קד:
חלק
פרק
אחד
עשר סנהדרין
תורה אור
מסורת הש"ס
אחד. מן הנשבים לחברו: גמל. זו שמהלכת
וכי משוא פנים יש בדבר. והואיל וישראל רעים יותר מסדום למה לא
לפנינו סומא וכו':
א) [פי' שהנכרי נפנה בדרך
1. בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה
אצל בהמתו וישראל מסתלק
[מצד שרואה. שאינה אוכלת פעמים מצד ימין
ופעמים מצד שמאל
נהפכו כסדום. לשון אחר וכי משוא פנים יש בדבר דהתם כתיב
וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין
לצדדים כך איתא בפי'
לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ
כבהמה הרואה שאוכלת מכאן ומכאן אלא מצד שרואה אוכלת]: יין
וה' המטיר הוא בעצמו והכא כתיב שלח על ידי שליח: מדה יתירה.
הר"ש טהרות פ"ד מ"ה],
כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ
מטפטף ושוקע. בקרקע ורואין אנו בין רגלינו הטיפין שנפלו כשעברה
לטובה דבירושלים כתיב ידי
נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות
ב) [תענית כט. סוטה לה.],
איכה א ב
לְאֹיְבִים:
ג) [צ"ל הלילה], ד) [צ"ל
2. וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ
הגמל במקום זה מצד אחד שקועין
למו שהיתה מזמנת חברתה ואוכלת
רבה], ה) גיטין נו: ע"ש
אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם
ומצד אחר הטיפין של שמן שצפים:
בנה אלמא רחמניות היו ואילו בסדום
א"ל אחד מהם לחבירו גמל שמהלכת לפנינו
[עי' תוספות חגיגה יג:
בַּלַּיְלָה הַהוּא:
נפנה לצדדין. שכן דרך ישראל
כתיב יד עני ואביון לא החזיקה
ד"ה שלא יאמרו ביד אומה
במדבר יד א
סומא באחת מעיניה וטעונה שתי נודות
3. אֱלִי כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת
שפילה מסר את בניו כלומר
להיות צנוע: רדף. השבאי דרך
ומדה זו כפרה עליהם שלא נהפכו.
אחת של יין ואחת של שמן ושני בני אדם
קודם שמיצר כבר נעשה
שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ:
הגמל והמנהיג ומצא כדבריהם.
לשון אחר מדה יתירה פורענות
ראש], ו) [פי' נכון במאמר
יואל א ח
המנהיגים אותה אחד ישראל ואחד נכרי
ואמרו ט)אותם יהודים על אותו שבאי
גדולה היתה בירושלים שילדיהם היו
4. הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ
הלזה תמצא בשל"ה למסכת
אמר להן [שבאי] עם קשה עורף מאין אתם
פסחים קעב.], ז) [עי'
אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ כִּי יְיָ הוֹגָהּ
אדוניהם שהוא בן קלסתר מלך
אוכלות זו עם זו דכתיב היו לברות
פירש"י ברכות כד. ד"ה
עַל רֹב פְּשָׁעֶיהָ עוֹלָלֶיהָ
יודעין אמרו לו גמל מעשבים שלפניה מצד
אשקנ"ק בלע"ז שהיה דיוקנו דומה
למו ואילו בסדום כתיב גאון שבעת
דורשי וכו'], ח) [בע"י ליתא
הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי צָר:
שרואה אוכלת מצד שאינה רואה אינה
וכצ"ל], ט) [עי' בערוך ערך
למגמת פניו של אותו קלסתר של
לחם שלא טעמו טעם עוני הא
איכה א ה
5. כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר
קלסטרא א' איתא הגירסא
מלך שבזנות הולידו: על עסקי לילה.
אוכלת וטעונה שתי נודות אחת של יין ואחת
למדת גדול פורענות ירושלים
שהיא לפנינו בגמרא דהכא
מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן
מפורענות סדום ולא היה משוא
לפי שבכו אותו לילה בכיית חנם:
של שמן של יין מטפטף ושוקע ושל שמן
ואז תבין דברי רש"י הללו],
הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה
י) [ירמיה ז], כ) [שמות י],
קולו נשמע. יותר מביום כדאמרינן
פנים בדבר: סלה. לשון מסלה
נַפְתָּלִי וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד
מטפטף וצף ושני בני אדם המנהיגים אותה
ל) [צ"ל לפני ד"ה מכאן],
דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן
כלומר כל האבירים פסלם הקב"ה
בעלמא (יומא דף כ.) מפני מה אין
❖
מ) בס"א: שאומות העולם,
אחד נכרי ואחד ישראל נכרי נפנה א) לדרך
גְּלִיל הַגּוֹיִם:
ועשאם פסולים וכבושים כמסלה זו
הקול נשמע ביום כבלילה מפני
ישעיהו ח כג
וישראל נפנה לצדדין רדף אחריהם ומצא
6. לוֹא אֲלֵיכֶם כָּל עֹבְרֵי
והיינו דמיא למטבע שנפסל ואין לו
גלגל חמה המנסר ברקיע והיינו
כדבריהם בא ונשקן על ראשן והביאן
דֶרֶךְ הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ
הגהות הב"ח
תקנה: מפני מה הקדים פ"א לעי"ן.
דכתיב בכה תבכה בלילה כדי שיהא
מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי אֲשֶׁר
לביתן ועשה להן סעודה גדולה והיה מרקד
ברוב האלפא ביתא שבאיכה: מפני
קולה נשמע וירחמו עליה ואף על
(א) גמרא דיוקנו של אביו
עוֹלַל לִי אֲשֶׁר הוֹגָה יְיָ
❖
ונשתטחה לפניהם:
לפניהם ואמר ברוך שבחר בזרעו של
פי כן אין מנחם לה: כוכבים
מרגלים. שהקדימו מאמר פיהם
בְּיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ:
איכה א יב
עד שלא ראו בעין: טועם טעם
ומזלות בוכים. שנכמרו רחמים עליו:
אברהם ונתן להם
מחכמתו ובכל מקום
7. וַיְיָ הִמְטִיר עַל סְדֹם
בוכה כנגדו. מתוך שנשמע בהדיא
לחם. שהכותים מוצאים טעמם
מ)
וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ
שהן הולכים נעשין שרים לאדוניהם ופטרן
הגהות הגר"א
מֵאֵת יְיָ מִן הַשָּׁמָיִם:
מרכך לבו של אדם השומע קולו
בלחמם של ישראל שהנאה הוא להם
לשלום בכה תבכה
[והלכו] לבתיהם
[א] גמ' שנא' כי לא מועף.
בראשית יט כד
1
לבכות עמו: ריסי עיניו. שער
כשגוזלין אותן: אלו הדיינין. מטה
8. מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ
נמחק תיבת שנאמר:
בלילה שתי בכיות הללו למה אמר רבה
[ב] שם וכתיב ויגדל. נמחק
שבבבת העין היה נופל ונכפל על
משפט בשביל עונותיהם היו לחם
בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה פָּרַשׂ
אמר רבי יוחנן אחד על מקדש ראשון
תיבת וכתיב: [ג] שם בסוף
רֶשֶׁת לְרַגְלַי הֱשִׁיבַנִי
העין מרוב דמעות: אלי. קוננו.
עמי למאכל אויביו: מלמדי תינוקות.
ולי מנשה. נמחקו ב' תיבות
אָחוֹר נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל
ואחד על מקדש שני בלילה על עסקי
❖
קינה י) מתרגמינן איליא: על בעל
שעושין מלאכתן רמיה: מי מנאן.
הללו:
הַיּוֹם דָּוָה: איכה א יג
לילה שנאמר ותשא כל העדה ויתנו את
9. וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּת עַמִּי
נעוריה.
שבוכה תמיד ומצויה
להנך מלכים והדיוטות דקתני במתני'
2
מֵחַטַּאת סְדֹם הַהֲפוּכָה
דמעות: על לחיה. לשון לחות
אין להם חלק: עוד אחד. שלמה:
קולם ויבכו העם בלילה ההוא אמר רבה א"ר
ב)
כְמוֹ רָגַע וְלֹא חָלוּ בָהּ
הגהות מהר"ב
ונערות כגון לח ויבש: מכאן
דיוקנו. של דוד אביו נשתטח לפניהם
יוחנן אותו (היום) ליל ט' באב היה
איכה ד ו
יָדָיִם:
ג)
רנשבורג
01. הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם
לקובלנא
שלא למנותו עמהם: בל יתיצב לפני
מן התורה. כשאדם מודיע
אמר להן הקב"ה לישראל אתם בכיתם
אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם
חשוכים. בגיהנם: לפני מלכים
צערו לאחר צריך שיאמר לו לא תבא
א] בגמרא כל המיצר
בכיה של חנם ואני אקבע לכם בכיה
וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ
יתיצב. בגן עדן ולא לפני חשוכים:
זאת לך כמו שבאה אלי כי קשה
לישראל נעשה ראש שנא'.
וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן
לדורות ד"א בלילה שכל הבוכה בלילה
❖
מלת שנאמר נמחק:
המעמך ישלמנה. וכי עליכם לשלם
הוא לשמוע שפעמים חוזרת עליו
לֹא הֶחֱזִיקָה:
יחזקאל טז מט
קולו נשמע ד"א בלילה שכל הבוכה בלילה
תשלומי עונשו לאדם שאתם נמאסים
והמקפיד על כך אין בו משום
11. יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת
כוכבים ומזלות בוכין עמו ד"א בלילה שכל
בו בשלמה לומר שאין לו חלק לעולם
ניחוש. ל"א לקובלנא כשיש לו צרה
בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן הָיוּ לְבָרוֹת
לעזי רש"י
הבוכה בלילה השומע קולו בוכה כנגדו
לָמוֹ בְּשֶׁבֶר בַּת עַמִּי:
הבא: כי אתה תבחר ולא אני.
יודיענה לרבים קובלנא צעקה. ל"א
איכה ד י
אשקנ"ק [אישקנצו"ן].
נגדכ) דמתרגמינן קבל כאדם שאומר
וכי הבחירה בכם תלויה ולא בי
❖
מעשה באשה אחת שכנתו של רבן גמליאל
21. סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי
מלצר, שר המשקים.
לחברו לא כנגדך אני אומר: וירדנה.
לומר מי שיש לו חלק ומי אין לו
בְּקִרְבִּי קָרָא עָלַי מוֹעֵד
שמת בנה והיתה בוכה עליו בלילה שמע
לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי גַּת דָּרַךְ
חלק הלא בי הדבר תלוי: דורשי
ושרף אותה והיינו עשאוני כעוברי
רבן גמליאל קולה ובכה כנגדה עד שנשרו
אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת
מוסף רש"י
דת שדנני באש כסדום: ל)לא אליכם.
רשומות. דורשי פסוקים כדכתיב
איכה א טו
יְהוּדָה:
ריסי עיניו למחר הכירו בו תלמידיו והוציאוה
31. פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם כָּל
דורשי רשומות. קשרים
נביא היה מתנודד על החורבן כאילו
את הרשום בכתב אמת
(דניאל י)
משכונתו ודמעתה על לחיה אמר רבא
וסתומים הכלולים בתורה
ד)
אוֹיְבַיִךְ שָׁרְקוּ וַיַּחַרְקוּ שֵׁן
1
באה עליו צרה ומהפכה לאחרים
היו אומרים שלכולם יש להם חלק
(ברכות כד.).
אָמְרוּ בִּלָּעְנוּ אַךְ זֶה הַיּוֹם
אמר ר' יוחנן כאשה שבוכה על בעל נעוריה
ואומר להם לישראל לא תהא לכם
אפילו למנשה וירבעם ולאחאב:
שֶׁקִּוִּינֻהוּ מָצָאנוּ רָאִינוּ:
שנאמר אלי כבתולה חגורת שק על בעל
לי גלעד ולי מנשה. עלי לסבול
איכה ב טז
צרה כזו. כמדומה לי נביא היה מדבר
3
41. הֲלֹא יָדְעוּ כָּל פֹּעֲלֵי
נעוריה היו צריה לראש אמר רבא אמר
כנגד בני משה או כנגד י' השבטים
עונם כדי שיהו הם זוכים:
ד)
4
אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם
שלא הגלה נבוכדנצר: וירדנה.
מנשה כמשמעו. מנשה בן חזקיהו:
רבי יוחנן [א] ה) כל המיצר לישראל נעשה ראש
יְיָ לֹא קָרָאוּ:
תהלים יד ד
לשון שבירה כמו (במדבר כד) וירד
דקא
שנאמר [א] כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת
5
51. חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר
מיעקב כאדם המושל בחברו
הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר
בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי מְלָכִים
להלקותו ולשברו: הכי גרסינן
יִתְיַצָּב בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי
הירדן גליל הגוים אמר רבא אמר ר' יוחנן כל המציק לישראל אינו
ד)
חֲשֻׁכִּים: משלי כב כט
ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום
61. הַמֵעִמְּךָ יְשַׁלְמֶנָּה כִּי
עיף 6 לא אליכם כל עוברי דרך אמר ד) רבא אמר ר' יוחנן מכאן לקובלנא
מָאַסְתָּ כִּי אַתָּה תִבְחַר
מן התורה כל עוברי דרך אמר רב עמרם אמר רב עשאוני כעוברי על דת דאילו בסדום כתיב וה'
7
וְלֹא אָנִי וּמַה יָדַעְתָּ
איוב לד לג
המטיר על סדום ואילו בירושלים כתיב 8 ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה וגו' [ב] וכתיב 9 ויגדל עון בת
דַבֵּר:
71. לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה
עמי מחטאת סדום וכי משוא פנים יש בדבר אמר רבא אמר ר' יוחנן מדה יתירה היתה בירושלים
ד)
וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי
יְהוּדָה מְחֹקְקִי: מוֹאָב סִיר
שלא היתה בסדום דאילו בסדום כתיב 01 הנה זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת לחם ויד עני ואביון
רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ
לא החזיקה וגו' ואילו בירושלים כתיב ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן סלה כל אבירי ה' בקרבי
11
21
נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת
הִתְרוֹעָעִי:
כאדם שאומר לחברו נפסלה מטבע זו 31 פצו עליך פיהם אמר ד) רבא אמר רבי יוחנן בשביל מה הקדים
תהלים ס ט-י
פ"א לעי"ן בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם 41 אוכלי עמי אכלו לחם ה' לא קראו אמר
ד) רבא אמר ר' יוחנן כל האוכל מלחמן של ישראל טועם טעם לחם ושאינו אוכל מלחמן של ישראל אינו טועם
טעם לחם ה' לא קראו רב אמר אלו הדיינין ושמואל אמר אלו מלמדי תינוקות מי מנאן אמר רב אשי אנשי
כנסת הגדולה מנאום אמר רב יהודה אמר רב בקשו עוד למנות אחד באה ו) דמות דיוקנו של אביו (א) ונשטחה
לפניהם ולא השגיחו עליה באה אש מן השמים ולחכה אש בספסליהם ולא השגיחו עליה יצאה בת קול ואמרה
להם 51חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשוכים מי שהקדים ביתי לביתו ולא
עוד אלא שביתי בנה בשבע שנים וביתו בנה בשלש עשרה שנה לפני מלכים יתיצב [בל יתיצב] לפני
חשוכים ולא השגיח עליה יצאה בת קול ואמרה 61 המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני וגו'
ז) דורשי רשומות היו אומרים כולן באין לעולם הבא שנאמר 71 לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה
מחוקקי מואב
סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי
פלשת התרועעי לי גלעד [ג] ח) (ולי מנשה) זה אחאב שנפל
ברמות
גלעד מנשה
כמשמעו
אפרים
מעוז
ראשי
זה
ירבעם דקאתי מאפרים
יהודה מחוקקי
זה אחיתופל
דקאתי