קיא:
חלק פרק אחד
עשר סנהדרין
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
אמר לפניו וכו'. והשתא [מסתברא] כמ"ד ארך אפים ראה שכיון
אלא הרי הם כשאר הקדש שצריך פדייה כ"ש דשלל שמים הם:
לה א
א)
ב)
ותרומות ירקבו. ובגמ' מוקמי לה בתרומה ביד כהן דממון כהן
שראה [מדה זו] בהקב"ה שהוא ארך אפים אף לרשעים שמח: עדותיך
לו ב
וגו' ה' לאורך ימים. היינו מדת ארך אפים ועליה אמר משה עדותיך
הוא וחל עליה איסור דעיר הנדחת דנהי דבשריפה לא הויא עם שאר
ג) ד)
לז ג
שללה דקדש אקרי ולא מזלזלינן ביה כולי האי: מעשר שני. אע"פ
נאמנו מאד שראה אותו בחורב ופסוק זה מרע"ה אמרו דכתיב לעיל
לח ד
ה)
מיניה תפלה למשה איש האלהים
שהוא נאכל לישראל הואיל וקדש
לט ה
ו) ז)
וגו': יכול לכל. למי שעושין צביונו
איקרי לא אמרי' ישרף אלא יגנז וכן
אמר לפניו רבש"ע ולא כך אמרת לי אף
מ ו
ח)
מא ז
אע"פ שמתגאה: כשירים. שיריים
כתבי הקדש יגנזו: ה"ג כליל לה'
לרשעים והיינו דכתיב 1 ועתה יגדל נא כח
מב ח
ט)
אלהיך אר"ש אמר הקב"ה וכו' כאילו
שאין נחשבין כך אינו חשוב בעיניו
ה' כאשר דברת לאמר ר' חגא הוה סליק
י)
ט
ואינו מתגאה: ולרוח משפט. שופט
אתה מעלה עולה שהוא כליל לפני:
מג י
כ)
ואזיל בדרגא דבי רבה בר שילא שמעיה
מד כ
את רוחו: שרודה ביצרו. שבועט
לא תעשה גנות ופרדסין וכו'. בגמ'
לההוא ינוקא דאמר עדותיך נאמנו מאד
מה ל מ
2
מפרש במאי פליגי: לכמו שהיתה.
ביצרו וחוזר בתשובה מן העבירה
❖
מו נ
ל)
לביתך נאוה קדש ה' לאורך ימים וסמיך
ביישוב בתים: גמ' יצאו הם ולא
❖
שעבר: ומתגבר ביצרו. מרגיז יצ"ט
ליה תפלה למשה וגו' אמר ש"מ ארך אפים
שלוחם. אם המדיחין עצמן יצאו
על יצה"ר אם היצה"ר אמר לו עשה
3
תורה אור השלם
ל) והדיחן והרי הם מרובים ודנין בסייף
ראה א"ר אלעזר א"ר חנינא עתיד הקב"ה
עבירה זו לא דיו שנמנע מן העבירה
הגהות הגר"א
אלא הולך ועושה מצוה. ומתגבר עדיף
אבל אם הדיחו ע"י שליח כיחידים
להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק שנאמר
1. וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ
[א] גמ'
מרודה: שערה. אלו בתי כנסיות:
הם בסקילה וממונם פלט: אין אנשים
אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ
ביום ההוא יהיה ה' צבאות לעטרת צבי
4
[ב] שם
לֵאמֹר: במדבר יד יז
מה נשתנו אלו מאלו. שיש בהם מדות
פחות מב'. דע"י מדיח אחד אין
2. עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד
ולצפירת תפארה לשאר עמו וגו' מאי לעטרת
נעשית עיר הנדחת: בקרבך. משמע
הללו מן השאר אמר הקב"ה ביין
[ג] שם
לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ יְיָ
צבי ולצפירת תפארה לעושים [א] רצונו ומצפים
❖
[ד] שם
שגו: ואין פלילה אלא דיינין:
באמצע ולא מן הספר שאם היתה
לְאֹרֶךְ יָמִים:
[ב] לישועתו יכול לכל ת"ל לשאר עמו למי
תהלים צג ה
מתני' יצאו אנשים בני בליעל
עיר של ספר בין מחוז עובדי כוכבים
3. תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ
שמשים עצמו כשירים ולרוח משפט ליושב
מקרבך. שאין להם חלק לעוה"ב:
למחוז ישראל אינה נעשית עיר
5
הָאֱלֹהִים אֲדֹנָי מָעוֹן
הגהות מהר"ב
על המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה
וידיחו את (אנשי) [יושבי] עירם.
אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר
הנדחת דגזירת הכתוב היא שלא
רנשבורג
תהלים צ א
וָדֹר:
תעשה עיר הנדחת: יושבי העיר
הא אין נהרגים עד שיהיו מדיחיה
ולרוח משפט זה הרודה את יצרו וליושב על
4. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ
ולא יושבי עיר אחרת. דהיינו מדיחי'
א] מתני'
מאותה העיר ואותו השבט עצמה
צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי
המשפט זה הדן דין אמת לאמיתו ולגבורה
וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר
מחוצה לה: לאמר נלכה ונעבדה.
דכתיב מקרבך מקרב אותו שבט
זה המתגבר ביצרו משיבי מלחמה זה
ישעיהו כח ה
עַמּוֹ:
עצמו: עד שיודח רובה. דכתיב
משמע שצ"ל לפנינו שכך אומרים נלכה
5. וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט לַיּוֹשֵׁב
שנושא ונותן במלחמתה של תורה שערה
יושבי העיר משמע ישובה של עיר
ונעבדה ואין אמירה אלא בעדים. אלמא
עַל הַמִּשְׁפָּט וְלִגְבוּרָה
אלו שמשכימין ומעריבין בבתי כנסיות
ב] רש"י
מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה:
צריך עדים לכל אחד ואחד שיעידו
היינו רובה. לישנא אחרינא עד שיודח
ישעיהו כח ו
ובתי מדרשות אמרה מדת הדין לפני
❖
עליהם מה שאמרו וה"נ צריך התראה
רובה דכתיב מקרבך קרי ביה
6. וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ
הקב"ה רבש"ע מה נשתנו אלו מאלו אמר
מרובך: ה"ג עד שיודח רובה עד
לכל א' וא' מהם: חולקין עיר אחת.
וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא
שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן הַיַּיִן
שידיחוה אנשים: או שהיו מדיחיה
לה וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו [וגו'] פקו
בתחלה כשחלקו ישראל את הארץ
6
תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה
מוסף רש"י
חוצה לה. שלא היו מאותה העיר:
היו רשאין ליתן ולחלוק עיר א' לב'
פליליה ואין פוקה אלא גיהנם שנאמר לא
פָּקוּ פְּלִילִיָּה:
7
ולרוח משפט.
ישעיהו כח ז
הרי אלו כיחידים. שהן בסקילה
שבטים כגון אם אירע להם עיר
תהיה זאת לך לפוקה ואין פלילה אלא דיינין
7. וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ
וממונן פלט: וצריכים ב' עדים
בתחום ומקצת מושכת לתחום אחר
שנאמר 8 ונתן בפלילים: מתני' אנשי
(מגילה טו:) הרודה את
לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל לֵב
והתראה לכל אחד. כדיליף בגמרא ב]
שבט אחד נוטל חלק באותו קצת הארץ.
יצרו.
לַאדֹנִי וְלִשְׁפָּךְ דָּם חִנָּם
עיר הנדחת אין להם חלק לעוה"ב שנאמר
(שם, לגירסת דן את יצרו)
יחידים בסקילה לפיכך ממונן פלט
ע"פ הגורל נחלקה הארץ אם נפתלי
וּלְהוֹשִׁיעַ אֲדֹנִי לוֹ וְהֵיטִב
המתגבר ביצרו.
9 יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את
יְיָ לַאדֹנִי וְזָכַרְתָּ אֶת
ומתוך שהחמרת עליו במיתתו הקלת
עולה תחום גינוסר עולה עמו דהכי
אֲמָתֶךָ:
(אנשי) [יושבי] עירם ואינן נהרגים עד
עליו בממונו: הכה תכה את יושבי
אמרינן בב"ב בפרק י"נ ומנחילין
א
(שם) שערה אלו
שמואל א כה לא
8. וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ
שמשכימין כו'.
שיהיו מדיחיה מאותה העיר ומאותו השבט
: אין חולקין. אלא כולה
העיר ההיא לפי חרב החמרת והגמלת
אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ
העוברת ממקום למקום מצילין.
של אותו השבט שרובה בתחומה:
ועד שיודח רובה ועד שידיחוה אנשים הדיחוה
וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ
מאי לאו אע"ג דמדיחיה מאותה עיר.
מדכתיב יושבי מכלל דשיירה של
יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו
נשים וקטנים או שהודח מיעוטה או שהיה
(שם) גם אלה.
בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן
אם יהיו מאותו שבט נעשית עיר
חמרים וגמלים שנשתהו בעיר ל' יוס
מדיחיה חוצה לה הרי אלו כיחידים וצריכין
שמות כא כב
ב
בִּפְלִלִים:
הנדחת ואי לא לא שאם אינו מאותו
כדמפרש בגמרא דהוו להו יושבי
9. יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי
ביין שגו.
ב' עדים והתראה לכל אחד ואחד זה חומר
(שם)
שבט שהודחו אלא משבט אחר שבעיר
העיר הרי אלו מצילין אם רוב אנשי
בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ
ביחידים מבמרובים שהיחידים בסקילה
פקו פליליה.
ג
אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר
אינו בסייף אלא בסקילה אלמא
העיר הודחו וחמרים וגמלים משלימין
(שם) החמרת
נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים
לפיכך ממונם פלט ד והמרובין בסייף לפיכך
אפשר שיהו מן אותה העיר ולא
המיעוט ועושה אותם רוב מצילין
והגמלת.
אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא
ממונם אבד הכה תכה את יושבי העיר
(ב"ב ח.)
יְדַעְתֶּם: דברים יג יד
מאותו שבט וה"ד כגון שחלקו עיר
עליהם שאין ממונם אבד אלא נדונים
01
01. הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי
אחת לשני שבטים: לא. לעולם
הזאת לפי חרב החמרת והגמלת העוברת
כיחידים. וגורמין נמי לעשות אותה
הָעִיר הַהִוא לְפִי חָרֶב
עיר הנדחת אם משלימים לעיר
אימא לך דאין חולקין והיכי משכחת
ממקום למקום א] הרי אלו מצילין אותה [ג] שנא'
הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל
הנדחת לעשות רוב אלא הא פסיקא
לה מאותה עיר ולא מאותו שבט כגון
אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ
החרם אותה ואת כל אשר בה ואת בהמתה
לְפִי חָרֶב: דברים יג טז
טפי דחמרת וגמלת אין דעתם
דנפלה למדיחיה בירושה מקצת העיר
11. וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ
לפי חרב ה מכאן אמרו נכסי צדיקים שבתוכה
ע"י בת יורשת נחלה: ערים תשע
מעורבת עם בני העיר להיות נדונין
תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ
אובדין שבחוצה לה פליטין ושל רשעים
ו
מאת שני השבטים האלה. ממטה
עמהן: ה"ג החרם אותה וכל אשר
וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר
בין שבתוכה בין שבחוצה לה הרי אלו
וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַיְיָ
בה מכאן אמרו צדיקים וכו' ושל
יהודה וממטה שמעון נטלו ט' ערים
אֱלֹהֶיךָ וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם
אובדין שנאמר ואת כל שללה תקבוץ אל
ונתנום ללוים: מאי לאו דשקל מהאי
רשעים בין מתוכה בין מחוצה לה
[ד]
11
לֹא תִבָּנֶה עוֹד:
דברים יג יז
תוך רחבה וגו' אם אין לה רחוב עושין לה
ד' ופלגא. שהיתה עיר א' של
אבודים. בגמרא מפרש לה מדכתיב
ז
21. וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ
כל: ואת כל שללה תקבוץ אל תוך
יהודה ושמעון ונטלו מהם אלמא
רחוב היתה רחבה חוצה לה כונסין אותה
מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם לְמַעַן
רחובה אין לה רחוב עושין לה רחוב.
חולקין עיר אחת לשני שבטים: ה"ג
יָשׁוּב יְיָ מֵחֲרוֹן אַפּוֹ
לתוכה שנאמר ושרפת באש את העיר ואת
וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ
ורחובה דהשתא נמי משמע: היה
לא ד' מהאי וה' מהאי: א"ה לפרוש
כל שללה כליל לה' אלהיך שללה ולא שלל
וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע
פרושי. הי נינהו שבט דשקיל מיניה
רחובה חוצה לה. שמקום קבוץ בני
לַאֲבֹתֶיךָ: דברים יג יח
שמים מכאן אמרו ח ההקדשות שבה יפדו
31. וְאֶת עַיִן וְאֶת
העיר היה חוץ לעיר כונסין אותה
ה' והי נינהו דשקיל מיניה ד'
ותרומות ירקבו מעשר שני וכתבי הקדש
מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת יֻטָּה וְאֶת
ט
לעיר שצריך לעשות לה רחוב בתוכה.
ואמאי כתיב ערים תשע מאת
מִגְרָשֶׁהָ אֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ
יגנזו כליל לה' אלהיך אמר ר"ש אמר הקב"ה
רחוב סרטיא גדולה: את העיר ואת
שני השבטים משמע דבשוה שקל:
וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים תֵּשַׁע
אם אתם עושין דין בעיר הנדחת מעלה אני
כל שללה ולא שלל שמים. דשלל
קשיא
מֵאֵת
שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים
י
יהושע כא טז
הָאֵלֶּה:
שמים פלט: מכאן אמרו הקדשות
עליכם כאילו אתם מעלים עולה כליל לפני
שבתוכה יפדו. כלומר אין נשרפין
והיתה תל עולם לא תעשה גנות ופרדסים דברי ר' יוסי הגלילי ר"ע אומר כלא
תבנה עוד לכמות שהיתה אינה נבנית אבל נעשית היא גנות ופרדסים 21ולא ידבק
בידך מאומה מן החרם שכל זמן שהרשעים בעולם חרון אף בעולם אבדו רשעים מן העולם נסתלק חרון אף מן
העולם: גמ' ת"ר יצאו הן ולא שלוחין אנשים לאין אנשים פחות מב' דבר אחר אנשים מולא נשים אנשים ולא
קטנים בני בליעל בנים שפרקו עול שמים מצואריהם מקרבך נ ולא מן הספר יושבי עירם ולא יושבי עיר אחרת
לאמר שצריכין עדים והתראה לכל אחד ואחד איתמר ר' יוחנן אמר חולקין עיר אחת לשני שבטים ור"ל אמר
אין חולקין עיר אחת לב' שבטים איתיביה ר' יוחנן לר"ל עד שיהו מדיחיה מאותה העיר ומאותו שבט מאי לאו
אע"ג דמדיחיה מאותה העיר אי איכא מאותו שבט אין אי לא לא ש"מ חולקין עיר אחת לב' שבטים לא דנפלה ליה
בירושה א"נ דיהבוה ניהליה במתנה איתיביה 31ערים תשע מאת שני השבטים האלה מאי לאו ארבע ופלגא מהאי
וארבע ופלגא מהאי וש"מ
חולקין עיר אחת לב' שבטים לא ארבעה מהאי וחמש מהאי אי הכי
לפרוש פרושי
קשיא