צד:
חלק פרק אחד
עשר סנהדרין
תורה אור
מסורת הש"ס
על ידי שליח. דהיינו בזוי יותר אף הקב"ה נפרע ע"י שליח ונתבייש
ויעשה אבוס. שיהיו כלם פגרים ויאכילו סוסיהם ובהמתם בתוך
א)
1. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְיָ
ב)
יותר: כתיב מרום קצו. בישעיה: וכתיב מלון קיצו. במלכים.
עצמות הפגרים כעין אבוס: מגבת ועד אנטיפרס. מקומות
אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ
לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא
שבסוף התחומים: אע"פ שאלף גפן באלף כסף. שהן יקרים
מרום קיצו משמע דירה של מטה כדכתיב מרום מראשון
יָדַעְתִּי אֶת יְיָ וְגַם אֶת
מקום מקדשנו. מלון קיצו משמע דירה של מעלה בית מלונו: ה'
שאין להם רוב כרמים אפילו הכי לשמיר ולשית יהיה שמניחין
ג) ד)
יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ:
ה)
שמות ה ב
אמר אלי עלה אל הארץ וגו' מאי
אותן לאבוד ומביירים אותן והיו
❖
ו) ז)
2. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל
היא. היכי אמר לו הקב"ה להשחית:
עוסקין בתורה: לשלל. כל אחד
ע"י שליח נפרע הקב"ה ממנו ע"י שליח
הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת
יען כי מאס העם הזה וגו' ומשוש
ואחד לעצמו או לחלוק ביחד אותו
פרעה דכתיב ביה מי ה' אשר אשמע
בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם
1
נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר יְיָ
את רצין ובן רמליהו. ואתרעו להשחית'
ממון שנשאר מחיל סנחריב. ל"א
גליון הש"ס
בקולו נפרע הקב"ה ממנו בעצמו דכתיב
אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם:
ברצין ובר רמליהו: מארת ה'. שלא
לחלוק לאחרים מה שאנו שוללים אבל
גמ' בבית רשע זה פקח בן
שמות יד כז
2 וינער ה' את מצרים בתוך הים וכתיב
נשבע מכל מה שהיה אוכל: ליטרא
אנו אסורים באותו שלל שממון שבזזו
3. דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר
רמליהו.
❖
דרכת בים סוסיך
וגו' סנחריב דכתיב
מַיִם רַבִּים: חבקוק ג טו
3
ירק. במדה: ועלה על כל אפיקיו ז).
מעשרת השבטים מעורב בו דאיכא
4. בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ
4 ביד מלאכיך חרפת ה' נפרע הקב"ה ממנו
שאמר לו הקב"ה עלה והשחת: מ"ט.
משום גזל: כמשק גבים שוקק בו.
אֲדֹנָי וַתֹּאמֶר בְּרֹב רִכְבִּי
ע"י שליח דכתיב
ויצא מלאך ה' ויך
מאחר שברשות הלך שנביא נתנבא
השקאה של צינורות שמזלפין בהם
אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים
5
לעזי רש"י
יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן וְאֶכְרֹת
עליו מאי טעמא איענש: בא נביא
במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף
מים נובעין השקו באותו ממון
❖
שו"ן. צליל, רעש.
קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחוֹר
ואמר לו. כשבא על ירושלים: כי
וטיהרתו דמה צינורות הללו מעלין את
וגו' ר' חנינא בר פפא רמי כתיב מרום קיצו
בְּרֹשָׁיו וְאָבוֹאָה מְלוֹן
6
לא מועף לאשר מוצק לה. לא נמסר
האדם מטומאה לטהרה ע"י טבילה
קִצֹּה יַעַר כַּרְמִלּוֹ:
וכתיב מלון קיצו אמר אותו רשע בתחלה
4
מלכים ב יט כג
מוסף רש"י
אף ממונם וכו'. משק שו"ן בלע"ז: בא
עמו של חזקיה שהוא עיף בתורה
5. וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא
אחריב דירה של מטה ואחר כך אחריב
ביד סנחריב המציק לו: כעת
על עית וגו'. ומתרגמינן ומני רבני
את מי השילוח.
וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְיָ וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה
דירה של מעלה א"ר יהושע בן לוי מאי
משרייתיה: עברו מעברה גבע מלון
הראשון הקל ארצה זבולון וארצה
אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים
דכתיב 7 עתה המבלעדי ה' עליתי על
וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ
לנו וגו' יושבי הגבים העיזו. ולא קא
נפתלי וגו' לא כראשונים. עשרת
בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים
המקום הזה להשחיתו ה' אמר אלי עלה אל
השבטים שהקלו מעליהם עול תורה
חשיב עוד היום בנוב לעמוד דההוא
מֵתִים: מלכים ב יט לה
6. בְּיַד עֲבָדֶיךָ חֵרַפְתָּ
הארץ הזאת והשחיתה מאי היא דשמע
אבל אחרונים עמו של חזקיה הכבידו
לאו מסע הוא אלא כדאמרינן לקמן
אֲדֹנָי וַתֹּאמֶר בְּרֹב רִכְבִּי
עליהם עול תורה והיינו דכתיב
אותו היום נשתייר מעונה של נוב:
לנביא דקאמר יען כי מאס העם הזה את מי
8
אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים
הני טובא הוי. די"ב הוא דאיכא:
האחרון הכביד דרך הים עבר הירדן
יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן וְאֶכְרֹת
השילוח ההולכים לאט ומשוש את רצין
קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחַר בְּרֹשָׁיו
נביא הוא. קרא דצהלי קולך בת גלים
גליל הגוים ראויין הללו לעשות להם
ובן רמליהו אמר רב יוסף אלמלא תרגומא
וְאָבוֹא מְרוֹם קִצּוֹ יַעַר
נס כיוצאי מצרים שעברו את הים
הקשיבי לישה דחשיבנא ביה תלתא
כַּרְמִלּוֹ: ישעיהו לז כד
דהאי קרא לא הוה ידענא מאי קאמר חלף
וכדורכי הירדן: אם חוזר בו. סנחריב
7. עַתָּה הֲמִבַּלְעֲדֵי יְיָ
בת גלים לישה ענתות הנהו לאו מן
דקץ עמא הדין במלכותא דבית דוד
עָלִיתִי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה
חושבנא נינהו דנביא הוא דקאמר
מוטב ואם לאו אעשה אותו גליל
לְהַשְׁחִתוֹ יְיָ אָמַר אֵלַי
דמדבר להון בנייח כמי שילוחא דנגדין
להו לישראל וכו': מהאי לא תסתפי.
הגוים שמגלגל בחרפה בכל הגוים. ל"א
עֲלֵה עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת
בנייח ואיתרעיאו ברצין ובר רמליה א"ר
גליל לשון גללים. מ"ר: אחרי הדברים
שתנצל מידו היינו דכתיב צהלי קולך
וְהַשְׁחִיתָהּ:
מלכים ב יח כה
והאמת האלה. השתא משמע שהיה
יוחנן מאי דכתיב מארת ה' בבית רשע
אלא אסתפי מנבוכדנצר שנמשל לליש
9
8. יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה
מדבר בחזקיהו שהיו עסוקין בתורה
דכתיב ביה עלה אריה מסובכו
ונוה צדיקים יבורך מארת ה' בבית רשע
אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים
$
בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה
והיינו דקאמר הקשיבי לישה:
לְאַט וּמְשׂוֹשׂ אֶת רְצִין וּבֶן
זה פקח בן רמליהו שהיה אוכל מ' סאה
רְמַלְיָהוּ: ישעיהו ח ו
ויחן על הערים ויאמר לבקעם אליו:
עניה
9. מְאֵרַת יְיָ בְּבֵית רָשָׁע
גוזלות בקינוח סעודה ונוה צדיקים יבורך
האי רישנא להאי פרדשנא. וכי
וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ:
זה חזקיה מלך יהודה שהיה אוכל ליטרא ירק בסעודה ולכן הנה ה' מעלה
01
משלי ג לג
מביאין דורון כזה לאדון כזה וכי מפני
01. וְלָכֵן הִנֵּה אֲדֹנָי
(ישעיה ח ו) עמון ומואב
עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור וכתיב 11 וחלף ביהודה
שהאמת בחזקיהו בא סנחריב: רבינא
טהרו בסיחון.
מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי
שטף ועבר עד צואר יגיע אלא מ"ט איעניש נביא אעשרת השבטים איתנבי
אמר מאי אחר הדברים והאמת
הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים
איהו יהיב דעתיה על כולה ירושלים בא נביא וא"ל כי לא מועף לאשר
אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶת כָּל
אחר שקפץ הקב"ה ונשבע.
להביא
21
כְּבוֹדוֹ וְעָלָה עַל כָּל
סנחריב והיינו אמת שחותמו וקיומו
מוצק לה א"ר אלעזר בר ברכיה אין נמסר עם עייף בתורה ביד מי המציק
אֲפִיקָיו וְהָלַךְ עַל כָּל
של הקדוש ברוך הוא אמת:
גְּדוֹתָיו: ישעיהו ח ז
לו מאי כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי והאחרון הכביד
11. וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף
דרך הים עבר הירדן גליל הגוים לא כראשונים שהקלו מעליהם עול תורה אבל אחרונים שהכבידו
וְעָבַר עַד צַוָּאר יַגִּיעַ וְהָיָה
מֻטּוֹת כְּנָפָיו מְלֹא רֹחַב
אַרְצְךָ עִמָּנוּ אֵל: עליהן עול תורה וראויין הללו לעשות להם נס כעוברי הים וכדורכי הירדן אם חוזר בו מוטב ואם לאו
אני אעשה לו גליל בגוים אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה ויחן על
ישעיהו ח ח
31
21. כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר
הערים הבצורות ויאמר לבקעם אליו האי רישנא להאי פרדשנא אחרי הדברים והאמת (אחר מאי)
מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן
אמר רבינא לאחר שקפץ הקב"ה ונשבע ואמר אי אמינא ליה לחזקיה מייתינא ליה לסנחריב ומסרנא
הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה
נַפְתָּלִי וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד
ליה בידך השתא אמר לא הוא בעינא ולא ביעתותיה בעינא מיד קפץ הקב"ה ונשבע דמייתינא ליה
דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן
שנאמר 41 נשבע ה' צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום לשבור אשור
(גיטין לח.
גְּלִיל הַגּוֹיִם:
וכעי"ז חולין ס:)
ישעיהו ח כג
בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עולו וסבלו מעל שכמו יסור א"ר יוחנן אמר הקב"ה יבא סנחריב וסיעתו
31. אַחֲרֵי הַדְּבָרִים
ויעשה אבוס לחזקיהו ולסיעתו 51 והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועולו מעל צוארך וחובל עול
וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה בָּא
סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּבֹא
מפני שמן א"ר יצחק נפחא חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות
בִיהוּדָה וַיִּחַן עַל הֶעָרִים
ובבתי מדרשות מה עשה נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב
הַבְּצֻרוֹת וַיֹּאמֶר לְבִקְעָם
אֵלָיו:
זו בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש
דברי הימים ב לב א
41. נִשְׁבַּע יְיָ צְבָאוֹת
ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה ועל אותו הדור הוא אומר 61 והיה ביום ההוא יחיה איש
לֵאמֹר אִם לֹא כַּאֲשֶׁר
עגלת בקר ושתי צאן וגו' ואומר והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף
71
דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר
יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם: לִשְׁבֹּר
כסף לשמיר ולשית יהיה אע"פ שאלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה 81 ואוסף שללכם אוסף
אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל הָרַי
החסיל אמר להם נביא לישראל אספו שללכם אמרו לו לבזוז או לחלוק אמר להם כאוסף החסיל מה
אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם
עֻלּוֹ וְסֻבּ¢ לוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ
אוסף החסיל כל אחד ואחד לעצמו אף שללכם כל אחד ואחד לעצמו אמרו לו והלא ממון עשרת
יָסוּר:
השבטים מעורב בו אמר להם כמשק גבים שוקק בו מה גבים הללו מעלין את האדם מטומאה
ישעיהו יד כד-כה
51. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא
לטהרה אף ממונם של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים מיד טיהר (כדרב פפא דאמר רב פפא
יָסוּר סֻבּ¢ לוֹ מֵעַל שִׁכְמֶךָ
עמון ומואב טהרו בסיחון) אמר רב הונא עשר מסעות נסע אותו רשע באותו היום שנאמר בא על
וְעֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ וְחֻבַּל
91
עֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן:
עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה צהלי
ישעיהו י כז
61. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא
קולך בת גלים הקשיבה לישה עניה ענתות נדדה מדמנה יושבי הגבים העיזו (עוד היום בנוב לעמוד
יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר
ינופף ידו הר בת ציון גבעת ירושלם) הני טובא הויין צהלי קולך בת גלים נביא הוא דקאמר לה
וּשְׁתֵּי צֹאן:
ישעיהו ז כא
לכנסת ישראל צהלי קולך בת גלים בתו של אברהם יצחק ויעקב שעשו מצות כגלי הים הקשיבה
71. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא
לישה מהאי לא תסתפי אלא איסתפי מנבוכדנצר הרשע דמתיל כאריה שנא' עלה אריה מסובכו וגו' מאי
02
יִהְיֶה כָל מָקוֹם אֲשֶׁר
עניה
יִהְיֶה שָּׁם אֶלֶף גֶּפֶן בְּאֶלֶף
כָּסֶף לַשָּׁמִיר וְלַשַּׁיִת
יִהְיֶה:ישעיהו ז כג 81. וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל כְּמַשַּׁק גֵּבִים שׁוֹקֵק בּוֹ: ישעיהו לג ד 91. בָּא עַל עַיַּת עָבַר בְּמִגְרוֹן לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו: עָבְרוּ מַעְבָּרָה גֶּבַע מָלוֹן לָנוּ חָרְדָה הָרָמָה גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה: צַהֲלִי
קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה עֲנִיָּה עֲנָתוֹת: נָדְדָה מַדְמֵנָה יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים הֵעִיזוּ: עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בַּת צִיּוֹן גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם: ישעיהו י כח-לב 02.
עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ וּמַשְׁחִית גּוֹיִם נָסַע יָצָא מִמְּקֹמוֹ
לָשׂוּם אַרְצֵךְ לְשַׁמָּה עָרַיִךְ תִּצֶּינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב:ירמיהו ד ז