ד: דיני ממונות בשלשה
פרק ראשון סנהדרין
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
דנין
חטאת וארבע קרנות. תימה הא אפי' פנים מפנים לא גמרינן
אמרת יש אם למקרא. וליכא מאן דפליג דאי פליגי בשר בחלב מנא
כז א
א) ב)
ג)
לן דאסור: ירשיעון אלהים אחריני. לבד מאלהים האמור למעלה
בפרק ב"ש דבעי קרא לפר כהן משיח ולפר
ד)
בעינא תרתי ולמעלה דומיא דלמטה הרי ד': דהיאך והאי. ז)ירשיעון
העלם דבר של ציבור ולשעירי ע"ז אף על גב דכולהו חטאות
ה)
כח ב
נינהו וכ"ש דלא אתו חיצונות מפנימיות ושמא כיון דאשכחן דלא פליג
אלהים האמור למעלה ואלהים האמור כאן ולעולם לשון רבים משמע:
וכפר וכפר וכפר. בשעיר נשיא
קרא התם מהשתא לא מחלקינן אפי'
❖ לטטפת לטוטפות.
ו)
ובשעירה דיחיד ובכבשה דיחיד כתיב
חיצונות מפנימיות:
אמרת יש אם למקרא אלא דכ"ע יש אם
ז)
לטטפת
ומשמע דסגי בכפרה אחת
למקרא ורבי ורבנן בהא קמיפלגי רבי סבר
כדמפרש: מפני הדין. הוצרכו ליכתב
תימה דלא כתיב וי"ו
תורה אור השלם
ירשיעון אלהים אחריני ורבנן סברי ירשיעון
ח)
1
בין פ"א לתי"ו בכולהו ויש מפרשים
כולן דאי לא הוו כתיבי הוו מייתנא
ט)
1. עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל
דהאיך (א) והאי ור"י בן רועץ לא פליגי רבנן
משום דכתיב ולטוטפת וגורעין וי"ו
מדינא דכולהו מתנות מעכבי. שיכול
שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל
עליה ב"ה דתניא וכפר וכפר וכפר מפני
2
3
4
שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה
לא גרסינן: והלא דין הוא. דלא
דבריש התיבה ומוסיפין בסוף התיבה
אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד
הדין והלא דין הוא נאמר דמים למטה ונאמר
ליעכבו למה לי לרבויי דבכפרה אחת
ודורשין כדאשכחן בפרק ב' דזבחים
י)
הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר
דמים למעלה מה דמים האמורים למטה
סגי: נאמרו דמים. בפרשה למטה
ולקח מדם הפר דם מהפר
שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן
כ)
אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם
שנתנן במתנה אחת כיפר אף דמים
יקבלנו ובריש יש נוחלין
גבי חטאת העוף דשמיעת הקול
לְרֵעֵהוּ: שמות כב ח
דרשינן ונתתם את נחלתו לשארו
דכתיב והזה מדם החטאת
ל)
האמורים למעלה שנתנן במתנה אחת כיפר
2. וְאֶת כָּל חֶלְבּוֹ יַקְטִיר
❖
על קיר המזבח: ונאמרו דמים
נחלת שארו לו וקשה דבפרק הזהב
הַמִּזְבֵּחָה כְּחֵלֶב זֶבַח
או כלך לדרך זו נאמר דמים בחוץ ונאמר
הַשְּׁלָמִים וְכִפֶּר עָלָיו
למעלה. בחטאת בהמה: שנתנו
אמר גבי הקדש כתיב
דמים בפנים מה דמים האמורים בפנים
הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ וְנִסְלַח
במתנה אחת כיפר. דהא לא כתיב
ויסף חמישית אע"ג דכי שקלת לוי"ו
ויקרא ד כו
לוֹ:
גליון הש"ס
חיסר אחת ממתנות לא עשה ולא כלום אף
3. וְאֶת כָּל חֶלְבָּהּ יָסִיר
דויסף ושדית ליה אחמישית סוף סוף
(ב) קרנות. לשון אחר נאמרו דמים למטה
תוס' ד"ה דרך וכו' דבלא
דמים האמורים בחוץ חיסר אחת ממתנות
כַּאֲשֶׁר הוּסַר חֵלֶב מֵעַל
הוו ליה חמישיתו ולא נימא לשדיה
למטה מחוט הסיקרא בעולה ושלמים
בישול וכו'.
זֶבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִיר
לא עשה כלום נראה למי דומה דנין חוץ
בין יו"ד לתי"ו דהוה חמישיות משמע
ואשם ונאמר דמים למעלה למעלה
הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לְרֵיחַ
מחוץ ואין דנין חוץ מפנים או כלך לדרך זו
נִיחֹחַ לַיְיָ וְכִפֶּר עָלָיו
דבאמצע תיבה אין מוסיפין ומיהו
מחוט הסיקרא דהיינו חטאת בהמה
הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לוֹ:
אשכחן בפרק מומין אלו
דכתיבי בה קרנות מה
דנין חטאת וד' קרנות מחטאת וארבע קרנות
ויקרא ד לא
דמים האמורים למטה שנתנן במתנה
גבי מרוח אשך דתנן ר' חנינא
4. וְאֶת כָּל חֶלְבָּהּ יָסִיר
ואל יוכיח זה שאין חטאת וד' קרנות תלמוד
❖
כַּאֲשֶׁר יוּסַר חֵלֶב הַכֶּשֶׂב
אחת כיפר דהא אפי' ב"ש מודו
בן אנטיגנוס אומר שמראיו חשוכין
לומר וכפר וכפר וכפר מפני הדין כיפר
מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִיר
בשאר קרבנות דכתיב
ומפרש בגמרא דגורעין ח' ממרוח
הַכֹּהֵן אֹתָם הַמִּזְבֵּחָה עַל
אע"פ שלא נתן אלא שלשה כיפר אף על
ושדינן אאשך ואל"ף דאשך שדינן
ודם זבחיך ישפך. לשון אחר למטה
אִשֵּׁי יְיָ וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן
הגהות הב"ח
פי שלא נתן אלא שתים כיפר אע"פ שלא
עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא
אמרוח וקרי ביה מראו חשך
בפרשה תחתונה דויקרא באשמות
(א) גמ' ודהאי
וְנִסְלַח לוֹ: ויקרא ד לה
נתן אלא אחת ור"ש ורבנן בהא פליגי ר"ש
כתיבי. לשון אמצעי עיקר: בפנים.
ובירוש' איכא פלוגתא דר' אמי בשם
(ב) רש"י
5. וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא
סבר סככא לא בעי קרא ורבנן סברי סככא
ר' יוחנן אמר גורעין לדרוש מתחלת
חטאות הפנימיות דפר כהן משיח
יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא
יִטַּמָּא: ויקרא כא יא
בעי קרא ור"ע ורבנן בהא פליגי ר"ע סבר
הפרשה לסופה פירוש מתחלת התיבה
והעלם דבר הטעונין שבע הזיות על
קירות (ג) ד"ה
6. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל
לסופה ור' יוחנן בשם ר' ירמיה אמר
הפרוכת ועל מזבח הזהב ותנן בהו
5 נפשות תרתי משמע ורבנן סברי נפשות
ותרווייהו
יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין
הוא בא
דברים ו ח
אפי' באמצע תיבה ור"ת מפרש דוי"ו
מתנה אחת מהן מעכבת באיזהו מקומן
עֵינֶיךָ:
דעלמא משמע ודכולי עלמא יש אם למקרא
7. וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי
ל≈»ראות לך
ונפקא לן מקראי בהקומץ
דולטוטפת דריש וה"ג לטטפת לטטפת
בב'
והתניא 6 לטטפת 7 לטטפת 8 לטוטפות א הרי
אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל
ולטוטפת הרי כאן ד' ואע"ג (ד) דר"ש
רבה ועשה כאשר
עיניו
נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם
כאן ארבע דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר אינו
(ד) תוס'
עשהח) מה ת"ל לכפול בהזאות מלמד
לא דריש וי"ו וי"ו למ"ד דריש כדאמרי'
לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ
דר' ישמעאל
צריך טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים
לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם:
שאם חסר אחת מכל המתנות לא עשה
בהערל גבי והנותר י):
(ה) ד"ה
דברים יא יח
טט
אלא לעולם פליגי והני מילי כי פליגי היכא
בכתפי שתים. פי' בתיבה
כלום: דנין חטאת. ונאמרו בה
8. וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה
בב' עיניו
ƒי¿ראה
דשני קרא ממסורת אבל האי חלב וחלב דכי
וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי
אחת רמז הכתוב ארבע בתים
קרנות מחטאות הפנימיות שהן חטאות
9
≈י»ראה
בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ
ונאמרו בה קרנות המזבח
בין שתי הלשונות כתפי ואפריקי
❖
הדדי נינהו יש אם למקרא והרי יראה יראה
01
מִמִּצְרָיִם: שמות יג טז
קטורת הסמים: ואל יוכיח זה. דם
ומכיון דאשכחינן ליה בחד תיבה לית
9. רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי
דכי הדדי נינהו ופליגי דתניא יוחנן בן
אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְיָ
לן לרבויי טפי א"נ הא דלא דרשינן
האשם שאינו חטאות ולא נאמרו בה
דהבאי אומר משום רבי יהודה בן תימא
אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי
מוסף רש"י
בתים טובא משום דלא מצינו בתורה
קרנות אלא סביב. וללישנא דחטאת
בַּחֲלֵב אִמּוֹ:
ב הסומא בא' מעיניו פטור מן הראיה שנא'
וכפר וכפר וכפר.
כתובים אלא בד' פרשיות וי"מ דלרבי
העוף נמי אינו חטאת וארבע קרנות
שמות כג יט
יראה יראה כדרך שבא לראות כך בא
01. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה
עקיבא דל חד לגופיה ומשני טוטפות
כלומר אע"פ ששמן חטאות לא נאמרו
(זבחים
יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי
ליראות מה לראות בשתי עיניו אף ליראות
❖
דריש ד' בתים לכל לשון שני טוט
בו קרנות וכולן שמעתיה ודחטאת
לח.) מפני הדין.
הָאָדֹן יְיָ: שמות כג יז
ושני פת : כדרך שבא לראות.
בשתי עיניו אלא אמר רב אחא בריה דרב
העוף לא סלקא לו: ור"ש ורבנן.
כ)
איקא אמר קרא לא תבשל גדי דרך בישול
פי' בקונטרס כדרך שבא לראותך
כולהו יש אם למקרא סבירא להו
9
רבינו חננאל
וכי מדלית חד בסוכות לגופיה פשו
כן אתה בא ליראות לו מה הוא
ל)
אסרה תורה תנו רבנן
דיני ממונות בשלשה
(שם)
והלא דין הוא.
דם משתי נפשות מטמא
להו ארבעה אבל רבנן סברי סככא
רואה אותך שלם (ה) אף אתה רואה
ואם
באהל. ואקשינן ומי איכא
בעי קרא פשו להו ג' דפנות וגרעתא
אותו בשתי עיניך ולפי זה קאי יראה
(שם) נאמר דמים
מאן דלית ליה יש אם
הלכתא לשלישית ור"ש סבר
סככא לא בעי קרא דמקרא דמדלינן
אקדוש ברוך הוא וקאי יראה אזכורך
ואין הלשון משמע כן אלא
למטה.
למקרא והתניא בחלב אמו
יכול בחלב אמו ממש.
בלא סככא לא מיקריא סוכה: נפשות
לגופיה נפקא דהא
תרווייהו משמע אזכורך לכך מפרש רבינו תם איפכא כדרך שזכורך
ונאמר דמים למעלה.
אמרת יש אם למקרא
דעלמא. ולעולם חדא משמע אלא הכי קאמר על אחת מכל
בא לראות את פני השכינה שהקדוש ברוך הוא רואהו בשתי עיניו
ושנינן כולי עלמא יש אם
נפשות מת שבעולם לא יבא: בפרשת שמע ובפרשת כי
כך זכורך רואהו בשתי עיניו שלו וניחא השתא לשון בא דשכינה
למקרא ור' ורבנן בהא
דרך
פליגי ר' סבר אשר
בישול אסרה תורה. ובחלב אינו
תמיד בבית המקדש:
יביאך כתיב לטטפת ט)חסר וי"ו אבל בפרשת והיה אם שמוע כתיב
ירשיעון אלהים אלהים
לטוטפות מלא הרי כאן ד' בתים לתפילין של ראש אבל של יד
בישול אלא טיגון כדפירש בקונטרס והאי דקרי לצלי קדר בישול
אחריני ורבנן סברי
אינה אלא אחת: כתפי. שם מקום. כשרוצים לומר שתים אומר
בפרק כל שעה שאני התם דכתיב ובשל מבושל
ירשיעון דהאיך והאי ור'
יהודה בן רועץ לא פליגי
טט: ואפריקי. נמי מקום וקורין לשתים פת: דשני קרא ממסורת.
מ"מ וי"מ דרך בישול אסרה תורה $דבלא בישול שרי וע"י בישול אסור
עליה. בית הלל דתניא
באותיות הקריאה יתירות על המסורת כמו לטוטפות בסוכות קרנות
לאפוקי חלב דבלאו הכי אסור וקשה לפי זה דחלב ומתה אסרינן
וכפר וכו'. ואקשינן איני
(שם)
דאיכא למימר מדשני ודאי תרווייהו דרשינן: אבל חלב וחלב דכי
בחלב בפרק כל הבשר למ"ד איסור חל על
דכולי עלמא יש אם
נאמר דמים בחוץ.
למקרא והתניא לטטפת
הדדי נינהו. כולי עלמא מודו דיש אם למקרא: יראה כל זכורך
איסור וקאמר התם חלב ומתה לא צריכא קרא:
ונאמר
לטטפת לטוטפות הרי כאן
כתיב וקרינא ÅיÈראÆ ה (ג) תרווייהו דרשינן יÄרÀ אÆ ה כל זכורך שיראו פני
ואם
דמים בפנים.
ארבע דברי רבי ישמעאל
(שם) דנין חוץ
ורבי עקיבא אומר אינו
השכינה יÅÈראÆ ה משמע שיתראו לפניו שהוא בא לראותו היקיש ראייתך לראיתו כדרך שהקב"ה בא לראותך כך בא ליראות לו מה הוא רואה אותך
מחוץ.
צריך טט בכתפי שתים פת
כשהוא שלם שנאמר עיני ה' אלהיך בה מראשית אף אתה רואה אותו בשתי עיניך. אלמא אע"ג דכי הדדי נינהו דרשינן מסורת
(שם) דנין חטאת וד'
באפריקי שתים ושנינן
בישול. חÈ לÈב צלול כמים ואיכא בישול אבל חÅ לÆב אינו בישול אלא טגון:
וגבי חלב אמו מאן לימא דלא לידרש חלב אמו בתר מסורת: דרך
קרנות.
לעולם פליגי וכי פליגי
היכא דשני מקרא ממסורת
דן
אבל חלב וחלב דכי הדדי
נינהו יש אם למקרא. ואקשינן והרי יראה ויראה דכי הדדי נינהו ופליגי דתניא יוחנן בן דהבאי אומר משום רבי יהודה בן
(שם) ואל יוכיח זה.
תימא הסומא באחת מעיניו פטור מן הראיה שנא' יראה יראה כדרך שבא ליראות כך בא לראות מה ליראות בשתי עינים
(שם) לטטפת לטטפת לטוטפות הרי כאן ארבע. (מנחות
אף לראות בשתי עינים. ושנינן לעולם בכולהו פליגי והכא משום דכתיב לא תבשל גדי בחלב אמו דרך בישול אסרה תורה
כלומר דבר שהבשול גרם לו האיסור לאפוקי חלב דאפי' בלא בישול אסור: ת"ר דיני ממונות
לד:) טט בכתפי שתים. (שם) פת באפריקי שתים.
(דברים ו ח) יראה יראה.
(חגיגה ב.) כדרך שבא לראות כך בא ליראות. (חגיגה ב.)
(ערכין ב:)