טז: דיני ממונות בשלשה
פרק ראשון סנהדרין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ואחרי
אחיתופל כו'. ה"ג ר"ת והכי כתיבי קראי אחרי אחיתופל
בניהו בן יהוידע זה סנהדרין. שהיה מופלא שבב"ד: ואביתר
אלו
קלד א מיי' פ"ה מהל'
א) גירס' הערוך ערך אחר
סנהדרין הלכה א
א' ואחרי אחיתופל יהוידע
אורים ותומים וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי
ועל
יהוידע בן בניהו ואביתר וגו' יהוידע בן בניהו זה
[ופ"ו מהל' בית הבחירה
בן בניהו ואביתר ושר צבא
הפלתי. הוא למעלה מהם וקודם היה להם ומדסמך בקרא קמא
סנהדרין וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי
הל' יא]:
למלך יואב אחיתופל זה
קלה ב ג מיי' פ"א מהל'
אביתר בתר בניהו שמע מינה אביתר היינו כרתי ופלתי: וספרים
למה נקרא שמן כו' אביתר אלו אורים
ותומים ואח"כ שר צבא וכו'
יועץ וכן הוא אומר ועצת
כלי המקדש הל' יב:
אחיתופל וגו' יהוידע בן
דכתיב בהו ואביתר על הכרתי שיבוש
ומייתי ראיה דכי היכי דבניהו בן
קלו ד מיי' פ"ה מהל'
בניהו זה סנהדרין וכן באביו
הוא שאין מקרא זה בכל הנביאים:
יהוידע היה ראש סנהדרין כמו כן
ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר
א) 1
הוא אמר ובניהו בן יהוידע
סנהדרין הלכה א
שכורתין. חותכין דברים באמונתן:
סמג עשין צז: היה יהוידע אביו כרתי ופלתי הם
על הכרתי ועל הפלתי שהיה
ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ
קלז ה מיי' שם פ"א הלכה
בניהו ממונה עליהן ובנו
מאי קרא. דכנור תלוי על מטתו של
סנהדרין וק"ק דבדברי הימים (א יא)
וכן הוא אומר ועצת אחיתופל אשר יעץ
עומד במקומו ולמה נקראו
א:
2
דוד ומקיצו לדוד משנתו דכתיב אעירה
דבתחלת מלכותו של דוד חשיב בניהו
קלח ו ז ח ט מיי' פ"ד
סנהדרין כרתי ופלתי וכו',
וגו' ובניהו בן יהוידע זו סנהדרין אביתר
ב) שבועות טו. יומא יב:,
השחר אני מעורר השחר ולא כשאר
בן יהוידע עם הגבורים של דוד
מהלכות ע"ז הלכה
❖
אלו אורים ותומים וכן הוא אומר ובניהו
ג) [לעיל יג:], ד) [תוספ'
ד:
3
מלכים שהשחר קודם ומעוררן: כן
המתחזקים עמו להמליכו והאי קרא
ספ"ג], ה) [עי' במעבל"ד
בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי ולמה
תעשו לדורות. מה משכן על פי משה
דאחיתופל בסוף ימיו של דוד בתחלת
ולקמן קיב. ע"ש], ו) [לקמן
נקרא שמן כרתי ופלתי כרתי שכורתין
קיא:], ז) [תוספ' פי"ד
והוא במקום סנהדרי גדולה אף
מלכים בימי שלמה וקחשיב יהוידע
רבינו חננאל
ע"ש], ח) [לקמן קיא:],
לדורות על פי סנהדרי גדולה: מיכן
דבריהן ופלתי שמופלאין מעשיהן ואחר
ואיך יתכן שהיה אביו של בניהו וגם
ט) [קדושין סח: וש"נ],
המטר היורד מן השמים
ואילך. כלים שעשו אחרי כן עבודתן
בסוף שמואל (ב כג) מונה בניהו עם
י) [וע' תוס' סוכה נא:
כך שר הצבא למלך יואב א"ר יצחק בריה
עד שתמשך לו אמת המים
ד"ה והיו בה], כ) [דף
מבחוץ אמר להם יפשטו
הגבורים ושמא שני בניהו בן יהוידע
מחנכתן משעה שמתחנכים בעבודה
דרב אדא ואמרי לה א"ר יצחק בר אבודימי
ג:], ל) [צ"ל דתניא],
ידיהם בגדוד מיד יועצין
מתקדשין: אותם. מיעוטא הוא (ב):
הוי אחד אביו של יהוידע ואחד בנו:
מ) רש"ל מ"ז וע' רש"א,
מאי קרא עורה כבודי עורה הנבל וכנור
באחיתופל
ונמלכין
את תבנית המשכן וגו'.
4
אשר ישרתו. להבא משמע לדורות
ומשה
נ) [צ"ל איכא להקשות
בסנהדרין ונשאלין באורים
אעירה שחר: ואין מוסיפין על העיר:
א
עי' רש"א והתוי"ט במשנה
ותומים כדכתיב ואחרי
במקום ע"א הוי קאי תימה
הבאים נתנו בשירות מדכתיב
ד"ה ולא שלשה וכו' העתיק
מנהני מילי אמר רב שימי בר חייא אמר
אחיתופל יהוידע הכהן בן
(במדבר ד) כל כלי השרת אשר ישרתו:
ל"ל וכן תעשו הא גבי סנהדרין
דברי תוס' אית להקשות
בניהו ואביתר ושר צבא
קרא ככל אשר אני מראה אותך את תבנית
❖
ה"ג אי לאו אותם הוה אמינא לדורות
ושבטים אמרינן דבעי ע"א כדאשכחן
5
דלישתוק כו'],
למלך יואב. אחיתופל זה
יועץ שנא' ועצת אחיתופל
המשכן (א) וכן תעשו לדורות הבאין מתיב
במשיחה ובעבודה דהא כתיב וכן
במשה דמוקי סנהדראות והוא במקום
אשר יעץ בימים ההם
תעשו: דאוקי סנהדראות. בעצת
ע"א קאי אע"ג דלא כתיב התם וכן
רבא כל הכלים שעשה משה משיחתן
ב)
ב
כאשר ישאל איש בדבר
הגהות הב"ח
תעשו ועוד קשה דבפ' קמא דשבועות
יתרו ומשה היה שופט ודיין על פי
וגו' יהוידע בן בניהו זה
מקדשן מיכן ואילך עבודתן מחנכתן ואמאי
(א) גמ' תבנית המשכן
סנהדרין שנאמר ובניהו בן
(דף יד.) תנן דאין מוסיפין על העיר
הדבור ושקול כסנהדרי גדולה
נימא וכן תעשו לדורות הבאין שאני התם
ואת תבנית כל כליו וכן
יהוידע על הכרתי ועל
שבירושלים: שוטרים. גוליירים
ועל העזרות אלא במלך ונביא ושבעים
תעשו לדורות: (ב) רש"י
הפלתי כרתי ופלתי אלו
דאמר קרא 6 וימשחם ויקדש אותם אותם
ואחד ופי' שם בקונטרס דיליף ממשה
חובטין במקלות ע"פ השופטים לכל
ד"ה אותם מיעוטא וכו'.
אורים ותומים למה נקרא
במשיחה ולא לדורות במשיחה ואימא
נ"ב עיין בפ"ב דשבועות דף
שמם כרתי שכורתין
מי שאינו שומע: אחד ממונה על
דהוי מלך ונביא ובמקום שבעים ואחד
❖
ט"ו:
דבריהם. פלתי שמופלאין
אותם במשיחה ולדורות אי במשיחה אי
כולן. זו סנהדרי גדולה: מצוה בשבט
ואם כן גבי סנהדרין דיליף ממשה
מעשיהן ואחר כך ושר
צבא למלך יואב: אין
בעבודה אמר רב פפא אמר קרא אשר
לדון את שבטו. ולא ילכו בני שבט
דבעי שבעים ואחד מהאי טעמא נמי
7
מוסיפין על העיר ועל
הגהות הגר"א
זה לב"ד של שבט אחר: לשעריך. לב"ד
ישרתו בם בקודש הכתוב תלאן בשירות
ניבעי מלך ונביא בהעמדת סנהדראות
ג
העזרות אלא בב"ד של
שבכל עיר ועיר: בב"ד אחד. כל
ויש לומר דהכא מרבינן טפי משום
[א] גמ' לשעריך וכן להלן
אלא אותם למה לי אי לאו אותם הוה אמינא
ע"א שנאמר ככל אשר אני
לשעריך נמחק נ"ב צ"ל בכל
מראה אותך את תבנית
דכתיב וכן תעשו משמע דאתא לרבויי
זמן שסנהדרי זו קיימא אבל מתו אלו
לדורות במשיחה ובעבודה דהא כתיב וכן
❖
שעריך:
המשכן כן תעשו לדורות
ונתמנו אחרים עושין: במקום אחד.
כל הנך וא"ת וכלים נמי ניבעי
תעשו כתב רחמנא אותם אותם במשיחה
העזרות בע"א כבית דינו
כגון בגליל או ביהודה: ר"ש. דריש
שבעים ואחד וכ"ת הכתוב תלאו
של משה אבל כלי הקודש
ולא לדורות במשיחה: ואין עושין סנהדראות
ד
עבודתן מקדשתן ואין
בשירות דאין צריך אלא שירות הא
טעמא דקרא בהמקבל (ב"מ קטו.):
מוסף רש"י
צריכין הכלים לדורות
כו': מנא לן כדאשכחן במשה דאוקי
משמע בסמוך דאי לאו אותם הוי
עמך
❖
משיחה: ירושלמי ככל
הובא בסוף המסכת.
סנהדראות ומשה במקום שבעים וחד קאי
אמינא דבעי משיחה ועבודה ואם כן
ג)
אשר אני מראה אותך את
תבנית המשכן כן תעשו
תנו רבנן מניין שמעמידין שופטים לישראל תלמוד לומר שופטים תתן
השתא דכתיב אותם למעוטי משיחה
ה
8
לדורות. משה זה מלך
תורה אור השלם
ע"א מיהא לא נמעט וי"ל דאתא
שוטרים לישראל מניין תלמוד לומר שוטרים תתן שופטים לכל שבט ושבט
ונביא. אהרן אלו אורים
אותם לגלויי דוכן תעשו לא קאי אכלים
1. וְאַחֲרֵי אֲחִיתֹפֶל
ותומים. אספה לי שבעים
מניין תלמוד לומר שופטים לשבטיך שוטרים לכל שבט ושבט מניין ת"ל
איש מזקני ישראל זו
יְהוֹיָדָע בֶּן בְּנָיָהוּ וְאֶבְיָתָר
ולא בעי לדורות דומיא דמשה:
שוטרים לשבטיך שופטים לכל עיר ועיר מניין ת"ל שופטים לשעריך שוטרים
סנהדרין שאל אביך ויגדך
[א]
וְשַׂר צָבָא לַמֶּלֶךְ יוֹאָב:
שופטים
לכל שבט ושבט. אם
דברי הימים א כז לד
זקניך ויאמרו לך ומפורש
לכל עיר ועיר מניין ת"ל שוטרים לשעריך רבי יהודה אומר אחד ממונה על
2. וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל
יש בעיר אחת מב'
בשבועות פ"ב בגמרא
כולן שנאמר תתן לך רשב"ג אומר לשבטיך ושפטו מצוה בשבט לדון את
אחד נכנס לעזרה כו': אין
ד)
אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם
שבטים עושין ב' סנהדראות:
עושין סנהדראות לשבטים
כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל אִישׁ בִּדְבַר
אחד
שבטו: ואין עושין עיר הנדחת: מנה"מ ה) אמר ר' חייא בר יוסף אמר רבי
ממונה על כולן. פ"ה ב"ד
אלא בב"ד של ע"א מנלן
הָאֱלֹהִים כֵּן כָּל עֲצַת
אושעיא דאמר קרא והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא איש
דכתיב ויבחר משה אנשי
הגדול שבירושלים ולא
אֲחִיתֹפֶל גַּם לְדָוִד גַּם
9
לְאַבְשָׁלֹם:שמואל ב טז כג
חיל מכל ישראל ויתן
ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך: אין
משמע הכי בספרי דברישא דברייתא
3. וְיֹואָב אֶל כָּל הַצָבָא
אותם ראשים על העם
בתר שופטים לכל ישראל קתני רבי
עושין עיר הנדחת בספר: מ"ט ו) 01 מקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר: ולא
ומשה במקום ע"א הוה
יִשְׂרָאֵל וּבְנָיָה בֶּן יְהֹויָדָע
קאי: ת"ר מניין
יהודה אומר אחד ממונה על כולם
עַל הַכְּרֵתִי וְעַל הַפְּלֵתִי:
שלש (ערי הנדחת): דכתיב אחת אבל עושין אחת או שתים דכתיב עריך
11
שמעמידין שופטים על
שמואל ב כ כג
קודם שהזכיר לכל שבט ושבט ולכל
4. עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה
תנו רבנן אחת ו אחת ולא שלש אתה אומר אחת ולא שלש או אינו אלא
ישראל שנאמר שופטים
עיר ועיר וי"מ דאחד ממונה על כולן
תתן ומניין שמעמידין כך
הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר:
אחת ולא שתים כשהוא אומר עריך הרי שתים אמור הא מה אני מקיים
תהלים נז ט
בכל עיר ועיר ת"ל בכל
הוא הנשיא דקתני בתוספתא שהנשיא
5. כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה
שעריך. ר' יהודה אומר
אחת אחת ולא שלש זימנין אמר רב ז בב"ד אחד הוא דאין עושין הא בשנים
יושב באמצע ונראה לפרש דאחד
אחד ממונה על כולן
אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן
ושלשה בתי דינין עושין וזימנין אמר רב אפילו בשנים ושלשה בתי דינין
ממונה על כולן הוא מופלא שבב"ד
שנאמר תתן לך רשב"ג
וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן
אומר לשבטיך ושפטו
שמות כה ט
לעולם אין עושין מ"ט דרב משום קרחה אמר ר"ל לא שנו אלא במקום
תַּעֲשׂוּ:
י)אב ב"ד ובכל שופטים ושופטים היה
6. וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת
מצוה לשבט לדון את
שם מופלא כדאמר גבי זקן ממרא
אחד אבל בשנים ושלשה מקומות עושין רבי יוחנן אמר אין עושין משום
שבטו: ואין עושין עיר
ח
מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן
הוא ומופלא שבבית דינו ונראה דלא
הנדחת אלא בע"א. מנא לן
וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ
קרחה תניא כוותיה דר"י אין עושין שלש עיירות מנודחות בארץ ישראל
ז)
שנאמר והוצאת את האיש
וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ
היה מחשבון סנהדרין מדקאמר בפ"ק
אבל עושין אותם שתים כגון אחת ביהודה ואחת בגליל אבל שתים ביהודה
ההוא או את האשה ההיא
וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם
דהוריות (דף ד:) אההיא דתנן הורו
וגו'. איש ואשה אתה
וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם: במדבר ז א
ושתים בגליל אין עושין וסמוכה לספר אפילו אחת אין עושין מאי טעמא
7. וְלָקְחוּ אֶת כָּל
בית דין וידע אחד מהם שטעו כו'
מוציא לשעריך ואי אתה
שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל ותיפוק לי דמקרבך
מוציא כל העיר לשעריך:
כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ
ח)
ט
או שלא היה מופלא שבבית דין שם
אין עושין עיר הנדחת
בָם בַּקֹּדֶשׁ וְנָתְנוּ אֶל
אמר רחמנא ולא מן הספר רבי שמעון היא דדריש טעמא ט) דקרא: סנהדרי
פטור ומפרש בגמרא לפי שהיה להם
בספר מקרבך ולא מן
בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אוֹתָם
הספר: ולא שלש דכתיב
גדולה היתה: מ"ט דרבנן דאמרי ומשה על גביהן אמר קרא והתיצבו שם
שילמדו ואי הוה מחשבון מאי איריא
בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְנָתְנוּ
21
באחת. אבל שתים א) שלש
עַל הַמּוֹט: במדבר ד יב
מופלא אפילו אחד מן האחרים נמי
עמך 8. שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן
עיירות מנודחות ואוקימנא
כדאמר התם לעיל מיניה הכי קאמר
כ)
לר' שמעון דדריש טעמא
לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְיָ
דקרא כדבעינן למימר
רחמנא אי אית לכולי סנהדרי הוי הוראה ואי לאו לא הוי הוראה ולפי זה אתיא ההיא דהוריות כרבי יהודה והא ל)דתנן בפרק הנחנקין (לקמן
אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ
לקמן. ואסיקנא לר' יוחנן
וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט
דף פו:) כי יפלא במופלא שבבית דין הכתוב מדבר הא לא הוי כשאר מופלא שבכל דוכתא דהתם לא אתי למעוטי אלא תלמיד כדפי' התם
דברים טז יח
דתניא כוותיה. אין עושין
צֶדֶק:
הקונטרס שבכל סנהדרי יש דין המראה חוץ מתלמיד לפי שאינו ראוי להוראה כדתנן התם (שם) תלמיד שהורה לעשות פטור נמצא חומרו
9. וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ
סמוך לספר אפילו אחת
אחת
בארץ ישראל אבל עושין
או ב'. פי' אחת
הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה
קולו:
בב"ד אחד או ב' בשני בתי דינין ולמאי דשרי בב' או בג' ב"ד אפילו טובא מ) (בפעם אחת) איירי במקום
שתים כגון אחת בגליל
אחת
הַהִוא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת
ולא שלשה. נ) אין להקשות דלישתוק מאחת ואנא ידענא מעריך ב' ולא שלשה דתפסת מועט תפסת:
אחד או בב' מקומות:
ואחת ביהודה אבל שתים
הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֶל
והם
בגליל ושתים ביהודה אין
שְׁעָרֶיךָ אֶת הָאִישׁ אוֹ אֶת
עושין שמא ישמעו נכרים
הָאִשָּׁה וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים
ויבואו ויחריבו את ארץ ישראל: סנהדרין גדולה היתה של שבעים
וָמֵתוּ: דברים יז ה 01. יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים
ואחד שנאמר והתיצבו שם עמך ונשאו אתם
אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם: דברים יג יד 11. כִּי תִשְׁמַע בְּאַחַת עָרֶיךָ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לָשֶׁבֶת שָׁם לֵאמֹר: דברים יג יג
21. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל
א) נראה שנתחלפו השורות וצריך תיקון ועי' בגמ' וברמב"ם הלכות עכו"ם פ"ד ה"ד ובהשגות הראב"ד
מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ: במדבר יא טז