צה:
חלק פרק אחד
עשר סנהדרין
תורה אור
מסורת הש"ס
ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. אלמא בא לחרן וכתיב ויפגע
לכדאמרינן ארבעים וחמשה אלף בני מלכים שמנים אלף גבורים
א) ב)
1. וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר
במקום שעדיין לא הגיע לחרן שהיה עדיין בבית אל: שהתפללו בו
ששים אלף אחוזי חרב הרי קפ"ה אלף אבל האחרים שמתו אין
שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה:
ג)
בראשית כח י
מספר כדאמר והשאר פרשים אין מספר: במה הכם. המלאך:
אבותי. אברהם ויצחק ז)(אברהם דכתיב ויעתק משם יצחק אין
ד)
2. וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם
מקרא בידי): הרהר בדעתיה למהדר.
למקום: קפצה ליה ארעא.
היד הגדולה. יד הגדולה לא
נאמר אלא היד דמשמע היד שעתידה
ה)
כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח
וכו': מגלך נטושה. שחוזה מגלך
והיה שם מיד וקרא מוכיח דכתיב
מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם
ו) ז)
מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם
להרוג את אלו: גבריאל. ממונה על
ויפגע במקום שהמקום פגעו ושקפצה
❖
דכתיב ויצא יעקב מבאר שבע וילך
1
הַהוּא: בראשית כח יא
בשול הפירות: הזקק לאלו. לחיל
לו הארץ ונתקרב לו המקום: הכי
3. וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל
חרנה וכתיב ויפגע במקום וילן שם כי בא
2
בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא
גרסינן ד"א אין פגיעה אלא תפלה.
סנחריב להרגן: אגב ארחך. כשתלך
השמש כי מטא לחרן אמר אפשר עברתי
בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל
הגהות הגר"א
לדרכך לפי תומך: לבעל דבבך
ונראה למורי דהכא לא מיגרסא הך
תִּפְגַּע בִּי כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ
על מקום שהתפללו בו אבותי ואני לא
[א] גמ'
אשתמע. לשונאך התראה והפחידו:
מילתא: בית אל זה ירושלים חרן
ירמיהו ז טז
אֹתָךְ:
התפללתי בו בעי למיהדר כיון דהרהר
4. וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ
חוץ לארץ: כי בא השמש. ויבא
נשף. נפח: עשרה. שהנער יכול
[ב] שם
כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל
בדעתיה למיהדר קפצה ליה ארעא מיד
❖
השמש לא נאמר אלא כי בא השמש
להטיף טיפה של דיו והיינו יו"ד שנשארו
וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ:
ויפגע במקום
דבר אחר אין פגיעה אלא
עשרה: ושמואל אמר תשעה ונשאר
דמשמע שהיה דעתו לחזור כי עוד
בראשית לב לב
[א]
5. וַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָהוּ
בו עוללות כנוקף זית. שאין נשארין
תפלה שנאמר ואתה אל תתפלל בעד
היום גדול כיון שראה כי בא השמש
3
רָאֲתָה כִּי מֵת בְּנָהּ וַתָּקָם
מוסף רש"י
לן: ויזרח לו השמש. משמע השמש
בו אלא דבר מועט שנים או שלשה
העם הזה ואל
תשא בעדם רנה ותפלה
וַתְּאַבֵּד אֵת כָּל זֶרַע
וילך חרנה.
גרגרים בראש אמיר כן לא ישתייר
שהיה לו כבר שבא בשבילו כבר:
הַמַּמְלָכָה:
ואל תפגע בי וילן שם כי בא השמש
מלכים ב יא א
ומנ"ל דכלה זרעיה דדוד. כדאפיך
במחנהו אלא דבר מועט וכמה ארבעה
6. וַיִּמָּלֵט בֵּן אֶחָד
בתר דצלי בעי למיהדר אמר הקב"ה צדיק
צלותיה: התם נמי אשתייר אביתר.
וחמשה בסעיפיה פוריה ארבעה
לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב
זה בא לבית מלוני יפטר בלא לינה מיד
(חולין צא:) מקום
מכהני נוב: שגלונות. מלכות: על
וחמשה והיינו תשעה: י"ד שנים
וּשְׁמוֹ אֶבְיָתָר וַיִּבְרַח
שהתפללו בו אבותי.
בא השמש והיינו דכתיב 4 ויזרח לו השמש
אַחֲרֵי דָוִד:
ושלשה ארבעה וחמשה. ר' יוחנן
אברהם. כשנלחם בד' מלכים:
שמואל א כב כ
וכי לו בלבד זרחה והלא לכל העולם כולו
בעי אביי. האי חסר חד היכי קאמר
מקרא לא דייק להו אלא הכי קאמר
7. וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף
זרחה אלא א"ר יצחק שמש שבא בעבורו
אי חסר חד רבוא וכו': ראשונה.
וְעָבַר עַד צַוָּאר יַגִּיעַ וְהָיָה
הללו חמשה נשתיירו מהן סנחריב
מֻטּוֹת כְּנָפָיו מְלֹא רֹחַב
ושני בניו וקרא משמע כנוקף זית
כת ראשונה מחיל של סנחריב:
זרחה בעבורו ומנלן דכלה זרעיה דדוד דכתי'
אַרְצְךָ עִמָּנוּ אֵל:
עברו בשחי. שטו הסוסים בירדן
דמשייר מעט בראש ענף שנים או
ישעיהו ח ח
ועתליה אם אחזיהו ראתה כי מת בנה
5
8. אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מָיִם
ונתמעטו המים עד שעברו: אמצעיים
שלשה גרגרים כך ישתייר לו מעט ד'
ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה והא
וְאַחְרִב בְּכַף פְּעָמַי כֹּל
בקומה. זקופה ולא היו המים
או ה': נבוכדנצר דכתיב. גבי [חנניה]
יְאֹרֵי מָצוֹר:
אשתייר ליה יואש התם נמי אשתייר
מגיעין אלא עד הצואר יגיע: שחי.
מישאל ועזריה תוארו ורויה די רביעאה
ישעיהו לז כה
אביתר דכתיב וימלט בן אחד לאחימלך
9. וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְיָ וַיַּכֶּה
6
כמו שחו: העלו עפר ברגליהם.
דמי לבר אלהין אלמא דחזא גבריאל
בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה
בן אחיטוב ושמו אביתר אמר רב יהודה
שלא היה שם מים כל עיקר: קרתי.
והכירו בכבשן: סנחריב ושני בניו
וּשְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף
אמר רב אלמלא (לא) נשתייר אביתר
דכתיב ויהי הוא משתחוה בית וגו':
לשון מקור: ה"ג ויצא מלאך ה' ויך
וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם
(חולין צא:) קפצה.
פְּגָרִים מֵתִים:
אי אפשר לאמרו. שהקדוש ב"ה
במחנה אשור אמר רבי וכו' ולא
לאחימלך בן אחיטוב לא נשתייר מזרעו של
ישעיהו לז לו
בעצמו גלחו לסנחריב: דאייתיתינהו
גרסינן והא כתיב ויצא מלאך ה'.
דוד שריד ופליט אמר רב יהודה אמר רב
01. לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן יְיָ
(שם) מיד ויפגע
לבנייהו. כדאמרינן שהביא עמו
אלמא כל המחנה אשור אינו אלא
צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן
בא עליהם סנחריב הרשע בארבעים וחמשה
במקום.
וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד
קפ"ה אלף ולעיל קתני מאתים וס'
ארבעים וחמשה אלף בני מלכים:
אלף איש בני מלכים יושבים בקרונות של
כִּיקוֹד אֵשׁ: ישעיהו י טז
אשני
רבוא: הללו. קפ"ה אלף ראשי גייסות
11. וַיִּשְׁלַח יְיָ מַלְאָךְ
זהב ועמהן שגלונות וזונות ובשמנים אלף
(שם)
נגידי החיל שכן עולה לחשבון
וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד
מיד בא השמש.
גבורים לבושי שריון קליפה ובששים אלף אחוזי חרב רצים לפניו [ב] והשאר
וְשָׂר בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר
וַיָּשָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ
פרשים וכן באו על אברהם וכן עתידין לבוא עם גוג ומגוג במתניתא תנא אורך מחנהו ארבע מאות
וַיָּבֹא בֵּית אֱלֹהָיו וּמִיצִיאֵי
פרסי רחב צואר סוסיו ארבעים פרסי סך מחנהו מאתים וששים ריבוא אלפים חסר חד בעי אביי
מֵעָיו שָׁם הִפִּילֻהוּ
שמש שבא
(שם)
בֶחָרֶב:
חסר חד ריבויא או חסר חד אלפא או חסר מאה או חסר חד תיקו תנא ראשונים עברו בשחי שנאמר
בעבורו.
דברי הימים ב לב כא
21. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת
(שם)
7 וחלף ביהודה שטף ועבר אמצעיים עברו בקומה שנאמר עד צואר יגיע אחרונים העלו עפר ברגליהם
הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ
ולא מצאו מים בנהר לשתות עד שהביאו מים ממקום אחר ושתו שנאמר אני קרתי ושתיתי מים וגו'
8
בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת
יְיָ וַיַּאֲמִינוּ בַּיְיָ וּבְמֹשֶׁה
והכתיב 9 ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף (ויקומו) [וישכימו] בבקר והנה
(בראשית לב לב)
שמות יד לא
עַבְדּוֹ:
כלם פגרים מתים אמר ר' אבהו הללו ראשי גייסות הן אמר רב אשי דיקא נמי דכתיב במשמניו
31. וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים
01
אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים
רזון בשמינים דאית בהו אמר רבינא דיקא נמי דכתיב 11 וישלח ה' מלאך ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה
הִוא וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא
וגו' ויבא בית אלהיו ומיציאי מעיו שם הפילוהו בחרב שמע מינה במה הכם רבי אליעזר אומר ביד הכם
שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר
שמות ח טו
יְיָ:
שנאמר 21 וירא ישראל את היד הגדולה היד שעתידה ליפרע מסנחריב רבי יהושע אומר באצבע הכם שנאמר
41. כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ
31 ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים היא היא אצבע שעתידה ליפרע מסנחריב ר' אליעזר בנו
מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה וּמִפְּנֵי
קֶשֶׁת דְּרוּכָה וּמִפְּנֵי כֹּבֶד
של ר' יוסי הגלילי אומר אמר לו הקב"ה לגבריאל מגלך נטושה אמר לפניו רבונו של עולם נטושה
מִלְחָמָה: ישעיהו כא טו
51. מִדֵּי עָבְרוֹ יִקַּח
ועומדת מששת ימי בראשית שנאמר 41 מפני חרבות נדדו וגו' ר' שמעון בן יוחי אומר אותו הפרק
אֶתְכֶם כִּי בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר
זמן בישול פירות היה אמר לו הקב"ה לגבריאל כשאתה יוצא לבשל פירות הזקק להם שנאמר מידי
51
יַעֲבֹר בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה וְהָיָה
עברו יקח אתכם כי בבקר בבקר יעבור ביום
ובלילה והיה רק זועה הבין שמועה וגו' אמר רב פפא
רַק זְוָעָה הָבִין שְׁמוּעָה:
ישעיהו כח יט
היינו דאמרי אינשי אגב אורחך לבעל דבבך אישתמע ויש אומרים בחוטמן נשף בהן ומתו שנאמר
61. אַף בַּל נִטָּעוּ אַף בַּל
61 וגם נשף בהם ויבשו ר' ירמיה בר אבא אמר
כפיים ספק להם ומתו שנאמר 71 וגם אני (הכתי) [אכה]
זֹרָעוּ אַף בַּל שֹׁרֵשׁ בָּאָרֶץ
גִּזְעָם וְגַם נָשַׁף בָּהֶם
כפי אל כפי והניחותי חמתי ר' יצחק נפחא אמר אזנים גלה להם ושמעו שירה מפי חיות ומתו
וַיִּבָשׁוּ וּסְעָרָה כַּקַּשׁ
תִּשָּׂאֵם: ישעיהו מ כד
שנאמר 81 מרוממתך נפצו גוים וכמה נשתייר מהם רב אמר עשרה שנאמר 91 ושאר עץ יערו מספר
71. וְגַם אֲנִי אַכֶּה כַפִּי אֶל
יהיו ונער יכתבם כמה נער יכול לכתוב עשרה ושמואל אמר תשעה שנאמר ונשאר בו עוללות
02
כַּפִּי וַהֲנִחֹתִי חֲמָתִי אֲנִי יְיָ
דִּבַּרְתִּי: יחזקאל כא כב
כנוקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעיפיה ר' יהושע בן לוי אמר ארבעה
81. מִקּוֹל הָמוֹן נָדְדוּ
עשר שנאמר שנים שלשה [וכו'] ארבעה וחמשה רבי יוחנן אמר חמשה סנחריב ושני בניו נבוכדנצר
עַמִּים מֵרוֹמְמֻתֶךָ נָפְצוּ
ישעיהו לג ג
גּוֹיִם:
ונבוזר אדן נבוזר אדן גמרא נבוכד נצר דכתיב 12 ורוה דרביעאה דמי לבר אלהין ואי לאו דחזייה מנא
91. וּשְׁאָר עֵץ יַעְרוֹ
הוה ידע סנחריב ושני בניו דכתיב ויהי הוא משתחוה בית נסרוך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו
מִסְפָּר יִהְיוּ וְנַעַר
22
יִכְתְּבֵם: ישעיהו י יט
הכוהו בחרב אמר רבי אבהו אלמלא מקרא כתוב אי
אפשר לאמרו דכתיב ביום ההוא יגלח ה'
32
02. וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלֵלֹת
בתער השכירה בעברי נהר במלך
אשור את הראש
ושער הרגלים וגם את הזקן תספה אתא
כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה
גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר
קודשא בריך הוא ואדמי ליה כגברא סבא א"ל כי אזלת
לגבי מלכי מזרח ומערב דאייתיתינהו לבנייהו
אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִפֶיהָ
וקטלתינהו מאי אמרת להו אמר להו
ההוא גברא בההוא
פחדא נמי יתיב אמר ליה היכי נעביד א"ל זיל
פֹּרִיָּה נְאֻם יְיָ אֱלֹהֵי
יִשְׂרָאֵל: ישעיהו יז ו
ושני
12. עָנֵה וְאָמַר הָא אֲנָה
חָזֵה גֻּבְרִין אַרְבְּעָה שְׁרַיִן
מַהְלְכִין בְּגוֹא נוּרָא וַחֲבָל לָא אִיתַי בְּהוֹן וְרֵוֵהּ דִּי רְבִיעָאָה דָּמֵה לְבַר אֱלָהִין: דניאל ג כה 22. וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן
32. בַּיּוֹם הַהוּא יְגַלַּח אֲדֹנָי בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה בְּעֶבְרֵי נָהָר בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת הָרֹאשׁ וְשַׂעַר הָרַגְלָיִם וְגַם אֶת הַזָּקָן תִּסְפֶּה: ישעיהו ז כ
בְּנוֹ תַּחְתָּיו: מלכים ב יט לז