חלק פרק אחד
עשר סנהדרין
קב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ואף אחיה השילוני טעה. בדבר דסבר לנסויינהו אתי וחתם באותו
וכו'. ואין גזילה כלפי מעלה וכלפי כנסת ישראל אלא זו בלבד שמונע
כח א מיי' פ"א מהל'
א) [מו"ק יח. ע"ש],
❖
ב) ברכות לה:, ג) ברכות
חגיגה הלכה א:
מעשה: שנאמר ויאמר ה' אל יהוא וגו' לעשות הישר וכתיב ויהוא
מלברך כנסת ישראל הוא גוזל להקב"ה שחכמים תקנו על כל דבר
לב. יומא פו:, ד) [תענית
לא שמר ללכת בתורת ה'. ואמרינן מאי גרמא ליה ואמר רבא חותמו
ודבר ברכה כדאמר התם (ברכות דף לה.) כל הטועם ואינו מברך
כו:], ה) בע"י: בתלמודו,
דהוא טעה: ושחטה שטים
נקרא גזלן שנאמרו) לה' הארץ ומלואה: כשתי מקלות המתיזות זו את
של אחיה השילוני ראה וטעה מכלל
ו) [תהלים כד], ז) [צ"ל
תורה אור השלם
יהויכין כי כך מבואר בסוף
העמיקו. שטים עבודת כוכבים על
זו. כאדם שיש בידו מקל א' ומכה בו
1. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל יֵהוּא יַעַן
מלכים ב דיהויכין הוגלה
שם ששטים אחריה לשחוט לעבודת
מקל אחר ומתיזו ומשליכו ברחוק כך
ואף אחיה השילוני טעה וחתם דהא יהוא
עם החרש והמסגר וכן לעיל
אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת
כוכבים: העמיקו. והחמירו שאמרו
הדיח ירבעם את ישראל מאחרי ה'
בגמ' לח. אכן יהויקים מת
צדיקא רבה הוה שנאמר 1 ויאמר ה' אל יהוא
הַיָּשָׁר בְּעֵינַי כְּכֹל אֲשֶׁר
❖
בירושלים ולא הוגלה כלל],
בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית
בעל כרחם: ודי זהב. איידי דאיירי
שכל מי שעולה לרגל ידקר בחרב כדי
יען אשר הטיבות לעשות הישר בעיני ככל
אַחְאָב בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ
שילכו וישחטו לפני העגלים: ואני
עד השתא בעגלים של ירבעם מפרש
לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל:
אשר בלבבי עשית לבית אחאב בני רביעים
מוסר לכולם. כלומר אנכי לא חשתי
האי קרא: מתוך קופה של בשר.
מלכים ב י ל
הגהות הב"ח
ישבו לך על כסא ישראל וכתיב ויהוא לא
2. וְיֵהוּא לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת
2
כשיש לו הרבה לאכול הוא נוהם: עד
כל כך לכבוד עצמי לומר כל מי שאינו
(א) גמ' וטעה כתיב
בְּתוֹרַת יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
שמר ללכת בתורת ה' אלהי ישראל בכל
❖
ירבעם היו ישראל יונקים מעגל אחד.
עולה לרגל ידקר בחרב כמו שחשו
ושחטה כצ"ל ואות ד נמחק:
בְּכָל לְבָבוֹ לֹא סָר מֵעַל
לבבו לא סר מעל חטאת ירבעם אשר החטיא
לוקין על חטא עגל אחד שעשו במדבר:
הם לכבוד עבודת כוכבים אלא יסורין
חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר
הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:
ה"ג מכאן ואילך היו יונקין משלשה
את ישראל מאי גרמא ליה אמר אביי ברית
בעלמא יסרתים כלומר דעבר בעשה.
א)
מלכים ב י לא
הגהות הגר"א
עגלים. שנים מירבעם ושלישי של
ל"א שטים כלומר שטיות שלהם שסרו
כרותה לשפתים שנאמר אחאב עבד הבעל
3. וַיִּקְבֹּץ יֵהוּא אֶת כָּל
3
[א] גמ' ראה וטעה דכתיב.
מאחרי העמיקו עד שחיטה שחייבו
המדבר. ולפי מה שכתוב בספרים
הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם
מעט יהוא יעבדנו הרבה רבא אמר חותמו
❖
נמחק תיבת דכתיב:
אַחְאָב עָבַד אֶת הַבַּעַל
מיתה כל מי שעולה לרגל ומניח את
שנים ושלשה עגלים ניחא כלומר
של אחיה השילוני ראה וטעה (א) [א] דכתיב
מְעָט יֵהוּא יַעַבְדֶנּוּ
העגלים. ושחטה לשון שחיטה:
משנים שעשה ירבעם ושלישי שנעשה
הַרְבֵּה: מלכים ב י יח
ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכולם
4
4. וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים
מזומנת לפורענות. ששם נחלקה
במדבר ושלשה היינו שלישי כמו
מוסף רש"י
אמר רבי יוחנן אמר הקב"ה הם העמיקו
הֶעְמִיקוּ וַאֲנִי מוּסָר
מלכות ישראל דסמיך ליה ויקח את
(משלי ל) שלשה המה נפלאו ממני
גוזל להקב"ה. את
הושע ה ב
לְכֻלָּם:
משלי אני אמרתי כל שאינו עולה לרגל
וארבעה לא ידעתים: אחד מעשרים
השלמה ויקרעה לשנים עשר קרעים
א
ברכתו, וכנסת ישראל.
5. וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא
שכשחטאו הפירות לוקין
עובר בעשה והם אמרו כל העולה לרגל ידקר
וגו': וביום פקדי. בתשעה באב
וארבעה בהכרע ליטרא. לאו דוקא
וְיָרָבְעָם יָצָא מִירוּשָׁלִָם
(ברכות לה:). ואומר אין
וַיִּמְצָא אֹתוֹ אֲחִיָּה
שבכל שנה מאותן מ' שנה שעמדו
אלא כלומר דבר מועט מאד כמה שכף
בחרב ויהי בעת ההיא וירבעם יצא
פשע. ולפי שהוא מיקל,
5
הַשִּׁילֹנִי הַנָּבִיא בַּדֶּרֶךְ
במדבר יום מזומן לפורענות בו חזרו
המשקל נוטה לצד זה יותר מצד זה.
רואים האחרים ולמדין ממנו
וְהוּא מִתְכַּסֶּה בְּשַׂלְמָה
מירושלם וימצא אותו אחיה השילוני הנביא
לעשות כן ליהנות מן העולם
חֲדָשָׁה וּשְׁנֵיהֶם לְבַדָּם
מרגלים בו נחרב הבית בראשונה
בב"ב (דף פט.) כמה הוי הכרע ליטרא:
בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה תנא
הזה בלא ברכה, ולכך נקרא
בַּשָּׂדֶה: מלכים א יא כט
ובשניה ד): ויהי בעת ההיא וירד
לאחר כ"ד דורות. למעשה העגל:
6. הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה
זה המיקל חבר לאיש משחית
משום רבי יוסי עת היא מזומנת לפורענות
יהודה. מזומנת לפורענות שתמר
פסוק זה. דכתיב בעגל וביום פקדי
(שם). ונוהם. שמח
תַּעְתֻּעִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם
בעת פקודתם יאבדו תנא משום רבי יוסי עת
ומשתגע ומזיק (שם לב.).
יֹאבֵדוּ: ירמיהו נא יח
6
נתחייבה שריפה ומתו שני בניו:
והכא בימי צדקיה כשחרב הבית כתוב
7. כֹּה אָמַר יְיָ בְּעֵת רָצוֹן
מזומנת לפורענות 7 בעת רצון עניתיך תנא
בשכם מכרו אחיו את יוסף. כדכתיב
קרבו פקודות העיר קרב אותו מעשה
עֲנִיתִיךָ וּבְיוֹם יְשׁוּעָה
משום ר' יוסי עת מזומנת לטובה וביום פקדי
שנאמר וביום פקדי וממעשה העגל
(בראשית לז) הלא אחיך רועים בשכם
עֲזַרְתִּיךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ
8
לִבְרִית עָם לְהָקִים אֶרֶץ
ופקדתי עליהם חטאתם תנא משום רבי יוסי
עד צדקיה כ"ד דורות דבימי נחשון
ודותן דכתיב בקרא היינו כפר הסמוך
לְהַנְחִיל
נְחָלוֹת
נעשה העגל צא וחשוב כמה דורות
לשכם ונקראת על שם שכם. אי נמי
עת היא מזומנת לפורענות ויהי בעת ההיא
שֹׁמֵמוֹת: ישעיהו מט ח
9
8. וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת
כמדרשו שהיו דנין עליו להרגו: בשכם
מנחשון עד צדקיה נחשון שלמון בנו
וירד יהודה מאת אחיו תנא משום ר' יוסי עת
הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ
נחלקה מלכות בית דוד. כדכתיב
בועז בנו עובד בנו ישי בנו דוד בנו
מזומנת לפורענות 01 וילך רחבעם שכם כי
הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ
במלכים (א יב): מפתקה של ירושלים.
שלמה בנו רחבעם בנו אביה בנו
וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי
שכם בא כל ישראל להמליך אותו תנא
מכללה שלא לחזור בה לעולם ולא
אסא בנו יהושפט בנו יורם בנו אחזיה
עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם:
שמות לב לד
משום ר' יוסי מקום מזומן לפורענות בשכם
ליטול חלק בעבודה: מפתקה. כגון
בנו יואש בנו אמציה בנו עוזיה בנו
9. וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד
עינו את דינה בשכם מכרו אחיו את יוסף
יותם בנו אחז בנו חזקיה בנו מנשה
(ב"מ דף פו.) נפל פתקה מרקיעא.
יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד
בשכם נחלקה מלכות בית דוד וירבעם יצא
אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ
בנו אמון בנו יאשיה בנו יהואחז
כלומר מחזקת של ירושלים הכתוב
5
בראשית לח א
חִירָה:
וחתום בה: שום דופי. גימגום בגמ'ה):
ויהויקים בניו ומלכו זה אחר זה ודור
מירושלים אמר ר' חנינא בר פפא שיצא
01. וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶם
שחדשו. דרשו דברי תורה בין ירבעם
אחד הם יהויכין בנו של יהויקים
כִּי שְׁכֶם בָּא כָל יִשְׂרָאֵל
מפיתקה של ירושלים וימצא אותו אחיה
לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ:
לאחיה: יצתה בת קול ואמרה.
הרי כ"ד. ז) יהויקים לא סיים מלכותו
השילוני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה
מלכים א יב א
כשהמליכו את ירבעם: מי שהרג.
שהוגלה לבבל עם החרש והמסגר
11. לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים
חדשה ושניהם לבדם בשדה מאי בשלמה
דוד: את הפלשתי. וע"י כן היה
והמליכו צדקיהו דודו במקומו והלכך
עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת בָּתֵּי
חדשה אמר רב נחמן כשלמה חדשה מה
אַכְזִיב לְאַכְזָב לְמַלְכֵי
לא קא חשיב צדקיה דור באפיה
מוריש לכם גת לכן תתנו שלוחים לבניו
מיכה א יד
יִשְׂרָאֵל:
שלמה חדשה אין בה שום דופי אף תורתו
נפשיה דהוא מלך בדור כ"ד: דהוה
שתעזבו מלכות בית דוד ותמליכו
21. גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ
של ירבעם לא היה בה שום דופי ד"א שלמה
דריש בשלשה מלכים. דהוה קאי
אחרים: בתי אכזיב לאכזב. למלכי
וְאֹמֵר אֵין פָּשַׁע חָבֵר הוּא
לְאִישׁ מַשְׁחִית:
בית דוד אתם מכזבים והלכתם אחר
במתני' דשלשה מלכים אין להם חלק:
חדשה שחידשו דברים שלא שמעה אזן מעולם
משלי כח כד
מלכי ישראל לפיכך תהיו נמסרין
איתפח
31. הֲ לַיְיָ תִּגְמְלוּ זֹאת
מאי ושניהם לבדם בשדה אמר רב יהודה
לאכזב ביד עובדי כוכבים שהן שטי
עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא
אמר רב שכל תלמידי חכמים דומין לפניהם כעשבי השדה ואיכא דאמר
הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ
כזב: אין אביו אלא הקב"ה שנאמר
שכל טעמי תורה מגולין להם כשדה 11 לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי
דברים לב ו
וַיְכֹנְנֶךָ:
41. שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ
אכזיב לאכזב למלכי ישראל אמר ר' חנינא בר פפא יצאה בת קול ואמרה להן מי שהרג את הפלשתי והוריש
וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ:
משלי א ח
אתכם גת תתנו שילוחים לבניו בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל ב)אמר רב חיננא בר פפא כל הנהנה מן העולם
51. כִּי קָרַע יִשְׂרָאֵל מֵעַל
הזה בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל שנאמר גוזל אביו ואמו ואומר אין פושע חבר הוא לאיש
21
בֵּית דָּוִד וַיַּמְלִיכוּ אֶת
משחית ואין אביו אלא הקב"ה שנאמר 31 הלא הוא אביך קנך ואין אמו אלא כנסת ישראל שנאמר 41שמע בני
יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַיַּדַּח
יָרָבְעָם אֶת יִשְׂרָאֵל
מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך מאי חבר הוא לאיש משחית חבר הוא לירבעם בן נבט שהשחית ישראל
מֵאַחֲרֵי יְיָ וְהֶחֱטִיאָם
חֲטָאָה גְדוֹלָה:
לאביהם שבשמים 51 וידח ירבעם (בן נבט) את ישראל מאחרי ה' והחטיאם חטאה גדולה אמר רבי חנין כשתי
מלכים ב יז כא
מקלות המתיזות זו את זו ודי זהב אמרו דבי ר' ינאי אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם בשביל כסף וזהב
61. אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר
ג)
61
דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל
שהשפעת להן לישראל עד שיאמרו דיי גרם להם לעשות להם אלהי זהב משל אין ארי דורס ונוהם
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר
מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר אמר ר' אושעיא עד ירבעם היו ישראל יונקים מעגל אחד מכאן
בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין
פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן
ואילך משנים ושלשה עגלים אמר ר' יצחק אין לך כל פורענות ופורענות שבאה לעולם שאין בה אחד מעשרים
וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב:
וארבעה בהכרע ליטרא של עגל הראשון שנאמר וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם אמר רבי חנינא לאחר
דברים א א
8
71. וַיִּקְרָא בְאָזְנַי קוֹל
עשרים וארבעה דורות נגבה פסוק זה שנאמר ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש
71
גָּדוֹל לֵאמֹר קָרְבוּ פְּקֻדּוֹת
כלי משחתו בידו 81 אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה מאי אחר אמר ר' אבא אחר
הָעִיר וְאִישׁ כְּלִי מַשְׁחֵתוֹ
יחזקאל ט א
בְּיָדוֹ:
שתפשו הקב"ה לירבעם בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן אמר לו מי בראש בן
81. אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא
ישי בראש אי הכי לא בעינא ר' אבהו הוה רגיל דהוה קא דריש בשלשה מלכים חלש קביל עליה דלא דריש כיון
שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה
וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצוֹת הָעָם
דאיתפח כֹּהֲנֵי בָמוֹת הֶחָפֵץ יְמַלֵּא
אֶת יָדוֹ וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמוֹת:
מלכים א יג לג