חלק פרק אחד
עשר סנהדרין
קח.
מסורת הש"ס
תורה אור
רשעים דור המבול. דכתיב [בהו] כי רבה רעת האדם :
עוף להרביע כל הבריות: שזקף. החמס עצמו כמקל והיינו החמס
א)
1. וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי
ב)
חטאים אנשי סדום. דכתיב בהו רעים וחטאים : אבל
קם למטה רשע: לא מהם. אין תועלת לא בהם ולא בהמונם ולא
דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה
ג)
לִפְנֵי יְיָ: במדבר יד לז
עומדים הם כו'. שחיין ונדונים: גמ'
נשמתן קשה להם בגיהנם.
במשאם: מהמהם. אשטרי"א בלע"ז: כי נחמתי כי עשיתים ונח.
ד)
2. אֲנִי יְיָ דִּבַּרְתִּי אִם לֹא
תאכלכם : בשביל
סמוכין דריש: יפה עשיתי
וכו'. שאיבדתי דרך רשעים כזה: לא
נשמת עצמן שרפתן דכתיב רוחכם אש
ה)
זֹאת אֶעֱשֶׂה לְכָל הָעֵדָה
ו)
גלגל העין. שרואין טובתן שלימה
יפה עשיתי. דאפשר היו חוזרין: כל
הָרָעָה הַזֹּאת הַנּוֹעָדִים
עָלָי בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ
שכן. אילו הוה בדורות אחרים היה
והיו גובהין עיניהם ומנאפין אחר
רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים על
וְשָׁם יָמֻתוּ:
עיניהם: במים שדומה לגלגל
צדיק יותר: פלייטון. בושם שריחו
במדבר יד לה
כן לא יקומו רשעים במשפט זה דור המבול
ז) ח)
3. אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי
העין. מעינות שנובעין ממקום
נודף ואינו אפרסמון: מקיפה.
וחטאים בעדת צדיקים אלו אנשי סדום
בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח:
קטן כמו עין: שלשה נשתיירו.
מציף כמו ויצף הברזל דמתרגמינן
תהלים נ ה
אמרו לו אינם עומדין בעדת צדיקים אבל
ט)
: כזיקין. נודות:
מאותן מעינות של דור המבול שהיו
וקפא
4. וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר
עומדין בעדת רשעים (מרגלים אין להם חלק
לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס
לא יפנה דרך כרמים אמרו לו ומי
חמין כדאמר לקמן ברותחין קלקלו
י)
עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ
לעולם הבא שנאמר 1 וימותו האנשים
ברותחין נדונו: וכולן חזרו. להזדווג
מעכב. [מיד] שאינו עושה אם יש
כ)
מִתּוֹךְ הַקָּהָל:
❖
מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה'
עם מיניהם: חוץ מתושלמי. עוף
בידו כח לעשות כך: [פרידה] אחת
במדבר טז לג
5. יְיָ מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד
יש לי להוציא מכם. מתושלח הצדיק
וימותו בעולם הזה במגפה לעולם הבא)
הוא שאוחז עדיין תרבות רעה
שְׁאוֹל וַיָּעַל:
שמזדווג עם הכל. תושלמי עוף
ימות קודם ולא יהיה נדון עמכם:
[א] דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא ואין
שמואל א ב ו
הגהות הגר"א
6. וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם
אחד ובמסכת חולין גבי
א"כ
עומדין בדין שנאמר במדבר הזה יתמו
2
[א] גמ'
אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
שמונה ספיקות
איתא והרנוגא
[ב] שם
ושם ימותו דברי רבי עקיבא ר' אליעזר אומר עליהם הוא אומר 3 אספו
מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד
תושלמי ומרדא ודרכו של אותו
רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם
לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח [ב] עדת קרח אינה עתידה לעלות שנאמר
[ג] שם
וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ וַיִּשָּׁאֶר
4 ותכס עליהם הארץ בעולם הזה ויאבדו מתוך הקהל לעולם הבא דברי
אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ
ר"ע ר"א אומר עליהם הוא אומר ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל: גמ' ת"ר דור המבול אין להם
בַּתֵּבָה: בראשית ז כג
[ד] שם
7. וַיֹּאמֶר יְיָ לֹא יָדוֹן רוּחִי
5
חלק לעולם הבא שנאמר 6 וימח את כל היקום אשר על פני האדמה וימח את כל היקום בעולם הזה
בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא
[ה] שם
בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה
וימחו מן הארץ לעולם הבא דברי ר"ע ר"י בן בתירא אומר לא חיין ולא נדונין שנאמר לא ידון רוחי
7
וְעֶשְׂרִים שָׁנָה:
❖
בראשית ו ג
באדם לעולם לא דין ולא רוח דבר אחר לא ידון רוחי שלא תהא נשמתן חוזרת לנדנה ר' מנחם בר
8. תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ
יוסף אומר אפילו בשעה שהקב"ה מחזיר נשמות לפגרים מתים נשמתן קשה להם בגיהנם שנאמר
רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם:
ישעיהו לג יא
תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם ת"ר דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע
לעזי רש"י
8
9. בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד
להם הקב"ה ומה כתיב בהם בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם וכתיב שורו עבר ולא
אשטרי"א [אישטר"א].
9
01
וְלֹא
שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ
איוב כא ט
הוויה, מהות, ישות.
עֲלֵיהֶם:
יגעיל תפלט פרתו ולא תשכל וכתיב 11 ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון וכתיב 21 ישאו בתוף וכנור
01. שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל
וישמחו לקול עוגב וכתיב יבלו [ג] ימיהם בטוב ושנותם בנעימים וכתיב וברגע שאול יחתו והיא גרמה
תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא
31
איוב כא י
תְשַׁכֵּל:
שאמרו לאל 41 סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו מה שדי
כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו אמרו
11. יְשַׁלּחוּ כַצֹּאן
כלום צריכין אנו לו אלא לטיפה של גשמים יש לנו נהרות ומעינות שאנו מסתפקין מהן אמר הקב"ה
עֲוִילֵיהֶם
וְיַלְדֵיהֶם
יְרַקֵּדוּן: איוב כא יא
בטובה שהשפעתי להן בה מכעיסין אותי ובה אני דן אותם
שנאמר ואני הנני מביא את המבול מים
51
21. יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר
ר' יוסי אמר דור המבול לא נתגאו אלא בשביל גלגל העין שדומה למים [שנאמר 61 ויקחו להם נשים
וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָב:
איוב כא יב
מכל אשר בחרו] לפיכך דן אותן במים שדומה לגלגל העין שנאמר נבקעו כל מעינות תהום רבה
71
31. אִם יִשְׁמְעוּ וְיַעֲבֹדוּ
[ד] וארבות השמים נפתחו א"ר יוחנן דור המבול ברבה קלקלו וברבה נידונו ברבה קלקלו שנאמר 81 וירא
יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב
וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים:
ה' כי רבה רעת האדם וברבה נידונו שנאמר כל מעינות תהום רבה א"ר יוחנן שלשה נשתיירו מהם
איוב לו יא
41. וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר
בלועה דגדר וחמי טבריא ועיניא רבתי דבירם 91 כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ א"ר יוחנן
מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא
מלמד שהרביעו בהמה על חיה וחיה על בהמה והכל על אדם ואדם על הכל א"ר אבא בר כהנא
איוב כא יד
חָפָצְנוּ:
51. וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת
וכולם חזרו חוץ מתושלמי 02 ויאמר ה' לנח קץ כל בשר בא לפני א"ר יוחנן בא וראה כמה גדול
הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ
כחה של חמס שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל
לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ
רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם
שנאמר כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ וכתיב 12 החמס קם למטה רשע לא
כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע:
מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם א"ר אלעזר מלמד שזקף עצמו כמקל ועמד לפני הקב"ה ואמר
בראשית ו יז
61. וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים
לפניו רבש"ע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם (ואף על נח נחתם גזר דין שנא' ולא נח בהם)
אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת
תנא דבי ר' ישמעאל אף על נח נחתך גזר דין אלא שמצא חן בעיני ה' שנאמר נחמתי כי עשיתם ונח מצא חן
הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים
22
מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ:
בעיני ה' וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ כי אתא רב דימי אמר אמר הקב"ה יפה עשיתי שתקנתי להם קברות
32
בראשית ו ב
71. בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת
בארץ מאי משמע כתיב הכא וינחם ה' וכתיב התם 42וינחם אותם וידבר על לבם ואיכא דאמרי לא יפה עשיתי
שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ
שתקנתי להם קברות בארץ כתיב הכא וינחם וכתיב התם וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו אלה
52
62
הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם
תולדות נח [נח איש צדיק תמים היה בדורותיו] א"ר יוחנן בדורותיו ולא בדורות אחרים וריש לקיש אמר
לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ
כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה
בדורותיו כ"ש בדורות אחרים א"ר חנינא משל דרבי יוחנן למה הדבר דומה לחבית של יין שהיתה מונחת
וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ:
בראשית ז יא
במרתף של חומץ במקומה ריחה נודף שלא במקומה אין ריחה נודף א"ר אושעיא משל דריש לקיש למה
81. וַיַּרְא יְיָ כִּי רַבָּה רָעַת
הדבר דומה לצלוחית של פלייטון שהיתה מונחת במקום הטנופת במקומה ריחה נודף וכ"ש במקום הבוסם
הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר
וימח את כל היקום אשר על פני האדמה אם אדם חטא בהמה מה חטאה תנא משום רבי יהושע בן קרחה
מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל
בראשית ו ה
הַיּוֹם:
משל לאדם שעשה חופה לבנו והתקין מכל מיני סעודה לימים מת בנו עמד (ובלבל) [ופזר] את חופתו
91. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת
הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי
אמר כלום עשיתי אלא בשביל בני עכשיו שמת חופה למה לי אף הקב"ה אמר כלום בראתי בהמה וחיה
הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת
אלא בשביל אדם עכשיו שאדם חוטא בהמה וחיה למה לי מכל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים דרש ר'
72
דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ:
בראשית ו יב
יוסי דמן קסרי מאי דכתיב 82קל הוא על פני מים תקולל חלקתם בארץ מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח בהם ואומר
02. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ
להם עשו תשובה ואם לאו הקב"ה מביא עליכם את המבול ומקפה נבלתכם על המים כזיקין שנאמר קל הוא
קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי
מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס
על פני מים ולא עוד אלא שלוקחין מהם קללה לכל באי עולם שנאמר תקולל חלקתם בארץ לא יפנה
מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם
דרך כרמים מלמד שהיו מפנים דרך כרמים [ה] אמר לו ומי מעכב אמר להם פרידה אחת יש לי להוציא מכם
אֶת הָאָרֶץ:
בראשית ו יג
א"כ 12. הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה
רֶשַׁע לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מֶהֱמֵהֶם וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם:יחזקאל ז יא 22. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם:בראשית ו ז
32. וַיִּנָּחֶם יְיָ כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ: בראשית ו ו 42. וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם: בראשית נ כא 52. וַיִּנָּחֶם יְיָ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר
לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ: שמות לב יד 62. אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ: בראשית ו ט 72. כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ:
בראשית ז כב
82. קַל הוּא עַל פְּנֵי מַיִם תְּקֻלַּל חֶלְקָתָם בָּאָרֶץ לֹא יִפְנֶה דֶּרֶךְ כְּרָמִים: איוב כד יח