קח:
חלק פרק אחד
עשר סנהדרין
תורה אור
מסורת הש"ס
א"כ לא נפנה דרך כרמים. [כלומר לא נסור ולא נפנה את דרך
בדוכתי אחריתא: זית
שדרים אצלם שמכירים בצדיקים כדאמרי'
א)
1. לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת
ב)
טרף בפיה. בפיה היתה שואלת מזון טרף
של זית: למשפחותיהם
הכרמים] אלא כל שעה נלך בהם. כלומר א"כ לא נלך דרך כבושה
שַׁאֲנָן נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל:
ג)
איוב יב ה
יצאו מן התיבה. אלמא כל חד וחד בפני עצמו היה ולא היו אוכלין
ולא נחזור מסורינו אלא נלך ונקלקל השורה דרכים משובשים בקוצים
ד)
2. וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ
וברקנים כעין שבילי כרמים: לעשתות. כמו עשתונות שיושבין
כולם באבוס אחד אלא משפחות [משפחות] היו שרויין: א"ל אליעזר.
וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל
[עבד אברהם]: לשם רבא. גדול (א)
שאנן וחושבין מחשבות רעות: עליתה
הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה
ה)
וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל
שמה. אין אש שולט בה: מבין
בנו של נח: היכי הויתון. היאך
א"כ לא נפנה דרך כרמים דרש רבא מאי
ו)
הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם:
עקבי רגליכם. בשכבת זרע שלכם
הייתם יכולין להכין עניניהם בכך
בראשית ח א
דכתיב 1 לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי
3. וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל
יכול למחות אתכם. ל"א מבין עקבי
לעשות לכל בריה ובריה חפצה:
רגל מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח אותם
ז)
הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְ¢דּכָי
זקיתא. שם בריה: פאלי. מחתך
רגליכם מן הרגל יוציא ממש מים אם
ח)
וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה:
ואמר להם דברים שהם קשים כלפידים והיו
:
כמו פלי פלויי במסכת נדה
היה רוצה ואי אפשר לכפות רגליכם
י)
אסתר ז י
(בוזים) [מבזין] אותו אמרו לו זקן תיבה זו
4. וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים
בעששיות: בשכבת זרע. רותחין
אישתא זינתיה. חמה אחזתו וזנהו
וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל
למה אמר להם הקב"ה מביא עליכם את
ועבין היו. עבין ל"ג ופי' הוא: חמת
ולא היה חושש לדרוס משאר בהמות:
בראשית ז י
הָאָרֶץ:
המבול אמרו מבול של מה אם מבול של
5. מִכֹּל הַבְּהֵמָה
המלך שככה. נחה מרתחו. ה"נ מים
לא בציר משיתא ולא טפי מתריסר
הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה
נחו מרותחן: סדרי בראשית.
זיינא אישתא. אין לך חמה קלה שלא
אש יש לנו דבר אחר ועליתה שמה ואם של
שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן
תהא חמימותו יכולה לזונו ששת ימים
והיינו לשבעת הימים סדר שבעת
ט) י)
מים הוא מביא אם מן הארץ הוא מביא יש
הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה
כ)
ימי בראשית שינה להם: זמן קטן
שלא ימות בלא מאכל ואין לך חמה
הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ:
לנו עששיות של ברזל שאנו מחפין בהם
ל)
בראשית ז ב
אחר זמן גדול. בתחילה אמר להן
שיכולה לזון יותר מי"ב ימים בלי
❖
6. עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי
את הארץ ואם מן השמים הוא מביא יש לנו
והיו ימיו מאה ועשרים שנה כשעבר
מאכל ומשתה כ"ש . ואית דגרסי לא
כ)
גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת
דבר ועקב שמו ואמרי לה עקש שמו אמר
זמן זה ולא שבו לטובה חזר וקבע
פחות משיתא ירחי ולא טפי מתריסר
הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ
להם הוא מביא מבין עקבי רגליכם שנאמר
מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר:
הגהות הב"ח
להם זמן קטן: אישות לבהמה מי
זנתא אשתא ואארי קאי כלומר לא
בראשית ו יד
נכון למועדי רגל תניא מימי המבול קשים
אית ליה. נקבה אחת נשכבת לכמה
פחות מששה חדשים ולא יותר מי"ב
(א) רש"י
7. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה
1
כשכבת זרע שנאמר נכון למועדי רגל אמר
חדשים ולא נהירא לי: אורשינא.
זכרים ואין זו אישות: שלא נעבדה
וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה
❖
מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה
בהן עבירה. שלא נזקקו אלא
עוף ושמו חול בלשון המקרא ואינו
רב חסדא ברותחין קלקלו בעבירה וברותחין
בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם
לבן זוגם: מבליגה. עץ הוא: במותר
מת לעולם: בספנא. בחדר ספון
שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ:
נידונו כתיב הכא וישכו המים וכתיב התם
2
בראשית ו טז
לי. אפי' באשתי אני אסור:(בני
ומתוקן לו: [נאום ה' כו']. אליעזר
מוסף רש"י
וחמת המלך שככה ויהי לשבעת הימים
8. וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב
3
4
נח. שם וחם ויפת): רק. רוקק
אמר פסוק
זה. נאם ה' לאדני
הבאין מאיליהן.
וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד
ומי המבול היו על הארץ מה טיבם של
נקבה: לקה
אמר הקב"ה לאברהם ל) שב לימיני
זרע מפיו לפיה של
יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל
שבעת הימים אמר רב אלו ימי אבילות של
הָאָרֶץ: בראשית ח ז
בעורו. שיצא ממנו
כוש: מאתו.
אדני וכו': ממזרח. זה אברהם
9. וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי
מתושלח ללמדך שהספדן של צדיקים
שבא מארם
נהרים שהוא במזרח
גבי עורב לא כתיב
מאתו מכאן
אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה
מעכבין את הפורענות לבא דבר אחר
שדירתם כו' כלומר
הנאה הוא
דכתיב מן ארם ינחני
אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי
(זבחים קטז. עי"ש) טרף
בָנֶיךָ אִתָּךְ:
בלק מלך מואב וגו': כל דהוה
לשבעת ששינה עליהם הקב"ה סדר
בפיה.
בראשית ו יח
סלקא ליה. כל דבר המאורע ליה:
בראשית שהיתה
חמה יוצאת
ממערב ושוקעת במזרח דבר אחר שקבע
01. צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה
(ערובין יח:) בשר
בהדי
וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ
להם הקב"ה זמן גדול ואח"כ זמן קטן ד"א לשבעת הימים שהטעימם מעין
ודם. (שם) דכל דהוה
אִתָּךְ: בראשית ח טז
11. וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה
סלקא ליה.
העולם הבא כדי שידעו מה טובה מנעו מהן 5 מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו
(תענית כא.)
מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ
אישות לבהמה מי אית לה א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאותם שלא נעבדה בהם עבירה מנא
הַמַּיִם
מֵעַל
פְּנֵי
הָאֲדָמָה: בראשית ח ח
ידע אמר רב חסדא שהעבירן לפני התיבה כל שהתיבה קולטתו בידוע שלא נעבדה בהם עבירה וכל שאין
21. וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה
התיבה קולטתו בידוע שנעבדה בה עבירה רבי אבהו אמר מאותן הבאין מאיליהן עשה לך תיבת עצי
6
לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת
גופר מאי גופר אמר רב אדא אמרי דבי ר' שילא זו מבליגה ואמרי לה גולמיש 7 צוהר תעשה לתיבה
טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי
קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ:
א"ר יוחנן אמר לו הקב"ה לנח קבע בה אבנים טובות ומרגליות כדי שיהיו מאירות לכם כצהרים ואל אמה
בראשית ח יא
31. שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב
תכלנה מלמעלה דבהכי [הוא] דקיימא תחתיים שנים ושלישים תעשה תנא תחתיים לזבל אמצעיים
הַרְחֵק מִמֶּנִּי רֵאשׁ וָעֹשֶׁר
לבהמה עליונים לאדם וישלח את העורב אמר ר"ל תשובה ניצחת השיבו עורב לנח אמר לו רבך שונאני
8
אַל תִּתֶּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם
משלי ל ח
חֻקִּי:
ואתה שנאתני רבך שונאני מן הטהורין שבעה מן הטמאים שנים ואתה שנאתני שאתה מניח ממין שבעה
41. כָּל הַחַיָּה כָּל הָרֶמֶשׂ
ושולח ממין שנים אם פוגע בי שר חמה או שר צנה לא נמצא עולם חסר בריה אחת או שמא לאשתי אתה
וְכָל הָעוֹף כֹּל רוֹמֵשׂ עַל
הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם
יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה: צריך אמר לו רשע במותר לי נאסר לי בנאסר לי לא כ"ש ומנלן דנאסרו דכתיב 9 ובאת אל התיבה אתה
ובניך ואשתך ונשי בניך אתך וכתיב צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך וא"ר יוחנן
בראשית ח יט
01
51. וָאֹמַר עִם קִנִּי אֶגְוָע
וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים: מיכן אמרו שנאסרו בתשמיש המטה ת"ר שלשה שמשו בתיבה וכולם לקו כלב ועורב וחם כלב
נקשר עורב רק חם לקה בעורו וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים א"ר ירמיה מכאן שדירתן
איוב כט יח
11
61. לְדָוִד מִזְמוֹר נְאֻם יְיָ
של עופות טהורים עם הצדיקים והנה עלה זית טרף בפיה א"ר אלעזר אמרה יונה לפני הקב"ה רבש"ע
21
לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד
יהיו מזונותי מרורים כזית ומסורים בידך ואל יהיו מתוקים כדבש ומסורים ביד בשר ודם מאי משמע
אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם
לְרַגְלֶיךָ: תהלים קי א
דהאי טרף לישנא דמזוני הוא דכתיב הטריפני לחם חוקי למשפחותיהם יצאו מן התיבה א"ר יוחנן
31
41
71. מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח
למשפחותם ולא הם אמר רב חנא בר ביזנא אמר ליה אליעזר לשם רבא כתיב למשפחותיהם יצאו מן
צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ יִתֵּן
לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ
התיבה אתון היכן הויתון א"ל צער גדול היה לנו בתיבה בריה שדרכה להאכילה ביום האכלנוה ביום שדרכה
יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף
ישעיהו מא ב
להאכילה בלילה האכלנוה בלילה האי זקיתא לא הוה ידע אבא מה אכלה יומא חד הוה יתיב וקא פאלי
קַשְׁתּוֹ:
רמונא נפל תולעתא מינה אכלה מיכן ואילך הוה גביל לה חיזרא כי מתלע אכלה אריא אישתא זינתיה
דאמר רב לא בציר משיתא ולא טפי מתריסר זינא אישתא אורשינה אשכחיניה אבא דגני בספנא דתיבותא
א"ל לא בעית מזוני א"ל חזיתיך דהות טרידא אמינא לא אצערך א"ל יהא רעוא דלא תמות שנאמר 51 ואומר
עם קני אגוע וכחול ארבה ימים אמר רב חנה בר לואי אמר שם רבא לאליעזר כי אתו עלייכו מלכי מזרח
ומערב אתון היכי עבידיתו אמר ליה אייתי הקב"ה לאברהם ואותביה מימיניה והוה שדינן עפרא והוו חרבי
גילי והוי גירי שנאמר 61 מזמור לדוד נאם ה' לאדוני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך וכתיב 71 מי
העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו נחום איש גם
זו הוה רגיל דכל
דהוה סלקא
ליה אמר גם זו לטובה
יומא חד בעו [ישראל] לשדורי דורון
לקיסר אמרי בהדי
מאן