חלק פרק אחד
עשר סנהדרין
קה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
דקא אתי מיהודה.
בלעם היה: בנו הוא. לבלעם בנביאות שבלעם
דקאמר לו דוד כ) ואתה אנוש כערכי אלופי
גדול מאביו היה
א)
א
ב) ג)
בנביאות: הא שאר נכרים אתו. כלומר מדקא חשיב תנא דמתניתין
ומיודעי שהיה קורא לאחיתופל מיודעי קרובי שהיה משבט יהודה
ל)
❖
כדוד: מואב סיר רחצי. דוד דקא אתי ממואב: סיר רחצי.
דבלעם שהיה נכרי בהדי הדיוטות וקאמר דאין לו חלק מכלל דשאר
גחזי שסר ונצטרע על עסקי רחיצה: על אדום אשליך נעלי.
נכרים יש להם חלק: מתניתין מני וכו'. א"ל ר' יהושע אלו נאמר ישובו
אנעיל אותם בגן עדן: אם יבא
רשעים לשאולה ס) בכל הגוים משמע
תורה אור השלם
ד)
דוד שהרג את הפלשתי. ויצעק לפניך
כדקאמרת השתא דכתיב כל גוים
דקאתי מיהודה מואב סיר רחצי זה גחזי
ה)
1. מַדּוּעַ שׁוֹבְבָה הָעָם
שכחי אלהים לא משמע אלא אותן
על שאתה נותן חלק לדואג ואחיתופל
ו)
שלקה על עסקי רחיצה על אדום אשליך
הַזֶּה יְרוּשָׁלִַם מְשֻׁבָה
ז)
נִצַּחַת הֶחֱזִיקוּ בַּתַּרְמִית
לעוה"ב מה אתה עושה להפיס דעתו
השוכחים אלוה כגון בלעם [ושכמותו]ע)
נעלי זה דואג האדומי עלי פלשת התרועעי
מֵאֲנוּ לָשׁוּב:
שהם היו שונאין אותו: אמר להם
אבל אחריני אתו כדאמרינן בריש
ירמיהו ח ה
אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע
עלי. לפייסן ולעשותן ריעים ואהובים
פרקין
ורעו זרים צאנכם
2. אֲבוֹתֵיכֶם אַיֵּה הֵם
אם יבא דוד שהרג את הפלשתי והוריש את
וְהַנְּבִאִים הַלְעוֹלָם יִחְיוּ:
ובני נכר אכריכם לעולם הבא: מאי
זה לזה והיינו התרועעי לשון ריעות:
זכריה א ה
בניך גת מה אתה עושה לו אמר להן עלי
נינהו כל גוים שכחי אלהים. דמשוםפ)
ושמואל אמר. מאי תשובה נצחת
ח)
3. אַךְ דְּבָרַי וְחֻקַּי אֲשֶׁר
לעשותן ריעים זה לזה מדוע שובבה העם
ט) י)
הכי בורר הקב"ה הרשעים שבהם
כה"ג [באו] עשרה בני אדם וכו':
צִוִּיתִי אֶת עֲבָדַי הַנְּבִיאִים
1
הֲלוֹא הִשִּׂיגוּ אֲבֹתֵיכֶם
עבד שמכרו רבו. ומאחר שמכרנו
הזה ירושלים משובה נצחת וגו' אמר רב
ונותן אותם בגיהנם ואין להם חלק
וַיָּשׁוּבוּ וַיֹּאמְרוּ כַּאֲשֶׁר
לעתיד אבל השאר יש להם חלק: ואף
הקב"ה לנבוכדנצר וגרשנו מעליו
תשובה נצחת השיבה כנסת ישראל לנביא
זָמַם יְיָ צְבָאוֹת לַעֲשׂוֹת
יש לו עלינו כלום: מאי דכתיב
אותו רשע נתן סימן בעצמו.
שאין
לָנוּ כִּדְרָכֵינוּ וּכְמַעֲלָלֵינוּ
אמר להן נביא לישראל חזרו בתשובה
כֵּן עָשָׂה אִתָּנוּ:
ודוד עבדי נבוכדנצר עבדי. שקראו
לו חלק לעתיד: תמות נפשי
מות
אבותיכם שחטאו היכן הם אמרו להן
זכריה א ו
ישרים. אם ימות מיתת עצמו תהא
לאותו רשע עבד כמו שקראו לדוד
4. כֹּה אָמַר יְיָ אֵי זֶה סֵפֶר
ונביאיכם שלא חטאו היכן הם שנאמר
דכתיב בסוף ירמיה הנני
אחריתי כמוהו דודאי יש לו
חלק
כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר
2 אבותיכם איה הם והנביאים הלעולם יחיו
שִׁלַּחְתִּיהָ אוֹ מִי מִנּוֹשַׁי
עמהם: ואם לאו. דלא ימות
שולח ולקחתי את נבוכדנצר עבדי
אלא
אֲשֶׁר מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ
אמר להן (אבותיכם) חזרו והודו שנאמר
יהרג הנני הולך לעמי לגיהנם: לא
לא מפני שדומה זה לזה אלא גלוי
הֵן בַּעֲוֹנֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם
כ) ל)
אך דברי וחוקי אשר צויתי את עבדי
היה להם שלום.
וּבְפִשְׁעֵיכֶם
שֻׁלְּחָה
וידוע לפני מי שאמר והיה העולם
דכתיב המכה את
3
מ)
ישעיהו נ א
אִמְּכֶם:
מדין בשדה מואב: צהובין. כעוסין
שעתידין ישראל לומר כבר מכרנו
הנביאים וגו' שמואל אמר באו עשרה בני
נ) ס)
5. וְעַתָּה עֲשׂוּ כִּי יְיָ אָמַר
ע)
הקב"ה לנבוכדנצר לפיכך הקדים
כאדם שכועס פניו צהובין:
אֶל דָּוִד לֵאמֹר בְּיַד דָּוִד
אדם וישבו לפניו אמר להן חזרו בתשובה
פ)
עַבְדִּי הוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי
כרכושתא. חולדה: כרכושתא
הקב"ה וקרא עבדי לנבוכדנצר כדי
אמרו לו עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה
יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים
להחזיר להן תשובה: עבד למי נכסים
ושונרא. אין להם שלום מעולם:
צ)
וּמִיַּד כָּל אֹיְבֵיהֶם:
בעלה כלום יש לזה על זה כלום אמר לו
למי. כלומר נבוכדנצר עבדי הוא
ביש גדא. מזל רע: כלום יש אב
שמואל ב ג יח
הקב"ה לנביא לך אמור להן איזה ספר
6. וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה
4
ששונא את בנו. שהוא סבור שיאמר
וכל מה שקנה לי הוא ועדיין לא
אָמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי
כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי
יצאתם מרשותי: והעולה על רוחכם
לו הקב"ה קלל את בני דקאמר
ק)
יִשְׂרָאֵל הִנְנִי שֹׁלֵחַ
❖
אשר מכרתי אתכם לו הן בעונותיכם
בלעם לינו פה [הלילה]: חוצפא
היה לא תהיה. כל מה שאתם
וְלָקַחְתִּי אֶת נְבוּכַדְרֶאצַּר
מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי וְשַׂמְתִּי
סבורים לא יהיה: כל כי האי
אפילו כלפי שמיא מהני. דאהני
נמכרתם ובפשעכם שלחה אמכם והיינו
כִסְאוֹ מִמַּעַל לָאֲבָנִים
ריתחא. מי יתן ויבא לנו זה הכעס
ליה מה שהחציף פניו לומר לשלוחי
דאמר ריש לקיש מאי דכתיב 5 דוד עבדי
הָאֵלֶּה אֲשֶׁר טָמָנְתִּי וְנָטָה
הגהות הגר"א
בחימה שפוכה אמלוך עליכם שיגאלנו
בלק צ) לינו פה שאמר לו הקב"ה
אֶת שַׁפְרִירוֹ עֲלֵיהֶם:
נבוכדנצר עבדי גלוי וידוע לפני מי שאמר
6
[א] גמ'
ירמיהו מג י
בעל כרחנו וימלוך עלינו: א"ר אבא
בתחילה לא תלך והדר אמר לך:
7. וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ
והיה העולם שעתידין ישראל לומר כך
❖
בר כהנא. היינו תשובה נצחת דאמרו
מלכותא בלא תגא. כלומר שררה
לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם
לפיכך הקדים הקב"ה וקראו עבדו עבד
ליה אלהים יורנו שאין אנו יכולין
גדולה ואינו חסר אלא כתר מלכות:
אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם
שקנה נכסים עבד למי נכסים למי 7 והעולה
כְּמִשְׁפְּחוֹת
הָאֲרָצוֹת
ליסר אותו: בלא עם. שאין לו
אנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים
לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן:
מוסף רש"י
על רוחכם היה לא תהיה אשר אתם אומרים
חלק עם עם: שבלה עם. שבלבל
האלה קשים ממני. כלומר איני גדול
יחזקאל כ לב
וילך שפי.
8. וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהָיו
נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ
מהם אלא משיחת מלכות: שפי. כמו
ישראל בעצתו שהשיאו לבלק כדבעינן
יוֹרֶנּוּ: ישעיהו כח כו
למימר לקמן והפיל מהם כ"ד
בוקא דאטמא דשף
ואבן חי אני נאם ה' אלהים אם לא ביד
9. וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל
(סוטה י.)
אלפים : בעור שבא על בעיר.
מדוכתיה: שפיפון. משמעו שתים:
שפיפון.
מ)
בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה
חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך
(שם) שתום העין.
אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי
שתום העין. שתום פתוח כמו שתומו
שבא על אתונו כמו בהמה דמתרגמינן
עליכם אמר רב נחמן כל כי האי ריתחא
(במדבר
עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה
בעיר נ): תנא הוא
בעור. אביו
ניכרק) כלומר עינו אחת פתוחה מכלל
כד ג)
עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה
לירתח רחמנא עלן ולפרוקינן 8 ויסרו למשפט
של בלעם הוא כושן
רשעתים הוא
דהאחרת סתומה והכי נמי מתרגמינן
כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא
אלהיו יורנו אמר רבה בר בר חנה אמר להן
יֹשֵׁב מִמֻּלִי:
לבן הארמי: אחת בימי יעקב.
דשפיר חזי. אית דמפרשי שתום כמו
במדבר כב ה
נביא לישראל חזרו בתשובה אמרו לו אין
סתום ולאו מילתא היא: קוסם
שרדף אחריו ובקש
לעקור הכל:
01. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר
אנו יכולין יצר הרע שולט בנו אמר להם
ואחת בימי שופטים.
באמתו. כגון מעלה בזכורו:
לאחר מיתת
נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם
הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן:
יסרו יצריכם אמרו לו אלהיו יורנו: ארבעה
יהושע דכתיב ויחר אף ה'
כרע
במדבר כד ג
בישראל ויתנם ביד כושן רשעתים:
11. יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים
הדיוטות בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי: בלעם בלא עם דבר אחר בלעם
בנו בעור. משמע בעור בנו של
לִשְׁאוֹלָה כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי
שבלה עם בן בעור שבא על בעיר תנא הוא בעור הוא כושן רשעתים
אֱלֹהִים: תהלים ט יח
21. מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב
הוא לבן הארמי בעור שבא
על בעיר כושן רשעתים דעבד שתי רשעיות בישראל אחת בימי יעקב
וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל
ואחת בימי שפוט השופטים ומה שמו לבן הארמי שמו כתיב בן בעור וכתיב בנו בעור אמר רבי
9
01
תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים
יוחנן אביו בנו הוא לו בנביאות בלעם הוא דלא אתי לעלמא דאתי הא אחריני אתו מתניתין מני רבי
וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ:
במדבר כג י
יהושע היא דתניא ר"א אומר ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים ישובו רשעים לשאולה
31. וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ
11
אלו פושעי ישראל כל גוים שכחי אלהים אלו פושעי עובדי כוכבים דברי ר"א [א] אמר לו ר' יהושע וכי
לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר
יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ
נאמר בכל גוים והלא לא נאמר אלא כל גוים שכחי אלהים אלא ישובו רשעים לשאולה מאן נינהו
בְּאַחֲרִית הַיָּמִים:
במדבר כד יד
כל גוים שכחי אלהים ואף אותו רשע נתן סימן בעצמו אמר 21 תמות נפשי מות ישרים אם תמות נפשי
41. וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב
מות ישרים תהא אחריתי כמוהו ואם לאו הנני הולך לעמי וילכו זקני מואב וזקני מדין תנא מדין ומואב
31
41
וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם
וַיָּבֹאוּ אֶל בִּלְעָם וַיְדַבְּרוּ
לא היה להם שלום מעולם משל לשני כלבים שהיו בעדר והיו צהובין זה לזה בא זאב על האחד אמר
אֵלָיו דִּבְרֵי בָלָק:
האחד אם איני עוזרו היום הורג אותו ולמחר בא עלי הלכו שניהם והרגו הזאב אמר רב פפא היינו דאמרי
במדבר כב ז
51. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לִינוּ
אינשי כרכושתא ושונרא עבדו הלולא מתרבא דביש גדא וישבו שרי מואב עם בלעם ושרי מדין להיכן אזול כיון
פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁבֹתִי
דאמר להו לינו פה הלילה והשבותי אתכם דבר אמרו כלום יש אב ששונא את בנו אמר רב נחמן חוצפא אפילו
אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר
51
יְיָ אֵלָי וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי מוֹאָב
כלפי שמיא מהני מעיקרא כתיב לא תלך עמהם ולבסוף כתיב קום לך אתם אמר רב ששת חוצפא מלכותא
61
71
עִם בִּלְעָם:
בלא תאגא היא דכתיב 81 ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני וגו' א"ר יוחנן
במדבר כב ח
61. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל
בלעם חיגר ברגלו אחת היה שנאמר וילך שפי שמשון בשתי רגליו שנאמר שפיפון עלי אורח הנושך עקבי
91
02
בִּלְעָם לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם
סוס בלעם סומא באחת מעיניו היה שנאמר שתום העין קוסם באמתו היה כתיב הכא 12 נופל וגלוי עינים וכתיב
לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי
בָרוּךְ הוּא:
התם והנה המן נופל על המטה וגו' איתמר מר זוטרא אמר קוסם באמתו היה מר בריה דרבינא אמר שבא על
22
במדבר כב יב
71. וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל
אתונו מ"ד קוסם באמתו היה כדאמרן ומ"ד בא על אתונו היה כתיב הכא כרע שכב וכתיב התם בין רגליה
א32
42
בִּלְעָם לַיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ
כרע
אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ
הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה: במדבר כב כ 81. וְאָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּנֵי צְרוּיָה קָשִׁים מִמֶּנִּי יְשַׁלֵּם יְיָ לְעֹשֵׂה הָרָעָה כְּרָעָתוֹ: שמואל ב ג לט
91. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לְבָלָק הִתְיַצֵּב עַל עֹלָתֶךָ וְאֵלְכָה אוּלַי יִקָּרֵה יְיָ לִקְרָאתִי וּדְבַר מַה יַּרְאֵנִי וְהִגַּדְתִּי לָךְ וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי: במדבר כג ג 02. יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר:
בראשית מט יז 12. נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם: במדבר כד טז 22. וְהַמֶּלֶךְ שָׁב מִגִּנַּת הַבִּיתָן אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן וְהָמָן נֹפֵל עַל הַמִּטָּה אֲשֶׁר אֶסְתֵּר עָלֶיהָ וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַמֶּלֶךְ וּפְנֵי הָמָן חָפוּ: אסתר ז ח 32. כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר: במדבר כד ט
42. בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב בֵין
רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפָל בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד: שופטים ה כז