חלק פרק אחד
עשר סנהדרין
קא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שדעתו קצרה. משים ללבו כל דאגות חבירו ודואג על כל מה שעתיד
משום צידה: כלי על העין. שכן דרך ליתן כלי מתכות על העין כדי
כא א
א)
ב)
לבא עליו: רחבה. ואינו משים ללבו דאגה כל כך. ל"א דעתו קצרה
לקרר העין. א"נ כגון שעושין לאדם שחש בעינו מקיפים עינו בטבעת:
ג)
רגזן: והא איכא שבתות וימים טובים. שאין לך עני בישראל שאין
כלי הניטל. כגון מפתח סכין וטבעת: בדבר שדים. שכן עושין
ד) ה)
כב ב
לו מעדנים: שנוי וסת. משנה וסת ואוכל יותר שאינו רגיל לאכול
כשאובדין שום דבר שואלין
במעשה שדים והם מגידים להם ואסור
ו) ז)
היינו תחילת חולי מעיים לפיכך
לעשות בשבת משום ממצוא חפצך
כג ג
ח) ט)
: אף בחול אסור. לשאול
אפילו שבתות ויו"ט רעים לו: ה"ג
שדעתו קצרה וטוב
לב משתה תמיד זה
הקורא שיר השירים ועושה אותו
בשדים כדמפרש לקמן משום סכנה:
י)
שדעתו רחבה ואמר ר' יהושע בן לוי כל
כ)
כמין זמר. שקורא בנגינה אחרת
כי הא דרב יצחק. היה שואל במעשה
ימי עני רעים והאיכא שבתות וימים טובים
ל)
שאינו נקוד בה ועושה אותה כמין
שדים ובקש השד להזיקו ונעשה לו
כדשמואל דאמר שמואל שינוי וסת תחלת
נס י) ובלעו הארז: סך ואחר כך
שיר אע"פ שמשיר השירים הוא ועיקרו
❖
חולי מעיים תנו רבנן הקורא פסוק של שיר
כד ד ה
ממשמש. הוי שנוי דבחול דרך
שיר אסור לעשותו כמין שיר אלא
השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא
למשמש ואח"כ לסוך: שרי שמן. יש
בקריאתו: הקורא פסוק בבית
כה ו
פסוק בבית משתאות בלא זמנו מביא רעה
המשתאות בלא זמנו. במיסב על יינו
מעשה שדים ששואלין על ידי שמן
גליון הש"ס
לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת
עושה שחיקותיו בדברי תורה וקורא
וקרי להו שרי שמן והיינו שרי בוהן.
גמ' למדתנו רבינו. כי אדם
פסוקים בקול רם לשחק בהם בני
ויש ששואלין בשפופרת של ביצה וקרי
כו ז ח
לפני הקב"ה ואומרת לפניו רבונו של עולם
אין צדיק.
להו שרי ביצים: אלא שמכזבין. לכך
המשתה אבל אם אומרו בזמנו על
עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים אמר
❖
נמנעו מלשאול בהן: לוחשים על שמן
המשתה כגון שהוא יום טוב ונוטל כוס
❖
לה בתי בשעה שאוכלין ושותין במה
שבכלי. אותן העושין מעשה שדים
בידו ואומר עליו דברי הגדה ופסוקים
יתעסקו אמרה לפניו רבונו של עולם אם
מענינו של יום מביא טובה לעולם:
דרכן ללחוש על שמן שבכלי ואין דרכן
הגהות הגר"א
בעלי מקרא הן יעסקו בתורה ובנביאים
תורה אור השלם
וברוקק. שכן דרך מלחשים לרקק
ללחוש על שמן שביד שאינו מועיל
[א] גמ'
ובכתובים אם בעלי משנה הן יעסקו במשנה
קודם הלחש ואסור להזכיר פסוק
לפיכך אדם יכול לסוך על ידו משמן
[ב] שם
1. שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה
בהלכות ובהגדות ואם בעלי תלמוד הן
פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב:
על הלחישה. ויש לחשים שדרכן לרקק
שביד ואין לחוש שמא נעשה בו מעשה
❖
משלי טו כג
שדים ואין בו סכנת השד: שף. סך
אחריהם ואומר אותן בלשון לעז
יעסקו בהלכות פסח בפסח בהלכות עצרת
2. וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ
שמן בפניו: צמחין. אבעבועות
ומזכירין להם שם בלשון לעז וא"ל
תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ
בעצרת בהלכות חג בחג העיד רבי שמעון
וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה
מלנ"ץ: זיקא דחמת. רוח של אותו
רבי דמותר דאין אסור אלא לוחש
לעזי רש"י
בן אלעזר משום רבי שמעון בן חנניא כל
וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ
❖
אחר הרקיקה דנראה שמזכיר השם
שד ששמו חמת אני רואה בפניך
מלנ"ץ. פצעים.
כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה
הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם
שאחזתך: חמה עזה יש בעולם.
על הרקיקה ועוד לא נאסר אלא
אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא
שנאמר ודבר בעתו מה טוב: והלוחש
א
1
אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְיָ
בלשון הקודש אבל בלעז לא: אפילו
על עצמו היה אומר שכעס עליו
רֹפְאֶךָ: שמות טו כו
על המכה וכו': אמר ר' יוחנן וברוקק בה
מוסף רש"י
ב
המקום והכביד חוליו: שכל זמן
נגע צרעת. אפילו לוחש (אחרי
3. כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק
לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה
שדעתו קצרה.
שהייתי רואה את רבי שאין יינו
האי) קרא דלית ביה שם שמים על
בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב
וְלֹא יֶחֱטָא: קהלת ז כ
מחמיץ וכו'. כלומר שהיתה הצלחה
איתמר רב אמר אפילו נגע צרעת ר' חנינא
הרקיקה שקורא נגע צרעת כי תהיה
4. בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה
(רשב"ם ב"ב
בכל מעשיו: אמרתי קבל רבי את
באדם והובא אל הכהן לשם
אמר אפילו ויקרא אל משה תנו רבנן סכין
קמה:) והאיכא שבתות
מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים
וימים טובים.
עולמו. כל שכרו: רואה רבי בצער.
רפואה אין לו חלק לעולם הבא:
וְחָמֵשׁ
שָׁנָה מָלַךְ
וממשמשין בבני מעיים בשבת ולוחשין
ג
בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֶפְצִי
ואפילו ויקרא אל משה. שאין בו לא
ושכרו משתמר להבא לכך אני שמח:
לחישת נחשים ועקרבים בשבת ד ומעבירין
מלכים ב כא א
בָהּ:
כ)מדבישל). מתקלקל ונעשה צלול מחמת
חולי ולא נגע דאין ראוי ללחשו על
כלי על גב העין בשבת אמר רשב"ג במה
ה
חמימות: כלום חסרתי. שאתה אומר
המכה ואין מזכירו לשם רפואה אלא
(שם קמו.)
דברים אמורים בכלי הניטל אבל בכלי
אני סובל עונותי: שגלגל חמה בעולם
כסבור הוא להנצל בזכות דברי תורה
שינוי וסת.
שאינו ניטל אסור ואין שואלין בדבר שדים
שהוא הזכיר אסור ללוחשו: וממשמשין
הזה. ולא לעתיד שמאורות מתחדשות:
(כתובות קי:)
בשבת רבי יוסי אומר אף בחול אסור אמר
במעיים. של חולה בשבת ואין בכך
חביבין יסורין. שמכפרין עליך:
משום רפואה דסיכה איתקש לשתיה:
גם
רב הונא (אין) הלכה כר' יוסי ואף רבי יוסי
[א] ו
ולוחשין על נחשים ועל עקרבים
לא אמרה אלא משום סכנה כי הא דרב יצחק בר יוסף דאיבלע בארזא
(ב"ב שם)
בשבת. בשביל שלא יזיקו ואין בכך
ואתעביד ליה ניסא פקע ארזא ופלטיה ת"ר סכין ז וממשמשין בבני מעיים
וברוקק בה.
(שבועות טו:) שם שמים.
בשבת ובלבד שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול היכי עביד רבי חמא ברבי חנינא אמר סך ואחר כך
ממשמש רבי יוחנן אמר סך וממשמש בבת אחת תנו רבנן שרי שמן ושרי ביצים מותרין לשאול בהן
(שם) סך ואח"כ
ח
ממשמש.
[ב] אלא מפני שמכזבין לוחשין על שמן שבכלי ואין לוחשין על שמן שביד לפיכך סכין משמן שביד ואין סכין
(שבת
משמן שבכלי רב יצחק בר שמואל בר מרתא איקלע לההוא אושפיזא אייתי ליה מישחא במנא שף נפקן
קמז:) מדביש.
(שבת קמד:)
ליה צימחי באפיה נפק לשוק חזיתיה ההיא איתתא אמרה זיקא דחמת קא חזינא הכא עבדא ליה מלתא
ואיתסי אמר ליה ר' אבא לרבה בר מרי כתיב כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה'
2
רופאך וכי מאחר שלא שם רפואה למה אמר ליה הכי אמר ר' יוחנן מקרא זה מעצמו נדרש שנאמר ויאמר
אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך אם תשמע לא אשים ואם לא תשמע אשים אעפ"כ כי אני ה' רופאך אמר
(ב"מ לח.)
רבה בר בר חנה כשחלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו אמר להן חמה עזה יש בעולם התחילו הן בוכין
ורבי עקיבא משחק אמרו לו למה אתה משחק אמר להן וכי מפני מה אתם בוכים אמרו לו אפשר ספר
תורה שרוי בצער ולא נבכה אמר להן לכך אני משחק כל זמן שאני רואה רבי שאין יינו מחמיץ ואין פשתנו
לוקה ואין שמנו מבאיש ואין דובשנו מדביש אמרתי שמא חס ושלום קיבל רבי עולמו ועכשיו שאני רואה רבי
בצער אני שמח אמר לו עקיבא כלום חיסרתי מן התורה כולה אמר לו $ לימדתנו רבינו 3כי אדם אין צדיק בארץ
אשר יעשה טוב ולא יחטא ת"ר כשחלה ר' אליעזר נכנסו ארבעה זקנים לבקרו ר' טרפון ור' יהושע ור' אלעזר
בן עזריה ור' עקיבא נענה ר' טרפון ואמר טוב אתה לישראל מטיפה של גשמים שטיפה של גשמים בעולם
הזה ורבי בעולם הזה ובעולם הבא נענה ר' יהושע ואמר טוב אתה לישראל יותר מגלגל חמה שגלגל חמה
בעולם הזה ורבי בעולם הזה ובעולם הבא נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר טוב אתה לישראל יותר מאב
ואם שאב ואם בעולם הזה ורבי בעולם הזה ובעולם הבא נענה רבי עקיבא ואמר חביבין יסורין אמר להם
סמכוני ואשמעה דברי עקיבא תלמידי שאמר חביבין יסורין אמר לו עקיבא זו מנין לך אמר מקרא אני
דורש 4בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלים [וגו'] ויעש הרע בעיני ה' וכתיב
גם