צז:
חלק פרק אחד
עשר
סנהדרין
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
אבל בשביל עונותינו שרבו. לא בא משיח לסוף ד' אלפים ויצאו מה
של הורדוס נ"ב שנה ומלכות בן כוזיבא ב' שנים ומחצה ושוב לא היה
י א
א) ב)
ג)
שיצאו שעדיין הוא מעוכב לבא: שמנים וחמשה יובלין. היינו ד'
להם מלך מ"ר. וכל הנך דרשות לאו משנה ולאו ברייתא. ל"א עוד
ד)
אלפים מאתים וחמשים [שנה]: בתחלת. היובל האחרון הוא בא
אחת מעט היא מעט מלכות אתן להם לישראל לאחר חורבן ולאחר
❖
יא ב
❖
או בסופו: כלה. זמן הזה קודם שיבא משיח או אינו כלה דבתוך
אותו מלכות הנני מרעיש שמים וארץ ויבא משיח. ואין דרשה זו כלום
היובל בסופו הוא בא: עד הכא לא
שהרי ראינו כמה מלכיות לישראל
גליון הש"ס
תיסתכי ליה. עד יובל האחרון לא
לאחר חורבן ואעפ"כ לא בא משיח
ובעונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו
תורה אור השלם
תצפה לו דודאי לא יבא קודם הזמן
שהמלכות הראשונה שהיתה להם
גמ' לא פחות עלמא.
אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא
1. כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד
הזה: איסתכי ליה. חכה לו שיבא:
לישראל לאחר חורבן שבעים שנה
חסידא אין העולם פחות משמונים וחמשה
וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם
אשורית. כתב שלנו אשורית שבא
הורדוס נ"ב בן כוזיבא ב' ומחצה
יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא
יובלות וביובל האחרון בן דוד בא אמר ליה
❖
ומצינו בסדר עולם מפולמוס של
מאשור כדאמר באידך פירקין
:
יָבֹא לֹא יְאַחֵר:
בתחילתו או בסופו אמר ליה איני יודע כלה
חבקוק ב ג
לחיילות של פרס נשכרתי. שהייתי
אספסיאנוס עד פולמוס של טיטוס
2. וּמִלִּין לְצַד עִלָּאָה
או אינו כלה אמר ליה איני יודע רב אשי
גולייר לאחד מהם: תנינים. דגים:
שתים עשרה שנה ומפולמוס של טיטוס
יְמַלִּל וּלְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין
הגהות הגר"א
אמר הכי א"ל עד הכא לא תיסתכי ליה מכאן
והשאר ימות המשיח. שכלה השעבוד
עד מלכות בן כוזיבא י"ז שנים ומלכות
יְבַלֵּא וְיִסְבַּר לְהַשְׁנָיָה
[א] גמ'
זִמְנִין וְדָת וְיִתְיַהֲבוּן בִּידֵהּ
בן כוזיבא ב' שנים ומחצה: [בן
ומשיח בא: מחדש עולמו. לברוא
ואילך איסתכי ליה שלח ליה רב חנן בר
עַד עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג
עולם חדש: נוקב ויורד עד התהום.
כוזיבא. מלך בביתר]: ויפח לקץ.
תחליפא לרב יוסף מצאתי אדם אחד ובידו
דניאל ז כה
עִדָּן:
[ב] רש"י
3. הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה
מה תהום אין לו קץ וסוף כך אין
תיפח נפשו של מחשב הקץ שלא היה
מגילה אחת כתובה אשורית ולשון קדש
וַתַּשְׁקֵמוֹ
בִּדְמָעוֹת
אדם יכול לעמוד על סוף פסוק זה
לו לכזב ולומר כיון שהגיע וכו':
אמרתי לו זו מניין לך אמר לי לחיילות של
תהלים פ ו
שָׁלִישׁ:
יחכה ה'. הוא עצמו מחכה ומתאוה
(וכי קא מפרש אימת קאמר אם)
ד)
4. כִּי כֹה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת
רומי נשכרתי ובין גינזי רומי מצאתיה וכתוב
❖
שיבא משיח: סביב י"ח אלף.
יתמהמה חכה לו דאין לו סוף: לא
עוֹד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי
בה לאחר ד' אלפים ומאתים [א] ותשעים ואחד
מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת
כרבותינו. אל תצפו לאותו קץ שהיו
בירושלים של מעלה משתעי קרא
הָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם וְאֶת
שנה לבריאתו של עולם העולם יתום מהן
רבותינו דורשין: עד עידן עידנין ופלג
בסוף יחזקאל: באספקלריא המאירה.
חגי ב ו
הֶחָרָבָה:
מוסף רש"י
5. וְלָכֵן יְחַכֶּה יְיָ לַחֲנַנְכֶם
מלחמות תנינים מהן מלחמות גוג ומגוג
עידן. עידן כעידן הגלות של מצרים
בחוזק נגהו של הקב"ה אין מסתכלין
ובעונותינו שרבו יצאו.
וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם כִּי
והיינו ד' מאות ב' עידנין ח' מאות
אלא תלתין ושית אבל בקלישות הנוגה
ושאר ימות המשיח ואין הקב"ה מחדש את
אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט יְיָ אַשְׁרֵי כָּל
היינו י"ב מאות ופלג עידן ב' מאות
לצדדין מרחוק מסתכלין כתות הרבה:
(ע"ז
חוֹכֵי לוֹ: ישעיהו ל יח
עולמו אלא לאחר שבעת אלפים שנה רב
6. סָבִיב שְׁמֹנָה עָשָׂר
ט.) אשרי כל חוכי לו.
סך הכל אלף וד' מאות: ותשקמו
ומי נפישי כולי האי. דלהוי בריר לן
אחא בריה דרבא אמר לאחר חמשת אלפים
אָלֶף וְשֵׁם הָעִיר מִיּוֹם יְיָ
תלתין ושיתא הוו ולא פחות: והא
בדמעות שליש. כלומר השקה אותם
(סוכה מה:) ראיתי בני
שָׁמָּה: יחזקאל מח לה
שנה איתמר תניא רבי נתן אומר מקרא זה
רבי שמעון בן יוחאי. לא הוה ידע
7. שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים
עלייה והן מועטין.
הקב"ה בין גלות מצרים לגלות בבל
נוקב ויורד עד תהום כי עוד חזון למועד
1
אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם הִנְנוּ
שליש גלות אדום כי קץ גלות אדום
אם אלף הם אם מאה הם אם שנים
אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה יְיָ
ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו
הם: הא דעיילי בבר. שצריכין ליטול
זה יהיה לסוף ג' פעמים ת' שנים וג'
אֱלֹהֵינוּ: ירמיהו ג כב
כי בא יבא לא יאחר לא כרבותינו שהיו
8. כִּי כֹה אָמַר יְיָ חִנָּם
(שם) בבר.
פעמים ע' שנה כנגד גלות בבל
רשות כשנכנסין להסתכל באספקלריא
(שם) בלא בר.
נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף
דורשין עד עידן עידנין ופלג עידן ולא כר'
דהיינו לסוף אלף וארבע מאות ועשר
המאירה בהנהו לא פחיתי מתלתין
2
תִּגָּאֵלוּ: ישעיהו נב ג
ושית אבל אותן הנכנסין בלא רשות
שנים [ב] כבר עברו ולא היה כך מצאתי
שמלאי שהיה דורש האכלתם לחם דמעה
9. לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם
3
(שם)
ברוב צדקם הנהו מספקא לן כמה
כתוב בשם הרב רבי שמואל בר דוד
סַרְתֶּם מֵחֻקַּי וְלֹא
ותשקמו בדמעות שליש ולא כרבי עקיבא
שְׁמַרְתֶּם שׁוּבוּ אֵלַי
ז"ל: עוד אחת מעט היא. בנבואת
הוו: בתשובה. אם כל ישראל חוזרין
שהיה דורש 4 עוד אחת מעט היא ואני
וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר יְיָ
חגי כתיב שהיה מתנבא כשיצאו
בתשובה יבא ואם לאו לא יבא:
צְבָאוֹת וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה
מרעיש את השמים ואת הארץ אלא מלכות
מלאכי ג ז
דיו לאבל שעומד באבלו. דיו
ישראל מגלות בבל ויבנה בית
נָשׁוּב:
01. שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים
ראשון שבעים שנה מלכות שניה חמשים
להקב"ה שעומד כמה ימים וימינו
המקדש והיינו עוד אחת מעט היא
נְאֻם יְיָ כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי
ושתים ומלכות בן כוזיבא שתי שנים ומחצה
אחור כלומר אם לא יעשו תשובה אינו
מעט כבוד אתן להם לישראל ואני
בָכֶם וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם
מאי ויפח לקץ ולא יכזב א"ר שמואל בר
אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם
עומד באבלו כל הימים אלא ודאי קץ
מרעיש את השמים ואת הארץ
מִמִּשְׁפָּחָה
וְהֵבֵאתִי
לדבר. ל"א דיו לאבל דיין לישראל צער
והבאתי כל חמדת גוים לירושלים
נחמני אמר ר' יונתן תיפח עצמן של מחשבי
א
אֶתְכֶם צִיּוֹן:
גלות אפילו בלא תשובה נגאלין: לא
ור"ע דריש ליה לימות המשיח ולאחר
ירמיהו ג יד
קיצין שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ
11. כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי
בכסף. לא בתשובה ומעשים טובים
חורבן והכי דריש ליה [עוד אחת
ולא בא שוב אינו בא אלא חכה לו שנאמר
אֱלֹהִים קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל
מעט היא מעט כבוד אתן לישראל
דאפילו אין עושין תשובה נגאלין משום
בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן
אם יתמהמה חכה לו שמא תאמר אנו
ואח"כ יבא המשיח ודרשה זו אינה
דאמר חנם נמכרתם. קרי כסף בלשון
בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה
מחכין והוא אינו מחכה ת"ל לכן יחכה ה'
גְּבוּרַתְכֶם וְלֹא אֲבִיתֶם:
5
תשובה: בעלתי אתכם. משמע בעל
אלא קרא אלפני הבית קאי וה"ק] עוד
ישעיהו ל טו
לחננכם ולכן ירום לרחמכם וכי מאחר שאנו
כרחכם בלא תשובה: אחד מעיר. אברור
אחת מעט היא מעט כבוד אתן להם
21. כֹּה אָמַר יְיָ גֹּאֵל
מחכים והוא מחכה מי מעכב מדת הדין
לישראל ושוב לא אתן להם כל ימות
הצדיקים ואביאם לציון אע"פ שאין כולם
יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ לִבְזֹה
נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי לְעֶבֶד
חוזרין: כה אמר ה' לבזה נפש למתעב
מעכבת וכי מאחר שמדת הדין מעכבת אנו
בית אחרון וכן היה דמלכות ראשונה
מֹשְׁלִים מְלָכִים יִרְאוּ
גוי. אותן הבזויין ומתועבין בעבירות
של מלכות חשמונאי נתקיימה שבעים
למה מחכין לקבל שכר שנאמר אשרי כל
וָקָמוּ שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲווּ
שנה ואע"ג דאמרינן בסדר עולם
אעפ"כ יגאלו מלכים יראו וקמו:
לְמַעַן יְיָ אֲשֶׁר נֶאֱמָן קְדֹשׁ
חוכי לו אמר אביי $ לא פחות עלמא מתלתין
יִשְׂרָאֵל וַיִּבְחָרֶJָ:
דמלכות בית חשמונאי מאה ושלש
כי
ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל דרא
ישעיהו מט ז
ומלכות הורדוס מאה ושלש עיקר
שנאמר אשרי כל חוכי לו לו בגימטריא תלתין
ושיתא הוו איני והאמר רבא
כבודם ופארם שלא שלטה בהם אומה
דרא דקמי קודשא בריך הוא תמני סרי אלפי
[פרסא] הואי שנאמר 6 סביב
לא נתקיים כל כך ומלכות שניה
שמנה עשר אלף לא קשיא הא דמסתכלי באיספקלריא המאירה הא
דמסתכלי באיספקלריא שאינה מאירה ומי נפישי כולי האי והאמר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י
ראיתי בני עלייה והן מועטין אם אלף הם אני ובני מהם אם מאה הם אני ובני מהם אם שנים הם אני ובני
הם לא קשיא הא דעיילי בבר הא דעיילי בלא בר אמר רב כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה
ומעשים טובים ושמואל אמר דיו לאבל שיעמוד באבלו כתנאי ר' אליעזר אומר אם ישראל עושין תשובה
נגאלין ואם לאו אין נגאלין אמר ליה רבי יהושע אם אין עושין תשובה אין נגאלין אלא הקב"ה
מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן ב וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב תניא אידך ר' אליעזר
אומר אם ישראל עושין תשובה נגאלין שנאמר 7 שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם אמר לו רבי
יהושע והלא כבר נאמר 8חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו חנם נמכרתם בעבודת כוכבים ולא בכסף תגאלו לא
בתשובה ומעשים טובים אמר לו רבי אליעזר לר' יהושע והלא כבר נאמר 9 שובו אלי ואשובה אליכם
אמר ליה רבי יהושע והלא כבר נאמר 01 כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים
ממשפחה והבאתי אתכם ציון אמר לו ר' אליעזר והלא כבר נאמר 11 בשובה ונחת תושעון אמר לו ר' יהושע
לרבי אליעזר והלא כבר נאמר
21 כה אמר ה' גואל ישראל
וקדושו לבזה נפש למתעב גוי
לעבד מושלים
מלכים