חלק פרק אחד
עשר סנהדרין
ק.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
לא שרו לן עורבא. לא אמרו לנו שום חידוש שלא מצינו בתורה
הוי: כנגד היכל וכותליו. שכך היה
אורך כל ההיכל עם הכותלים
יט א
א)
ב) ג)
(דשרינן עורבא): [דקא שרינא לכו עורבא]. שהיתר זה אינו מצוי
דכתיב והבית אשר בנה
המלך שלמה לה' ששים אמה
ד)
בתורה אלא סופרים אמרוהו: כגון דאמר הנהו רבנן. כאדם שאומר
ארכו וכותל מזרח שש אמות וכותל מערב שש אמות ואמה אחת
❖
טרקסין הרי י"ג אמות ואולם עשר אמה רוחב וכותל האולם שש הרי
אותו ת"ח דלשון בזוי הוא זה שהיה לו לומר רבותינו שבמקום פלוני.
ה)
ו) ז)
כ"ט ומאחורי האולם תא אחד רחבו
ל"א כגון דאמר הני רבנן דכשהוא
תורה אור השלם
שש וכתלו ה' הרי מ' וס' אמה של
מספר שום דבר מרבנן אומר הני
לא שרו לן עורבא ולא אסרו לן יונה רבא
אורך הבית הרי מאה והיאך יכולין
ולשון גנאי הוא הני אבל הנהו רבנן
ח)
1. וַיְהִי הוּא מְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ
כי הוו מייתי טריפתא דבי בנימין קמיה כי
אֵת אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת הַמֵּת
אינו גנאי: כי מטו מגלת אסתר.
לכוף קומתן וליכנס בפתח שאין לו
הוה חזי בה טעמא להיתירא אמר להו
וְהִנֵּה הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֱיָה
אלא רום עשרים כדאמרת: אשר
לתקן לה מטפחת אמרי הא מגלת
אֶת בְּנָהּ צֹעֶקֶת אֶל
תחזו דקא שרינא לכו עורבא כי הוה חזי
בנינו. כלומר בנים שלנו יהיו לעתיד
אסתר לא בעיא מטפחת כלומר בלשון
הַמֶּלֶךְ עַל בֵּיתָהּ וְעַל
לה טעמא לאיסורא אמר להו תחזו דקא
שָׂדָהּ וַיֹּאמֶר גֵּחֲזִי אֲדֹנִי
כאילנות גבוהין מגודלים: ובנותינו.
בעיא א"ל לרב יהודה הא ודאי לא
ט) י)
הַמֶּלֶךְ זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה
אסרנא לכו יונה רב פפא אמר כגון דאמר
ובנות שלנו כזויות המחוטבות לתבנית
צריכא מטפחת כגון האחרות ולשון
כ)
בְּנָהּ אֲשֶׁר הֶחֱיָה
הני רבנן רב פפא אישתלי ואמר כגון
היכל כלומר ככותל ההיכל מחוטבות
גנאי הוא דהוה להו למימר לרבם בלשון
אֱלִישָׁע: מלכים ב ח ה
ל) מ)
2. וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל
הני רבנן ואיתיב בתעניתא לוי בר שמואל
שאלה כך צריכה או אינה צריכה:
כמו מחוטב עציך. לישנא
נ)
שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ
מעיין בית ה' יצא והשקה את נחל
אחרינא אהיכל דבית שני קאמר דקים
ס)
ורב הונא בר חייא הוו קא מתקני מטפחות
מַאֲכָל לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ
❖
שטים : מגדים. דינטר"ס
לן היכל ס' אורך ברום מאה הוא:
וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ לָח¢ דָשָׁיו
ספרי דבי רב יהודה כי מטו מגילת אסתר
יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן
בלע"ז כל מיני פירות מתוקים: יבכר.
לכוי דבי זיקא. לחלונות שהשמש והאור
אמרי הא [מגילת אסתר] לא בעי מטפחת
הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים
נכנסין בהן אבל השערים גבוהים
בכל חדש וחדש יתבשלו בו פירות:
וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ
גליון הש"ס
אמר להו כי האי גוונא נמי מיחזי כי
לִתְרוּפָה: יחזקאל מז יב
י)בשמו. שאומר פלוני ואינו אומר מורי
יותר: [להתיר פה של ל)מטה]. להתיר
גמ' זה הקורא רבו בשמו.
3. וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד
אפקירותא רב נחמן אמר $ זה א הקורא רבו
רבי פלוני: א"ל ההוא סבא יישר וכן
מ) פה אלמים שיהו מדברים: להתיר
שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי
בשמו דאמר רבי יוחנן מפני מה נענש
❖
אמר רבי יוחנן. כדבריך ור' יוחנן
פה של מטה. רחם של העקרות
אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי
ישעיהו נד יב
גיחזי מפני שקרא לרבו בשמו שנאמר
האוכלות מן העלין נפקדותנ): איתמר
חֵפֶץ:
נמי הכי קאמר כדאמרת מ"ר. ולא
4. אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר
נמי חזקיה וכו'. והיינו הך דלעיל
גרסינן וכן אמר רבי יוחנן יישר: כי
ויאמר גחזי אדני המלך זאת האשה וזה
1
הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ
הגהות הגר"א
האי גוונא. מי מיחזי כאפקרותא: אלא
לתרופה: מראהו כלבנון. וכתיב
מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם
בנה אשר החיה אלישע יתיב רבי ירמיה
[א] גמ'
עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת
אי שמיע לך מידי הא שמיע לך: כ)לגלג
לעיל מיניה שחורות כעורב וסמיך
קמיה דרבי זירא ויתיב וקאמר עתיד הקב"ה
[ב] שם
עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם
עליו אותו תלמיד. אדרבי יוחנן דהיינו
ליה חכו ממתקים: ירויון מדשן ביתך.
[ג] שם
קוֹמְמִיּוּת: ויקרא כו יג
להוציא נחל מבית קדשי הקדשים ועליו
אפקירותא: כדכד. אבן טובה וכך
5. אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים
אמר לי רבי דלעיל מינה מהאי קרא
כל מיני מגדים שנאמר ועל הנחל יעלה
[ד] רש"י
2
מְגֻדָּלִים
בִּנְעוּרֵיהֶם
שמה: שמשותיך. חלונות שהשמש זורח
מיירי עניינא דמרעיב את עצמו
בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת
על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול
❖
בהם [ד] כמו שמש ומגן
וקאמר ירויון מדשן ביתך שהקב"ה
תַּבְנִית הֵיכָל:
עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו
משביען לעוה"ב: מלא עומסו. מלא
היינו שמש ממש. (ל"א) לאבני אקדח
תהלים קמד יב
6. שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ
חופנו של הקב"ה טובה: וכי אפשר
מן המקדש [המה] יוצאים והיה פריו למאכל
שהקב"ה חוקקן כבמקדח עד שחוקק
מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז
לעזי רש"י
בהם עשר ברום עשרים: צילצלתא.
לומר כן. היאך אדם יכול לקבל
ועלהו לתרופה א"ל ההוא סבא יישר וכן
מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר
דינטר"ס [דיינטייר"ש].
עוף קטן: גל של עצמות. שמת
מלא עומסו של הקב"ה והרי אין
כָּאֲרָזִים:
אמר ר' יוחנן [א] (יישר) אמר ליה ר' ירמיה
❖
שיר השירים ה טו
פירות מתוקים.
לו מקום ליתן דכל העולם כולו אינו
דאדם שמת נעשה גל של עצמות:
7. יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל
לרבי זירא כי האי גונא מיחזי אפקרותא
קוממיות. שתי קומות של אדם הראשון
אלא כמזרת ועד אגודל: באותן
ס)
עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם:
אמר ליה הא [האי] סיועי קא מסייע (ליה)
תהלים לו ט
כדאמרינן בחגיגה שמיעטו
עולמות יתן לצדיק את העומס:
מוסף רש"י
8. בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם
[לך] אלא אי שמיע לך הא שמיע לך
במדה שאדם מודד. אם מדד ונתן
הקב"ה והעמידו על מאה אמה שנאמר
יישר. (שבת
יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ
כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש עתיד
צדקה לעני מלא חפניו הקב"ה מודד
ותשת עלי כפך כף בגימטריא הכי
סג:) (פסחים
תהלים סח כ
סֶלָה:
9. מִי מָדַד בְּשָׁע¢ לוֹ מַיִם
נג: חולין עה:) וחוקק
הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהן
בחפניו ונותן לו: וכי אפשר לומר
בהם עשר.
וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל
כן. שיהא הקב"ה נותן לאדם מלא
שלשים על שלשים אמות וחוקק בהם עשר ברום עשרים ומעמידן בשערי
ברום עשרים.
בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל
חפניו והלא אינו יכול לסבול כל כך:
בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת
ירושלים שנאמר ושמתי כדכוד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח וגו'
3
בְּמֹאזְנָיִם: ישעיהו מ יב
הוי
לגלג עליו אותו תלמיד אמר השתא כביעתא דצילצלא לא משכחינן כולי
01. לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ
וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא:
האי משכחינן לימים הפליגה ספינתו בים חזינהו למלאכי השרת דקא מנסרי אבנים טובות ומרגליות אמר להו
(רשב"ם ב"ב עה.) אקדח.
משלי ח כא
הני למאן אמרי עתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים כי הדר אשכחיה לר' יוחנן דיתיב וקא דריש א"ל
11. בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ
(שם)
תְּרִיבֶנָּה הָגָה בְּרוּחוֹ
רבי דרוש ולך נאה לדרוש כשם שאמרת כך ראיתי אמר לו ריקה אם לא ראית לא האמנת מלגלג על
כביעתא דצילצלא.
הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים:
דברי חכמים אתה יהב ביה עיניה ועשאו גל של עצמות מיתבי ואולך אתכם קוממיות ר"מ אומר מאתים
ישעיהו כז ח
4
(שם) גל של עצמות.
אמה כשתי קומות של אדם הראשון רבי יהודה אומר ק' אמה כנגד היכל וכותליו שנאמר אשר בנינו
5
כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל וגו' כי קאמר ר' יוחנן לכוי דבי זיקא מאי
(שבת לד.)
להתיר פה של מעלה.
ועלהו לתרופה ר' יצחק בר אבודימי ורב חסדא חד אמר להתיר פה של מעלה וחד אמר להתיר פה של
(מנחות צח.)
מטה איתמר (נמי) חזקיה אמר להתיר פה אילמין בר קפרא אמר להתיר פה עקרות ר' יוחנן אמר לתרופה ממש
פה של מטה.
מאי לתרופה ר' שמואל בר נחמני אמר לתואר פנים של בעלי הפה דרש ר' יהודה ברבי סימון כל המשחיר
(שם) חזקיה
אמר כו'.
פניו על דברי תורה בעולם הזה הקב"ה מבהיק זיויו לעולם הבא שנאמר 6 מראהו כלבנון בחור כארזים אמר
ר' תנחום בר' חנילאי כל המרעיב עצמו על דברי תורה בעולם הזה הקב"ה משביעו לעולם הבא שנאמר ירויון
(שם)
7
בסאסאה.
מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם כי אתא רב דימי אמר עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק מלא עומסו שנאמר
ברוך ה' יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה א"ל אביי וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר מי מדד בשעלו
(סוטה ח:)
8
9
מים ושמים בזרת תכן אמר מאי טעמא לא שכיחת באגדתא דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי עתיד
הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק ג' מאות ועשרה עולמות שנא' 01להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא יש בגימטריא
תלת מאה ועשרה הוי תניא ר' מאיר אומר במדה שאדם מודד מודדין לו דכתיב 11בסאסאה בשלחה תריבנה
אמר ר' [ב] יהושע וכי אפשר לומר כן אדם נותן מלא עומסו לעני בעולם הזה הקב"ה נותן לו מלא עומסו לעולם
הבא והכתיב 9שמים בזרת [ג] תכן ואתה אי אומר כן איזו היא מדה מרובה מדת טובה מרובה או מדת פורענות
הוי