קג:
חלק פרק אחד
עשר סנהדרין
תורה אור
מסורת הש"ס
כי בי חשק. לא שייך אלא ברבונא דעלמא כלומר אותו שחפץ
מכל וכל עד שארגו עכביש קוריהן ע"ג המזבח: היתר. נעשה לו
א) ב)
1. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ
ג)
בי וביראתי אפלטהו: ע' שברשעים תלויה. שאינה כתובה בשיטת
כהיתר: ממקום שיצאת משם. מקום שאדם יוצא ממנו שבע הוא
אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי:
ד)
תהלים צא יד
אותיות התיבה אלא תלויה היא למעלה ונראה ככתוב רשים: כיון
ממנו ואינו מתאוה להנאת אותו מקום: קמאי לא ידעי לארגוזי.
2. וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם
וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר: שנעשה אדם רש מלמטה. שיש לו שונאין ואין רוח הבריות נוחה הימנו:
מלכים ראשונים שלפנינו לא היו יודעים להכעיס המקום כמו שהוא
ה)
איוב לח טו
נעשה רש מלמעלה. בידוע ששונאין
חרף ואמר כלום אנו צריכין אלא
ו)
3. וַיָּסֹבּוּ עֲשָׂרָה נְעָרִים
אותו מלמעלה. להכי כתוב רשים שני
לאורו שמאיר לנו השמש יבא ויטול
כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי
1
נֹשְׂאֵי כְּלֵי יוֹאָב וַיַּכּוּ אֶת
אַבְשָׁלוֹם וַיְמִיתֻהוּ: מיני רשות: ולא נכתביה. לעי"ן
אורו: שאנו משתמשין בו. שמאיר
ז) ח)
יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו
ט)
שמואל ב יח טו
כלל: משום כבודו של דוד. שאין
ביותר: אמרו לו. בני דורו והלא
ואכבדהו אורך ימים אשביעהו ואראהו
י)
4. וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ
הדבר נוהג בצדיקים ודוד היו לו
כסף וכו'. דבני דורו צדיקים היו
כ)
מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד
בישועתי אמר ר"ש בן לקיש מאי דכתיב
ל)
שונאים הרבה: ונחמיה בן חכליה.
כדאמרן
נסתכל בדורו של יהויקים
אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם
❖
וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר
מ)
2
פֶּה לָפֶה לְבַד מֵחַטָּאתוֹ
ונתקררה דעתו: מפני מה לא מנו
שהיו לו שונאים הרבה מנכרים
אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה
מפני מה עי"ן של רשעים תלויה כיון שנעשה
את יהויקים. בהדי הנך שאין להם
שמבקשין להרגו על שהיה
לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְיָ:
אדם רש מלמטה נעשה רש מלמעלה ולא
חלק לעולם הבא: משום דכתיב
בונה בית המקדש כדכתיב בעזרא
מלכים ב כא טז
גליון הש"ס
5. וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הַסֶּמֶל
ויתר דברי יהויקים. בתמיהה. משום
נכתביה כלל ר' יוחנן ור"א חד אמר מפני
ואחת מחזקת השלח וגו'.
גמרא אבשלום אין לו
אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית
ל"א היו לו קנאים מישראל דכתיב
דכתיב ביה רשע כזה לא מנאוהו:
כבודו של דוד וחד אמר משום כבודו של
חלק לעוה"ב.
הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָמַר
שם עבודת כוכבים על גופו מ).
רבים ביהודה בעלי שבועה
אֱלֹהִים אֶל דָּוִיד וְאֶל
נחמיה בן חכליה תנו רבנן מנשה היה שונה
שם ר"י ור"א חד
שְׁלֹמֹה בְנוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה
מתוך שהיה אדוק בה: שם שמים.
לו כי הוא חתן לשכניה בן ארח
חמשים וחמשה פנים בתורת כהנים כנגד
אמר.
וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי
❖
משום בזיון: במלכים לא שמעתי.
שהיו מבזין אותו. בקדושין
מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל
שני מלכותו אחאב שמנים וחמשה ירבעם
מפרש להאי קרא ולהכי איכתבא
מפני מה לא מנו את יהויקים:
אָשִׂים
אֶת
שְׁמִי
מאה ושלשה תניא היה ר"מ אומר $ אבשלום
לְעֵילוֹם:
בהדיוטות שמעתי. מפני מה לא
לומר שברשעים אמרינן ולא בצדיקים:
דברי הימים ב לג ז
מוסף רש"י
אין לו חלק לעוה"ב שנאמר 3 ויכו את
היה שונה חמשים וחמשה פנים
מנו מיכה בהדי ארבעה הדיוטות
6. וּתְפִלָּתוֹ וְהֵעָתֶר לוֹ
מהשתרע.
אבשלום וימיתוהו ויכוהו בעוה"ז וימיתוהו
דמתניתין: פתו מצויה לעוברי
בתורת כהנים. ספר ויקרא היה
וְכָל חַטָּאתוֹ וּמַעְלוֹ
וְהַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בָהֶם
דרכים. שהיו כל העולם מתארחין
מחדש בו כל שנה ושנה ודורשו
לעוה"ב תניא ר"ש בן אלעזר אומר משום ר"מ
(יומא ט:) שני רעים.
בָּמוֹת וְהֶעֱמִיד הָאֲשֵׁרִים
מפלפולו: לא חיין. לא יחיו לעולם
אצלו כדכתיב (במקרא) כל העובר
ח)
וְהַפְּסִלִים לִפְנֵי הִכָּנְעוֹ
אחז ואחזיה וכל מלכי ישראל שכתוב בהן
הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי
ושב אל הלוים זה מיכה: זה פסלו
הבא עם הצדיקים ואין נדונין נמי
ויעש הרע בעיני ה' לא חיין ולא נידונין וגם
4
חוֹזָי:
של מיכה. כשכתב משה את השם
בגיהנם. ודוקא קאמר מלכי ישראל
דברי הימים ב לג יט
דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר
7. וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר
(שם) ושגגתו
והשליכו על נילוס להעלות ארונו
אבל שלמה וצדקיה מבית דוד אתו
מלא את ירושלים פה לפה לבד מחטאתו
עולה זדון.
עַל הַגָּג עֲלִיַּת אָחָז אֲשֶׁר
של יוסף בא מיכה ונטלו בהחבא
ואע"ג דכתיב בהו ט) ויעש הרע
(ב"מ לג:)
עָשׂוּ מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת
אשר החטיא את יהודה לעשות הרע בעיני
חיין הן לעתיד: אחז ואחזיה. ממלכי
והיינו דכתיב ועבר בים צרה
הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה
ה' הכא תרגימו שהרג ישעיה במערבא
כשהעביר הקדוש ברוך הוא לישראל
יהודה וקים להו שהיו רשעים. ואמון
מְנַשֶּׁה בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית
יְיָ נָתַץ הַמֶּלֶךְ וַיָּרָץ מִשָּׁם
אמרי שעשה צלם משאוי אלף בני אדם
עבר מיכה עמהם שבידו השם
ויהויקים לא חשיב ואע"ג דהוו
וְהִשְׁלִיךְ אֶת עֲפָרָם אֶל
לעשות העגל. ל"א מיכה עשה פסל
רשעים מאד כדלקמן בהנהו קים
ובכל יום ויום הורג (את) כולם כמאן אזלא
נַחַל קִדְרוֹן:
מלכים ב כג יב
להו דחיין: הורג את כולן. שהיו
והביאו עמו כשעברו ישראל הים:
הא דאמר רבה בר בר חנה שקולה נשמה
8. וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל
גרב. מקומו של מיכה. בגרב הוה
נבקעין בכובד המשאוי: כמ"ד שהרג
של צדיק אחד כנגד כל העולם כולו כמ"ד
הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה
ישעיה. ואהא קאמר קרא מלא את
פסלו של מיכה קבוע ובשילה היה
בַּבַּיִת אֲשֶׁר אָמַר יְיָ אֶל
ישעיה הרג כתיב פסל וכתיב פסילים
5
6
המשכן: לדוחפו. למיכה: ועל דבר
ירושלים פה לפה שנשמתו של צדיק
דָּוִד וְאֶל שְׁלֹמֹה בְנוֹ בַּבַּיִת
א"ר יוחנן בתחלה עשה לו פרצוף אחד
הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר
זה. על פסלו של מיכה שלא מיחו
שקולה כמו שמלא את ירושלים
בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי
ולבסוף עשה לו ארבעה פרצופים כדי
חללים: כתוב. (במלכים)
ישראל בידו נענשו אנשי פילגש
יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת שְׁמִי
לְעוֹלָם: מלכים ב כא ז
שתראה שכינה ותכעוס אחז העמידו בעלייה
וישם את פסל הסמל אשר
בגבעה שנפלו ביד בנימין והרגו מהם
9. כִּי קָצַר הַמַּצָּע
עשה בבית האלהים: וכתיב. והעמיד
ארבעים אלף : לגימה. אכילה
שנאמר ואת המזבחות אשר על הגג עליית
7
מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה
שמאכילין אורחים: שתי משפחות.
את האשרים והפסילים בד"ה :
כְּהִתְכַּנֵּס: ישעיהו כח כ
אחז וגו' מנשה העמידו בהיכל שנאמר
01. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן
ולבסוף עשה. מנשה לאותו דמותי) ד'
עמון ומואב שלפי שלא קדמו ישראל
וישם את פסל האשרה אשר עשה בבית
8
בְּאֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת:
פרצופים: כדי שתראה שכינה. מכל צד
בלחם ובמים נכתב שלא יבאו בקהל:
תהלים לג ז
אשר אמר ה' אל דוד ואל שלמה [בנו]
11. צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם
מעלמת עינים מן הרשעים. מעלמת
שתכנס להיכל תראה פרצוף כנגדו
בבית הזה ובירושלים אשר בחרתי מכל
תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי:
ותכעוס: כ)מלהשתרר עליו שני רעים.
מעיני המקום שלא להביט ברשעו
ישעיהו ח טז
שבטי ישראל אשים את שמי לעולם אמון
שכינה ודמות הפרצוף ל): מצע. בית
לשלם לו כדרכו הרעה אלא עושה
21. וְלֹא נִכְנַע מִלִּפְנֵי יְיָ
הכניסו לבית קדשי הקדשים שנאמר כי
המקדש: תעשה לו מסכה צרה.
כאילו אינו רואה במעשיו:
כְּהִכָּנַע מְנַשֶּׁה אָבִיו כִּי
9
הוּא אָמוֹן הִרְבָּה
כאשה שנעשית צרה לחברתה: העלה
קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס
עמון
אַשְׁמָה:
שממית. קורי עכביש. שבטל עבודה
מאי כי קצר המצע מהשתרע אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן [כי]
דברי הימים ב לג כג
31. לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב
קצר המצע זה מלהשתרר עליו שני רעים כאחד מאי והמסכה צרה וגו' אמר רבי שמואל בר נחמני
נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת: חגי ב ח
41. הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיְיָ
רבי יונתן כי הוה מטי להאי קרא הוה קא בכי מי שכתב בו 01 כונס כנד מי הים תעשה לו מסכה צרה
וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם:
[אחז בטל את העבודה] וחתם את התורה שנאמר צור תעודה חתום תורה בלמודי מנשה קדר את
11
תהלים קטו טז
51. וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים
האזכרות והרס את המזבח אמון [שרף את התורה] והעלה שממית על גבי המזבח אחז התיר את
וְתֹעֲבֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה
הערוה מנשה בא על אחותו אמון בא על אמו שנאמר כי הוא אמון הרבה אשמה $ רבי יוחנן ור"א
21
וְהַנִּמְצָא עָלָיו הִנָּם
חד אמר ששרף את התורה וחד אמר שבא על אמו אמרה לו אמו כלום יש לך הנאה ממקום
כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מַלְכֵי
יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיִּמְלֹךְ
שיצאת ממנו א"ל כלום אני עושה אלא להכעיס את בוראי כי אתא יהויקים אמר קמאי לא ידעי
יְהוֹיָכִין בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
דברי הימים ב לו ח
לארגוזי כלום אנו צריכין אלא לאורו יש לנו זהב פרויים שאנו משתמשין בו יטול אורו אמרו לו
61. וְעָבַר בַּיָּם צָרָה וְהִכָּה
והלא כסף וזהב שלו הוא שנאמר לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות אמר להם כבר נתנו לנו
31
בַיָּם גַּלִּים וְהֹבִישׁוּ כֹּל
מְצוּלוֹת יְאֹר וְהוּרַד גְּאוֹן
שנאמר 41 השמים שמים לה' והארץ נתן לבני האדם א"ל רבא לרבה בר מרי מפני מה לא מנו את
אַשּׁוּר וְשֵׁבֶט מִצְרַיִם
יהויקים משום דכתיב ביה ויתר דברי יהויקים ותועבותיו אשר עשה והנמצא עליו מאי והנמצא
זכריה י יא
יָסוּר:
51
71. עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא
עליו רבי יוחנן ור"א חד אמר שחקק שם עבודת כוכבים על אמתו וחד אמר שחקק שם שמים על
קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם
אמתו א"ל במלכים לא שמעתי בהדיוטות שמעתי מפני מה לא מנו את מיכה מפני שפתו מצויה
וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם
מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר
לעוברי דרכים שנאמר כל העובר ושב אל הלוים ועבר בים צרה והכה בים גלים א"ר יוחנן זה
61
עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר
פסלו של מיכה תניא רבי נתן אומר מגרב לשילה ג' מילין והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה
מִפְּתוֹר
אֲרַם נַהֲרַיִם
דברים כג ה
לְקַלְלֶJָ:
מתערבין זה בזה בקשו מלאכי השרת לדוחפו אמר להן הקב"ה הניחו לו שפתו מצויה לעוברי דרכים
ועל דבר זה נענשו אנשי פלגש בגבעה אמר להן הקב"ה בכבודי לא מחיתם על כבודו של בשר ודם
מחיתם א"ר יוחנן משום רבי יוסי בן קסמא גדולה לגימה שהרחיקה שתי משפחות מישראל שנאמר 71 על
דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים ורבי יוחנן דידיה אמר מרחקת את הקרובים ומקרבת את הרחוקים
ומעלמת עינים
מן הרשעים
ומשרה שכינה על נביאי הבעל ושגגתו עולה זדון מרחקת
את הקרובים
מעמון