צח:
חלק פרק אחד
עשר סנהדרין
תורה אור
מסורת הש"ס
שאין סוס מדי אוכל בו תבן. שמוציאין הארונות חוץ לקרקע ועושין
שובע שיהיה באותן הימים לישראל יהיה: אלא חילק ובילק אכלי
א)
1. לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת
ב)
מהן אבוסים במלחמת גוג ומגוג: שאין כל דקל וכו'. כלומר עתידין
להו. כך היו רגילין לומר כאדם שאומר וכי שדים ושדתות יאכלוהו.
יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו
ג)
יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
פרס ומדי לבא על בבל וללכדה ונתמלאה כל ארץ בבל חיילות
ובמסכת חולין לא חילק ידענא ולא בילק ידענא ולי נראה
מיכה ה ב
פרסיים וסוסיהם ומשם באים לא"י ולוכדים אותה: עד שתפשוט
דמשמעות לשון חילק ובילק לשון חורבה כמו בוקה ומבוקה ומבולקה
2. וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ
ד)ה)
מלכותט) על ישראל ט' חדשים שנאמר
ואמרינן בחולין לא
וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר
תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל
לכן יתנם לישראל עד עת יולדה
חילק דרבנן דמצריכין לחלק הסימן
שאין כל דקל ודקל שבבבל שאין סוס של
ו)
הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא
ילדה. היינו ט' חדשים כדמתרגמינן
שמצריכין לחלק כל הטבעת ולשייר
ז)
פרסיים נקשר בו ואין לך כל ארון וארון
אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם
ח)
עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי
על פני כולו ולא בילק לרבי יוסי
בכן יתמסרון כעידן דילדתא למילד
שבארץ ישראל שאין סוס מדי אוכל בו תבן
ט)
לָךְ: בראשית כח טו
וכתיב ועמד ורעה בעוז ה'
שמחריב הסימן שחותך קצת בתוך
י)
3. וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר
אמר רב אין בן דוד בא עד שתתפשט
כ)
וגו' וישבו כי עתה יגדל ומתרגמינן
הטבעת והשאר חוץ לטבעת ונראה
לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר
❖
המלכות על ישראל תשעה חדשים שנאמר
אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת
ויתיבון מביני גלוותהון: על בני
למורי דאין לו משמעות לא הכא ולא
הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי
1 לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו
ישראל. היינו כל העולם שישראל
התם. ל"א חילק ובילק ב' דייני סדום
מַחֲנוֹת: בראשית לב ח
ישובון על בני ישראל אמר עולא ייתי ולא
4. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה
שהיו שמותיהן כך: אין משיח לישראל. לעזי רש"י
מפוזרים בו: ייתי. משיח ולא
וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ
אחמיניה: בטולא דכופיתא דחמריה.
איחמיניה וכן אמר [רבה] ייתי ולא איחמיניה
שחזקיה היה משיח ועליו נאמרו כל
י) ❖
קלב"א שורי"ץ. עטלף.
כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ
הנבואות אצמיח קרן לבית ישראל
בצל הרעי של חמורו כלומר אפילו
רב יוסף אמר ייתי ואזכי דאיתיב בטולא
עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ:
ועמד ורעה בעוז ה' : אלא לדוד.
שמות טו טז
בכך אני רוצה ובלבד שאראנו:
דכופיתא דחמריה אמר ליה אביי (לרבא)
5. כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי
מוסף רש"י
כופיתא. רעי כמו רמא כופתא וסכר
בזכות דוד שהיה עתיד לומר כמה
[לרבה] מאי טעמא אילימא משום חבלו
הָאֲרִי וּפְגָעוֹ הַדֹּב וּבָא
ירדנא בבבא בתרא : מאי
שירות ותושבחות: למשה. בשביל
שמא יגרום החטא.
הַבַּיִת וְסָמַךְ יָדוֹ עַל הַקִּיר
של משיח והתניא שאלו תלמידיו את רבי
טעמא. אמר לא אחמיניה: חבלו
משה שהיה עתיד לקבל את התורה:
וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ:
אלעזר מה יעשה אדם וינצל מחבלו של
עמוס ה יט
של משיח. גורלו ולקמן בעי מאי היא.
מה שמו. של משיח: ינון שמו.
6. שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם
(ברכות
משיח יעסוק בתורה ובגמילות חסדים ומר
ל"א חבלו פחדים וחבלים שיהיו בימיו
כמו ינאי. כל אחד היה דורש אחר
ד.) ביאה ראשונה.
יֹלֵד זָכָר מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל
(שם)
הא תורה והא גמילות חסדים אמר [ליה] שמא
שמו: לפני שמש. עד שלא נברא
מחיל העובדי כוכבים: לעשות להם
גֶּבֶר יָדָיו עַל חֲלָצָיו
ביאה שניה.
כַּיּוֹלֵדָה וְנֶהֶפְכוּ כָל פָּנִים
נס. לעלות בזרוע על כרחם של
היה שמו ינון והיינו אחד כ)מז' דברים
יגרום החטא כדר' יעקב בר אידי דר' יעקב
(שם)
ירמיהו ל ו
לְיֵרָקוֹן:
שעלו במחשבה ליבראות: ולא אתן
מלכי פרס: בביאה שניה. בימי
7. לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה
ליעשות להם נס.
בר אידי רמי כתיב 2הנה אנכי עמך ושמרתיך
(שם)
וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי
להם חנינה. עדיין לא יבא משיח:
עזרא כביאה ראשונה בימי יהושע
בכל אשר תלך וכתיב ויירא יעקב מאד
3
יָבֹא שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת
מנחם. בן חזקיה: חיוורא דבי רבי.
מדהקישן הכתוב: מאי טעמא. איזו
(סוטה לו.) שגרם
עַמִּים: בראשית מט י
וייצר לו שהיה מתיירא שמא יגרום החטא
מצורע של בית רבי: אי מן חייא
8. יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי
החטא.
צרה באה בארץ בימיו שאתה אומר
כדתניא עד יעבור עמך ה' זו ביאה ראשונה
4
שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ
לא אחמיניה: סנטר. מפרש בב"ב
הוא כגון רבינו הקדוש. אם משיח
בוֹ כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ:
עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שניה אמור
מאותן שחיים עכשיו ודאי היינו רבינו
בר מחוזנייתא שיודע מיצרי
תהלים עב יז
מעתה ראויים היו ישראל לעשות להם נס
9. וְהֵטַלְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל
(שם)
הקדוש דסובל תחלואים וחסיד גמור
השדות וגבוליהן עד כאן של פלוני
הָאָרֶץ הַזֹּאת עַל הָאָרֶץ
בביאה שניה כביאה ראשונה אלא שגרם
הוה כדאמרינן בבבא מציעא
מכאן ואילך של פלוני ובידו לרבות
אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אַתֶּם
לאחד ולמעט לאחר וכשפוגעו אותו
ואם היה מאותן שמתו כבר היה
החטא וכן אמר ר' יוחנן ייתי ולא איחמיניה
וַאֲבוֹתֵיכֶם וַעֲבַדְתֶּם שָׁם
(ברכות
סנטר רוצה למדוד שדותיו לקצר
דניאל איש חמודות שנדון ביסורין
אֶת אֱלֹהִים אֲחֵרִים יוֹמָם
א"ל ריש לקיש מ"ט אילימא משום דכתיב
ד.) אין משיח לישראל.
וָלַיְלָה אֲשֶׁר לֹא אֶתֵּן
מיצרי השדות ודומה כמי שפגע בו
בגוב אריות וחסיד גמור היה והאי
5 כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדוב
לָכֶם חֲנִינָה:
ארי: גבאי. גובה מס המלך: מי
כגון לאו דווקא. ל"א כגון רבינו
(לקמן צט.)
ירמיהו טז יג
[ובא הבית] וסמך ידו אל הקיר ונשכו נחש
01. עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה
שכל הגבורה שלו. הקב"ה מצטער
הקדוש כלומר אם יש דוגמתו בחיים
בא ואראך דוגמתו בעולם הזה בזמן שאדם
עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי
בעצמו כיולדה ואומר בשעה שמעביר
היינו רבינו הקדוש ואם דוגמא הוא
רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב
יוצא לשדה ופגע בו סנטר דומה כמי שפגע
העובדי כוכבים מפני ישראל היאך
למתים היינו כגון דניאל איש חמודות:
נַפְשִׁי הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים כִּי
גָבַר אוֹיֵב: איכה א טז
בו ארי נכנס לעיר פגע בו גבאי דומה כמי
אאביד אלו מפני אלו: פמליא של
דוד אחר. שעתיד למלוך עליהם:
11. אָכֵן ח¢ לָיֵנוּ הוּא נָשָׂא
מעלה ושל מטה. מלאכים וישראל:
אקים הקים לא נאמר אלא אקים:
שפגעו דוב נכנס לביתו ומצא בניו ובנותיו
וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ
כגון קיסר ופלגי קיסר. מלך ושני
אפילו הגרים לא גרסינן: רהיט ונפיל
חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה
מוטלין ברעב דומה כמי שנשכו נחש אלא
אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה:
תורא ואזיל ושדי סוסיא באורייה.
לו כן דוד החדש מלך כדכתיב ודוד
משום דכתיב 6 שאלו נא וראו אם ילד זכר
ישעיהו נג ד
כשרץ השור ונפל מעמידין סוס
מלכם אשר אקים ודוד המלך שני לו
21. וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ
מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה
במקומו באבוסו מה שלא היה רוצה
כדכתיב נשיא להם ולא כתוב מלך:
וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יֵצֵא
ונהפכו כל פנים לירקון מאי ראיתי כל גבר
וְהִקְרַבְתִּיו וְנִגַּשׁ אֵלָי כִּי
עטלף. קלב"א שורי"ץ בלע"ז ואין לה
לעשות קודם מפלתו של שור שהיה
מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ
אמר רבא בר יצחק אמר רב מי שכל גבורה
עינים: שאורה שלי הוא. שיש לי עינים
לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם יְיָ: חביב עליו שורו ביותר וכשמתרפא
שלו ומאי ונהפכו כל פנים לירקון אמר רבי
ירמיהו ל כא
השור היום או למחר ממפלתו קשה
לראות ונמצאתי נהנית בה כך ישראל
31. וְעָבְדוּ אֵת יְיָ
יוחנן פמליא של מעלה ופמליא של מטה
לו להוציא סוסו מפני השור לאחר
מצפין לגאולה שיום ה' יהיה להם אור
אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם
שהעמידו שם כך הקב"ה כיון שראה
אבל העובדי כוכבים למה מקוים
בשעה שאמר הקב"ה הללו מעשה ידי
אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם:
ירמיהו ל ט
מפלתן של ישראל נותן גדולתו לעובדי
אותו הרי הוא להם חשך ולא אור:
והללו מעשה ידי היאך אאבד אלו מפני
41. וְיָשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ
כוכבים וכשחוזרים ישראל בתשובה
ה"ג
אלו אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי רהיט
אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב
ונגאלין קשה לו לאבד עובדי כוכבים
אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בָהּ אֲבוֹתֵיכֶם
ונפל תורא ואזיל ושדי ליה סוסיא באורייה אמר רב גידל אמר רב עתידין
מפני ישראל: אורייה. כמו
וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ הֵמָּה וּבְנֵיהֶם
ישראל דאכלי שני משיח אמר רב יוסף פשיטא ואלא מאן אכיל להו חילק
וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד עוֹלָם
ארוות סוסים: דאכלי שני משיח.
וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם
ובילק אכלי להו לאפוקי מדרבי הילל דאמר אין משיח לישראל שכבר
לְעוֹלָם: יחזקאל לז כה
51. הוֹי הַמִּתְאַוִּים אֶת
אכלוהו בימי חזקיה אמר רב לא אברי עלמא אלא לדוד ושמואל אמר למשה ורבי יוחנן אמר למשיח
יוֹם יְיָ לָמָּה זֶּה לָכֶם יוֹם יְיָ
מה שמו דבי רבי שילא אמרי שילה שמו שנאמר עד כי יבא שילה דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו
7
הוּא חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר:
עמוס ה יח
שנאמר 8 יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו שנאמר 9 אשר לא אתן לכם
חנינה ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו שנאמר 01 כי רחק ממני מנחם משיב נפשי ורבנן אמרי חיוורא
דבי רבי שמו שנאמר 11 אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלהים ומעונה
אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא שנאמר 21 והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא אמר רב אי מן
חייא הוא כגון רבינו הקדוש אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות אמר רב יהודה אמר רב עתיד
הקדוש ברוך הוא להעמיד להם דוד אחר שנאמר 31 ועבדו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם
הקים לא נאמר אלא אקים א"ל רב פפא לאביי והכתיב 41 ודוד עבדי נשיא להם לעולם כגון קיסר ופלגי קיסר
דרש רבי שמלאי מאי דכתיב 51 הוי המתאוים את יום ה' למה זה לכם יום ה' הוא חשך ולא אור משל
לתרנגול ועטלף שהיו מצפין לאור א"ל תרנגול לעטלף אני מצפה לאורה שאורה שלי היא ואתה למה לך אורה
והיינו