23/223

קיג:

חלק פרק אחד

עשר סנהדרין

תורה אור

מסורת הש"ס

קפדן הוה רגיל למיתי גביה איכסי' מיניה תלתא יומי

היה קפדן. שכעס על אחאב ואמר חי ה' אם יהיה השנים האלה טל א)

1. וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ

[תוס' סוטה פ"י],

ב)

ברש"י שבע"י. אתה

ולא אתא כי אתא א"ל אמאי לא אתא מר א"ל קפדן

ומטר [מ"א יז]: איכסי' מיניה. שהיה רגיל למיתי לבי מדרשו כל יומא ולא

מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם לְמַעַן

מקפיד,

יָשׁוּב יְיָ מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן

אתא בתלתא יומי: א"ל. ר' יוסי: הא דקמא דקא קפיד מר. הרי על

קרית לי א"ל הא דקמן דקא קפיד מר: ולא ידבק

לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ

דבר זה שאמרתי עליך קפיד שלא באת אלי ג' ימים מקפדנות שקצפת

ב)

בידך מאומה מן החרם כל זמן שרשעים בעולם חרון

כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ:

דברים יג יח

עלי: מפני הרעה. קודם שתבא הרעה הצדיק נאסף מכלל דכיון שמת

אף בעולם וכו': מאן רשעים אמר רב יוסף גנבי

2. בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז

הרעה באה: אבל צדיק בא לעולם פסקה הרעה שנאמר זה ינחמנו:

ת"ר א) רשע בא לעולם חרון בא לעולם שנא' 2 בבא

וְעִם קָלוֹן חֶרְפָּה:

משלי יח ג

הדרן עלך כל ישראל וסליקא לה מסכת סנהדרין

רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה רשע אבד מן העולם

3. בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ

קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים

טובה באה לעולם שנא' 3 ובאבוד רשעים רנה צדיק

משלי יא י

רִנָּה:

נפטר מן העולם רעה באה לעולם שנאמר הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין

4. הַצַּדִיק אָבָד וְאֵין אִישׁ

שָׂם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד

כי מפני הרעה נאסף הצדיק צדיק בא לעולם טובה באה לעולם שנאמר 5זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו:

נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי

מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף

הדרן עלך כל ישראל יש להם

חלק וסליקא

לה מסכת סנהדרין

הַצַּדִּיק: ישעיהו נז א

5. וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ

לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ

מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ

מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ

בראשית ה כט

יְיָ:

אחר השלמת המסכתא יאמר

זה

ויועיל לזכרון

בעזרת השם יתברך

*) הַדְרָן עֲלָךְ מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין וְהַדְרָךְ עֲלָן. דַּעְתָּן עֲלָךְ מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין וְדַעְתָּךְ עֲלָן. לֹא נִתְנְשֵׁי מִינָךְ מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין וְלֹא

תִתְנְשֵׁי מִינָן

לֹא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלֹא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי:

יאמר כן שלשה פעמים ואחר כך יאמר:

יְהִי רָצוֹן

מִלְּפָנֶיךָ יְיָ

אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּהֵא תוֹרָתְךָ

אֻמָּנוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּתְהֵא עִמָּנוּ לָעוֹלָם הַבָּא. **) חֲנִינָא

בַּר פָּפָּא רָמִי

בַּר פָּפָּא נַחְמָן בַּר פָּפָּא אַחָאי בַּר פָּפָּא אַבָּא מָרִי בַּר פָּפָּא רַפְרָם בַּר פָּפָּא רָכִישׁ בַּר פָּפָּא סוּרְחָב בַּר פָּפָּא אַדָּא בַּר פָּפָּא דָּרוּ בַּר

פָּפָּא:

הַעֲרֵב נָא

יְיָ אֱלֹהֵינוּ

אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיוֹת עַמְּךָ

בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה

כֻּלָּנוּ אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ

בֵּית יִשְׂרָאֵל

כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ: מֵאוֹיְבָי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי: יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ: לְעוֹלָם לֹא

אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: אָמֵן אָמֵן אָמֵן סֶלָה וָעֶד:

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ

יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים

וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים וּמְקַבְּלִים שָׂכָר

וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָן מְקַבְּלִים שָׂכָר. אָנוּ רָצִים וְהֵם רָצִים. אָנוּ רָצִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים

תּוֹרִידֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ:

יְהִי רָצוֹן

מִלְפָנֶיךָ יְיָ

אֱלֹהַי כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרְתַּנִי לְסַיֵּם מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין כֵּן תַּעַזְרֵנִי לְהַתְחִיל מַסֶּכְתּוֹת וּסְפָרִים אֲחֵרִים וּלְסַיְּמָם לִלְמֹד וּלְלַמֵּד

לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וּזְכוּת כָּל הַתַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יַעֲמוֹד לִי וּלְזַרְעִי שֶׁלֹּא

תַמוּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּי וּמִפִּי זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם. וְתִתְקַיֵּם בִּי בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ.

כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים: אוֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד: יְיָ עוֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דְּהוּא עָתִיד לְאִתְחַדָּתָא, וּלְאַחְיָא מֵתַיָּא, וּלְאַסָּקָא לְחַיֵּי עַלְמָא, וּלְמִבְנֵא קַרְתָּא דִּירוּשְׁלֵם,

וּלְשַׁכְלֵל הֵיכָלֵיהּ בְּגַּוֵהּ, וּלְמֶעְקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מֵאַרְעָא, וּלְאֲתָבָא פּוּלְחָנָא דִּשְׁמַיָּא לְאַתְרֵיהּ, וְיַמְלִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵיהּ

וִיקָרֵיהּ, [וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ]. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא

מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא

מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן: עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן, וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי

תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כָּל מַאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא, דִּי בְאַתְרָא (קַדִּישָׁא) הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא

וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וּפֻרְקָנָא מִן ק¢ דָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים

טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו

יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

*) פי' הגון על זה תמצא בספר החיים שחיבר אחי הגאון מהר"ל מפראג בספר זכיות ח"א פ"ג,

**) בסיומא

וסוף תשובת

הרמ"א ז"ל וכן בסוף יש"ש בב"ק כתוב רמזים על הזכרת

שמות הללו.