בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ:
רש"י ד"ה גיורא וכו' לאו
רזי לי. נסתרות שלי הן ואני יודע
ישעיהו כא יב
אמרו כי עלמין זה המקום שוה
הטנופת לימא הכי עיזא דבי טבחא שמינא
5. וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ יְיָ
עשירי הוה.
על מה מעכב: אמר נביא אוי לי
לירושלים שנקראת בית עולמים:
מינאי 1 למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו'
אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד
❖
עד מתי. יבא משיח: עד דאתי בזוזי
כשבאו למקום ששמו שוש תרי אמרו
מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר
א"ר תנחום דרש בר קפרא בציפורי מפני
ובזוזי דבזוזי. עד שנתבזזו שונאי ישראל
על חד תרין כלומר זה יפה פי
הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד
מה כל מ"ם שבאמצע תיבה פתוח וזה
שמות יח י
מִצְרָיִם:
כמה פעמים: שר הרוחות. שהנשמות
שנים כמקומנו. ועל שם כך נקראו
6. וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל
הגהות הגר"א
סתום ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח
כל אותן מקומות כך: ה"ג תחת
נפקדות אצלו והיינו משא דומה כך
הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ
[א] גמ'
וסנחריב גוג ומגוג אמרה מדת הדין לפני
כבודו ולא כבודו ממש. דכבודו ממש
לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ
אמר דומה אלי קורין הרוחות על עסקי
מִיַּד מִצְרָיִם:
משמע בשרו וגופו תחת כבודו משמע
שעיר עשו ואומר לי שומר מה מלילה
הקב"ה רבש"ע ומה דוד מלך ישראל
[ב] שם
שמות יח ט
[ג] שם
תחת הגוף והבשר כלומר נשמה
הקב"ה שהוא שומר מה אומר מן
7. לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן יְיָ
שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא
צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן
הגלות שהוא כלילה: שומר מה מליל.
שבתוך הגוף והשתא אמר תחת כבודו
עשיתו משיח חזקיה שעשית לו כל הנסים
וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד
ולא כבודו ממש נשמה שבתוך הגוף
מה דבר מתי קץ הגאולה מליל זה:
כִּיקוֹד אֵשׁ: ישעיהו י טז
הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח
אתא בקר. בתמיה. ואית ספרים
8. כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן
אלא האי כבודו היינו בגדיו דתחת
לכך נסתתם מיד פתחה הארץ ואמרה לפניו
לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל
בגדיהם נשרפו וכי הא דרבי יוחנן וכו'
דלא כתיב בהו ונכון. אמר להם השר
שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא
רבש"ע אני אומרת לפניך שירה תחת צדיק
דכל הגוף נשרף תחת הבגדים. ולא
כך אמר שומר הקב"ה אתא בקר
יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר
❖
זה ועשהו משיח פתחה ואמרה שירה לפניו
גרסי' תחת כבודו ולא תחת כבודו
גאולה תבא וגם לילה אבל מתחלה
ישעיהו ט ה
שָׁלוֹם:
9. בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ
שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו צבי
ממש דמשמע דמקרא נפקא לזה דהאי
תהיה גלות הרבה. ל"א שיגאלו ויבנה
2
יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת
תחת כבודו לא תחת כבודו ממש
מקדש שני ויחזרו ויגלו גלות זה. ל"א
לצדיק וגו' אמר שר העולם לפניו רבש"ע
פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח
מוסף רש"י
ומהיכא תיפוק ליה האי אבל השתא
וגם לילה לרשעים וכן תרגומו מוכיח
אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית
צביונו עשה לצדיק זה יצאה בת קול ואמרה
דאינהו נביאי.
מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת
דדרשא בעלמא דריש ליה: תחת
אית אגר לצדיקיא ואית פורענות
רזי לי רזי לי אמר נביא אוי לי אוי לי עד מתי
קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת
לרשיעיא: אם תבעיון. אם תבקשו
כבודו ממש. תחת גופו ממש שהגוף
הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל
יצאה בת קול ואמרה בוגדים בגדו ובגד
2
(מגילה ג.)
להגאל: בעיו. בקשו רחמים: שובו.
קיים ונשמה נשרפת: בעצמו. הוא
אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם
מאי טעמא איבעות.
בוגדים בגדו ואמר רבא ואיתימא ר' יצחק
אַשּׁוּרָה:
בתשובה ואתיו לגאולה: גנאי הוא.
עצמו ולא ע"י שליח לא היה ביזוי כל כך
מלכים ב טו כט
עד דאתו בזוזי ובזוזי דבזוזי משא דומה
דבר מגונה עשו: חרב חדה. שמל
ולכך הקב"ה כמו כן נפרע ממנו בעצמו
01. וַיָּבֹא עָלָיו תִּלְּגַת
3
(שם) מזלייהו.
אלי קורא משעיר שומר מה מלילה שומר
פִּלְנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּצַר
את עצמו ונתגייר: חדודין חדודין.
ולא נתבייש כל כך דאינו דומה מתבייש
לוֹ וְלֹא חֲזָקוֹ:
מן הגדול למתבייש מן הקטן: דברי הימים ב כח כ
קמטין קמטין שהיה מיצר מאד על
מה מליל וגו' א"ר יוחנן אותו מלאך הממונה
(שם) לינשוף. (שם)
מפלת מצרים: גיורא עד עשרה
בזוזי ובזוזי דבזוזי.
11. עָלָיו עָלָה
על
על הרוחות דומה שמו נתקבצו כל הרוחות
שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר
דרי. הכי הוא משל בני אדם ומיהו
אצל דומה אמרו לו שומר מה מלילה שומר מה מליל אמר שומר אתא בקר
תחת
[א] 4
וַיְהִי לוֹ הוֹשֵׁעַ עֶבֶד וַיָּשֶׁב
(כתובות קיב:)
יתרו $ לאו עשירי הוה: פלא
כבודו ולא כבודו ממש.
לוֹ מִנְחָה: מלכים ב יז ג
וגם לילה אם תבעיון בעיו שובו אתיו תנא משום רבי פפייס גנאי הוא לחזקיה
21. בָּא פוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר
וסייעתו שלא אמרו שירה עד שפתחה הארץ ואמרה שירה שנא' מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וגו'
עַל הָאָרֶץ וַיִּתֵּן מְנַחֵם
לְפוּל אֶלֶף כִּכַּר כָּסֶף
כיוצא בדבר אתה אומר 5 ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם תנא משום רבי פפייס גנאי הוא למשה
לִהְיוֹת יָדָיו אִתּוֹ לְהַחֲזִיק
וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה' ויחד יתרו רב ושמואל רב אמר שהעביר חרב חדה
הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ:
6
מלכים ב טו יט
על בשרו ושמואל אמר שנעשה חדודים חדודים כל בשרו אמר רב [ב] היינו דאמרי אינשי גיורא עד עשרה דרי
31. בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן
לא תבזה ארמאי קמיה לכן ישלח האדון ה' צבאות במשמניו רזון מאי במשמניו רזון אמר הקב"ה יבא חזקיהו
אַשְׁדּוֹדָה בִּשְׁלֹחַ אֹתוֹ
7
סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלָּחֶם
שיש לו שמונה שמות ויפרע מסנחריב שיש לו שמונה שמות חזקיה דכתיב כי ילד יולד לנו בן ניתן לנו ותהי
8
בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ:
המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום והאיכא חזקיה שחזקו יה דבר אחר
ישעיהו כ א
41. וּשְׁאָר אֻמַּיָּא דִּי הַגְלִי
חזקיה שחיזק את ישראל לאביהם שבשמים סנחריב דכתיב ביה תגלת פלאסר פלנאסר שלמנאסר
[ג] 9
01
11
אָסְנַפַּר רַבָּא וְיַקִּירָא
21 פול 31 סרגון (סרגין) 41 אסנפר רבא ויקירא והאיכא סנחריב שסיחתו ריב דבר אחר שסח וניחר דברים
וְהוֹתֵב הִמּוֹ בְּקִרְיָה דִּי
שָׁמְרָיִן וּשְׁאָר עֲבַר נַהֲרָה
כלפי מעלה א"ר יוחנן מפני מה זכה אותו רשע לקרותו אסנפר רבא ויקירא מפני שלא סיפר בגנותה
(שבת קיג:)
עזרא ד י
וּכְעֶנֶת:
51. עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי
של ארץ ישראל שנאמר 51 עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם רב ושמואל חד אמר מלך פקח
אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם
היה וחד אמר מלך טיפש היה למאן דאמר מלך פקח היה אי אמינא להו עדיפא מארעייכו אמרו קא
אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ
לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית
משקרת ומאן דאמר מלך טיפש היה אם כן מאי רבותיה להיכא אגלי להו מר זוטרא אמר לאפריקי
יִצְהָר וּדְבַשׁ וִחְיוּ וְלֹא
ורבי חנינא אמר להרי סלוג אבל ישראל ספרו בגנותה של ארץ ישראל כי מטו שוש אמרי שויא כי
תָמֻתוּ וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל
חִזְקִיָּהוּ כִּי יַסִּית אֶתְכֶם
ארעין כי מטו עלמין אמרו כעלמין כי מטו שוש תרי אמרי על חד תרין 7 ותחת כבודו [יקד] יקוד כיקוד
לֵאמֹר יְיָ יַצִּילֵנוּ:
אש א"ר יוחנן תחת כבודו ולא כבודו ממש כי הא דרבי יוחנן קרי ליה למאני מכבדותי רבי אלעזר
מלכים ב יח לב
אמר תחת כבודו ממש כשריפת בני אהרן מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף
קיים תנא משמיה דרבי יהושע
בן
קרחה פרעה שחירף
בעצמו נפרע הקב"ה
ממנו בעצמו
סנחריב שחירף
ע"י