כב:
כהן גדול פרק
שני סנהדרין
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
ואימא
לא לירבו כלל. תימה דפרע פרע במאי מוקי לה אלא
עבורי מעברא במלה. מעברת על מדותיה: גולם היא. קודם
סב א
א) ב)
ג) ד)
שנבעלה: גולם. כלי שלא נגמר קרוי גולם כדתנן גולמי כלי עץ
נראה לומר דה"פ אימא לא לירבו שלשים דהיינו שיעור
נ)
סג ב
ה)
טמאין: משמרות. מתחלפות ומתחדשות בשבת זו יוצאה וזו נכנסת
פרע אלא יגלחו בכ"ט ומשני אי כתיב לא ישלחו פרע משמע לא
סד ג
חדשה זו הנכנסת שיראוהו ביופי: לא
וצריך להסתפר מפני משמרת
ישלחו שיעור פרע אבל השתא דכתיב פרע (א) קמא לא ישלחו משמע
ו)
ז)
לירבו כלל. ואפי' עד שלשים: אמר
טפי מפרע לא ישלחו:
אלא
ליה. פרע מקרי בשלשים יום: ס) אי
גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל
נעוריך אמר לו כגון מאן אמר לו כגון אמך
סה ד
ח)
ואסמכה אקרא. וקשה הרי
הוה כתיב לא ישלחו פרע. הוה
ט)
איני והא מקרי ליה רב יהודה לרב יצחק
י)
רב אשי עצמו סותר דבריו ומיישב
משמע לא יגדלו פרע עד שיעור פרע
בריה ומוצא אני מר ממות את האשה
סו ה
1
הך הקישא דיחזקאל שסותר דבריו
השתא דכתיב ופרע לא ישלחו דקאמר
אשר היא מצודים וחרמים ואמר לו כגון
סז ו
הראשונים דאמר רב אשי לעיל
פרע והדר לא ישלחו משמע פרע
מאן וא"ל כגון אמך מיתקף תקיפא עיבורי
סח ז ח
כ)
פרועי ראש דלא מחלי עבודה וי"ל
דשלשים יום ליהוי אבל שלוחי טפי
מעברא במלה אמר רב שמואל בר אוניא
לא לשלחו: דומיא דיין. דסמיך
ממה שרב אשי אמר גמרא גמירי
משמיה דרב אשה גולם היא ואינה כורתת
ל)
ליה ויין לא ישתו בבואם וגו' מקיש
ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא מתרצי
מ) נ)
ברית אלא למי שעשאה כלי שנאמר כי
פרועי ראש לשתויי יין וכתיב ביין
שתי הקושיות דעד דאתי יחזקאל
2
סט ט
ס)
בבואם: רבי אומר אומר אני כהן
מאן אמרה ומתרצה קושיא דלעיל
בועליך עושיך ה' צבאות שמו תנא אין איש
ע)
אסור לשתות יין לעולם. רישא
דכיון דגמרא היא מצינו למימר הכי
מת אלא לאשתו ואין אשה מתה אלא
ע י כ
פ)
גמירי הלכתא למיתה ואחולי עבודה
דברייתא קתני כהן המכיר משמרתו
צ)
לבעלה אין איש מת אלא לאשתו שנאמר
❖
עא ל
לא גמירי ויחזקאל (ב) אסמכה אקרא
ומשמרת בית אב שלו אסור ביין
וימת אלימלך איש נעמי ואין אשה מתה
עב מ
3
כל אותו היום אף בזמן הזה מכיר
מענין ההלכה אסמכה וא"כ לא
❖
אלא לבעלה שנאמר 4 ואני בבאי מפדן מתה
משמרתו ואינו מכיר בית אב שלו
אסמכינן לעשות ההקישא רק לענין
הגהות הב"ח
עלי רחל: אין רואין אותו כו': ת"ר א מלך
אסור כל אותו שבת אינו מכיר לא
מיתה אבל לעיל דלא ידע דגמיר
(א) תוס'
מסתפר בכל יום כהן גדול מערב שבת
משמרתו ולא משמרת בית אב שלו
הלכה סבר הוא לעשות הקישא
תורה אור השלם
ב
מקמא
אסור לשתות יין לעולם שמא עכשיו
מפרועי ראש לשתויי יין מכל וכל
לערב שבת כהן הדיוט אחד לשלשים יום
(ב) ד"ה
1. וּמוֹצֶא אֲנִי מַר
ג
❖
זמנו הוא ויש לחוש שמא יבנה בית
דאין היקש למחצה :
דאסמכיה
פ)
מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר
מלך מסתפר בכל יום שנאמר מלך ביפיו
5
כסום יכסמו. פי' כעין כוסמת
הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים
המקדש: רבי אומר אומר אני. אם
תחזינה עיניך: כהן גדול מע"ש: אמר רב
לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב
באנו לחוש שמא יבנה אסור ביין
הגדל כך צ) שבלין ראשו של
לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט
שמואל בר נחמן א"ר יוחנן הואיל ומשמרות
הגהות הגר"א
לעולם ואפילו הוא מכיר שאינו
זה בצד עיקרו של זה:
מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ:
מתחדשות כהן הדיוט אחד לשלשים יום
[א] גמ'
קהלת ז כו
עכשיו זמן משמרתו שמא יבנה וכל
הדרן עלך כהן גדול
2. כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ
דכתיב 6 וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו
הקודם ואישתכח עייל ועביד: אבל
יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ וְגֹאֲלֵךְ
כסום יכסמו את ראשיהם ויליף פרע פרע
מה אעשה שתקנתן קלקלתן. חורבן
קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי כָל
❖
הָאָרֶץ יִקָּרֵא:ישעיהו נד ה
מנזיר כתיב הכא פרע לא ישלחו וכתיב התם גדל פרע שער ראשו מה
הבית שקלקלן ועירבב סדר
7
3. וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ
משמרותיהן שהיה אוסרן ביין בזמן
להלן שלשים אף
כאן שלשים ותנן נמי ד סתם נזירות שלשים יום והתם
נָע¢ מִי וַתִּשָּׁאֵר הִיא וּשְׁנֵי
רות א ג
משמרתן ומתירן שלא בזמן משמרתן
בָנֶיהָ:
מוסף רש"י
מנא לן אמר רב מתנה דאמר קרא קדש יהיה בגימטריא תלתין הוו אמר ליה רב
4. וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה
הוא תיקנן עכשיו לשתות יין לעולם
עיבורי מעברא במלה.
פפא לאביי אימא לא לירבו כלל אמר ליה אי כתיב לא ישלחו פרע כדקאמרת
עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן
דלא חייש שמא יבנה פתאום: כמאן
בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ
השתא דכתיב ופרע פרע ליהוי שלוחי לא לישלחו אי הכי האידנא נמי
(יבמות סג:)
שתו האידנא כהני חמרא כרבי.
לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ
מסתפר בכל יום.
ה דומיא דיין מה יין בזמן ביאה הוא דאסור שלא בזמן ביאה שרי אף פרועי
שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא
שהרי רוב כהנים אינן בקיאין בזמן
(תענית יז.) מערב שבת
בֵּית לָחֶם: בראשית מח ז
ראש בזמן ביאה אסור שלא בזמן ביאה שרי ויין שלא בזמן ביאה שרי והתניא
משמרותיהן ואסורין לעולם לרבנן:
לערב שבת.
5. מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה
(שם)
רבי אומר אומר אני כהנים אסורין לשתות יין לעולם אבל מה אעשה שתקנתו
עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ
התם היינו טעמא כו'. שינויא היא
ומשמרות מתחדשות.
ישעיהו לג יז
מַרְחַקִּים:
ובניחותא גרסינן לה כלומר מדאוריי'
קלקלתו ואמר אביי כמאן שתי כהני חמרא האידנא כרבי מכלל דרבנן
6. וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ
ו
שרי ורבנן הוא דגזור: ופרכינן הכא
וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ כָּסוֹם
אסרי התם היינו טעמא מהרה יבנה בית המקדש ובעינן כהן הראוי
יִכְסְמוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם:
נמי. מהרה יבנה וכו': שתויי יין
לעבודה וליכא ה"נ בעינא כהן הראוי לעבודה וליכא הכא אפשר דמספר
(שם)
יחזקאל מד כ
דמחלי עבודה. דכתיב יין
7. כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר
אימא לא לירבו כלל.
ועייל התם נמי אפשר דניים פורתא ועייל דאמר רב אחא ז דרך מיל ושינה
ושכר וגו' וסמיך ולהבדיל בין הקדש
לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד
כל שהוא מפיגין את היין ולאו איתמר עלה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה
מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר
ובין החול משמע בין עבודה קדושה
(שם)
לַיְיָ קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע
ח לא שנו אלא ששתה כדי רביעית אבל יותר מכדי רביעית כ"ש דדרך
לעבודה מחוללת גזרו בהו רבנן
שלוחי לא לישלחו.
שְׂעַר רֹאשׁוֹ: במדבר ו ה
טורדתו ושינה משכרתו רב אשי אמר שתויי יין דמחלי עבודה גזרו בהו
8. יַיִן וְשֵׁכָר אַל
בזמן הזה משום מהרה יבנה: ה"ג
ט
(שם) אי
תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ
אף פרועי ראש מחלי עבודה קשיא:
רבנן פרועי ראש דלא מחלי עבודה לא גזרו בהו רבנן מיתיבי ואלו
י
הכי.
בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד
הא עד דלא אתא יחזקאל. ואקשינהו:
האידנא נמי.
שבמיתה כ פרועי ראש ל ושתויי יין בשלמא שתויי יין דכתיב 8 יין ושכר
וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם
לְדֹרֹתֵיכֶם: ויקרא י ט
מאן אמרה. פירוש מהיכא נפקא לן
אל תשת אתה ובניך ולא תמותו אלא פרועי ראש מנא לן דאיתקש שתויי
9. וְיַיִן לֹא יִשְׁתּוּ כָּל
פרועי ראש במיתה: הא דאמר רב
יין לפרועי ראש כתיב וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו (וכתיב) 9ויין לא ישתו
כֹּהֵן בְּבוֹאָם אֶל הֶחָצֵר
חסדא. בזבחים בפ' שני דבר זה
(שם) מה יין בזמן
הַפְּנִימִית: יחזקאל מד כא
וגו' מה שתויי יין במיתה אף פרועי ראש במיתה ומינה מה שתויי יין דמחלי
ביאה הוא דאסור.
01. כֹּה אָמַר אֲדֹנָי
דכהן ערל פסול לעבודה: כל בן
עבודה אף פרועי ראש [א] דמחלי עבודה קשיא אמר ליה רבינא לרב אשי האי
אֱלֹהִים כָּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל
נכר. כהן ע) שנתנכרו מעשיו לאביו
לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבוֹא
עד דלא אתא יחזקאל מאן אמרה וליטעמיך הא דאמר רב חסדא דבר זה
שבשמים ונערל לבו או ערל בשר
אֶל מִקְדָּשִׁי לְכָל בֶּן נֵכָר
שלא בזמן ביאה
מתורת משה רבינו לא למדנו עד שבא יחזקאל ולימדנו כל בן נכר ערל לב
אֲשֶׁר בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
יחידאה.
שמתו אחיו מחמת מילה:
01
❖
שרי,
יחזקאל מד ט
נאה ואין דוגמתה: בן אלעשה.
וערל בשר לא יבא אל מקדשי לשרתני עד דלא בא יחזקאל מאן אמרה אלא
(שם) מכלל דרבנן
חתנו של רבי היה ונתן ממון ולמדו
גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא ה"נ גמרא גמירי לה ואתא
אסרי.
לו אותה תספורת:
רבינו חננאל
יחזקאל ואסמכה אקרא (וכי גמרי הלכה למיתה לאחולי עבודה לא גמירי)
שנאמר יצרו צעדי אונו
הדרן עלך כהן גדול
מאי כסום יכסמו את ראשיהם תנא כמין תספורת לוליינית מאי תספורת
ועצתו מתבטלת שנאמר
לוליינית אמר רב יהודה אמר שמואל תספורתא יחידאה ה"ד אמר רב אשי
ותשליכהו עצתו. א"ר
אלעזר המגרש אשתו
ראשו של זה בצד עיקרו של זה שאלו את רבי איזהו תספורת של כ"ג אמר להן צאו וראו מתספורת של בן
מ
ראשונה מזבח מוריד עליו
(שם)
אלעשה תניא רבי אומר לא על חנם פיזר בן אלעשה את מעותיו אלא כדי להראות בו תספורת של כהן גדול:
(שם יז:) דרך מיל ושינה
דמעות שנאמר וזאת שנית
כל שהוא.
תעשו כסות דמעה את
הדרן עלך
כהן גדול
(ערובין סד:) ואלו
מזבח ה' בכי ואנקה וגו'.
שבמיתה.
וקשה לזווגן כקריעת ים
(תענית יז:) דכתיב יין
סוף שנאמר אלהים מושיב
ושכר אל תשת וגו'.
יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות איני והאמר רב מ' יום קודם יצירת הוולד בת קול מכרזת בת פלוני לפלוני בית פלוני
(שבועות לו:) ולא תמותו. (תענית שם) פיזר בן
לפלוני ופרקינן הא בזווג ראשון אבל בזווג שני קשה לזווגן. לכל יש תמורה חוץ מאשת נעורים שנאמר ואשת נעורים כי
אלעשה את מעותיו. (נדרים נא.)
תמאס אמר אלהיך. אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה שנאמר ושמח מאשת נעוריך ואמר ליה רב יהודה לרב
הדרן עלך כהן גדול
יצחק בריה כגון אמך. אמר רב אשה גולם היא ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי שנאמר כי בועליך עושיך. תנא אין
איש מת אלא לאשתו שנאמר וימת אלימלך איש נעמי ואין אשה מתה אלא לבעלה שנאמר מתה עלי רחל וגו': ואין רואין
אותו כשהוא מסתפר. ת"ר מלך מסתפר בכל יום שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך. כהן גדול מע"ש לע"ש הואיל ומשמרות מתחדשות כהן הדיוט אחד לשלשי' יום שנאמר ופרע לא ישלחו כלומר שערם לא יגדלוהו אלא פרע ליהוי שלוחי לא ישלחוהו
וגמר פרע פרע מנזיר כתיב הכא ופרע לא ישלחו וכתיב בנזיר גדל פרע שער ראשו מה נזיר ל' יום ובל' יום נקרא פרע כך בכהן בל' יום נקרא פרע כלומר לא יגדלהו יתר מפרע שיער בן ל' יום נקרא פרע והתורה הזהירה הכהן שלא לשלח פרע כלומר
לא יגדלוהו יתר מפרע אי הכי ניהוי כהני האידנא אסירי לשלוחי פרע ושנינן דומיא דיין מה יין שלא בזמן ביאה שרי דכתיב בהו יין ושכר אל ישתו בבואם אף פרע שלא בזמן ביאה שרי ואקשינן ויין שלא בזמן ביאה שרי והתניא ר' אומר אומר אני כהן
אסור לשתות יין לעולם אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו ואמר אביי כמאן שתו כהני האידנא חמרא כרבי מכלל דרבנן אסרי כהני לשתות יין לעולם. מאי טעמא מהרה יבנה בית המקדש ובעינן כהן הראוי לעבודה וליכא וא"ת ניים פורתא ומפיג היין.
הני מילי אם שתה כדי רביעית אבל אם שתה יתר מרביעית כ"ש שדרך משכרתו וכ"ש ששינה משכרתו וסלקא שמעתא דר' מתיר ורבנן אסרי לעולם. ורב אשי נמי אתא למפשט דלא אסרי רבנן למשתי חמרא אלא משום דשתויי יין מחלי עבודה ולא גזרו
איסור בפרע דפרועי ראש לא מחלי עבודה ואותבינן עליה ואסיקנא דאפילו פרועי ראש מחלי עבודה. וגמרא הוו גמירי לה. ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא ואקיש שתויי יין לפרועי ראש. והא דתקנתו קלקלתו כבר פרשנוהו בתעניות. כסום יכסמו את
ראשיהם. תנא כמין תספורת לוליאנית מאי היא תספורתא יחידאה ראש שיער בצד עיקרו של זה וזה היא תספורת של בן אלעשה כו': הדרן עלך פרק כהן גדול