ק:
חלק פרק אחד
עשר סנהדרין
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
הוי אומר מדה טובה מרובה ממדת פורענות. דבמידה טובה כתיב
לא יכלי ליה. בערמימותיה דמתוך שחשב כל ימיו בערמות הוא משים
כ א
א)
❖
דלתות ובמדת פורענות כתיב ארובות ודלת גדול מארובה דד' ארובות
ידו לזקנו ומושך כאדם שמחשב עד שנקרחה. ל"א גרסינן הכרתא מי
ב)
יש בדלת במסכת יומא בפרק יום הכפורים אלמא מדה
שיש לו היכר בזקנו שסעד כולי עלמא שלא סעדו אין יכולין להגיע
ג)
טובה מרובה. ומעכשיו אין לתמוה היאך יש באדם כח לקבל שכר כל
לכחו. ל"א גוורתא והוא לשון קרחה. וכל הני דברי רוח ולכך אין
תורה אור השלם
ד)
קורין בו: דרשינן. כלומר אמרינן
כך שהרי למדת פורענות נותן הקב"ה
ה) ו)
1. וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל
וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח: כח באדם לקבלו כל שכן שנותן כח
להו בפרקא ומשמעינן להו לכולי עלמא
הוי אומר מדה טובה מרובה ממדת
ז)
באדם לקבל מדה טובה: צדוקים.
כגון כל הני אשה טובה כו' אשה
ח)
תהלים עח כג
פורענות במדה טובה כתיב 1 ויצו שחקים
ט)
2. בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה
[שכופרין באל חי] ט) : רב יוסף אמר
רעה צרעת לבעלה מה תקנתו יגרשנה
ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן
י)
לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי
אף בספר בן סירא. שיש בו דברי
מביתו כך הלשון של ספר בן סירא.
כ)
בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ
לאכול ובמידת פורענות הוא אומר 2 וארובות
❖
אשה רעה מתנה רעה ל"ג: כפליים. ל)
הבאי ובא עליהם לידי ביטול תורה:
בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל
השמים נפתחו במידת פורענות כתיב ויצאו
3
מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה
לא תיפשוט גילדנא מאודניה. כלומר
מרוב הנאה חשובין ככפליים: אל
וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ:
וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם
תט אצל בעלה. למסוך עמוי) יין ושכר:
לא תטול עורו של דג אפילו מעל
בראשית ז יא
מוסף רש"י
לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל
3. וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי
רבים היו פצעי רוכל. כמה וכמה
אזנו מפני שאתה מפסיד העור דאזיל
מדה טובה מרובה.
הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי
בשר והלא אדם מושיט אצבעו באור בעולם
משכיה לחבלא להפסידא אלא צלי
מכות מקבל רוכל המחזיר בעיר
תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת
יתיה בנורא ואכול ביה תרתין גריצין
[ונושא] תכשיטי נשים ועסקו עמהם
הזה מיד נכוה אלא כשם שנותן הקב"ה כח
וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ
שאתה יכול לצלות עור הדג עמו
שפעמים שמוצאו בעלה עמה מתיחד
דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר:
ברשעים לקבל פורענותם כך נותן הקב"ה כח
ישעיהו סו כד
עם אשתו ומכהו ופוצעו: המרגילים
ולאכול בו שתי חלות דהוי לפתן לשתי
4. כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים
בצדיקים לקבל טובתן: רבי עקיבא אומר
חלות: גלדנא. שם הדג. ל"א להכי
לדבר עבירה. ניאוף הרי הן כניצוץ
רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ
אף הקורא בספרים החיצונים וכו': תנא
א
נקט מאודניה שדרכו של דג להתחיל
מבעיר גחלת כשביב המבעיר את
לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת
בספרי צדוקים רב יוסף אמר בספר בן סירא
עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי
הפשטו מאזנו: אי מפשטיה. אי
הפחם כך כל אשר להם כלה והולך:
(יומא
מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא
נמי אסור למיקרי א"ל אביי מאי טעמא אילימא
גחלת. אקרי פחם שאינו בוער
ממשמעותיה קא מתמהת באורייתא
עו. עי"ש) ישיחנה
תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ
לאחרים.
משום דכתב [ביה] לא תינטוש גילדנא
נמי כתיב: דלא לבעול שלא כדרכה.
הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ
כדאמרינן גחלים
(יומא עה.)
בַּמָּצוֹר: דברים כ יט
עוממות. מ"ר: ככלוב. דירה של
דאין הגון לאדם לשנות את דרכו
מאודניה דלא ליזיל משכיה לחבלא אלא
5. דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ
להתרועע.
והיינו דקאמר מאודניה: לא יישן.
עופות: רבים יהיו דורשי שלומך.
(ברכות סג.) בן סירא
יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב
צלי יתיה בנורא ואיכול ביה תרתין גריצים
אומר אף לילות.
יְשַׂמְּחֶנָּה: משלי יב כה
אינו יכול לישן: קטנה קודם
שתהא מתאהב עם הכל ואף על פי
אי מפשטיה באורייתא נמי כתב לא תשחית
6. אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ
4
שהביאה שתי שערות: נערה
כן לא תגלה סודך לכולם אלא לאחד
וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח:
את עצה אי מדרשא אורח ארעא קמ"ל דלא
מני אלף: מה ילד יום. מה אירע כ)
משהביאה שתי שערות עד שירבה
משלי יח כד
ליבעול שלא כדרכה ואלא משום דכתיב בת
בשפל
7. כִּי רַבִּים חֲלָלִים
היום שמא למחר איננו שמת הוא
שחור על הלבן הרי היא בוגרת:
גגים גגו.
הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל
לאביה מטמונת שוא מפחדה לא יישן בלילה
בנערותה שמא תזנה. משבגרה ראויה
היום: ונמצא. שמיצר על יום שאינו
(רשב"ם
משלי ז כו
הֲרֻגֶיהָ:
בקטנותה שמא תתפתה בנערותה שמא
8. כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף כֵּן
ב"ב קמו.) ובמרום הרים
היא לנישואין להכי אמר שלא תנשא:
עתיד לראות והיינו עולם שאינו שלו
כרמו.
בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה
דויא. דאגה: מנע רבים. אותם
תזנה בגרה שמא לא תינשא נישאת שמא
שהוא מצטער עליו ודואג על חנם
עַל כֵּן גָּדְלוּ וַיַּעֲשִׁירוּ:
שאין לך עסק עמהם מנעם מתוך
מיום המחרת שלא תבא עליו צרה:
לא יהיו לה בנים הזקינה שמא תעשה
ירמיהו ה כז
9. אַל תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ אַל
ביתך: ולא הכל תביא ביתך. אפילו
כל ימי עני רעים וטוב לב משתה.
כשפים הא רבנן נמי אמרוה אי אפשר
(כתובות קי:)
תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף מִשֹּׁכֶבֶת
פסוק הוא במשלי : בשפל גגים גגו.
אותם שאתה מתעסק עמהם לא
ומעפר כרמו לכרמים.
לעולם בלא זכרים ובלא נקבות אשרי מי
חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ:
שעני הוא ואינו יכול להגביהו לפיכך
תביאם תדיר לביתך אלא מבחוץ
מיכה ז ה
שבניו זכרים אוי לו למי שבניו נקבות אלא
01. אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם
תדבר עמהם: איש רעים. שיש לו
ממטר גגים לגגו שיורד מטר
משום דכתיב לא תעיל דויא בלבך דגברי
מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד
רעים הרבה: להתרועע. לסוף
הגגים הגבוהים לגגו ומזלפים עליו
משלי כז א
יוֹם:
גיברין קטל דויא הא שלמה אמרה דאגה
מריעים לו שמתקוטט עמהם:
הגשמים ואין לו מנוחה אפילו
11. כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים
5
בלב איש ישחנה ר' אמי ור' אסי חד אמר
וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד:
זלדקן. מי שזקנו דקה וחלושה:
בלילות: במרום הרים כרמו. שאין
משלי טו טו
קורטמן. תדע שחכם וחריף הוא
לו השגת יד לקנות כרם בשפלה
ישיחנה מדעתו וחד אמר ישיחנה לאחרים
21. מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב
(ב"ב שם)
ביותר: עבדקן סכסן. מי שזקנו
בדמים יקרים וקונה לו באחד מן
בעלי תלמוד.
בָּהֶם בּוֹקֵעַ
עֵצִים יִסָּכֶן
ואלא משום דכתיב מנע רבים מתוך ביתך
קהלת י ט
בָּם:
עבה שוטה הוא: סכסן. כמו כל
ההרים בזול וכל עפר שהוא מוציא
ולא הכל תביא אל ביתך והא רבי נמי אמרה
רבא
(שם קמה:)
לזבל (ולדייר) מוליך הרוח מן ההר
בר בר חנא סכסא בבבא בתרא
אמר איפכא.
דתניא רבי אומר לעולם לא ירבה אדם רעים
: נפח בכסיה. מי שנופח אופיא
לשאר כרמים שבבקעה ונמצא העני
בתוך ביתו שנאמר איש רעים להתרועע
6
שבכוסו: לא צחי. בידוע שאינו צמא:
נפסד: בעלי תלמוד. שקשה ללמוד
אלא משום דכתיב זלדקן קורטמן עבדקן
מרוב קושיות וסוגיות שיש בו: משנה.
אמר במאי איכול לחמא. האומר
סכסן דנפח בכסיה לא צחי אמר במאי איכול
באיזה לפתן אוכל פת זה: סב
נוחה ללמוד: רבא אמר איפכא. דבעלי
לחמא מיניה. בידוע שאינו רעב
לחמא לחמא סב מיניה מאן דאית ליה
תלמוד נהנין מיגיעו שידעו להורות
וקח הלחם מידו שאילו היה רעב היה
איסור והיתר אבל בעלי משנה שונה
מעברתא בדיקני' כולי עלמא לא יכלי ליה
(שם) יעצב.
אוכל: מאן דאית ליה מעברתא
ואינו יודע מהו אומר דאין מורין
אמר רב יוסף מילי מעלייתא דאית ביה
בדקניה. שזקנו מחולק ומפוצל ויש בין
הלכה מתוך משנה ל): יסכן. יתחמם:
אלו בעלי
דרשינן להו אשה טובה מתנה טובה בחיק
(שם)
שדעתו משנה.
שני שיבולות כמין מעבר: כולי עלמא
ירא אלהים תנתן אשה רעה צרעת לבעלה
מאי תקנתיה יגרשנה מביתו ויתרפא מצרעתו אשה יפה אשרי בעלה מספר ימיו כפלים העלם עיניך מאשת חן
(שם) יסכן.
פן תלכד במצודתה אל תט אצל בעלה למסוך עמו יין ושכר כי בתואר אשה יפיה רבים הושחתו ועצומים כל
7
הרוגיה רבים היו פצעי רוכל המרגילים לדבר ערוה כניצוץ מבעיר גחלת 8 ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים
(שם) זה
מרמה מנע רבים מתוך ביתך ולא הכל תביא ביתך רבים יהיו דורשי שלומך גלה סודך לאחד מאלף משוכבת
אסטניס.
9
חיקך שמור פתחי פיך אל תצר צרת מחר 01כי לא תדע מה ילד יום שמא למחר איננו ונמצא מצטער על עולם
(שם) שדעתו
שאינו שלו כל ימי עני רעים בן סירא אומר אף לילות בשפל גגים גגו ובמרום הרים כרמו ממטר גגים לגגו
יפה.
11
ומעפר כרמו לכרמים [סימן זיר"א רב"א משרשי"א חנינ"א טובי"ה ינא"י יפ"ה יוחנ"ן מרח"ם יהוש"ע מקצ"ר] אמר
(שם) זה רחמני.
ר' זירא אמר רב מאי דכתיב כל ימי עני רעים אלו בעלי תלמוד וטוב לב משתה תמיד אלו בעלי משנה רבא
אמר איפכא והיינו דאמר רב משרשיא משמיה דרבא מאי דכתיב 21מסיע אבנים יעצב בהם אלו בעלי משנה
(שם)
ובוקע עצים יסכן בם אלו בעלי תלמוד רבי חנינא אומר כל ימי עני רעים זה מי שיש לו אשה רעה וטוב לב משתה
תמיד זה שיש לו אשה טובה רבי ינאי אומר כל ימי עני רעים זה אסטניס וטוב לב משתה תמיד זה שדעתו יפה
רבי יוחנן אמר כל ימי עני רעים זה רחמני וטוב לב משתה תמיד זה אכזרי רבי יהושע בן לוי אמר כל ימי עני רעים זה
שדעתו