חלק פרק אחד
עשר סנהדרין
צח.
מסורת הש"ס
תורה
אור
כי למועד מועדים. אלמא יש קץ בדבר: וככלות נפץ יד עם קדש.
כמו כמסוס נוסס וכמו יאכלם סס. רוח המקום
א) ב)
1. אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל
ג)
כשתכלה תקומתם וחוזק ידיהם שהיתה נפוצה אילך ואילך גבורה
נוקבת ומחרבת אותן עם הצרות הבאות שאף הוא מתכוין להשמידם:
נְאֻם יְיָ אֵלַי תָּשׁוּב וְאִם
ד)
תָּסִיר שִׁקּוּצֶיךָ מִפָּנַי וְלֹא
יירשו ארץ. היינו גאולה: עם ענני שמיא כבר אינש אתי. במהירות:
ותועלת לפשוט אנה ואנה ואחר שתכלה גבורתם שיהיו שפלים למאד:
ה)
ירמיהו ד א
תָנוּד:
תכלינה. אלו הצרות ויבא משיח כדאמרינן כי אזלת יד: מגולה מזה.
וכתיב עני ורוכב על החמור.
כעני הבא על חמורו בעצלות: סוסי
ו)
2. וָאֶשְׁמַע אֶת הָאִישׁ
ברקא. סוס מסורק ל) ומכוון ונאה
כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה
לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר
מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר וַיָּרֶם
אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה
שיש לי דגנאי הוא שיבא על חמור.
מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו אמר לו
יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל
יותר: ר' אליעזר אומר מזה. הפסוק
מלגלג היה. ל"א סוסיא בדקא סוס
רבי אליעזר והלא כבר נאמר 1 אם תשוב
הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי
הָעוֹלָם כִּי לְמוֹעֵד
בדוק לרוץ: בר חיור גווני. כלום
כשתראה דאין שום אדם משתכר
ישראל נאום ה' אלי תשוב אמר לו רבי
מוֹעֲדִים וָחֵצִי וּכְכַלּוֹת
יש לך סוס בר מאה גוונין שחמור
ואף שכר הבהמה לא נהיה והיינו
נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁ תִּכְלֶינָה
יהושע והלא כבר נאמר 2 ואשמע את האיש
שלו כן הוא. במלתא בעלמא דחייה:
כדאמרןט) עד שתכלה פרוטה מן הכיס
כָל אֵלֶּה: דניאל יב ז
לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאור
ז)
3. וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל
אין מעות מצויות בכיס: שכר בהמה.
חיור. מאה בלשון פרסי: האדון
עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם
וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי
הזה. שכינה היתה עמהם: קול
עבודת האדמה שהיא על ידי בהמה
ח)
תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי
העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ
איננה: וליוצא ולבא אין שלום. אז
שלשה. דשכינה הוה בהדייהו:
קֵרְבוּ לָבוֹא:
יחזקאל לו ח
יבא משיח: [שלום רב]. והיינו וליוצא
לדידיה. למשיח: בפתחא מ) דקרתא.
יד עם קדש תכלינה כל אלה וגו' ושתק רבי
4. כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם
ולבא אלו תלמידי חכמים אותם שהיה
נראה למורי לא בפתח העיר נ) ממש
אליעזר ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה
שְׂכַר הָאָדָם לֹא נִהְיָה
ט)
דינם לצאת ולבא בשלום כדכתיב שלום
אלא גן עדן הוא כנגד כל העולם
וּשְׂכַר הַבְּהֵמָה אֵינֶנָּה
מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם
3
י)
וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם
רב לאוהבי תורתך אפילו להנהו אין
וקאמר ליה דבאותו צד של גן עדן
כ)
תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו' רבי
מִן הַצָּר וַאֲשַׁלַּח אֶת כָּל
שלום: מן הצר. מרוב הצרות. ל"א
שכנגד פתח העיר נ) משיח שרוי:
ל)
הָאָדָם אִישׁ בְּרֵעֵהוּ:
(אליעזר) אומר אף מזה שנאמר כי לפני
4
מ) נ)
זכריה ח י
מיצר הרע: שקולין. שוין שער
סובלי חלאים. מנוגעים והוא נמי
❖
5. שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי
הימים (האלה) [ההם] שכר האדם לא נהיה
מנוגע דכתיב והוא מחולל
התבואה ויין רווחי' כדאמרןט) חמישית
תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ
ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום
שובע גדול. ל"א שקולין שוין שכולן
מפשעינו וכתיב חליינו הוא
מִכְשׁוֹל:
תהלים קיט קסה
מן הצר מאי ליוצא ולבא אין שלום מן
יקרין: כשמן אוליך. שיהיו כולן קפויין
נשא: כולהו. מי שיש לו ארבע
הגהות הגר"א
6. אָז אַשְׁקִיעַ מֵימֵיהֶם
וחמש נגעים: אסרי להו ושרו בחדא
וכיון שהם קפויין אין דגים נמצאין
הצר רב אמר אף תלמידי חכמים שכתוב
[א] גמ'
וְנַהֲרוֹתָם כַּשֶּׁמֶן אוֹלִיךְ
בחכה: עד שתכלה מלכות הזלה.
זימנא. מתירין כל נגיעתן ביחד
נְאֻם אֲדֹנָי אֱלֹהִים:
בהם שלום דכתיב 5 שלום רב לאהבי תורתך
[ב] רש"י
יחזקאל לב יד
שלא תהא להם שום שולטנות לישראל
ומקנחין אותן וחוזרין וקושרין אותן:
אין שלום מפני צר ושמואל אמר עד שיהיו
7. בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ
❖
אפילו שולטנות קלה ודלה: נטישותיו.
ואיהו. משיח: שרי חד. נגע
קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּלְךָ
כל השערים כולן שקולין אמר רבי חנינא
ומקנחו וקושרו ואח"כ מתיר האחר.
ענפים קטנים כלומר השרים
אֶתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה בְּתוֹכָם
אין בן דוד בא עד שיתבקש דג לחולה ולא
וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְיָ:
והשופטים: וחסו בשם השם. כלומר
ועושה כן ואינו מתיר שני נגעים יחד
יחזקאל כט כא
ימצא שנאמר 6 אז אשקיע מימיהם ונהרותם
הגהות מהר"ב
שתבא להם גאולה ויחסו בצל שדי:
דסבר אי בעי לי לצאת וליגאל את
8. כִּי לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם
כשמן אוליך וכתב (בתריה) ביום ההוא
רנשבורג סיגיך. תערובות שבך: בדיליך.
ישראל לא איתעכב כדי קשירת שני
פֶּרַח וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה
7
וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת
המובדלים לראשי עם: יהירי. גסי
נגעים: אמר ליה. ר' יהושע למשיח
אצמיח קרן לבית ישראל אמר רבי חמא בר
א] גמ'
וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת הֵסִיר
רוח מישראל: אמגושי. פרסיים מכשפין
לאימת אתי מר אמר ליה היום:
חנינא אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות
ישעיהו יח ה
הֵתַז:
❖
9. בָּעֵת הַהִיא יוּבַל שַׁי
אבטחך לך ולאביך לעולם הבא. דאי
שמצערין ישראל. במס' שבת
הזלה מישראל שנאמר וכרת הזלזלים
8
לַיְיָ
צְבָאוֹת
עַם
פלוגתא איכא למאן דאמר אמגושי
לאו צדיקים גמורין אתם לא הוה
במזמרות א] וכתיב בתריה 9בעת ההיא יובל שי
מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט וּמֵעַם
יהיב לך שלמא ולא הוה מדכר שמיה
חרשי ואיכא מ"ד גדופי עובדי כוכבים :
י)
נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה גּוֹי
מוסף רש"י
לה' צבאות עם ממשך ומורט אמר זעירי
גזירפטי. שופטים עובדי כוכבים כ)
דאבוך: היום אם בקולו. של הקב"ה
קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ
אי בטלי יהירי.
אמר רבי חנינא אין בן דוד בא עד שיכלו
נְהָרִים אַרְצוֹ אֶל מְקוֹם
החובטין את ישראל במקלות: ואצרוף
תשמעו: השער הזה. של עיר רומי
שֵׁם יְיָ צְבָאוֹת הַר
גסי הרוח מישראל שנאמר כי אז אסיר
שבעיר רומי היה אותו שער: ואין
כבור סיגיך. רבים וגדולים בגסותם
01
ישעיה יח ז
צִיּוֹן:
בטלי אמגושי.
01. בַּיּוֹםהַהוּאלֹאתֵבוֹשִׁי
מקרבך עליזי גאותך וכתיב 11 והשארתי
מספיקין לבנותו. פעם שלישית: מי
כשאצרוף ואסלקם ממך אזי אסירה
מִכֹּל עֲלִילֹתַיִךְ אֲשֶׁר
כל בדיליך: אמגושי. הבדלים מיראת
פמייס. שירדן נובע ממנו כדתניא
בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה' אמר רבי
פָּשַׁעַתְּ בִּי כִּי אָז אָסִיר
(שבת
המקום: סיגיך. כמו רב דמתרגמינן
בבכורות ירדן יוצא ממערת
קלט.) אי בטלי
דייני.
מִקִּרְבֵּךְ עַלִּיזֵי גַּאֲוָתֵךְ וְלֹא
שמלאי משום רבי אלעזר בר"ש אין בן
תוֹסִפִי לְגָבְהָה עוֹד בְּהַר
פמייס ומפרש התם שפיר: העמיקו
סגי: משפטיך. כמו [ב] שופטיך:
דוד בא עד שיכלו כל שופטים ושוטרים
בטלי.
צפניה ג יא
קָדְשִׁי:
פנה אויבך. גזירפטי: נוססה.
ארוני. עשו לי קבר בקרקע עמוק:
גזירפטי.
11. וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ
מישראל שנאמר 21 ואשיבה ידי עליך ואצרוף
(שם)
שאין
עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְּשֵׁם
כבור סיגיך וגו' ואשיבה שופטיך אמר עולא אין ירושלים נפדית אלא
סיגיך.
צפניה ג יב
יְיָ:
21. וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ
בצדקה שנאמר 31 ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה אמר רב פפא אי בטלי יהירי בטלי אמגושי אי
וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ
בטלי דייני בטלי גזירפטי אי בטלי יהירי בטלי אמגושי דכתיב ואצרוף כבור סיגיך ואסירה כל בדיליך ואי
וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ:
וְאָשִׁיבָה
שֹׁפְטַיִךְ
בטלי דייני בטלי גזירפטי דכתיב 41הסיר ה' משפטיך פנה אויבך אמר ר' יוחנן אם ראית דור שמתמעט והולך
כְּבָרִאשֹׁנָה
וְיֹעֲצַיִךְ
חכה לו שנאמר ואת עם עני תושיע וגו' אמר רבי יוחנן אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר חכה לו
(שם)
כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא
51
לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה
שנאמר כי יבא כנהר צר (ו)רוח ה' נוססה בו וסמיך ליה ובא לציון גואל ואמר רבי יוחנן אין בן דוד בא אלא
61
נֶאֱמָנָה:
בדור שכולו זכאי או כולו חייב בדור שכולו זכאי דכתיב 71 ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ בדור שכולו
ישעיהו א כה-כו
31. צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה
חייב דכתיב וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע וכתיב למעני אעשה אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע
81
91
וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה:
ישעיהו א כז
בן לוי רמי כתיב 02בעתה וכתיב אחישנה זכו אחישנה לא זכו בעתה אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי
41. הֵסִיר יְיָ מִשְׁפָּטַיִךְ
כתיב וארו עם ענני שמיא כבר אינש אתה וכתיב עני ורוכב על חמור זכו עם ענני שמיא לא זכו עני רוכב
12
22
פִּנָּה אֹיְבֵךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְיָ
על חמור אמר ליה שבור מלכא לשמואל אמריתו משיח על חמרא אתי אישדר ליה סוסיא ברקא דאית לי
בְּקִרְבֵּךְ לֹא תִירְאִי רָע
צפניה ג טו
עוֹד:
אמר ליה מי אית לך בר חיור גווני ר' יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון
51. וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ
וְעֵינֶיךָ עַל רָמִים
בן יוחאי אמר ליה אתינא לעלמא דאתי אמר ליה אם ירצה אדון הזה אמר רבי יהושע בן לוי שנים ראיתי וקול ג'
תַּשְׁפִּיל:
שמעתי אמר ליה אימת אתי משיח אמר ליה זיל שייליה לדידיה והיכא יתיב אפיתחא דקרתא ומאי סימניה
שמואל ב כב כח
[א]
61. וְיִירְאוּ מִמַּעֲרָב אֶת
יתיב ביני עניי סובלי חלאים וכולן שרו ואסירי בחד זימנא איהו שרי חד ואסיר חד אמר דילמא מבעינא דלא
שֵׁם יְיָ וּמִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ אֶת
איעכב אזל לגביה אמר ליה שלום עליך רבי ומורי אמר ליה שלום עליך בר ליואי א"ל לאימת אתי מר א"ל
כְּבוֹדוֹ כִּי יָבוֹא כַנָּהָר צָר
רוּחַ יְיָ נֹסְסָה בוֹ:
היום אתא לגבי אליהו א"ל מאי אמר לך א"ל שלום עליך בר ליואי א"ל אבטחך לך ולאבוך לעלמא דאתי
ישעיהו נט יט
א"ל שקורי קא שקר בי דאמר לי היום אתינא ולא אתא א"ל הכי אמר לך היום אם בקולו תשמעו שאלו
71. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים
32
לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר
תלמידיו את רבי יוסי בן קיסמא אימתי בן דוד בא אמר מתיירא אני שמא תבקשו ממני אות אמרו לו אין אנו
מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי
מבקשין ממך אות א"ל לכשיפול השער הזה ויבנה ויפול ויבנה ויפול ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא אמרו
לְהִתְפָּאֵר:
ישעיהו ס כא
לו רבינו תן לנו אות אמר להם ולא כך אמרתם לי שאין אתם מבקשין ממני אות אמרו לו ואף על פי כן
81. וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ
אמר להם אם כך יהפכו מי מערת פמייס לדם ונהפכו לדם בשעת פטירתו אמר להן העמיקו לי ארוני
וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ
וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ וְצִדְקָתוֹ
שאין
הִיא סְמָכָתְהוּ:
ישעיהו נט טז
91. לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה כִּי אֵיךְ יֵחָל וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן: ישעיהו מח יא 02. הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי יְיָ בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה: ישעיהו ס כב 12. חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא
כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי: דניאל ז יג 22. גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת: זכריה ט ט
32. כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ: תהלים צה ז