צט:
חלק פרק אחד
עשר סנהדרין
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
זמר בכל יום. היה מסדר למודך אע"פ שסדור בפיך כזמר והוא יגרום
שהיה מזרע יצחק: לרחקה. מתחת כנפי השכינה שהיה להם לגיירה:
יז א
א)
בימי קציר חטים. לאחר שקצרו השדה שהכל רשאין ליכנס בתוך שדה
לך שתהא לעולם הבא בשמחה ובשירים: נפש עמל עמלה לו. מפני
שעמל בתורה תורה עומלת לו: כי אכף עליו פיהו. מפני שהוא
חבריהן: יברוחי. כדמתרגמינן ולא איתפרש מאי היא: סיגלי וסביסקי
ב)
[וסבסוך]. מינין אחרים סיגלי עיקרי עשבים והוא ממיני בשמים
משים דברים בפיו תמיד כאוכף שעל החמור. לישנא אחרינא זמר
ג)
יח ב
כלומר שעוסק בשירים ובזמירות תדיר
ואמהות של אותן עשבים קרי סגלי
❖
תדיר נעשה זמר כך החוזר על התורה
(וסבסך) [וסביסקי] נמי מין בשמים:
זמר בכל יום זמר בכל יום אמר רב יצחק
ד) ה)
מעוזי. תורה: שלום שלום. תרתי
נעשה לו סדורה בפיו: תורה עומלת
ו)
בר אבודימי מאי קרא שנאמר 1 נפש עמל
ז)
לו. שמחזרת עליו ומבקשת מאת
זימני אחד למעלה ואחד למטה:
תורה אור השלם
עמלה לו כי אכף עליו פיהו הוא עמל במקום
ח) ט)
פלטירין של מעלה ושל מטה. כדכתיב
קונה למסור לו טעמי תורה וסדריהח)
י)
1. נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּי
זה ותורתו עומלת לו במקום אחר אמר רבי
❖
לנטוע שמים וליסוד ארץ: אשר עשו
וכל כך למה מפני שאכף שכפף פיהו
אָכַף עָלָיו פִּיהוּ:
אלעזר כל אדם לעמל נברא שנאמר כי
משלי טז כו
2
על דברי תורה: דרופתקי. טרחנין
בחרן. דמתרגמינן דשעבידו לאורייתא
2. כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד
אדם לעמל יולד איני יודע אם לעמל פה
כלומר כל הגופין לעמל נבראו: טוביה
בחרן וקרי להו עשייה: כאילו עשאו.
וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף:
הגהות הב"ח
נברא אם לעמל מלאכה נברא כשהוא
לדזכי. אשריו למי שזכה והיה עמלו
לאותו דבר מצוה: והלא אהרן הכה.
איוב ה ז
(א) גמ' עשאו
3. לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה
אומר כי אכף עליו פיהו הוי אומר לעמל פה
וטרחו בתורה. לשון אחר דרפתקי
דכתיב ויאמרט) אל אהרן קח
הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם
❖
מטך ונטה ידך: מגלה פנים בתורה.
כיס ארוך שמשימין בו מעות כל
נברא ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם
עשאו
וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר
הגופין נרתקין הם לקבל ולהכניס
מעיז פנים כלפי עוסקי תורה. מגלה
לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ
לעמל שיחה כשהוא אומר לא ימוש ספר
3
כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ
דברים אשריו למי שזכה ונעשה נרתק
פנים משתמע לן דחמיר מאפיקורוס
התורה הזה מפיך הוי אומר לעמל תורה
וְאָז תַּשְׂכִּיל:
הגהות הגר"א
לתורה: לומד תורה לפרקים. ואינו
דאפיקורוס היינו דאית ביה אפקירותא
יהושע א ח
נברא והיינו דאמר רבא כולהו גופי דרופתקי
[א] גמ'
4. נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב
בעלמא: אלא למ"ד מבזה תלמידי
לומד תדיר תדיר כמי שאין לו אשה
[ב] שם
נינהו טובי לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא
מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ הוּא
חכמים עצמן אפיקורוס הוי. כ"ש
ובועל פעמים זו פעמים זו: שנאמר
משלי ו לב
יַעֲשֶׂנָּה:
ונואף אשה חסר לב אמר ריש לקיש זה
כי נעים כי תשמרם. אימתי תשמרם
דמבזה חברו בפני תלמידי חכמים לאו
[ג] שם
5. כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם
4
[ד] שם
הלומד תורה לפרקים שנאמר כי נעים כי
בְּבִטְנֶךָ יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל
מגלה פנים הוא והשתא מאי נינהו
בבטנך [בזמן] שיכונו יחדיו על
5
❖
שְׂפָתֶיךָ: משלי כב יח
מגלה פנים בתורה: מנשה בן חזקיה.
שפתיך: לא היה לו למשה לכתוב
תשמרם בבטנך יכונו יחדיו על שפתיך ת"ר
6. וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה
אלא ואחות לוטן תמנע. בתמיה. דבר
שהיה דורש באגדות של דופי: איכא
בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן
6 והנפש אשר תעשה ביד רמה זה מנשה בן
הַגֵּר אֶת יְיָ הוּא מְגַדֵּף
דמתני לה אסיפא. י) דברייתא דקתני
שאינו צריך הוא וכן היה מלגלג ואומר
מוסף רש"י
חזקיה שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי
וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא
מכאן אמר רבי אלעזר וכו' המגלה
שכתבו משה שלא לצורך ולקמיה
מושכי העון בחבלי
מִקֶּרֶב עַמָּהּ:
אמר וכי לא היה לו למשה לכתוב אלא
פנים בתורה רב ור' חנינא וכו': מאי
השוא.
מפרש דהיינו מגלה פנים בתורה:
במדבר טו ל
ואחות לוטן תמנע ותמנע היתה פלגש
7. וַיִּהְיוּ בְנֵי לוֹטָן חֹרִי
7
8
וילך ראובן וגו'. והיינו נמי שלא
אהני לן. והם אינן יודעין שעולם
(סוכה נב.)
וְהֵימָם וַאֲחוֹת לוֹטָן
לאליפז 9 וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא
לצורך: בחבלי השוא. בחנם בלא
מתקיים עליהם: מגלה פנים בתורה
וכעבות העגלה.
תִּמְנָע: בראשית לו כב
דודאים בשדה יצאה ב"ק ואמרה לו תשב
8. וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ
שום הנאה היה חוטא: מלכותא
הוא. שכופר במה שכתוב בתורה:
01
(שם) לחוט של
לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו וַתֵּלֶד
בלא תגא. שר גדול אלא שאינו
אם לא בריתי יומם ולילה וגו'.
באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי אלה
כוביא.
לֶאֱלִיפַז אֶת עֲמָלֵק אֵלֶּה
מעוטר וכיון דתמנע היתה אחות
שמהנין לעולם ומקיימין [אותו] והוא
עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך
(שם, לגירסת
בְּנֵי עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו:
בוכיא) ולבסוף.
בראשית לו יב
מלך ודאי בת מלך היא: מוטב
אומר דלא מהני מידי: מהכא נמי
אוכיחך ואערכה לעיניך ועליו מפורש בקבלה
9. וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר
שמעינן. שהצדיקים מהנין לאחרים:
שאהיה שפחה לאומה זו. לבני
(שם) בימי קציר
11 הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות
חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים
לא חטים.
אברהם יצחק (ויעקב) שהן יראי
בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל
העגלה חטאה מאי כעבות העגלה א"ר אסי
שמים ולא אהיה גברת לאומה אחרת
לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל
ולבסוף דומה לעבות העגלה
יצר הרע בתחלה דומה לחוט של כוביא
אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי
ולכך נעשית פילגש לאליפז בן עשו
מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ:
דאתן עלה מיהת אחות לוטן תמנע מאי היא תמנע בת מלכים הואי דכתיב
(בראשית ל יד)
בראשית ל יד
01. תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר
21 אלוף לוטן 31 אלוף תמנע וכל אלוף מלכותא בלא תאגא היא בעיא לאיגיורי באתה אצל אברהם יצחק ויעקב
בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי:
ולא קבלוה הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו אמרה מוטב תהא שפחה לאומה זו ולא תהא גבירה
תהלים נ כ
11. הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֹן
לאומה אחרת נפק מינה עמלק דצערינהו לישראל מאי טעמא דלא איבעי להו לרחקה וילך ראובן בימי
בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת
קציר חטים אמר רבא בר' יצחק אמר רב מכאן לצדיקים שאין פושטין ידיהן בגזל וימצא דודאים בשדה מאי
הָעֲגָלָה חַטָּאָה:
ישעיהו ה יח
דודאים אמר רב יברוחי לוי אמר סיגלי ר' יונתן אמר (סיבסוך) [סביסקי]: א"ר אלכסנדרי כל העוסק בתורה
21. אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי
לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה שנאמר או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום
אַלּוּף לוֹטָן אַלּוּף שׁוֹבָל
41
אַלּוּף צִבְעוֹן אַלּוּף עֲנָה:
יעשה לי: רב אמר כאילו בנה פלטרין של מעלה ושל מטה שנאמר 51 ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך
בראשית לו כט
לנטוע שמים וליסד ארץ (אמר ריש לקיש) [רבי יוחנן אמר] אף מגין על כל העולם כולו שנאמר ובצל
31. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי
עֵשָׂו
לְמִשְׁפְּחֹתָם
ידי כסיתיך ולוי אמר אף מקרב את הגאולה שנאמר ולאמר לציון עמי אתה אמר ריש לקיש [א] כל המלמד
לִמְקֹמֹתָם בִּשְׁמֹתָם אַלּוּף
את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן ר' (אליעזר)
תִּמְנָע אַלּוּף עַלְוָה אַלּוּף
[ב]
61
בראשית לו מ
יְתֵת:
אומר כאילו עשאן לדברי תורה שנאמר ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם רבא אמר כאילו
[ג]
71
41. אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי
עשאו לעצמו שנאמר ועשיתם אותם אל תקרי אותם אלא אתם אמר רבי אבהו [ד] כל המעשה את חבירו לדבר
יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם
יַעֲשֶׂה לִּי: ישעיהו כז ה
מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה שנאמר ומטך אשר הכית בו את היאר וכי משה הכהו והלא אהרן
(א)
81
51. וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ
הכהו אלא לומר לך כל המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה: אפיקורוס: רב ור'
וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ
שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ
חנינא אמרי תרוייהו זה המבזה ת"ח רבי יוחנן ור' יהושע בן לוי אמרי זה המבזה חבירו בפני ת"ח בשלמא
א
וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי
אָתָּה: ישעיהו נא טז
למ"ד המבזה חבירו בפני ת"ח אפיקורוס הוי מבזה תלמיד חכם עצמו מגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוי
61. וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי
אלא למ"ד מבזה תלמיד חכם עצמו אפיקורוס הוי מגלה פנים בתורה כגון מאי כגון מנשה בן חזקיה ואיכא
ב
אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו
וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר
דמתני לה אסיפא מגלה פנים בתורה רב ור' חנינא אמרי זה המבזה ת"ח רבי יוחנן וריב"ל אמרי זה המבזה את
רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר
חבירו בפני תלמיד חכם בשלמא למ"ד המבזה תלמיד חכם עצמו מגלה פנים בתורה הוי מבזה חבירו בפני ת"ח
עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת
אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה
אפיקורוס הוי אלא למ"ד מבזה חבירו בפני תלמיד חכם מגלה פנים בתורה הוי אפיקורוס כגון מאן אמר רב
כְּנָעַן: בראשית יב ה
יוסף כגון הני דאמרי מאי אהנו לן רבנן לדידהו קרו לדידהו תנו אמר ליה אביי האי מגלה פנים בתורה נמי הוא
71. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי
הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם
דכתיב 91אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי אמר רב נחמן בר יצחק מהכא נמי שמע מינה
אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת
שנאמר ונשאתי לכל המקום בעבורם אלא כגון דיתיב קמיה רביה ונפלה ליה שמעתא בדוכתא אחריתי ואמר
כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן:
02
דברים כט ח 81. וַיֹּאמֶר
הכי אמרינן התם ולא אמר הכי אמר מר רבא אמר כגון הני דבי בנימין אסיא דאמרי מאי אהני לן רבנן מעולם
יְיָ אֶל מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי
לא
הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי
יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ
בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ: שמות יז ה 91. כֹּה אָמַר יְיָ אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי: ירמיהו לג כה 02. וַיֹּאמֶר יְיָ אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל
הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם: בראשית יח כו